כל מה שחשוב ויפה
יבגניה קירשטיין. צילומים: סשה פליט
יבגניה קירשטיין. צילומים: סשה פליט

בוגרים 2021 // עיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל

שליטה בחומר וטכניקה, לצד מחקר וחשיבה נרטיבית, משתלבים לתערוכת גמר ברמה גבוהה ומרתקת. חמישה פרויקטים בולטים

יבגניה קירשטיין / אגרTales

יבגניה קירשטיין יוצרת ״קרמיקה נרטיבית״ ומציגה סדרת כדים/אגרטלים גדולי מידות, מצויירים וצבועים בעבודת יד, ומשולבים באלמנטים פיסוליים ובציורים בסגנונות שונים. כל אחד מהם עשוי בטכניקה אחרת – פיסול, אובניים עבודת יד ועוד. חומרים וטכניקות שונות משמשים גם בציור – אוברגלייז, אנדרגלייז, ציור בעפרון קרמי, טכניקת ״מכחול יבש״, ציור עם ספוג.

קירשטיין מתייחסת להיסטוריה האנושית ולקרמיקה – שמשחר ההיסטוריה שימשה את החברה ליצירת כלים והעברת ידע מדור לדור – לצד ספרים ומקורות בעל פה. היא משתמשת בכישרון רב במשטח התלת מימדי של האגרטל, כדי להיכנס לדיאלוג עם הצופים ולערב אותם במשחק הפרטי שלה – של התכתבות עם היסטוריה ואקטואליה, ברצינות מהולה בהומור.

יבגניה קירשטיין

יבגניה קירשטיין


אלה פישר לבנטון / אוֹרָה

הזיכרון הוא ההד של מה שקרה. הוא אדוות המים, צריבה של הרגע. בפרויקט יצרתי הדפסי שמש (ציאנוטייפ) על גבי זכוכית, שבהם מוטבעים דימויים של כלי קריסטל מהארון של סבתי. המפגש של הזכוכית באור ובצל, יוצר טשטוש, השתקפות, זיכרון נזיל על גבי המעטה הבלתי נראה.

לצד ההדפסים אני מציגה יציקה של זכוכיות ודקאלים – מעין אלבום תמונות, שהדימויים בו אינם ברורים, וגבולותיהם מתמזגים אחד לתוך השני. התמונות נזלו, נשרפו, התפוררו וקפאו, אך התנועה עדיין מהדהדת בפנים. הזיכרון והדימוי הם מעין רוחות רפאים, משהו קיים לא קיים, על קו התפר, בין הממשי ללא ממשי, בין המודע ללא מודע. זיכרון הוא דינאמי, כמו מים, הולך ומשתנה.

אלה פישר לבנטון

אלה פישר לבנטון. צילום: מ"ל


אנטנש יאלאו / מעברים

בפרויקט 10 עבודות בטכניקות שונות, שהן פריסת תודעה של מי שאני כאן ועכשיו. עליתי לארץ מאתיופיה בגיל שמונה והסתגלתי לחיים חדשים בארץ. זכרונות מחיי היומיום והווי הכפר באתיופיה נותרו טריים וצבעוניים בראשי, ולאורך חיי חוויתי את הדיסוננס בין החיים בכפר לחיים בעיר; העולם הטכנולוגי; קצב החיים, שבא לידי ביטוי בשוני בין גידול והכנת המזון, הבגדים וצרכי היומיום בעצמנו, לבין התלות במסחר המהיר והתובעני.

הפרויקט עוסק בחיבור בין טכניקות מסורתיות לטכניקות עכשוויות בחומר ובקליעה של חומרים טבעיים וצמר. דרך החומר אני מדברת על הפער שאני חווה ומרגישה – ביני לבין הוריי, בני הדור הקודם – והעברת מסורת וידע בין־דורי. הפערים והטשטוש שלהם, באים לידי ביטוי בערבוב התחומים בין אמנות גבוהה לאמנות נמוכה, וכיצד הן משפיעות זו על זו. דרך המחקר האקדמי אני בודקת מי אני ומהו האיזון הנכון לי בין שני העולמות שיוצרים את העולם שלי.

אנטנש יאלאו

אנטנש יאלאו


לור עוקל / קול התגבר על השמש

לור עוקל מציגה עבודה מרשימה, הממלאת את החלל ומטילה רישומים על פני הקירות והמרחב סביב. היא מקרינה דימוי של שמש בוערת, עגולה וחמה, על הדופן האחורית האטומה של משטח זכוכית־מראה. האור מועבר מבעד לרישום שהיא חורטת־חורצת בצד האטום, ובוקע מבעד למראה, היוצרת השתקפויות הטלי אור על סביבתה. השמש כמקור חום, אור, חיים וסכנה, משמשים אותה כאלגוריה למקור ההוויה שלנו. את העבודה היא מלווה ביצירת סאונד, שלדבריה מגדירה את המרחב.

לור עוקל

לור עוקל


דנה תאיר / חלומות על השטיח

הפרויקט של דנה תאיר משלב עבודת פיסול/הדפס פואטית בפורצלן, שקוף למחצה, והקרנת אור ממקור בלתי שגרתי – פנס הטלפון הנייד. האור המוקרן אל גופים המדמים אגרטלים או אהילים ממלא אותם ובוקע החוצה בחדר המואפל, באופן רך וקסום.

״בפרויקט שלי רציתי לבנות עולם קטן, שמעביר גבול דק בין המציאות לדמיון ואבסורד, ולהביא לידי ביטוי את התחושה של הגילוי והסקרנות, שאני הרגשתי בתור ילדה, יחד עם מחשבה על גילוי בעולם היום״.

דנה תאיר

דנה תאיר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden