כל מה שחשוב ויפה
דודי כהן. צילום: דן יוספי
דודי כהן. צילום: דן יוספי

בוגרים 2021 // עיצוב אופנה, שנקר

בדידות, נדודים, זהות, כאוס, שכונה ואופנה וירטואלית - בין הנושאים שהעסיקו את בוגרי המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. 8 פרויקטים בולטים

בכל שנה רגילה (שאינה שנת קורונה) בחודש יולי נפתחות תערוכות הבוגרים בבתי הספר לאומנויות. תצוגת האופנה של המחלקה לעיצוב אופנה בשנקר שהתקיימה אתמול (ב׳) פתחה את הסבב עבור בוגרי 2021. ובאופן סמלי (או שלא) עשתה זאת באוהל קרקס.

האוהל של ״שאפיטו״ שליד אצטדיון רמת גן אירח את התצוגה לא רק כתפאורה אלא אולי גם כסוג של הלך רוח, שמעיד על הטרלול של התקופה. כפי שסיכמה נציגת הבוגרים, שיר דני, בשמה ובשם חבריה: ״התחלנו תמימים ועברנו ארבע שנים, ארבע מערכות בחירות, קורונה אחת, שלושה סגרים, ולקינוח היה גם מבצע שומר החומות״. אך כל אלה, גם אם השפיעו על חייהם ותפיסת עולמם, לא הפיגו את אהבתם לאופנה, שאותה הם חיים ונושמים וחולמים.

34 בוגרים נרגשים הציגו את קולקציות הגמר לאחר מסע אקדמי של ארבע שנים, לעיניהם של חובבי אופנה שבאו צמאים לחוות את השיגרה שעושה צעדים מהוססים. בין אלה בלטה נינט ההריונית, לבושה בשמלת־חולצה רקומה בעבודת יד חופשית, שהשאירה שובל של אבק כוכבים. את התצוגה ליווה מופע חי משובח של הבן זוג, יוסי מזרחי ולהקתו, שהתמקמו במרכז הזירה וסיפקו רגעי שיא שאיימו לרגעים לגנוב את ההצגה מהדוגמנים על המסלול.

ראש המחלקה, אילן בז׳ה, ציין שבתנאים הקשים של התקופה, הסטודנטים ״עיצבו אופנה ובנו מחדש עולם יפה יותר, אנושי יותר״. פרויקט הגמר, שלצד עיצוב קולקציה מלווה במחקר עיוני, היסטורי וחומרי, משקף עיסוק בנושאים כמו חיפוש זהות אינדבידואלית וייצוג וירטואלי, התבוננות בטבע ואיזון אקולוגי, חיבור בין גוף, חומר, צורה ובית. יחסים בין חוץ ופנים, אינטימי וציבורי, סדר וכאוס ועוד.

טלי ריצ׳מן // להרגיש את הבדידות

בדידות וחרדה חברתית היא תופעה עולמית ההולכת ומתפשטת. משחר ההיסטוריה אנשים חיו בקבוצות, נעזרו אחד בשני, ומי שהיה מבודד לא שרד. כיום, בעולם המודרני, יש לאדם יכולת לחיות ולהסתדר בעצמו. במהלך המחקר התוודעתי לדרכים שונות להחליף את המגע והקירבה האנושיים בחפצים המקיפים אותנו והאנשה של אובייקטים, שממלאים את הריק של הבדידות. בקולקציה אני מביעה תחושות העולות בחוויית בדידות־דיכאון, חרדה וייאוש.

הקולקציה מעורבת ומציעה לנשים וגברים פריטים המתכתבים עם טקסטילים רכים ונעימים, שניתן ללבוש במרחב הביתי והציבורי כאחד. הבדים בקולקציה עוברים מניפולציות שונות כדי ליצור הטבעה של החפץ על הבד ובבגד עצמו.

טלי ריצ׳מן. צילומים: עידו לביא

טלי ריצ׳מן. צילומים: עידו לביא


דודי כהן // שכונה

הפרויקט הווירטואלי הראשון – שגם פתח את התצוגה – תחת הכותרת ״שכונה״ נועד לתת מקום וכבוד לתרבויות שאין להן נוכחות במיינסטרים.

שכונה הוא מושג בסלנג הישראלי המתאר חוסר רצינות, חוסר מקצועיות וזלזול. מושג אליטיסטי, שמטרתו לקדש מוסדות ומסורות. הפרויקט מציג אופנה וירטואלית, ונותן כבוד למושג – לשכונה ולתרבויות שהיא מייצגת. עושה RECLAIMING בשיח ההיסטורי־אקדמי־תרבותי.

זהו משחק סטיגמטי בין התרבות האירופאית הלבנה שהיא הממסד והמסורת גם בעולם האופנה, בין הדמויות שפגשתי במשפחה ובשכונה שלי, והתרבות שהן מביאות איתן מהאימפריות של ארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

מטרתי היא באופן מודע ״לעשות שכונה״ ולקדש ערבוב וטשטוש בין כל אלו מבלי להתייחס לממסד ולמסורות. זוהי קולקציית STREET UNISEX RTW וירטואלית, שבחלקה לא יכלה להתקיים במציאות. הקולקציה שואלת שאלות על הקשר הבסיסי של גוף־בגד, בעולם בו ייצוג וירטואלי של דברים חשוב לא פעם יותר מאשר הייצוג הממשי שלהם. ואולי בכך גם קוראת תיגר על ממסד האופנה בעצמו.

דודי כהן. צילום: דן יוספי

דודי כהן. צילומים: דן יוספי

צילום דן יוספי


זהר בן סימון // מקום לטעויות

העולם שלנו נוטה להיות ריאלי ורציונלי: עבודה משרדית, לוחות זמנים, חישובים, חשבונות. אדם אמוציונלי, כמוני, לרוב נתפס כילדותי, בלתי צפוי, מבולגן ולא אחראי ומצופה ממנו להתבגר ולהתאים את עצמו לחברה. קיוויתי שהלימודים יהפכו אותי סוף סוף לאדם רציני, אך כל המאמצים שלי רק הובילו לטעויות.

הקולקציה היא מחווה הומוריסטית לתהליך האישי שעברתי, שבו למדתי להפוך את החסרונות שלי ליתרונות שהם היום מקור הגאווה שלי וכתב היד שלי כיוצרת.

בבסיס הקולקציה עומדת משימה: יצירת חולצה לבנה מכופתרת. פריט פשוט ובסיסי עבור מעצב, אך עבורי מהווה אתגר הדורש תכנון ודיוק, שהיו זרים לי. הקולקציה מורכבת מרצף של טעויות שבמקום לתקן ולהסתיר, קיבלתי וחגגתי. השתמשתי בסריגה ידנית ככלי לחיפוש אחר פתרונות יצירתיים. הפרויקט בוחן את גבולות החולצה הלבנה המכופתרת ומחפש את החופש בתוכם, החופש ליצור, החופש לטעות והחופש להיות מי שאני.

זהר בן סימון. צילומים: עידו לביא


נועה סיגאווי // גברת הברזל

מנהיגות פוליטיות כיום מייצגות מנהיגות מיוחדת ויוצרות השפעה חברתית מתוך גאווה והדגשה של המגזר הנשי אליו משתייכות. את השפעתן של נשים בפוליטיקה ניתן להקביל להשפעתן של זמרות, שחקניות, נשות תקשורת ועוד נשים המשפיעות עלינו בצורה ישירה. הן המביאות אל התודעה מנהיגות חכמה, חזקה ואמביציוזית, תוך שילוב של תכונות נשיות הטבועות בהן.

הקולקציה המיועדת ליצור היברידיזציה בין הלבוש המחויט של המנהיגות הפוליטיות בימינו לבין לבוש המשפיעניות החברתיות ברחבי העולם המדגישות את הנשיות שלהן ומתגאות בה. בדי צמר מחויטים, עורות, ז׳קרד, ג׳ינסים, משי ופופלין, יוצרים מראה המאפשר לאישה להיות מנהיגה ולשמור על זהותה מבלי להוריד מערכה. מטרת פרויקט זה היא לעודד נשים להובלה חברתית, אקטיביזם אזרחי ופוליטי לצד הרחבת מעגלי ההשפעה שלהן, על ידי שינוי תפיסתי והעלאת המודעות המגזרית לנשיות.

נועה סיגאווי. צילומים: עידו לביא

נועה סיגאווי. צילומים: עידו לביא


birds


מאיה שריד // מקלט לחולם בהקיץ

בפרויקט אני בוחנת את יחסי הפנים והחוץ, האינטימי אל מול הציבורי, את מה שהבית המאפשר והמחבק מציב אל מול הרחוב הכאוטי. אני בודקת מה מאפיין את החלל הביתי, המקום הכה אישי ועם זאת אוניברסלי וכלל אנושי, שגורם לנו להרגיש בו מוגנים עד כדי כך שאנחנו מרשים לעצמו לצאת מהעולם הזה, האמיתי, ולחלום בהקיץ?

אני משתמשת במוטיב ״אוהלי הסלון״ שאני כילדה נהגתי להקים. אוהלים העשויים מרהיטים, שמיכות ומצעים, מול אוהלי החוץ המתוחים והמובנים ובוחנת את תחושת ההגנה/הסתרה שהם מעניקים.

בפרויקט יצרתי בגדי יום יום שלתוכם יצקתי פונקציות של הגנה על החולם, יכולת להתחבא ולהתנתק מהרחוב וגם לחזור למציאות. שימוש בפריסות וגזרות של קווי מתאר של בית, פרטים מאוהלי חוץ וזאת בשילוב בדים וצבעים הלקוחים מפלטת הצבעים בביתי הפרטי.

מאיה שריד. צילומים: עידו לביא

מאיה שריד. צילומים: עידו לביא


עדי טל // Lorem Ipsum

הספר ״1984״ של ג׳ורג׳ אורוול שעסק בגורלה העגום של האנושות הפך לרלוונטי מתמיד עם כניסת האינטרנט והרשתות החברתיות לחיינו. ביטויים כמו: ״האח הגדול״ ו״משטרת המחשבות״ חזרו למאה ה־21 כסימנים של מנגנון פוליטי המדכא חירות וחופש. גיבור הסיפור משכתב את העבר בהתאם לתפיסתו של שלטון האח הגדול. פעולת שיבוש האמת דמתה בעיניי לתבנית Lorem ipsum – מושג מתעשיית הדפוס המציג טקסט דמה, שמשמש כ״ממלא מקום״. הטקסט ספק קריא, אך המלל מורכב ממילים אקראיות. בדומה ל־ Lorem Ipsum וינסטון משתמש בתבניות מוכנות מראש של עיתונים וכתבי עת תוך שיבוש התוכן. פעולה המייצרת אמת חדשה המשתנה תמידית.

הקולקציה מציגה טכניקות ייחודיות מעולם החייטות הנשית, אשר יוצרות צלליות חדשות מחומרים שונים ולא שגרתיים כמו לייקרה וחומרי ריפוד. בעזרת צלליות שעברו שכתוב מחדש ופיתוח דפוסים יחודיים, הקולקציה עוסקת בבלבול הזהות האישית הנוצר מעומס מידע שגוי, המציף את חיינו ומשקף את הקלות הבלתי נסבלת ביצירת ״שיחדש״.

עדי טל. צילומים: עידו לביא

עדי טל. צילומים: עידו לביא


שיר גולדמן // טבע האדם

בעולם המודרני בו אנו חיים, השגרה בנויה ממרדף אחר עבודה, מעמד וכסף. קל לשכוח את העובדה שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע (למרות נטייתו למקם עצמו מעל לטבע). ההשראה שלי מגיעה מתוך תובנה זו, ומשפיעה על האופן שבו אני רוצה לחיות את חיי. בעבר המדד שלי להצלחה היה קריירה מוצלחת, כסף ומטרות חומריות. כיום אני שואפת לחיות חיים שלווים, לעבוד את האדמה שאני חלק ממנה, לגדל את המזון שלי בעצמי ולבלות זמן רב בחיק המשפחה.

הקולקציה עוצבה תוך מחשבה על הקשר הישיר של האדם עם הטבע, והתבססה על פאטרנים וטקסטורות שניתן לראותם חוזרים במקומות שונים – הן בטבע והן על גוף האדם – שמופיעים בקולקציה כפיתוחי טקסטיל, המתחקים אחר צורות אורגניות טבעיות. השתמשתי בחומרים כגון משי, אורגנזה ושיפון בצבעוניות השואבת השראה מן הטבע וגוף האדם.

שיר גולדמן. צילומים עידו לביא

שיר גולדמן. צילומים עידו לביא


רועי ברדס // קומופלאש

את שירותי הצבאי העברתי כתופר של מוצרי הסוואה והסתרה בסיירת מטכ״ל. שם הבנתי כמה המושג ״רושם ראשוני״ הוא חלק משמעותי מהחיים המקצועיים והפרטיים שלי. כסטודנט לעיצוב אופנה, העיסוק שלי בעולם הרושם הראשוני לא נעלם, רק השתנה. ​

אופנה משמשת ככלי שבעזרתו ניתן לקטלג את הלובש ולשייך אותו תרבותית, כלכלית, פוליטית, מגדרית ועוד. בפרויקט הגמר שלי בדקתי את המושג הסוואה ושאלתי האם בגדים מושפעים מעולם ההסוואה וההיפך – האם אופנה לא פעם, יוצרת רושם ראשוני, שמסווה ומשטיח את זהותו של הלובש, וחוטאת למטרתה לאפשר ללובש ביטוי ויצירת זהות אינדיבידואלית?

​קולקציית בגדי הגברים מציגה צבעוניות וחומריות המגיעים מערבוב עולמות תוכן: ההסוואה הצבאית עם סריגים עבים, אריגים קשיחים פוגשים חומריות וצבעוניות ניגודית, במטרה להקשות על שיוך לעולם תוכן מוגדר אחד, לשדר בלבול, ולהטיל ספק ב״רושם הראשוני״.

רועי ברדס. צילומים: עידו לביא

רועי ברדס. צילומים: עידו לביא


המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden