אבירם קושמירסקי: שום דבר שהוא ״כמו״

כשהמעצבים אושרי אבירם ודנה קושמירסקי מקבלים לידיהם פרויקט של עיצוב חלל, הם נוהגים, לדבריהם, לבוא ולשהות בו מספר שעות כדי לחוש אותו, כסוג של פרולוג לתכנון. כך היה גם בדירה שעיצבו באחד המגדלים בתל אביב, שממוקם בקרבת הים; דירה חזיתית השוכנת בקומה גבוהה, פונה לכיוון דרום מערב ונהנית מנוף הים והעיר שנפרש תחתיה במלוא תפארתו.

הדירה עוצבה במטרה לשמש את דייריה כדירת נופש כשהם מגיעים ״לעיר הגדולה״, ואחרי מספר שינויים שבוצעו בתכנית המקורית, שטחה נחלק לחלל ציבורי שבו מרוכזות הפונקציות המשותפות, ליחידת שינה מפנקת המכילה חדרי רחצה וארונות ולממ״ד המשמש כחדר עבודה ואורחים. 

״באופן כללי עיצוב דירות במגדלים הוא מורכב ולא פעם מקשה על התהליך, בגלל ריבוי הפתחים ומיעוט הקירות שמאפיינים אותן בדרך כלל, ומחייבים לחשב היטב איך ואיפה לשלב את פריטי הריהוט, האמנות והאלמנטים השונים תוך שמירה על המבט החוצה״, אומרת קושמירסקי.

״במקרה הזה, באחת הפעמים שבאנו להרגיש את הדירה זה היה בשעת השקיעה, והמראה היה מרהיב ביופיו. גווני הוורוד והזהוב של קרני השמש השוקעת חדרו פנימה ושיוו לחלל מופע קסום, כמו של הסמקה, שלכד אותנו באחת והיה לנו ברור שאנחנו הולכים למנף אותו כמה שיוביל את העיצוב. הקונספט שגיבשנו על בסיסו היה יצירת סינרגיה בין החוץ והפנים, כך שכששעות היממה מתחלפות וכשהטבע משתנה, השינויים יבואו לידי ביטוי בתוך החלל וייצרו בו ממד דינמי״.

הדירה המסמיקה

אבירם וקושמירסקי הם שוחרים אדוקים של חומרים טבעיים (עץ, אבן ומתכת) ושל כנות החומר. באותה מידה של אדיקות מוצרי מדף הם כמעט אאוט בלכסיקון של השניים; את מרבית האלמנטים שהם משלבים בפרויקטים שלהם הם מעדיפים לעצב ולייצר ייעודית.

״שימוש בחומרים טבעיים ועיצובים שמבוצעים ייעודית – קאסטם־מייד – הם מבחינתנו דרך להביא לידי ביטוי מיטבי את האיכויות שאנחנו רוצים ליצור, כמו אסתטיקה מסוימת־מובחנת שנולדת על בסיס רעיוני או הקשרים למיקום, שחשובים לנו מאד. מעבר לכך יש לנו הרבה כבוד למיומנויות של מלאכות ידניות ואמונה בערך האותנטי שמקופל בהן, כך ששיתופי פעולה עם אמנים ויוצרים הם חלק בלתי נפרד מסדר היום שלנו״, אומר אבירם, על מה שבפרויקט ״הדירה המסמיקה״ הפך למסע של ממש. 

אושרי אבירם ודנה קושמירסקי

קושמירסקי: ״הצבעוניות שנוצרה בדירה בזמן השקיעה ריתקה אותנו, וכפריקים של שימוש במתכות עלה לנו רעיון להכליא את החמימות והוורדרדות של הנחושת עם היוקרה הצהובה־זהובה של הפליז, כמה שיבטא אותה הכי נכון וכמה שרצינו לשלב כחיפוי בקירות החלל״.

עם רעיון החיפוי הם פנו למעצב והאומן שמואל לינסקי, בעליו של סטודיו לינסקי דיזיין, ויחד איתו ישבו לפצח את הדרך לתרגם אותו הלכה למעשה. לינסקי, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי בשנקר, חולק עם אבירם וקושמירסקי את התשוקה לחומרים טבעיים ולפיתוחים שמרחיבים את גבולותיהם, וכמוהם מאמין בערכם של שיתופי פעולה. אחרי שנים שעסק בעיקר בבטון, לאחרונה הוא החל לעסוק במתכות ולפתח טכניקות עבודה עמן, כך שהאתגר שהונח לפתחו היה כמו התפרצות לדלת פתוחה.

לינסקי: ״לכל מתכת יש תכונות ודרכי התנהגות משלה, והדרך לשלב ביניהן כדי ליצור חומר חדש מבוססת על פירוק והרכבה. מדובר בטכניקה לא שגרתית, שמבוצעת ידנית בתהליך של התזה קרה, שלאחריו מבצעים ליטוש ידני וטיפול הגנה בסילר ייעודי. אפשר ליישם את הטכניקה כמעט על כל חומר, כולל על אוביקטים תלת־ממדיים, כשמטבע הדברים בגלל הביצוע הידני המשטחים המחופים אינם זהים לגמרי ואפשר להרגיש בהם את ערכו של מגע יד האדם״. 

המסע המשותף התנהל כתהליך מרתק שכלל אינספור ניסיונות בדרך להגיע לגון ולמרקם המדויקים. ״כל הזמן לקחנו לדירה חתיכות חומר גדולות יחסית, כדי לבחון איך הצבע והמרקם מתקבלים במפגש עם אור השמש״, מוסיפה קושמירסקי.

״כשהגענו למה שרצינו זה היה מרגש, וכל ההתרוצצות של ההלוך ושוב הוכיחה את עצמה. החיפוי אמנם שטוח וסטטי לכאורה, אבל יש בו עומק וממד חי ודינמי, וגם הגון שלו מדייק לגמרי את מה שחזינו״. 

אלמנט אמנותי לכל דבר ועניין

החיפוי המסמיק, שמרשים במופעו המתכתי אך רך, משתלב בדירה על קירות בנויים, קירות נגרות וחזיתות, כשהעושר הוויזואלי שהוא מייצר מתקבל כאלמנט אמנותי לכל דבר ועניין. בחלל הציבורי הוא מחפה את כל שטחו של הקיר הנמשך מדלת הכניסה עד היציאה למרפסת, כמו גם את הקיר שמעברה השני של הדלת ואת הדלת עצמה, עד שהוא נושק למטבח הפתוח. ביחידת השינה הוא מחפה את הקיר שמאחורי המיטה, נכנס לחדר הרחצה הצמוד וכן לחדר הארונות, כולל את דלתו ואת חזיתות הארונות שבו. 

החומרים האחרים המשמשים בחלל נבחרו כך שישתלבו עם החיפוי, ובד בבד יהדהדו את קרבת הים וגווני החול – בז׳ לגווניו, אפור וגרז׳; פרקט אלון שעבר תהליך עיבוד ייעודי של חרוץ והתזה המקנים לו עומק ורב שכבתיות; אבן טבעית דמוית טרצו במופע פראי המדגיש את האגרגטים שבה; עץ מלא במרקם פסים מעוגלים החושף את שכבות החומר; וברזל שחור. לצד הקירות והאלמנטים המחופים השימוש בכל אלה רץ בכל אזורי הדירה כרצף חומרי מצומצם ועשיר כאחד, המייצר אסתטיקה מובחנת, ייחודית וקוהרנטית.

כך לדוגמה, מחלקו התחתון של הקיר המחופה בסלון כמו בוקעת יחידה אורכית מרחפת, שעיצובה מפגיש את כל החומרים; מעין מסגרת עשויה מהאבן הטבעית, שהדופן הפנימית שלה היא ברזל שחור וחללה נחלק לשלושה ״תאים״ פתוחים המכילים קמין (שפועל על אתינול), גזרי עצים כסימבול וחפצי נוי.

במטבח משמשת האבן לחיפוי הקיר שמעל הכיור ובמשטח של יחידת האי, שדפנותיה עוצבו מקורות עץ מפירוקים, ובחדר הרחצה היא מופיעה ביחידת הכיור, במשטח העוטף את האמבט ובחיפוי קירות המקלחון. טקסטורת הפסים האנכיים־מעוגלים מאפיינת את כל עבודות הנגרות שבוצעו בדירה, כשהיא מדגישה כך את הממד הטבעי של העץ המלא ומקנה עניין צורני.

קושמירסקי: ״כמו בכל שילוב חומרי, המטרה הייתה לייצר אותו במינון מידתי ומאוזן. כאן רצינו ליצור איזון בין המופע ׳השטוח׳ של החיפוי לבין הנפח והתלת־ממדיות של פסי העץ, כך שהם ייטיבו זה עם זה וכל חומר יקבל את הכבוד שמגיע לו. לכן גם המפגשים בין החומרים תוכננו בקפידה רבה כמו בחדר הרחצה לדוגמה, שבו השילוב בין החומרים הוא צפוף יחסית״.

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

חללו מופרד מחלל החדר באמצעות מחיצה המשלבת ברזל שחור וזכוכית במרקם פסים המתכתב עם פסי העץ שבארונות, וקושמירסקי מוסיפה ואומרת את מה שכבר ברור לעין: ״אין בדירה שום דבר שהוא ׳כמו׳ או שלא נועד להשתלב בה״.

ואמנם, העיצוב המהודק בא לידי ביטוי עד אחרון הפרטים בחלל, ומגלם את משנתם הסדורה של יוצריו. כל פריטי הריהוט, התאורה, הנוי ואפילו עבודות האמנות, מבוססים על חומרים טבעיים. כך גוף התאורה העשוי מנחושת שמשתלשל מעל שולחן פינת האוכל, השולחן שעיצובו משלב פליז ומשטח עור, משטחי האבן של שולחנות הקפה, או יחידת ספרייה ״פרי־סטנדינג״ שעוצבה ייעודית על בסיס ברזל ונחושת.

למטבח נבחרו חזיתות עץ בגימור אפוקסי שחור; פינת הישיבה המזמינה נצמדת ״לפלטת קרבת הים״ בגונה האפור שמשולב עם ניואנס כחלחל, בקווי העיצוב ניכר מוטיב רך, מעוגל משהו; התאורה הכללית בחלל מגיעה מפסי צבירה וספוטים על בסיס מגנטי המאפשר לשלוט על היטלי האור, ווילונות לבנים אווריריים משלימים את המארג האסתטי.

בבחירת עבודות האמנות שיתפו אבירם וקושמירסקי פעולה עם האדריכל גל גאון, בעל גלריית גל גאון, בתהליך מוקפד שאף הוא שם דגש על החומריות הטבעית; כך אפשר למצוא בה עבודה של אוהד צפתי, שעשויה מקליפות של עצי תות שהוא מגדל ושמהם הוא מפיק את החומר דמוי הנייר שמשמש אותו; עבודה פיסולית של דור כרמון; או יצירה עשויה מחוטי ברזל של קובי סיבוני.

כמו חלל הפנים, כך גם המרפסת המשקיפה אל הנוף טופלה באותה תשומת לב דקדקנית. שטחה מכיל פינת ישיבה עם קמין חיצוני, פינת אוכל ואדנית מברזל שחור משופעת בצמחייה, וכשהנוף שבחוץ נמהל עם חלל פנים שתוכנן לקלוט אותו, מושלם קונספט הסינרגיה בין שני המרחבים שאין בהם אף חומר, מרקם או אלמנט ששולב אקראית.