כל מה שחשוב ויפה
אופיר איבגי, סתיו/חורף 21-22. צילומים: מ״ל
אופיר איבגי, סתיו/חורף 21-22. צילומים: מ״ל

אופיר איבגי: אני חושב שאני יכול לקרוא לעצמי מעצב ישראלי

ההשראה לעיצוב הקולקציה החדשה של אופיר איבגי הגיעה לאחר ביקור בתערוכת הקבע הארכאולוגית של מוזיאון ישראל. ״כמו בכלי החרס השבורים, גם בגדים מעוצבים פיסות פיסות ומחוברים זה לזה בדרכים שונות״

עמית: הי אופיר. מה נשמע?

אופיר: הי עמית, מסתגל לשגרת אחרי החגים. מה שלומך?

עמית: גם אני. יום ראשון, ראשון של אחרי החגים. איך באמת עוברים את החגים עם כל כך מעט ימי עבודה?

אופיר: אצלי אין כל כך הפסקות, 24/7, כך שגם בין סופי השבוע האין־סופיים מצאתי לי זמן לעבוד, במיוחד שבכל חול המועד פתחתי חנות פופ־אפ ברח׳ שינקין, כך שימי עבודה לא היו חסרים לי בלשון המעטה

עמית: קוראים לזה ״רעב״. אני מעריכה רעבים

אופיר: 🙏🏻

עמית: אבל רגע, בא נתחיל מהתחלה… ספר קצת על הרקע שלך ואיך מגיעים לכאן ועכשיו

אופיר: אני בן 29, מתגורר בתל אביב, נמשכתי לעולם האופנה והאמנות מאז שאני זוכר את עצמי. זה אולי נשמע קלישאתי אבל כבר בגיל 6־7 תפרתי את הבגד הראשון שלי. אמנם עם שדכן סיכות אבל בכל זאת✌🏻

במרוצת השנים למדתי אמנות בתיכון, מכרתי פריטים בירידים וישר אחרי הצבא נרשמתי ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. ב־2017 אחרי סיום לימודחי פתחתי באופן רשמי את המותג שלי, ומאז ועד היום מעצב שתי קולקציות בשנה, ובמקביל מרצה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר מאז שנת 2018

עמית: נייס. מה אתה מרצה בשנקר? מהר מאוד הפכת למרצה

אופיר: אכן כן, גם אותי הפתיעה המהירות. תמיד ייחלתי להגיע לפוזיציה הזו וזה כבוד ענק, גם מכיוון ששנקר היווה חלק משמעותי בהתפתחות שלי כמעצב וגם כי תמיד הרגשתי שאני יכול להעניק מהידע שלי. אני עובד עם הסטודנטים בקורסים שונים על הפן הטכני של היצירה – ״מהלכה למעשה״ – למרות שבראייה שלי כמעצב, הפתרון הטכני הוא חלק בלתי נפרד מתהליך העיצוב

עמית: מרשים

אופיר: תודה רבה!

אופיר איבגי לצד פסל של אבנר לוינסון. צילום: תמיר מוש

אופיר איבגי לצד פסל של אבנר לוינסון. צילום: תמיר מוש

פרוייקט הגמר בשנקר. צילום: גיא נחום לוי

פרוייקט הגמר בשנקר. צילום: גיא נחום לוי

סתיו חורף 19-20. צילום: תמיר מוש

סתיו חורף 19-20. צילום: תמיר מוש

תמר קרוון, קולקציית 19-20. צילום: מ״ל

תמר קרוון, קולקציית 19-20. צילום: מ״ל

עמית מכטינגר, סתיו/חורף 21-22

עמית מכטינגר, סתיו/חורף 21-22

עמית: אני תמיד שואלת בוגרי עיצוב אופנה על פרויקט הגמר שלהם. מה היה שלך? מי הנחה אותך?

אופיר: את פרויקט הגמר שלי הנחתה רחל ברמן הדרי. בנקודת הזמן שבה הייתי תפסתי את פרויקט הגמר כנקודה שאולי לא תחזור להביע את היצירה שלי וללכת עד הקצה, לכן שילבתי את כל הכוחות שלי ויצרתי שש מערכות לבוש ״אינטנסיביות״ ביותר לגברים.

מקור ההשראה הגיע מיצירותיו של האמן קהינדה ווילי והתפתח לבחינה של סממני הגבריות משלוש נקודות שונות ותקופות שונות: דמות הגבר בפורטרט הרנסנסי, זמרי היפ־הופ אפרו־אמריקאים מתחילת שנות ה־2000 ועד היום, וטקסי חיבור לעולם הבא של שבט היורובה בניגריה. התוצאה היתה שש דמויות מכוסות מכף רגל ועד ראש בפרינטים, טקסטורות, עבודות רקמה ועוד ועוד

עמית: וואוו. ומשנקר אתה מיד הופך לעצמאי עם המותג – אופיר איבגי? אין שום פאוזה של שכיר?

אופיר: אכן מטורף. אחרי סיום הלימודים לא היתה לי שאלה אם לפתוח מותג עצמאי או ללכת לעבוד כשכיר בחברה. זה היה הכיוון שלי, אבל תמיד במקביל לעבודה שלי על המותג עבדתי כפרילנס במותגים שונים. אני מאמין שאפשר ללמוד המון מעבודה במותגים קיימים ובמקביל משתדל לחלק את הזמן שלי בין פרויקטים. מוצא את זה מאוד דינמי ונכון לי

עמית: מבין עבודות הפרילאנס שעשית יש משהו מעניין במיוחד?

אופיר: לא במיוחד, בסופו של דבר כמעצב פרילאנס אתה מגיע לעבודה על מנת להתאים את העיצוב למותג שאליו אתה מעצב. אני מאוד ורסטילי כמעצב, אך לא יצא לי להביע את עצמי מבחינה עיצובית בעבודות מהסוג הזה, לכן תמיד המותג שלי היה החזון עבורי.

עמית: מבינה. אז בא נעבור אליך. מ־2018 אתה משיק שתי קולקציות בשנה. זה המון. כמה קולקציות השקת עד היום?

אופיר: לפי חישוב מהיר שש קולקציות כולל הנוכחית

עמית: עברתי קצת על הקולקציות הקודמות. יש לך בהחלט שפה שמתפתחת מקולקציה לקולקציה. ספר קצת על השפה שלך

אופיר: קודם כל תודה רבה!

אני חושב שאני יכול לקרוא לעצמי מעצב ישראלי. אני מאוד מחובר לנופים בארץ, בעיקר למדבר שאני מוצא אותו כל כך חיי ועוצמתי. נקודת המבט שלי על העיצוב היא קודם כל כדרך ביטוי ובצורה הפרקטית ביותר של בגד ככסות לגוף הלובש.

אני חושב שאני יכול לקרוא לעצמי מעצב ישראלי. אני מאוד מחובר לנופים בארץ, בעיקר למדבר שאני מוצא אותו כל כך חיי ועוצמתי. נקודת המבט שלי על העיצוב היא קודם כל כדרך ביטוי ובצורה הפרקטית ביותר של בגד ככסות לגוף הלובש

דבר נוסף שמאפיין את העבודה שלי הוא החשיבה התמידית על משטח, טקסטורה וצורה: אני עובד המון עם הדפסים מקוריים שלרב מתחילים מציורים בטכניקות שונות שאני מצייר. החיבור התמידי בין עולם האמנות, ולאחרונה גם עולם הקדרות, לעולם האופנה, הוא דבר שאני מיישם בתהליך העיצוב שלי

עמית: תסביר לי. אתה מצייר דוגמאות שבהמשך מודפסות על הבדים. איפה מודפס? ואיך עולם הקדרות בא לידי ביטוי בעיצוב האופנה?

אופיר: בכל תחילת קולקציה אני מצייר אינטואיטיבית את התחושות שלי בהקשר לקונספט הנבחר. אלו יכולים להיות הדפסים שלמים או חלקי כתמים, שלאחר מכן אני מחבר להדפס השלם. בשלוש הקולקציות האחרונות חזרתי לעבודה ידנית בצבע. אני מתחבר לתחושה של החומר, לקו ולכתם שלא יכולים להיות משוחזרים בתוכנת מחשב. את כל תהליך הייצור שלי, למעט הדפסת הבדים שנעשית בסין, אני מבצע בארץ.

עולם הקדרות בא לידי ביטוי גם בעיצוב הקולקציות עצמן וגם לצידן. כלומר, כבר קולקציה שנייה שאני מעצב ליין תכשיטים מקרמיקה שאותם אני מכין בעבודת יד ולצידו לאחרונה התחלתי למכור גם כלים בעיצובי, שבהם אני עושה תהליך הפוך: אני מנסה לחבר את הטכניקות הטקסטיליות אל תוך עולם הקדרות.

אם נגיע לפן הפילוסופי של החיבור, הרי שהכלי בדומה לבגד נועד על מנת לשרת פונקציה מסוימת, לכן כשאני מעצב כד או שמלה אני מתחיל מאותה נקודה.

עמית: תיאוריה מעניינת החיבור בין הקדרות לאופנה/ביגוד. אבל אני רוצה רגע להמשיך בעניין הציור. הבד המודפס מיוצר בסין וכל שאר התהליך בארץ? אתה תופר כאן?

אופיר: נכון, את רב ההדפסות, מפאת חוסר באנשי מקצוע בארץ, אני מבצע בסין. חוץ מהן את כל תהליך הייצור אני עושה בארץ, תדמיתנות, בדים, גזירה ותפירה

״האזורים האפורים״ של הבגד, הקפלים ו״הסדקים״

עמית: אז בא נחזור לקולקציה. ספר על האחרונה

אופיר: ההשראה לעיצוב הקולקציה החדשה הגיעה מביקור בתערוכת הקבע הארכאולוגית של מוזיאון ישראל. בין המוצגים חזרו שוב ושוב חלקי חרס שבורים בגוונים שונים, שחוברו זה לזה פיסה אחר פיסה על מנת לשחזר את החפצים שפעם היו. כשחזרתי לסטודיו עשיתי זום־אין על תמונות כלי החרס מהתערוכה עד שהתגלו לי מעין צורות נוף מדבריות בין שברי החרס הצבעוניים.

ריתקו אותי הסדקים שבין פיסות החרס, כמו נקיקי נחל בין הסלעים. אני מוצא דיסוננס בין הצגת החרסים השבורים שמוצגים במוזיאון בגאון, לבין התרבות הפופולרית שבה אנו חיים, תרבות שמקדשת שלמות. הסדקים שנדמו כמו קמטים בחפצי החרס, עוררו בי השראה לראות את היופי והסיפור שהם מספרים על החפצים שפעם היו ומה עברו במרוצת השנים. 

הקולקציה כוללת 20 מערכות לבוש שמורכבות מפריטים שונים. את הקמפיין לקולקציה, זו השנה השנייה, החלטתי לצלם בעצמי, עם קאסט דוגמניות שבראשן הדוגמנית עמית מכטינגר, שהיה לי כבוד כה רב לעבוד איתה

קולקציית סתיו/חורף 21-22

קולקציית סתיו/חורף 21-22

עמית: ההשראה שהתערוכה הארכאולוגית יצרה אצלך באה לידי ביטוי בהדפסים וגם בדגמים?

אופיר: אכן, כמו בכלי החרס השבורים גם בגדים מעוצבים פיסות פיסות ומחוברים זה לזה בדרכים שונות. בתהליך עיצוב הקולקציה עניינו אותי ״האזורים האפורים״ של הבגד, הקפלים ו״הסדקים״ שאת חלקם אפשר לגלות רק בהתבוננות חוזרת. במקביל הכלים היוו מקור השראה לפיתוח הדפוסים בקולקציה

עמית: נכון. יש חולצה בצבע אפרסק אם אני לא טועה ועליה הדפס, שממש מביאה לידי ביטוי את מה שאתה מסביר על עולם ההשראה. אז הקולקציה כללה 20 פריטים. איזה פריטים, פרט בבקשה, והאם אתה משיק הכל בבת אחת?

אופיר: הקולקציה כללה 20 מערכות לבוש שהורכבו מחולצות, ביניהן החולצה המודפסת בצבע אפרסק ועוד חולצות בגזרות אוברסייז נינוחות. גם בגזרת המכנסיים בחרתי להמשיך עם הקו הנינוח ועיצבתי מספר דגמים מבדי כותנה בצבעים שונים. לצד אלו עיצבתי גם פריטי מעבר שאותם השקתי בתחילה, ביניהם חולצות סטרפלס, חצאיות מודפסות ושמלת מידי המשלבת צעיף משי מודפס. בהמשך אשיק גם מעילי טרנצ׳ וז׳קטים נוספים

בתהליך עיצוב הקולקציה עניינו אותי ״האזורים האפורים״ של הבגד, הקפלים ו״הסדקים״ שאת חלקם אפשר לגלות רק בהתבוננות חוזרת. במקביל הכלים היוו מקור השראה לפיתוח הדפוסים בקולקציה

עמית: את מעילי הטראנצ׳ והז׳קטים אתה עדיין כולל באותה הקולקציה?

אופיר: כן, אני משתדל לבנות קולקציות מגוונות גם מבחינת פרטי הלבוש ולהוציא כל תקופה קבוצות נוספות של פריטי המתאימים למזג האוויר

עמית: מה שאנחנו קוראים דרופים…

birds

עמית: אז איך היתה החנות פופ־אפ? איך הגיבו הלקוחות? הסתערו? ובכמה מילים תתאר את הלקוחה הטיפוסית שלך? למי אתה מכוון?

אופיר: הסתערות בשבילי זה רק בסרטונים על חנויות כלבו בארצות הברית בבלק פריידי😜. המפגש הפיזי עם לקוחות הוא דבר שמאוד חשוב לי, התגובות שלהן על הפריטים והרצון האין־סופי לדייק את העיצובים. התגובות היו נפלאות, תמיד מרגש לשמוע פירגון מלקוחות, גם על הנוחות של הפריטים וכמובן על העיצוב והייחודיות שלהם

עמית: מעבר לחנות הפופ־אפ איפה/איך אתה מוכר?

אופיר: כרגע אני מוכר בחנות האונליין שלי ובתיאום מראש בסטודיו שנמצא בדירתי בתל אביב, בנוסף כל תקופה אני מגיע למכירה פיזית, אם ביריד או בחנות פופ־אפ

עמית: מה טווחי המחירים?

אופיר: מחירי הפריטים נעים בין 250 ל־ 1200₪ עם חריגות למעלה כשמדובר בפריטי לימיטד

עמית: אז עוד קולקציה מלאה וחדשה תושק לקראת האביב?

אופיר: בהחלט! יש לי כמה פרויקטים שאני עובד עליהם במקביל לקראת הקולקציה הבאה.

עמית: רוצה לספר עליהם?

אופיר: לצערי אני לא יכול לספר עליהם כרגע אבל מבטיח לעדכן!🙏🏼, אני לא יכול לפרט

עמית: זה טוב. משאיר אותי סקרנית. אני רוצה לשמוע יותר על מי היא הלקוחה שלך? למי אתה מכוון?

אופיר: על השאלה הזו אני שם דגש בכל יום צילום שאני עורך. חשוב לי להציג מגוון של נשים בעיצובים שלי כדי לתת ללקוחות שלי תחושת הזדהות, ומחשבה שהפריטים יכולים להראות מדהים על בחורה בת 20 וגם על אמא שלה. המשותף להן הוא האהבה לצבע וטקסטורה, חיבור לחומרים טבעיים ורצון ללכת עם פריט קצת ״אחר״ גם אם בפרטים הקטנים

עמית: מהמם. וכמתבקש: איפה אתה בעוד 5-10 שנים?

אופיר: בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי עם חנות אחת או שתיים בארץ, נקודות מכירה בחו״ל, לצד זה כמובן ממשיך ללמד בשנקר והכי הכי חשוב מתעורר כל יום סקרן לחקור ועם ״הרעב״ שדיברנו עליו בתחילת השיחה!

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden