יפעת פינקלשטיין // Camouflage 

בחודש מרץ האחרון השקתי את המותג Yifat Finkelshtein בזכות חממת מפעל הפיס, ובתמיכת המנטור שלי מטעם החממה, שגיב גלעם. הקולקציה הוצגה בתצוגת Upcoming Designers בשבוע האופנה במוזיאון ארץ ישראל, יחד עם שאר מעצבי החממה. עבורי התמיכה של מפעל הפיס הייתה מטאורית גם בתזמון שלה וגם בעוצמות שלה, והיא אפשרה למותג ולקולקציה לצאת בתקופה קשה ומאתגרת. 

בימים של חוסר וודאות אל מול החזרה לשגרה שנראית מאיימת מתמיד יצרתי יחד עם הצלם מיכאל צור את קמפיין הצילומים ל־Camouflage, קולקציית  הביכורים של המותג. הקולקציה מתייחסת למרחב העירוני ולסיטואציה המורכבת שחווינו בשנה האחרונה בישראל בפרט, ובעולם בכלל, שדרשה מאיתנו להיות הלוחמים של עצמנו בתוך מציאות שנעשתה כמעט בלתי אפשרית, אך עם זאת לחגוג את זהותנו ואת החופש הטמון בכולנו.

הפריטים בקולקציה מתאפיינים בגזרות גדולות ורחבות שמצד אחד תופסות מקום, ומצד שני מאפשרות לגוף שבתוכן ״להסתתר״ ולהיות חופשי בתוך המרחב שנוצר בין הגוף לבגד. בחלק מהדגמים המוצגים בצילומים משולבת עבודת קראפט ייחודית הנעשת בעבודת יד – שיצרו נערות בסיכון שעובדות תחת עמותת ״אימרה״, שמעסיקה ומכשירה נערות בסיכון ומספקת להן הכשרה והזדמנות להשתלב בתעשיית האופנה בישראל.

הצילומים לקולקציה היו לא פחות מרגשים. הצלם מיכאל צור ואני רצינו לבחור מקום שיבטא את הסיפור מאחורי הקולקצייה, ושבו זמנית ישקף את התקופה שבה היא נוצרה. היה לי חשוב לצלם בירושלים: מעבר לכך שהמותג פועל בעיר, ירושלים היא מקור השראה משמעותי ביצירה שלי. ההיסטוריה, והקו הדק שבין שלווה למלחמה, יוצרים את הקושי, את המתח, אך גם את היופי והמסתורין של העיר. העבודות של מיכאל עוסקות גם הן בנוף המקומי, הישראלי, דרך צילום של אנשים, ארכיטקטורה ונוף יחד עם אסתטיקה ויזואלית שמשכה אותי והרגישה שיכולה להתחבר באופן הרמוני עם הקולקציה.

העבודות של מיכאל עוסקות גם הן בנוף המקומי, הישראלי, דרך צילום של אנשים, ארכיטקטורה ונוף יחד עם אסתטיקה ויזואלית שמשכה אותי והרגישה שיכולה להתחבר באופן הרמוני עם הקולקציה

זה הפרויקט הראשון שבו מיכאל ואני משתפים פעולה. אף על פי שלמדנו באותה הקומה בבצלאל – מיכאל במחלקה לצילום ואני במחלקה לצורפות ואופנה – לא נפגשו לפני, אלא רק לקראת הצילומים. נחשפתי לצילום אחד ומיוחד של מיכאל באינסטגרם, ומשם הוא ישר תפס אותי ומהרגע הזה.

כאחרונת הגרופיות פניתי וקרצצתי למיכאל שאני מחכה להזדמנות שבה נעבוד יחד. וכשהגיעה ההזדמנות וקיבלתי את התמיכה של מפעל הפיס והקולקציה הייתה מוכנה – ידעתי שאצטרך להפיק צילומים וקיוויתי שמיכאל יהיה פנוי ויהיה בעניין. קיוויתי שניצור צילומים שיצליחו לאחד את תפיסת העולם של כל אחד מאיתנו בשדה האמנותי שלו, גם יחד וגם ולחוד. יותר מהכל היה לי חשוב לעבוד יחד עם מישהו כמוני, שנמצא בתחילת הדרך, ומחפש את ההזדמנות ליצור את האמנות שלו עם הרבה חופש ואמון ולקבל במה. 

לצילומים בחרנו במקום שמייצג את המגוון והסיפור הסבוך והמוזר של העיר הזאת. המקום עומד נטוש על אף גודלו והמיקום המרכזי שלו, הוא נראה כמו כל כך הרבה דברים והוא סוג של סוד כאן בעיר. 

רצינו להחיות אותו מחדש דרך העדשה ולהציב בו דמויות גבריות שונות, ולמתוח קו בין מתח להרמוניה, בין גברי לנשי, בין אופטימי לפסימי. בתהליך העבודה על סט הצילום, בנוסף לעניין האסתטי, היה חשוב למיכאל להבליט דרך מבטם של המצולמים את הרגש והתחושות שנובעות מהמפגש בין הצלם למצולם, וליצור חיבור בין האינטימיות לזרות, מה שמבקש לתת נופך נוסף לצילומי אופנה שגם צריכים להיות ברב הפעמים מסחריים.

צוות הצילום כלל את יונתן קפלן כעוזר צלם, גאיה יפה על איפור ושיער, ומאיה ארליך כעוזרת הפקה. הדוגמנים (מקסים פרס, שלום גיל, אמיר מיצפן, ומתוי קורגין מסוכנות בריק) נעלו נעליים שהמעצבת תמר בכר ייצרה ועיצבה במיוחד עבור הקולקציה, מתוך שאריות של בדים וחומרים שהיו לי ולה. כל הצוות הורכב מיוצרים צעירים שעובדים על האמנות שלהם במקביל. עבורנו זה היה חלק משמעותי בפרויקט הזה, להיות מוקפים באנשים מוכשרים ומקצוענים עם רעב כמו שלנו; שעוסקים ביצירה ביום־יום שלהם.

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה