כל מה שחשוב ויפה
מתוך ספרו של בארי אבידן, תכלת וארגמן
מתוך ספרו של בארי אבידן, תכלת וארגמן. צילום: משה גלבר

תכלת וארגמן: 100 שנים של תלבושות הפולקלור הישראלי

בספרו החדש, תכלת וארגמן, בארי אבידן יצר מסמך היסטורי ותרבותי שמציג את הישראליות מזווית מעט שונה – תלבושות הפולקלור של ריקודי העם

ריקודי פולקלור ישראלי – או ריקודי עם כפי שהם נקראים בעגה המקומית – מעצבים ומייצגים תרבויות, דת ולאום. בישראל הם קיימים עוד מתחילת המאה ה־19, אז עלו צעירים יהודים נעדרי חיי משפחה מארצות אירופה לארץ ישראל, וכחלק מיצירת תרבות חדשה, פיתחו ויצרו ריקודי פולקלור חדשים שהתאימו לחייהם החדשים.

ההורה, לדוגמה – הריקוד הישראלי הכי מפורסם, שמשמש כסמל הישראליות – הוא רק אחד מתוך עשרות רבות של ריקודי עם שהתפתחו עוד לפני הקמת המדינה (ואחריה), והפכו למנהג חברתי רווח, שלצידו אפשר להזכיר ולציין גם את השירה בציבור. 

להקת ענבל בריקוד עלי באר

להקת ענבל. עיצוב תלבושות: טובה קליינר. צילום משה שי, תיאטרון ענבל והארכיון הישראלי למחול

בארי אבידן, תלבושת מנורה לריקוד תרועה לירושלים

בארי אבידן, תלבושת מנורה לריקוד תרועה לירושלים. צילום: שבי קדם

לצד סגנונות המחול שהתפתחו לאורך השנים, התפתחה גם אופנה ייחודית למחול הפולקלוריסטי המקומי, שסיפורה מוצג בספרו החדש של בארי אבידן, תכלת וארגמן. לא מדובר בעוד ספר אופנה קלאסי הסוקר תקופה כזו או אחרת בתולדות האופנה הישראלית, אלא בספר המשלב עולמות תוכן רחבים שסוקרים את התפתחות תלבושות מחול הפולקלור בישראל, כמייצג של ההוויה הישראלית, אופייה ותרבותה, ואולי את אחד המאפיינים והתוצרים של כור ההיתוך התרבותי שהתחולל כאן. 

התלבושות הישראליות אופיינו בשמלות קלילות, צבעוניות ומתנופפות, ובחולצות ומכנסיים חופשיים וקלילים. לבוש זה שיקף את ההוויה הישראלית, שאפיינה גם את הטיפוס הצברי. התלבושות הייחודיות האלו הפכו לשגרירות של ישראל בעולם, וכל זה בזכות המאפיינים הייחודיים, שבזכותם אפשר היה לזהות בקלות להקות מחול ישראליות המופיעות בחו״ל, וכמובן גם בארץ.

מנתיב מאיר לבצלאל 

אבידן – כוריאוגרף, במאי ומעצב תלבושות פולקלור ישראלי לבמה – עוסק בתחומים אלו למעלה מ־40 שנה. הוא נולד במרוקו (1960), גילה במהלך השנים את עולמות ריקודי העם, ומאז עסק בתחום על שלל הבטיו. ככוריאוגרף בולט בתחומי הפולקלור, הוא נודע במיוחד גם בזכות תחום עיצוב התלבושות למחול, שאותן העלה לרמה אמנותית של ממש עם שפה ואמירה ייחודית. 

אבידן הוא בן לרב אורתודוקסי. ממחוזות נעוריו כתלמיד הישיבה התיכונית ״נתיב מאיר״ בירושלים, ובהמשך כסטודנט בבצלאל, הוא שאב וערבב את ההשראות השונות לעיצוביו, שאותם חקר במשך שנים, כולל הסמלים היהודיים המשולבים שבהם. דרכם חקר והגיע אל נבכי ההיסטוריה של עם ישראל הגולה באירופה, באפריקה ובמדינות ערב, במשך 2,000 השנים האחרונות כולל הישראלים החדשים שעלו ארצה או הצברים שנולדו כבר כאן.

לאורך השנים רקד אבידן במספר להקות מחול שייצגו את ישראל בעולם, ביניהן אפשר לציין את להקת ״שלום״ של גברי לוי, להקת המחול ״הורה ירושלים״ ועוד. הוא עיצב תלבושות לטקסים לאומיים וללהקות מחול רבות שייצגו את ישראל בעולם.

בארי אבידן, תכלת וארגמן

בארי אבידן, תכלת וארגמן

בארי אבידן

בארי אבידן. צילום: מ״ל

את הספר חילק אבידן לשבעה פרקים, שמסקרים באופן נגיש וצבעוני את התפתחות הלבוש היהודי, דמויות מפתח מסצנת מחול הפולקלור בישראל, כמו גם סיקור של עבודות מרכזיות בעיצוב של אבידן עצמו. אבידן לוקח את הקוראים למסע בספרי התנ״ך, בממצאים ארכיאולוגיים, בהגות היהודית העתיקה והמתחדשת ובהיסטוריה של העם היהודי. 

פרק שלם סוקר את המוטיבים בלבוש היהודים בגולה ובעת העתיקה, עם התייחסות גם לציצית ולטלית, דרך הלבוש של אנשי העליות השונות, השפעתם של אישים בולטים מתחומי המוסיקה, המחול, האמנות והאדריכלות, וגם משכית זוכה להתייחסות משמעותית בספר, עם השפעתה על האופנה הישראלית ועל עיצוב תלבושות הפולקלור לבמה. הספר הצבעוני משלב קטעי ארכיון נדירים, מאות צילומים עתיקים ועכשוויים של תלבושות. 

פיסה מחלום, מחזון 

פרק נוסף בספר יורד לפרטי פרטים ומפרק לגורמים את כל המרכיבים של תלבושות הפולקלור העשירות, מבחינת הצבעים, הדוגמאות והשילובים הייחודיים, סוגי הבדים, הקומפוזיציה, הגזרות והקישוטים. בפרק זה סוקר אבידן את מקורות ההשראה הרבים שלו ושל מעצבי התלבושות האחרים שלקוחים מארץ ישראל, על נופיה השונים, פירות אדמתה ושורשיה.

אבידן מקדיש מקום רב לכל מה שקשור למקורות ההשראה והצרכים שתלבושות המחול הפולקלוריסטי ממלאות. לדבריו, אי אפשר לגשת לעיצוב מבלי לענות על שאלות יסוד כמו אלו צרכים התלבושת משרתת, מה משרה שקט ומה מתח, האם הבגד מחמיא ללובש אותו והאם הוא משרת את הנושא שלשמו עוצב. עוד הוא מציין שלצבע הבגדים יש חשיבות רבה, מפני שאלו צריכים להשתלב בבמה שהיא בדרך כלל חלקה, חד גונית ולפעמים אפילו קודרת, כמו גם להתמזג עם התאורה שברב המקרים עשירה מאד בצבע.

בניתוח התלבושות בספר בוחן אבידן מספר עיצובי תלבושות של מעצבים שונים, כמו לדוגמה עיצוב התלבושות ליצירת המחול ״דבש״, שנעשה בצבעים חמים בגווני צהוב, כתום וגווני אדום. מכנסי הגבר עוצבו בצבע קר – כחול פטרול כגבעול שעליו צומח פרח, וכדי לבדל את חלקו העליון של בגד הרקדן שהוא המשמעותי ועוצב בצבעים חמים.

גליה ליוור, המכון להווי ומועד מתיתיהו שלם, ארכיון קיבוץ רמת יוחנן

גליה ליוור, המכון להווי ומועד מתיתיהו שלם, ארכיון קיבוץ רמת יוחנן. צילום: תומר סבג

עיצוב: בארי אבידן

עיצוב: בארי אבידן; צילום: תומר סבג

עיצוב: לידיה פינקוס גני

עיצוב: לידיה פינקוס גני. צילום: תומר סבג

birds

אבידן מפרט ומנתח רבות מעבודותיו של ישראל שפירא, כוראוגרף ומעצב תלבושות מוביל ומי ששימש כמנכ״ל להקת הורה ירושלים בשנים 1974-2000. שפירא היה גם מעצב הבית של הלהקה שייצגה את ישראל בעולם. עבודתו מתאפיינת בגזרות מעניינות המדגישות את נושא הריקוד.

לדוגמה, ליצירת מחול שנושאה הוא קציר ועבודת האדמה, בחר שפירא לעצב תלבושות שצבעיהן כצבעי הדגן בכל תקופות הבשלתו, מהירוק בתחילת הצמיחה ועד לצבען הצהוב של החיטה והשעורה בעת ההבשלה, לצד תכול השמים. האפליקציה על גבי הבגד בצבעי הברונזה יוצרת צורת חיטה המטפסת מתחתית החולצה ומתפצלת במפתח הצוואר, עד לקווי השריגים הממשיכים ומקיפים את העורף. 

תלבושת נוספת ומעניינת של שפירא עוצבה לריקוד ״ארץ שבעת המינים״, אף היא ללהקת הורה ירושלים, בכוראוגרפיה של שי גוטסמן ועל פי לחן של נחום היימן. מוטיב מעניין בתלבושות אלו הם החבלים הצבעוניים סביב המותנים, בשמלות של הרקדניות וגם בבגדי הרקדנים. צבעי החבלים תואמים את האפליקציה שבחזית הבגד, שעוצבה בצורת פרחים. 

אבידן אומר בספרו: מעצב התלבושות מצייר פיסה מחלום, מחזון. ההתייחסות לתחום עיצוב התלבושות הוא כאל יצירה בבד, המורכבת ממרקם של צבעים וקומפוזיציה, שמקנים חוויה חושית. 


תכלת וארגמן
מאת: בארי אבידן
מחיר: 219 ₪

עיצוב: בארי אבידן

עיצוב: בארי אבידן. צילום: תומר סבג

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

2 תגובות על הכתבה

  1. אורית

    כתבה מקסימ וספר מרהיב ביופיו. שאפו.

  2. יוסי

    בארי אבידן שוזר ידע רחב בשלל יצירות המופת שלו: בספר, כמו גם בתלבושות שהוא מעצב והריקודים שהוא יוצר.
    אבידן ראוי לפרס ישראל.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden