כל מה שחשוב ויפה
Assaf and Me, אסף ביטון וקארין אביעז טפר
Assaf and Me, אסף ביטון וקארין אביעז טפר. צילומים: מ״ל

אסף ואני: ״מי חלם שאעשה קווילט?״

Assaf and Me, מותג הטקסטיל של אסף ביטון וקארין אביעז טפר (karin A), צמח מהרצון לעשות ״משהו״ ביחד בזמן הקורונה, ומכוון לאלו שמעריכים עבודת יד. ״אין ספק שזה מתאים לתרבויות ׳סבלניות׳, אבל יש בארץ מספיק קהל שמעריך״

אסף ביטון וקארין אביעז טפר הם חברים. כל אחד לחוד יוצר ומעצב בתחומים שונים, ותודות לקורונה הם הקימו במשותף מותג עיצוב טקסטיל חדש בשם Assaf and Me, שבו הם מעצבים ויוצרים יחד שמיכות טלאים וכריות עשויות במלאכות יד מסורתיות, לקוחות מעולם הקווילטינג (טלאים) והרקמה, מעוצבות בשפות עכשוויות ומסורתיות, בייצור ידני, עם הרבה מחשבה על קיימות. כל פריט הוא ייחודי מסוגו, מיוצר ורקום בעבודת יד. 

הם חברים למעלה מ־20 שנה, שניהם אוהבים מלאכות יד ועתיקות. אביעז, בעלת מותג האופנה karin A, למדה עיצוב אופנה בריטפלד אקדמי בהולנד וכיום לומדת ריפוי באמנות בשיטה אנתרופוסופית. לפני 17 שנה פתחה את karin A, מותג אופנה שגדל איתה שמביא לידי ביטוי את הצורך בבגדים שרוצים ללבוש כל הזמן, עם דגש על בדים טבעיים ונעימים וגזרות מחמיאות ונוחות.

ביטון למד במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר, ויש לו תואר שני בעיצוב אופנה מה־IFM מפריז. אחרי שלוש שנות עבודה בפריז חזר לישראל ועבד כעשור בקסטרו עד 2018, בתפקידו האחרון כמעצב הראשי של הגברים. בשלוש השנים האחרונות הוא עובד כעצמאי בתחומי עיצוב מגוונים, קניינות, עיצוב פנים ועוד. 

כמו רבים במהלך הקורונה, הם מצאו את עצמם לא ממש סובלים, לעיתים אפילו נהנים מהשקט. אבל, אביעז מספרת שבשלב מסוים היא הבינה שהסטודיו שלה עומד ריק, מכונת התפירה שם, הבדים שם – ויש את כל התנאים לעשות ״משהו״. היא הציעה לביטון לקפוץ לסטודיו ולנסות לחשוב יחד על משהו משותף. 

אסף ביטון וקארין אביעז טפר

אסף ביטון וקארין אביעז טפר

ביטון מספר שבתחילה הוא פחד לצאת מהבית, ובכלל היה לו ממש ״לא רע״. אביעז העבירה את הזמן ברקמה: ״אני רוקמת כמעט אובססיבית״, היא אומרת, ״יש ברקמה משהו מדיטטבי שעשה לי טוב בתקופה הזו, אבל היה בא לי לנסות עוד משהו״.

״ואז קפצנו לסטודיו, ישבנו וחשבנו מה עושים ביחד״, אומר ביטון. ״היו הרבה בדים סביבנו, והתחלנו לעצב, לתכנן, לגזור ולתפור עבודות קווילט. זה הלך והתפתח ומצאנו את עצמנו מגיעים לכאן, כל יום, ליותר מארבע שעות. בטווח המיידי עיצבנו ותפרנו שמיכת תינוק, כיסויי מיטה, כריות וכדומה. הבנו שיש פוטנציאל והצענו את מרכולתנו למכירה״, הוא מחייך. ״בשלב הזה אנחנו משווקים דרך עמוד האינסטגרם של המותג ויוצרים התעניינות בקרב הקהל הרלוונטי״. 

״מדובר בעבודה עמלנית שלוקחת הרבה זמן – הרבה יותר מרקמה או סריגה״, מוסיפה אביעז. ״העבודה כרוכה בעיצוב הדגם ולאחר מכן יש לגזור את הטלאים בהתאמה. כל עבודת קווילט עשויה משלוש שכבות: שכבת הטלאים התפורה, שכבת המילוי שעשויה כותנה ונותנת עומק למוצר ותחושה של עבודת יד, והשכבה השלישית שהיא גב השמיכה. הכריות מעוצבות גם הן בעיצוב בלעדי ונתפרות בסגנון טלאים ובעבודת יד״.

מה תהליך העבודה ומה החלוקה בינכם?

״אין ביננו חלוקה ממשית. אנחנו חושבים יחד או לחוד על עיצוב מסוים, אני לרוב מעביר את העיצוב לסקיצה ממוחשבת, ומכאן עוברים לתהליך ותכנון הייצור״, אומר ביטון. ״מאחר ומדובר בפריטים ייחודיים הייצור שלהם משתנה בהתאם לצורות המעוצבות שממהן עשוי הדגם. יש דגמים שמשלבים בנוסף לתפירה גם רקמה, קארין היא לרוב היא זו שרוקמת. יש שלבים שדורשים עבודה של שניים, בעיקר בשלב הפריסה של המוצר שהוא לא קטן.

״זמן עבודה על פריט בסדר גודל של שמיכה או כיסוי מיטה עשוי להמשך חודש, מדובר בעבודה של שעות רבות, זה כמובן תלוי מאד במורכבות של הדוגמה ומספר יחידות הבד ממנה היא עשויה. התמחור בהתאם: טווח המחירים של שמיכות מתחיל ב־1,400 ₪ וכריות החל מ־450 ₪״. 

צילום: סטודיו Holb

birds

על השאלה אם יש לזה מקום בארץ, ביטון עונה שמבחינה עיצובית, בהחלט כן. ״יש שינוי משמעותי בהרגלי הצריכה של הקהל וההבנה וההערכה לעבודות יד וקראפט. קווילט משוייך לאמנות היפנית, למרות שיש גם עיסוק גדול בתחום בארצות הברית וגם במדינות הסקנדינביות. אין ספק שזה מתאים לתרבויות ׳סבלניות׳, אבל יש בארץ מספיק קהל שמכיר ומעריך ואף קונה״. 

כמה זמן זה גוזל מהיום־יום שלכם?

״תלוי, שנינו עושים עוד דברים. יש ימים שאנחנו עסוקים בעבודה הזו מהבוקר עד הערב, ויש ימים שאנחנו לא פה. אם צריך אנחנו מגיעים אחר הצהרים״.

מה החזון שלכם עם המותג הזה?

״להמשיך ולעסוק בזה. אני לא בטוח שזה יהיה העסק המרכזי שלנו, אבל אנחנו מאד נהנים וכיף לנו עם זה״.

מה תהיו כשתהיו גדולים?

״אני די עושה כבר היום מה שאני רוצה״, אומר ביטון. ״מי חלם שאעשה קווילט? בא לי ואני עושה. אני בעולמות האלו מאז ומתמיד וכנראה לתמיד. גדלתי עם אמא שיודעת לעשות הכל ובאופן מושלם. היא מקור השראה רציני עבורי. כל פעם היא עושה משהו אחר – ככה גם אני – חולם ועושה״. 

אביעז, שגדלה למשפחה שבבעלותה היתה חנות עתיקות בתל אביב, מוסיפה ואומרת ש״מכאן מגיעה האהבה שלי לנוסטלגיה. אמא שלי תמיד תפרה, אבא עיצב בגדי ילדים. באופן ברור תמיד רציתי להיות מעצבת אופנה. אני אוהבת ללמוד אז אני מנסה כל פעם משהו אחר וחדש. נכון לעכשיו אני נהנית ממה שאני עושה ונחשפת בכל פעם לעולם חדש כמו הנוכחי. מקווה שימשיך לי ככה, בזרימה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. שיאל נירן יהלום

    מתה על הקוילטים. יופי של רעיון וביצוע נהדר.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden