כל מה שחשוב ויפה
אלמוג סלע ואיתמר תורן, True Twins
אלמוג סלע ואיתמר תורן, True Twins. צילום: גל חוברה

אלמוג סלע ואיתמר תורן: הפתיח הוא החלק שאנחנו הכי אוהבים

חזרות, בנפשם, מדינת ירושלים, המסך הלבן, לירז צ׳רכי, ג׳יין בורדו: אלמוג סלע ואיתמר תורן (סטודיו True Twins) יוצרים פתיחים וקליפים בהשראת ״שנ״צים, הנצנצים של המיסטיקה והנוסטלגיה של הרגע״

גל: אלמוג סלע (30) ואיתמר תורן (32), חברי סטודיו True Twins, נפגשו בזמן הלימודים במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. בשנת 2020 בלבד הסטודיו הוציא פתיח לסדרות חזרות, הדבר הגדול המיוחד, בנפשם; קליפים ללירז צ׳רכי, פרויקט צו השעה, אסף אמדורסקי ויזהר אשדות; אריזה גרפית לסדרות סטוריז ומדינת ירושלים של כאן והקומה האחרונה של ניקולודיאון. וזה לא הכול.

אז מה היה הפרויקט הראשון שלכם ביחד?

אלמוג: בשנה א׳ בלימודים הראו לנו את הממשק של אינטרלוד (חברת מדיה דיגיטלית אינטרקאטיבית) וראינו שהם פרסמו תחרות לקליפ אינטראקטיבי לשיר של יוני בלוך. המרצה הסכים שנגיש לתחרות כחלק מתרגיל בשיעור עם עוד מישהי שלמדה איתנו״.

איתמר: וכשהכרתי את אלמוג לחבר יצא שאמרתי ״היא בדיוק כמוני רק בבת״: גם היא במאית, צלמת, מעצבת ועורכת. אנחנו אפילו קצת דומים פיזית. הוא אמר ״אה, אתם תאומים?״, וזה תפס. רצינו לקרוא לעצמנו ׳התאומים׳ אבל לא רצינו להישמע כמו פלאפליה, אז זה התגלגל לטרו־טווינס

אלמוג: ובסוף גם ניצחנו בתחרות. טסנו כאורחים לניו יורק לפסטיבל טרייבקה. זה היה מתגמל לעבוד ביחד, למרות שבהתחלה היה קשה כי היינו ממש לא מסונכרנים

איתמר: זה קליפ אינטראקטיבי, אפשר לבחור לאן הנרטיב הולך – או נורא קיטש או חיים אמיתיים

גל: היה לכם ניסיון בווידאו לפני? 

איתמר: שנינו באנו מסטילס, אלמוג יותר

אלמוג: למדתי קולנוע בתיכון ואז בצבא הייתי צלמת. אחר כך פתחתי עסק והייתי עצמאית, צילמתי כל מה שהגיע. אבל יותר עניין אותי וידאו 

המסך הלבן

המסך הלבן

הדבר הגדול הבא

הדבר הגדול הבא

חזרות

חזרות

צילומי הפתיח של חזרות

צילומי הפתיח של חזרות

איתמר: אני למדתי קולנוע בתיכון ובכל מסגרת הייתי עושה סרטים – בצופים, כמלצר בבית קפה. יצרנו ביחד אבל לכל אחד היה את הפרילנס שלו. ואז ארז גביש, ראש המחלקה שלנו, הציע לנו להצטרף לעבוד על סרט על אבות ישורון

היינו ממש בשוק, לא ידענו מה מותר. אני מסתכל על זה היום ואני תוהה איך העזנו כל כך, כי בבצלאל שמים אותך בצמר גפן וכאן זרקו אותנו למים. אלמוג ואני לא היינו המעצבים של הכיתה, היינו אלה שעושים וידאו. אז פחדנו לגעת בכל מה שקשור לעיצוב. תוך כדי התקדמנו עם הקליפים והיינו מצלמים תיעודי לייב, מוזיקה, חיי לילה. ואז פתאום התחילו להגיע עוד עבודות של פתיחים ואריזות גרפיות

גל: לפי מה שהבנתי הסטודיו משתנה לפי כל פרויקט?

אלמוג: כן, בעבודה על הפתיח ל״חזרות״ זה גם קרה, צילמנו בסטודיו כי זה היה בזמן קורונה

גל: איך תהליך יצירת פתיח קורה?

אלמוג: זה תלוי בשלב שהסדרה נמצאת בו כשפונים אלינו. בדרך כלל זה בשלב מתקדם, כשיש כבר כמה פרקים ערוכים. הלוואי והיו פונים אלינו לפני היציאה לימי צילום, והיינו מביאים את הקונספט בחיבור. לא בכל דבר יש צורך, אבל כן במקומות עם הרבה אריזה גרפית 

גל: למה הכוונה?

איתמר: הרבה פעמים יוצאים לימי צילום ולא נעזרים במעצב, ואז האופן שבו השוטים מצולמים – אתה תקוע עם זה 

אלמוג: זה יותר נחוץ בדוקו ובמה שיש בו הרבה נוכחות גרפית. לדוגמה בסדרה ״סטוריז״ היו המון טיפולים גרפיים, היא עוסקת בדור המסכים, והיינו צריכים להמחיש איך הממשקים עובדים בלי להראות אותם; את האופן שבו החוויות שהם עוברים מתבטאות בפורמט טלוויזיוני

איתמר: משתתפי הסדרה צילמו את עצמם באייפון והצוות פחד מהבלאק־סקרין, ואיך נראה בטלוויזיה את כל השטח המת הזה. אמרנו להם – תשאירו את זה ככה, זה בסדר

אלמוג: למשל כשיש להם מאצ׳, להראות את זה מבחוץ זה לא כל כך מרגש כמו לתת המחשה של הדבר עצמו. בצילומים לפתיח לקחנו כל אחד מהנערים לימי צילומים וניסינו להבין את האופי שלהם. כשפנו אלינו לא היו לנו הרבה עבודות של פתיחים, וכל מי שהם פנו אליו בהתחלה הציג להם איזה קונספט של להסתכל על עולם האינסטגרם ועל הדור הזה מבחוץ. ואז הם הגיעו אלינו וראו את האינסטגרם שלנו, ושאנחנו משתמשים באינסטגרם מבפנים

גל: והפתיח של חזרות?

איתמר: ראינו שלושה פרקים והיה לנו רעיון לקונספט של סימני במה, בגלל שיש הרבה התעסקות סביבם בסדרה; פתיח שבו רואים מישהו מדביק איזולירבנד על במה, ואז המצלמה מתרחקת וכתוב חזרות.

הבנו שלא נוכל לצלם בתאטרון בגלל הקורונה, ואז היה לנו רעיון עם מיניאטורות. לקחתי מאבא שלי (שהוא מעצב תפאורה) כמה סטים, וצילמנו קצת. רצינו לעשות פתיח שלא ממש יציג את הסדרה אלא חלקים ממנה באופן מרומז, ככה שמי שיראה את זה בפרק השביעי יקלוט דברים חדשים כל פעם

אלמוג: הרעיון התחבר כי הסדרה מתעסקת בזוגיות דרך הפרספקטיבה של הבמה. הם עושים הדמיה של הצגה כחיים האמיתיים, והחיים האמיתיים בתוך הצגה. הדברים מתערבבים. אז רצינו להעביר את זה עוד ממד 

גל: אז יושבים, רואים את הפרקים, מדברים על זה?

איתמר: ראינו את כל הפרקים וזה היה בשלב די מוקדם. אני די בטוח שאם היו חושבים שזה כזה יצליח לא היו פונים אלינו. זה הפלוס בשבילנו

אלמוג: לגבי הקופסה שנפתחת, לדוגמה, התעוררתי מאיזה שנ״צ ואמרתי לאיתמר – מה אם כל המיניאטורות יוצאות מקופסת הקרטון מפרק 7? ואז הוא הסתכל עלי ואמר שזה נשמע ממש קיטש. בסדר, אנשים אוהבים קיטש. כשסיפרנו את זה למיניאטוריסט הוא הציע להכין את הכיסאות מחדר החזרות כבר על צידי הקופסה, וזה לגמרי קנה אותנו 

איתמר: אז איך אלמוג מקבלת רעיונות? משנ״צים. אגב, אין פרס לפתיח, והסדרה הזו הייתה מועמדת ל־14 פרסים. יש פרס רק לאפקטים ויזואליים

צילומי קליפ לריף כהן

צילומי קליפ לריף כהן

אסף אמדורסקי ויזהר אשדות

אסף אמדורסקי ויזהר אשדות

גל: החוויה של צפייה בסדרות אחרות נותנות השראה? 

אלמוג: בטח, אבל זה לאו דווקא מה שקורה כאן. לדוגמה, פתיח שממש נועז בפשטות שלו הוא של הסדרה We Are Who We Are. עולמות התוכן שמעניינים אותי יכולים להיות מגדריים, בדיוניים, מעולם המיסטיקה. אמא שלי אסטרולוגית ובעברה הייתה אמנית, אז אני אוהבת לקחת השראה ממקומות בין אמנות למגדר, דברים שהם הנצנצים של המיסטיקה

איתמר: עבורי השראה היא מנוסטלגיה של הרגע. מבחינתי עכשיו זה נוסטלגי, יום אחד אני אסתכל ואזכר שהיה לנו את הסטודיו הזה. גם דברים שגדלנו עליהם נותנים תמיד השראה, כי אתה רוצה ליצור משהו שיאהבו כמו שאתה אהבת

גל: אם כבר משהו נועז בפשטות שלו, אז אני חושבת על הפתיח ל״נערים״, שלא ידעתי בכלל שזו עבודה של הסטודיו

איתמר: מרצה התקשר ואמר לי – יש לי עבודה בשבילך מ־HBO. אמרתי לו שלא נוכל כי אנחנו עסוקים, והוא אמר לי אתה לא מסרב לדבר כזה. סגרנו שם איזו פינה, לא עיצבנו את זה, עשינו את המושן

אלמוג: את הדבר הקטן הזה שהוא כמו חדר חקירות פלורסנטי כזה, ואז נכבה. לא שמענו מהם. רק קיבלנו אחר כך טלפון שאין לנו קרדיט

איתמר: התחילה הסדרה ותהינו אם אנחנו שם, ואז קלטנו שזה הפתיח. לא לקחנו את זה קשה מדי. בסופו של דבר זה מה שמביא עבודות נוספות

אלמוג: זה יותר בשבילנו, אם זה היה פתיח זה היה אחרת 

איתמר: ודברים עובדים לאט ויש להם אפקט ארוך טווח, זאת אומרת לא בהכרח יפנו אלינו עכשיו בגלל משהו שעלה כרגע

אלמוג: לקח לנו גם זמן ללמוד שלא יבקשו מאיתנו משהו שלא ראו שעשינו. רוב האנשים רוצים דברים שדומים למה שעשינו בעבר

32 אנימטורים בירושלים

גל: אתם עושים הרבה פרויקטים במעט זמן, אני מנסה להבין איך הכול נעשה כל כך מהר?

איתמר: ישנים שלוש-ארבע שעות, לפעמים היינו ישנים בסטודיו וחוזרים לעבוד. אנחנו עכשיו בניסיון לבנות דרך חיים בוגרת והגיונית יותר. ואנחנו עובדים הרבה עם אנשים: עם הזמן למדנו שאנחנו לא יכולים לעשות הכול. שנינו הגענו עם כל האופציות פתוחות – מביימים, מפיקים, מצלמים, עורכים. אבל הבנו שנעדיף להביא אנשים מקצועיים שיוסיפו לנו

אלמוג: וברגע שנכנס עוד מישהו זה משדרג הכול. זה מאפשר הזדמנות לשיתוף פעולה עם מעצב או אנימטור שאנחנו אוהבים את היצירה שלו 

גל: בואו נדבר על הקליפים, כי יש הרבה; לדוגמה הטרילוגיה למסך הלבן 

איתמר: הם הוציאו אלבום ורצו שנלווה אותו ויזואלית 

אלמוג: הם גם נהיו חברים מאוד טובים שלנו עם הזמן, והיה לנו יותר ביטחון

איתמר: היה תקציב לשלושה קליפים, ואז שרפנו את הכול על השניים הראשונים. ואז לקליפ השלישי לשיר ירושלים רצינו ליצור באנימציה. הבנו שלא נוכל שמישהו אחד ישקיע בו, ומצאנו פתרון שגם התלהבנו ממנו

אלמוג: איגדנו 32 אנימטורים, כולל שנינו (החלקים שלנו הם ההתחלה והסוף). הנושא של השיר הוא ירושלים והמילים מאוד נועזות ומתריסות. אנחנו מכירים הרבה אנשים מירושלים שיש להם רגש מסוים לעיר, וחשבנו שזה יגרום להם לרצות להשתתף 

גל: איך זה נעשה באופן פרקטי?

איתמר: חילקנו את השיר והצענו לאנשים ליצור שבע שניות אנימציה באיזה שפה שירצו, כשלחלק אמרנו להתחיל או לסיים בצורה מסוימת. צירפנו להם גם מילות מפתח שילוו את התהליך, אחרי ששמענו את השיר ודמיינו דברים אבסטרקטיים

אלמוג: לדוגמה חלל, מטאור, עיר הקודש ועגל הזהב. צילמנו גם את גבריאל וגילברט מהמסך שרים על גרין־סקרין את כל השיר, ושלחנו למי שרצה להשתמש

גל: ולגבי הקליפ של לירז צ׳רכי לשיר אינג׳ה, הוא מאוד שונה מאחרים. איך התהליך המחשבתי קרה כאן?

אלמוג: קודם כל שומעים את השיר המון; גם עם סדרות. ואז מוציאים את כל הדברים שאת מרגישה בהתחלה

איתמר: לקליפ של ג׳יין בורדו לדוגמה היה לנו קונספט כבר באותו הלילה. אבל לרוב התהליך לא כל כך מהיר

צילומי הקליפ של לירז צ׳רכי

צילומי הקליפ של לירז צ׳רכי

אלמוג: הסיפור בקליפ של לירז מבחינתי הוא של אמזונה בעולם קצת אפוקליפטי; רציתי שתהיה לה צמה ארוכה שהיא כמו כלי נשק. לירז מגיעה משושלת פרסית, והיא מדברת גם על זה שהיא שרה עבור האימהות והסבתות שלא יכלו לשיר באיראן

איתמר: אלמוג החליטה שיונתן טריכטר יהיה הארט דירקטור, והוא שכנע את לירז שניסע לאילת ונבנה הכול מאפס

אלמוג: אינג׳ה זה אני כאן. הקליפ מפורק לכמה לאלמנטים, לדוגמה הרקע האדום שהוא קצת כמו המונוליט באודיסאה 2001; סוג של סיפור אהבה של מישהי מאוד חזקה ועוצמתית, מלכת מדבר כזאתי. ניסינו להבין איך להביא את ההעצמה הזו עם המסורת, אז היא לבושה בלבוש ענק גברי של המעצב חנא חמאם שהותאם לגוף שלה

איתמר: ויונתן הכין את השמלות והשיער. זה כל כך מעניין לעבוד עם עוד אנשים כי זה מביא לתהליך אנרגיה מטורפת.

גל: בקליפ לשיר ואלס להגנת הצומח אמנם הקונספט פשוט, אבל החלק האינסטרומנטלי בסוף מאוד מעניין. השיר מדבר על הטרדות מיניות, ואני חושבת שהצלחתןם להעביר את זה באופן חזק. אלו דברים שעלו תוך כדי תהליך העבודה?

אלמוג: הרקדניות משתלבות עם הצמחייה שסביבן בתנועה חופשית, לא רצינו להתחכם. ולחלק האחרון בקליפ ההשראה הייתה מתוך הסרט ״פנטזיה״ של דיסני, שיש בו קטעים שמשלבים בין אנימציה לנגינה קלאסית לייב, צלליות על רקע צבעוני

איתמר: זה לא אופטימלי לעשות קליפ לשיר של שבע דקות. אז ניסינו לצור משהו פסיכדלי, המוזיקה גם התאימה לזה

birds

גל: איזה פתיח או קליפ הייתם רוצים לעשות?

אלמוג: נראה לי פרסומת לנייק, ולקליפ אני חושבת לסולנאג׳ או FKA TWIGS

איתמר: אני חושב שאני הייתי רוצה לעשות קליפ לרדיוהד. אבל הפתיח הוא החלק שאנחנו הכי אוהבים, כי הוא פותח את הסדרה וגם כי בתור צופה אתה מתרגל לזה.

אנחנו שואלים לפעמים אחד את השנייה עכשיו למי היינו רוצים לעשות קליפ. יש הרבה במאים שמסתכלים על החלקים האלו כפונקציה שצריך ליצור ולא כאילו אנחנו גם יוצרים. אם יש יוצר שרואה בנו יוצרים ונותן לנו את המקום שלנו, זה גם יצא מטורף. כמו לדוגמה חזרות. מבחינתנו נתנו לנו חופש ועשינו מה שרצינו, וגם להם זה יצא טוב

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
This error message is only visible to WordPress admins

Error: API requests are being delayed for this account. New posts will not be retrieved.

Log in as an administrator and view the Instagram Feed settings page for more details.

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden