כל מה שחשוב ויפה
הבוילר־רום בביאנלה לעיצוב לונדון 2021
הבוילר־רום בביאנלה לעיצוב לונדון 2021. צילומים: יואב פיצ׳רסקי

הבוילר־רום: חביב הקהל בביאנלה לעיצוב לונדון 2021

הביתן הישראלי, שזכה בפרס חביב הקהל בביאנלה לעיצוב של לונדון, איפשר למבקרים להביע את דעתם בנושאים אקטואליים על ידי לחיצה על מתגים. הביתן של Designers In The Middle הציג עיצוב מהמזרח התיכון בהשראת הקסבה

הבוילר־רום, הביתן הישראלי בביאנלה לעיצוב של לונדון 2021, זכה בפרס חביב הקהל בטכס שהתקיים אתמול (חמישי 24.6) בסומרסט האוס בלונדון. הביתן, שאצרו ויצרו סטודנטים ואדריכלים בוגרי בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב – ליאור קנטור, נועה כרמי, ליאלה סולומון, אושר לפיד, רועי לוין, אורן אלגלי, ברק ויצמן – יצג את ישראל בביאנלה, שנפתחה באחד ביוני תחת נושא־העל ״תהודה״ ותינעל ביום ראשון הקרוב.

המבקרים במיצב נחשפו למנעד של נושאי מחלוקת, וקיבלו את האפשרות לבטא את דעתם האישית באנונימיות וללא מאמץ, על ידי פעולה פשוטה של לחיצה על מתג, כמו אלו של דודים חשמליים. השימוש במתג דוד השמש הדהד את חיי היום־יום של המבקרים, בעוד שהמיצב כולו התייחס למגוון קני המידה שבהם מתרחשים תהליכים פוליטיים, תוך תרגומם לחוויה חושית וחווייתית.

לאחר דחייה של שנה בעקבות הקורונה, וימים ספורים לאחר סיום סבב הלחימה האחרון, נפתחה הביאנלה ואיתו הביתן, שהוקם בשיתוף בית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ושגרירות ישראל בלונדון, ובתמיכת גורמים נוספים כמו קבוצת ניסקו ומשרד ישר אדריכלים. 

מימין לשמאל: ברק ויצמן, אושר לפיד, ליאלה סולומון, ליאור קנטור, נעה כרמי, רועי לוין

מימין לשמאל: ברק ויצמן, אושר לפיד, ליאלה סולומון, ליאור קנטור, נעה כרמי, רועי לוין

״לאורך כל הביאנלה התגובות למיצב היו טובות״, מספרת קנטור מהצוות הישראלי. ״אפילו הפתיע אותי כמה לא דיברו איתנו על זה שאנחנו ישראלים. לא היה אף אחד שבא ואמר לנו משהו רע. החוויה הייתה טובה וכבר בהקמה כל הזמן ראינו אנשים לוחצים על מתגים, עוד לפני שהמיצב היה מחובר לחשמל. יש בזה משהו ממכר.

״וזה המשיך כל הזמן. ביום הראשון של הפריוויו יכולנו להסתובב ולראות בפעם הראשונה את המיצבים האחרים, ובכל פעם שחזרנו חיכה לנו מסר אחר על הקיר: לב, עיגול, איקס, אנשים ממש שיחקו עם זה. זה היה אחד הדברים שהכי ריגשו אותנו: לראות את התגובות של האנשים אחד לשני. מישהו לוחץ, מישהי מחכה שהוא יסיים, ואז היא מכבה את מה שהוא הדליק, וכן הלאה״. 

בתקופה של סערות חברתיות ופוליטיות במדינה שלנו ובעולם כולו, רצינו להגיב ולעורר שיח על המצב דרך הכלים שעומדים לרשותנו בשדות העיצוב והאדריכלות. מטרתנו לייצר מרחב אינטראקטיבי של חקר עצמאי שמזהיר מחוסר איזון ושעלול להוביל אותנו לנקודת רתיחה עולמית

צוות הביתן מיפה 18 נושאים כלכליים, חברתיים ופוליטיים – כמו קורונה, מימון, ג׳נדר ועוד – שנאספו מתוך מעגלים של רשתות חברתיות, וחילקו אותם לשתי תמות – גלובליזציה ולאומניות – קיר שמאל וקיר ימין.

״אנו שואפים לדמות את ההפשטה שנושאים מורכבים עוברים היום, בעודם הופכים לסלוגנים ו׳קאטצ׳־פרייזים׳״, כתבו השבעה. ״הביתן מוביל את המבקרים ממצב התחלתי של דיסאוריינטציה למצב של כוח, מצב שבו אנו יכולים בקלות לקחת חלק בשיח העולמי ו׳לחמם אותו׳. כך, אנו מבינים את האפקט המהדהד שיש לכל מעשה קטן של כל אחד ואחת מאיתנו בעולם הווירטואלי, על המתרחש סביבנו במרחב הפיזי.

״בתקופה של סערות חברתיות ופוליטיות במדינה שלנו ובעולם כולו, רצינו להגיב ולעורר שיח על המצב דרך הכלים שעומדים לרשותנו בשדות העיצוב והאדריכלות. מטרתנו לייצר מרחב אינטראקטיבי של חקר עצמאי שמזהיר מחוסר איזון ושעלול להוביל אותנו לנקודת רתיחה עולמית״.

מה אפשר להבין מהתגובות של המבקרים בביתן?

קנטור: ״יצרנו פלטפורמה שאיפשרה לאנשים להגיב, להסכים, להתנגד, ודבר ראשון שאפשר היה לראות זה שכולם מרגישים משהו כלפי משהו. באמת. זה נשמע אולי מצחיק, אבל זה היה מדהים לראות איך אנשים באים, מסתכלים, לא יודעים אם ללחוץ או לא, אם הם אמורים לגעת או לא, עד שהם לוחצים על כפתור אחד ומתחילים לחפש איך דברים מתקשרים אחד לשני. ואז הם רבע שעה מחפשים, מדליקים ומכבים. הם נהים מעורבים רגשית, כל אחד במה שמענין אותו, במה שחשוב ואכפת לו.

״ניסינו לזהות את סוגי המבקרים – אלו שיותר נהנים מהחוויה המשחקית של הלחיצה, מהנורות והסאונד; או אלו שבאו להביע דיעה, להתנגד, להשתתף, להשתמש בפלטפורמה. בסוף התחושה היא שהם עושים משהו: זה לא רק באת וצפית במיצב, אלא היית מעורב ויש לך את היכולת והכוח להביע עמדה״. 

אבל אין לזה באמת אפקט: לחצת על כפתורים, לא שינית את העולם.

״אני לא חושבת שאם תלחץ על כפתור תשנה את העולם, אבל בדומה לרשתות החברתיות שמפשטות או מפחיתות את החשיבות של תהליכים מורכבים – אתה מייצר סלוגן או האשטג למשהו מורכב שיכולות להיות לו השלכות. יצרנו הד לפרקטיקה הזו, עוררנו דיון בנוגע לקלילות הדעת שבה אנחנו מפרסמים דברים ומפשטים רעיונות מורכבים לסלוגנים ומשפטים קליטים ונגישים, אבל לא בהכרח מעבירים את המורכבות.

״יש פה סיכון. הרשתות החברתיות מייצרות קיטוב והפרדה ואתה לא בהכרח רואה את כל התמונה. אגם כשאתה עושה ריפוסט ומשתף יכול להיות שאתה מפשט משהו נורא מורכב״. 

אז הריפוסט, הלייק, הקומנט או השייר הוא כמו ללחוץ און/אוף.

״אפשר להגיד שכן. בקיטוב שיש ברשתות החברתיות, הכל מלבה, מלהיט ומחמם דיון שמרחיק אותנו אחד מהשני״. 

המעצבים במרכז

הזוכים הנוספים בביאנלה, מלבד הביתן הישראלי, היו המיצבים של צ׳ילה (התרומה הטובה ביותר), ונצואלה (התמה הטובה ביותר) והפזורה האפריקאית (העיצוב הטוב ביותר). ״הזוכים מדגימים את החשיבות של חשיבה עיצובית כדי להביא לשינוי חברתי ולצמיחה כלכלית ברחבי העולם״, אמר סיר ג׳ון סורל, נשיא הביאנלה לעיצוב בלונדון. ויקטוריה ברואקס, מנהלת הביאנלה, הוסיפה שהזוכים ״מדגימים בבירור עד כמה טוב יכול עיצוב לספר סיפורים מורכבים שמתקשרים ישירות ללב ולנפש״.

אחד הסיפורים המורכבים והמעניינים שהוצג בביאנלה עם נציגות מקומית נוספת, היה הביתן של Designers In The Middle, שאצרו במשותף רונה מיוחס קובלנץ וסוזן טרוקמה. הפרויקט, שפועל בשש השנים האחרונות בקונסטלציות שונות, כלל מעצבים מאזור המזרח התיכון שהציגו את עבודתם כקבוצה קולקטיבית מבלי לציין את שמם או את מוצאם, תחת התמה של הקסבה.

״הקסבה היא הלב של העיר״, כתבו האוצרות. ״יש לה אסוציאציות שונות ותרומה עירונית מדהימה עם השפעה חברתית־כלכלית חזקה, שעזרו לעצב את אזור המזרח התיכון ואת האדריכלות המודרנית שלו. 

״היא מבוך מוגן קיר עם גיאומטריה מדויקת שבה אנשים חיים, עובדים, נפגשים, משחקים, עושים עסקים, מחליפים רעיונות ומתרועעים. הרחובות הצרים מלאים בחיים, בריחות ובתחושות, והחיים בתוך הקסבה צריכים לסמל דו קיום והרמוניה״.

רונה מיוחס קובלנץ, Designers In The Middle

רונה מיוחס קובלנץ, Designers In The Middle. צילומים: מארק קוקסדג׳

birds

״הרעיון שלי היה ליצור קסבה במובן הפלורליסטי״, אומרת מיוחס קובלנץ, ״מקום שהכל קורה בו. כמו דגל הגאווה שמסמל את כולם, גם הקסבה יכולה לייצג את כולם, אפילו את לונדון שפעם הייתה כפר קטן״.

בביתן השנה השתתפו בין השאר מעצבות ומעצבים מלבנון, איראן, כוווית וקטאר, וכל אחד עשה את החלק שלו מבלי לדעת מי המשתתפים האחרים ומה הם עושים. ״האוצרות היא הקסבה עצמה. רצינו לחבר בין העולמות, בין מזרח למערב: בלי חול או אוהלים, ובלי מוזיקת שנטי מהמדבר. שום דבר שהוא צפוי או ברור מאליו. בלי דגלים, בלי מדינות, וגם המימון הוא פרטי״.

הבריף שקיבלו המשתתפים היה לייצר מוצר לסביבה הביתית, ״להתחיל מבפנים, ממה שמוכר לנו, מתוך מחשבה על שיח עם החוץ. זה היה רלוונטי לתקופה של הסגרים, וכך יצא שהמשותף בין העבודות הוא משחקיות, גמישות, משהו שיש בו דיאלוג ושיח״. 

דווקא בגלל שהמדינות האלו לא חשופות מבחינה תרבותית, עניין את המבקרים האנשים שהם לא מכירים, שהם לא החשודים הרגילים. יצרנו מקום של דו שיח, שאין בו גבולות, שהכל מתחבר בו יחד, שהעיצוב בולט בו ולא מה שהם שומעים בחדשות

וגם במקרה הזה, מיוחס קובלנץ מספרת שלא רק שלא קיבלה תגובות שליליות, להפך. ״אנחנו עדיין מקבלים תגובות מדהימות. אנשים באופן אוטומטי לא מבינים איך דבר כזה יכול לקרות. מי שקצת מבין במזרח התיכון לא מבין איך שישה מעצבים מהמדינות האלו הצליחו לעבוד ביחד – ולחוד – במיוחד בזמן הקורונה.

״ודווקא בגלל שהמדינות האלו לא חשופות מבחינה תרבותית, עניין את המבקרים האנשים שהם לא מכירים, שהם לא החשודים הרגילים. יצרנו מקום של דו שיח, שאין בו גבולות, שהכל מתחבר בו יחד, שהעיצוב בולט בו ולא מה שהם שומעים בחדשות״. 

למה הורדתן את השמות של המעצבים?

״בסוף, בכל זאת הבנו שיש פה סיכון, ובתקופה המתוחה שאנחנו נמצאים בה, הרגשנו שכדי להגן על המעצבים נוריד את השמות שלהם״. 

אז מה הערך של המהלך?

״כולנו בני אדם ולכולנו יש משפחות, זה הדבר הראשון לפני הכל. הערך והמשמעות הם 18 החודשים של עבודה משותפת ושל שיח. המעצבת הקטארית שמציגה בביתן היא האחראית על כל התוכן שנכנס לקריית המוזיאונים של קטאר.

״היא יצגה את הביתן הקטארי בביאנלה ב־2018, הציעו לה להציג שוב גם הפעם והיא אמרה לא והחליטה להציג איתנו. זה המסר שהיה חשוב לה להשמיע. אנחנו לא חיים בעולם אוטופי אבל יש פה שיח.

״זה כמו שלמי שגר בקסבה יש אוריינטציה מושלמות, אבל מי שמגיע מבחוץ מרגיש שזה קלסטרופובי ולא יודע מאיפה נכנסים ומאיפה יוצאים, אבל זה הצליח: באנו עם רעיון, דיברנו באותה שפה, והצלחנו לייצר את הפרויקט הזה בלי לנסוע ואפילו בלי להכיר את הייצרנים. בחיים לא עבדתי ככה״. 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden