כל מה שחשוב ויפה
ענת מרטקוביץ׳ והיית׳ם חדאד, סהר
ענת מרטקוביץ׳ והיית׳ם חדאד, סהר

ענת מרטקוביץ׳: המציאות היא מורכבת, ומבלבלת, ולא תמיד נוחה לקריאה

סהר, הנובלה הגרפית של ענת מרטקוביץ׳ והיית׳ם חדאד, מנסה להציג את ההתמודדות הבלתי אפשרית בשגרה של אלימות מבית ומחוץ, עם איורים עשירים בפרטים, ריבוי שפות ועלילה שמתפתחת בצורה פנטסטית וא־לינארית

יובל: בוקר טוב ענת, מה שלומך בימים אלו של הסתגלות מחודשת לסוג של שגרת פוסט קורונה?

ענת: אני לא יודעת איך לענות על השאלה באמת. למעט תקופה לא ארוכה של חל״ת בסגר הראשון, שבאמת היתה חריגה, הייתי כה עמוסה ועסוקה בשנה הזו, שאני בעיקר מנסה להסתגל כרגע ללהוריד קצת הילוך.

יובל: וואלה. ספרי הכל! מה עשית בשנה האחרונה, מלבד סהר שבזכותו נתכנסו פה הבוקר

ענת: בעיקר המון עבודה על הספר באמת, במקביל לעבודה שלי כע. אוצר במוזיאון חיפה לאמנות, שהשנה גם אצרתי תערוכה קבוצתית במסגרתה, מעברי דירה, ענייני משפחה, והכל לרקע הקוביד 19. והיה עוד איזה פרויקט מסכות ווידיאו שהבליח באמצע. קיצר, לא משעמם

יובל: נראה ככה. אז בואי נדבר על סהר: תגידי בכמה מילים מה קורה בו ואז נלך אחורה

ענת:  סהר היא נובלה גרפית שעשיתי בשיתוף פעולה עם האמן והמעצב היית׳ם חדאד. היית׳ם ואני עבדנו הרבה יחדיו על פרויקטים משותפים, ובמקרה הזה פיתחנו יחד את הסיפור, כשאני קיבלתי אומנה על האיור.  

סהר מתארת יומיים במהלך חיי משפחה, וסובבת סביב אירוע דרמטי הקוטע את חייהם. הסיפור מתפתח באופן א־לינארי ופנטסטי, ומנסה להציג את ההתמודדות הבלתי אפשרית בשגרה של אלימות מבית ומחוץ. הספר מורכב מאיורים עשירי פרטים על סקאלת השחור־לבן, כשמעט הטקסט שמלווה את הסצינות מתחלף בין שפות ודרכי תקשורת שונים. 

הסיפור הוא מצד אחד שגרתי, ונטוע עמוק בחיי היומיום שלנו, אבל הוא מוצג באמצעות זווית ראייה פנטסטית

יובל: מה את יכולה לספר על התהליך? מאיפה התחלת/ם? מה הייתה נקודת המוצא? לאן זה המשיך משם?

ענת: נקודת המוצא היתה רעיון רגעי שעלה לי, אימג׳ של אישה לבושה בסדין, הכלאה בין סקרלט אוהרה בחלף עם הרוח פוגשת תחפושת של רוח רפאים. באתי עם הרעיון להיית׳ם כי הייתי צריכה פרטנר לפתח איתו את הגרעין הקטן הזה לכדי סיפור. ואת זה עשינו לאורך תקופה.

בשלוש השנים האחרונות אני חיה בחיפה, ולעיר היתה השפעה רבה על הסיפור ועל הספר. בחיפה שומעים ברחוב בכל עת לפחות שלוש שפות, יש מגוון אנושי רחב, והיה לנו חשוב להביע את זה בספר. הסגנון האיורי של השחור לבן הוא החלטה שקרתה די מוקדם בתהליך, בניסיון ליצור עולם עשיר וטקסטורלי. וגם הושפעתי מהאסתטיקה של סרטי מדע בדיוני ישנים משנות ה־50, שאני אוהבת אותם אהבת אמת

בשלוש השנים האחרונות אני חיה בחיפה, ולעיר היתה השפעה רבה על הסיפור ועל הספר. בחיפה שומעים ברחוב בכל עת לפחות שלוש שפות, יש מגוון אנושי רחב, והיה לנו חשוב להביע את זה בספר

יובל: והתקדמתם באופן ליניארי או עם הסיפור והאיור במקביל? היו דברים ששיניתם לתוך התהליך במבט לאחור?

ענת: היה לנו את האאוטליין של הסיפור, ויצרנו לו מאין סטורי־בורד. במקור, הספר היה אמור להיות כ־30 עמודים. עם התקדמות האיור, בגלל האופי של הציור וה״סצינות״, הבנו שיש צורך להוסיף הרבה סצינות נוספות על מנת לעזור לקוראים, אז הספר הלך ותפח לכדי 100 עמודים בסופו של יום

יובל: אז ככה: האיורים מהממים (!), אהבתי את ריבוי הפריימים והגריד הלא אחיד, ומאוד נהניתי לדפדף (אמנם בפידיאף, ובכל זאת), אבל אני לא יכול להגיד שהבנתי עד הסוף מה בדיוק קורה בסיפור, מה בדיוק העלילה. מצד אחד זה לא הפריע לי, מצד שני אני תוהה עד כמה חשוב לך/ם שהקורא יבין מה  קורה שם 🤔

ענת מרטקוביץ׳. צילום: גל דרן

ענת מרטקוביץ׳. צילום: גל דרן

ענת: זו בהחלט סוגיה שהתחבטנו בה הרבה. היו לנו הרבה שאלת בנוגע לטקסט שילווה את הספר, האם לעשות הקדמה, או להוסיף ״מקריינ.ת״, כדי להאיר על הקו העלילתי העיקרי. בסופו של יום החלטתי לנקוט בגישה קצת דיוויד לינצ׳ית, שמאפשרת לקוראות לראות את הסיפור מכל מני זוויות.

אני רוצה להאמין שהספר והאיורים מעניינים מספיק בשביל שיהיה רצון לחזור אליהם שוב, ולהסתכל בהם מספר פעמים ולאט לאט לגלות את השכבות הסיפוריות שמסתתרות בהם. וכן, החלטתי שאני מוותרת קצת על השלמות של קו נרטיבי אחד וישיר

יובל: גם השימוש במספר שפות לא מקל על העניינים (וזו לא תלונה…)

ענת: זה נכון (:  אבל מבחינתי זו מן מראה מציאות מאוד עכשווית של חיי כרגע בעיר שבה אני נמצאת. והערים והסביבה שאני מתגוררת בה תמיד משפיעות מאוד על העבודות שלי בתחום האיור והסיפור.

לדוגמה, הפנזין או החוברת המאוירת הראשונים שהוצאתי, שמם היה בין תל אביב ליפו, וכשמה כן היא נבעה מהחוויות שלי בעת שחיי נעו על הקו שבין תל אביב ליפו.  מה גם, שאני חיה את חיי בין לפחות שלוש שפות באופן היסטורי (משפחתי), אז זה בהחלט מייצג בעיני מציאות.

המציאות היא מורכבת, ומבלבלת, ולא תמיד נוחה לקריאה. אבל היא עדיין מרתקת ומעניינת

אני חיה את חיי בין לפחות שלוש שפות באופן היסטורי (משפחתי), אז זה בהחלט מייצג בעיני מציאות. המציאות היא מורכבת, ומבלבלת, ולא תמיד נוחה לקריאה. אבל היא עדיין מרתקת ומעניינת

יובל: זה נכון… ומבחינת הקו של האיורים? איפה את רואה בו הנשך של עבודות קודמות ואיפה יש בו משהו חדש או אחר? ואולי גם תספרי בכמה מילים על עצמך לטובת מי שלא מכירה: איפה ומה למדת ומה עשית מאז, ככה בכמה מילים

ענת: את התואר הראשון שלי עשיתי בעיצוב אופנה בשנקר (2011), ואת התואר השני שלי, שאני לא בטוחה שהוא רלוונטי לעניינינו, עשיתי באוניברסיטה העברית במחלקה ללימודי תרבות (תואר עיוני לכל דבר, 2019).

לאייר התחלתי באופן עצמאי אי שם ב־2010, פשוט כי רציתי. היה לי ניסיון רב בציור, ולמדתי איור אופנה במסגרת הלימודים אבל לא מעבר. התחלתי להוציא פנזינים איוריים בכוחות עצמי, ולמכור אותם בשוק הפנזינים ובאירועים דומים.

birds

ענת: ב־2019 הצגתי בשבוע האיור של העיר תל־אביב-יפו פרויקט שהתחיל בפנזין בשנת 2016 ושמו היה מעכת, שעסק בעיקר באיור של חפצים מעוכים שמצאתי ברחוב. וגם הוצאתי ספר אמנית בשם ״עין אחת, שלוש רגליים וחצי זנב״ בשיתוף פעולה עם סטודיו בעלי המלאכה (סטודיו לדפוס רשת), וסטודיו חוויאג׳ (סטודיו לדפוס ריזו).

הפרויקט הזה היה בחלט אתגר, כי די מהר הבנתי שלצייר ידנית ולעשות קולאז׳ים ואז ולסרוק את הציורים (מה שאני עושה בדרך כלל) לא יעבוד בסדר גודל ובמורכבות של הפרויקט. אז לראשונה בחיי קניתי עט וואקום ולמדתי לצייר על מחשב. מבחינתי יש פה מעבר סגנוני גדול מבחינת הקו האיורי, אבל אני רואה המשך ישיר ופיתוח של האופן שבו אני בונה קומפוזיציות בתוך הדף, וגם של חיבתי הרבה לדיטיילים קטנים שמסתתרים בתוך האיור הגדול.

בנוסף, בתודה לתמיכה של מפעל הפיס, יכולנו באמת להוציא ספר שמרגיש כמו ספר ולא רק פאנזין, שזה בהחלט משנה מלכתחילה את הגישה ואת ההתמודדות

יובל: אני זוכר את מעכת! קודם כל בגלל השם המעולה, אבל כמובן גם בכלל האיורים והתערוכה שהייתה בתדר. ואפרופו שמות, תגידי מילה על הבחירה בסהר?

ענת: חיפשנו שם יפה לילדה, ושם שמתרגם להרבה שפות ובקלות. מההתחלה היית׳ם הציע את ״קאמר״, שזה ירח בערבית, ״סהר״ בעברית, ו״לונה״ באנגלית וברוסית. מסתבר שהלבנה מציעה השראה רבה לשמות יפים. מהבחינה הזו, השם בא קודם, ואז מוטיב הירח נכנס לתוך הספר באיורים

יובל: נייס! אז מי שרוצה לקנות את סהר: איפה? וכמה עולה?

ענת: נכון להיום הספר זמין בחנויות הספרים העצמאיות חדר קריאה, המגדלור וסיפור פשוט, ובקרוב יהיה זמין גם בקומיקס וירקות בתל אביב ובאדרבא בירושלים, במחיר של 120 ש״ח. אני מקווה שיהיו לנו עוד נקודות מכירה, גם מחוץ לתל אביב, אבל תמיד אפשר לעשות משלוח

יובל: מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדות?

ענת: שבחלומי אני עושה מהספר הזה סרט. לפני כשנתיים עניתי על שאלון מה קורה בפורטפוליו, ודיברתי על הפרויקט הזה, שהוא היה אז פרויקט החלומות שלי ושאני ארצה לעשות ממנו סרט, אז אפשר לחזור לשם ולהציץ, זה נחמד לראות איך דברים מתקדמים להם. הנה, סיימנו שלב א׳ בתוכנית

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. מיכל

    ואו !!! כל כך יפה !

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden