כל מה שחשוב ויפה
חליל הקסם. צילום: Magda Hueckel-liwiska
חליל הקסם. צילום: Magda Hueckel-liwiska

מה הולך // אנימציה של פעם באופרה הישראלית ובשבוע האיור

האופרה הישראלית חוזרת בחליל הקסם לראשית הקולנוע והסרטים האילמים; המחלקה לאנימציה במנשר מציגה בשבוע האיור את לאצור את הזמן: חווית צפיה אנימטיבית־אנלוגית בהשראת צעצועי אשליית תנועה מהמאה ה־19

חליל הקסם בראשית הקולנוע

האופרה הישראלית פתחה בשבוע שעבר את עונת 2021-22 עם ההפקה המדוברת של הבמאי הנודע בארי קוסקי – חליל הקסם מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט. קוסקי חיבר בצורה מקורית ויוצאת דופן בין המוסיקה של מוצרט ליצירת אנימציה קולנועית מלאת הומור, שהזמרים משתלבים בתוכה – תוך שהם מוכנסים לקיר אנכי שתופס את כל הבמה באמצעות פתחים מסתובבים – בניצוחו של המנצח נמרוד דוד פפר ובליווי תזמורת האופרה – התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.

לצורך ההפקה המיוחדת חבר קוסקי ל״קבוצת 1927״, המתמחה בשילוב מופעים חיים עם אנימציה. ביחד הם הצליחו ליצור קונספט יוצא דופן שלוקח את הצופים לימי ראשית הקולנוע ועידן הסרטים האילמים. הדיאלוגים הוחלפו בכתוביות על המסך שמתארים את התפתחות העלילה, כפי שהיה נהוג בתקופת הסרט אילם, ובאמצעות שילוב חדשני ומפתיע בין סרט אנימציה לבין זמרים שמשתתפים בלייב בסרט, הם יצרו הרפתקה ויזואלית ומוזיקלית שהותירה את הקהל נפעם.

״חליל הקסם היא האופרה הגרמנית המבוצעת ביותר, אחת מעשר האופרות המבוצעות ביותר בכל העולם. לכן, כשמחליטים לביים את האופרה הזו יש לא מעט לחץ והאתגר הוא לקבל את האופי ההטרוגני של האופרה״, מסביר קוסקי את המנעד הרחב והאקלטי של האנימציה. ״כל ניסיון לפרש את היצירה באופן ספציפי אחד ייכשל. אתה חייב לחבק את הניגודים וחוסר העקביות של העלילה והדמויות, וגם את השילוב של הפנטסיה, סוראליזם, קסם ורגשות אנושיים עמוקים״.

חליל הקסם. צילומים: Magda Hueckel-liwiska

חליל הקסם. צילומים: Magda Hueckel-liwiska

ארבע שנים לפני שניגש לביים את ״חליל הקסם״, הוא ראה את המופע הראשון ש־1927 יצרו, ״בין השטן והים הכחול העמוק״. ״מהרגע שבו ההצגה התחילה ראיתי שילוב מרתק של מופע חי ואנימציה שיצר עולם אסתטי מיוחד במינו. תוך דקות ספורות השילוב המוזר הזה של סרט אילם ומועדון מוסיקה של פעם שכנע אותי שאלו האנשים שאני רוצה ליצור עמם הפקה של חליל הקסם.

״זה היה יתרון שהם לא יצרו אופרה לפני כן כי הם היו משוחררים מדעות קדומות לגבי היצירה והז׳אנר בניגוד אלי. ולמרות ששזו הייתה הפעם הראשונה שבה הם עבדו בברלין, היה להם חיבור מיידי לעולם התרבות של העיר, במיוחד לברלין של שנות ה־20 של המאה שעברה, אז היא היתה מרכז חשוב לציור, קברט, סרטים אילמים וסרטי אנימציה. 

״אנחנו אוהבים מופעי וודביל, קברט ומופעים תיאטרליים־מוסיקליים דומים וגם סרטים אילמים, אבל ההפקה היא הרבה יותר ממחווה לסרטים האילמים של פעם. יש בה אינספור השפעות נוספות. אבל אין ספק שהעולם של הסרטים האילמים מאפשר לנו שפה ייחודית שהשתמשנו בה בכל דרך שרצינו״.

הסיפור של ״חליל הקסם״ הוא סיפור אגדה על מלחמת הטובים נגד הרעים, היום נגד הלילה. מוצרט יצר אופרה מלאה באלמנטים פילוסופיים סימבוליים מעולמם של הבונים החופשיים. הנסיך טמינו ששולחת מלכת הלילה להציל את ביתה פמינה שנחטפה בידי זרסטרו הרשע, יוצא למסע המסוכן לעבר ארצו של זרסטרו בלוויית צייד הציפורים פפגנו. במהלך המסע הוא מגלה שזרסטרו הוא דווקא השליט הטוב ומלכת הלילה היא המלכה הרעה והמאיימת. בסופו של המסע לחיפוש האהבה והחיפוש העצמי, טמינו מוצא את פמינה והם נבחרים בידי זרסטרו לשלוט בממלכתו.

לאצור את הזמן במנשר

סטודנטים/יות, בוגרי ומרצי המחלקה לאנימציה במנשר שיתפו פעולה ועבדו יחד במעבדה לאנימציה לקראת התערוכה לאצור את הזמן, שתיפתח בשבוע הבא בגלריית מנשר כחלק משבוע האיור 2021.

ביחד הם יצרו חווית צפיה אנימטיבית־אנלוגית, בהשראת צעצועי אשליית תנועה מהמאה ה־19. המפגש בין החדש לישן מתבטא בייצור של צעצועי אשליית תנועה קדומים, בעזרת תכנון והדפסת תלת־ממד בטכנולוגיה מתקדמת, ומוביל לנושא התערוכה: הזמן.

״כאמני אנימציה אנחנו לוקחים/ות את הזמן, משחקים, מפסלים ומשנים אותו לצורך היצירה שלנו״, מסבירים אוצרי התערוכה, גיא חיות ואולגה גולצר. ״ובתערוכה הצופים והצופות מוזמנים/ות לשחק עם הזמן, לשנות את הקצב ולאצור אותו״.

גיא חיות, לאצור את הזמן

גיא חיות, לאצור את הזמן

העיסוק של התערוכה בזמן ובבחירה מתבטא בשני מישורים. האחד הוא מצד האמנים/יות – שאוצרים שניה אחת מכל הזמן שבעולם, ובוחרים לבטא אותה בעזרת 24 פריימים המצוירים בצורה ידנית ומורכבים על מכשיר האנימציה האנלוגי. השני הוא מצד הצופים והצופות – שמפעילים את האנימציה בצורה ידנית, ויכולים להאט או למהר את הזמן, וכך שניה אחת יכולה להימתח על פני מרחב הזמן, לבחירת המפעיל/ה.

בהשתתפות אורי פלג, אורן בראשי, אלנה קרנוס, אנדרי גונצר, בר חלימי, ג׳וליה סטנדינג, ג׳יי נדיר, ליאנה בורמסטר, יותם בראון, ללי בן דוב, שרית בן יוסף, גיא חיות, אולגה גולצר וסטודיו Wild Kids. תכנן ועיצב את המכשירים: ילי גרמן.

עוד אנימציה בשבוע האיור

במרפסת (מרכז תרבות אניס): המאיירים מקבוצת לופים מציגים 100 סרטוני אנימציה שמספרים את סיפור הסגר, הבידוד והכמיהה אל החופש, כפי שהם נחווים ממעקה המרפסת – פיסת החוץ היחידה והנכספת.
הפרויקט יוקרן על חזית בניין מרכז תרבות אניס בשעות הערב.

התערוכה תנועה אמנותית (גם היא במרכז תרבות אניס) תציג פריימים נבחרים מתוך מבחר סרטי אנימציה שנוצרו על ידי סטודנטים ובוגרים מכלל האקדמיות לאמנות ולעיצוב בארץ בשנים 2020-2021. הסרטים יוקרנו בהקרנה חגיגית במסגרת אירוע האנימציה של שבוע האיור שיתקיים ביום חמישי ה־25.11, ויכלול בין השאר הרצאות ומפגשים של אורי לוטן ויהלי הרבט, יוצרים מובילים בתחום.

אוצר: בן מולינה; בשיתוף מרכז תרבות אניס והמישלמה ליפו.

שלא ישב על הלב (המרחב החברתי, אלנבי 43): גיפים אנימטיבים מספרים את הסיפור המורכב שבינו לבינה – בפרויקט משותף של המחלקה לאמנות בעיריית ירושלים, הממונה על קידום מעמד האישה בעיריית ירושלים, נעמת סניף ירושלים, נעמת סניף ת״א וקבוצת האנימטורים לופים – במטרה להעלות את המודעות לאלימות מינית בקרב בני נוער. אוצרות: לופים – נופר אלפסי, בן מולינה, עידו הרטמן.

birds

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden