כל מה שחשוב ויפה
אתי צ׳כובר, ללא כותרת. צילום: מ״ל
אתי צ׳כובר, ללא כותרת. צילום: מ״ל

תערוכות סתיו 2021 בגלריה העירונית ראשון לציון

פורטפוליו Promotion: תערוכות חדשות לשחר קורנבליט, ינאי קלנר, חוה גילון, טובה לוטן, אתי צ׳כובר, שחר סריג, דגנית אליקים. הפתיחה בשבת 20.11 בגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון

שחר קורנבליט | אסופה 

שחר קורנבליט הוא אמן רב־תחומי העוסק בייצוגו של החולף. בעבודותיו הוא נע בין חקירת הנפש לחקירת שרידי תרבויות עבר והתנהגויות המעוררות שאלות על אופיו של האדם באשר הוא. בתערוכה אסופה מוצגות עבודות בקנה מידה קטן שקורנבליט יצר בעשור האחרון – מרבית העבודות מעבירות אווירה אפוקליפטית בפלטת צבעים כמעט מונוכרומטית – המגלות שכבות של הלכי רוח, מחשבות וסערות רגשיות שהשתמרו במגירות הסטודיו שלו.
אוצרת: דליה דנון

שחר קורנבליט, ללא כותרת. צילום: אסף גאם הכהן

שחר קורנבליט, ללא כותרת. צילום: אסף גאם הכהן


ינאי קלנר | כי יכול נוכל לה

ינאי קלנר הוא פסל הפועל כ״בריקולור״ – מאלתר בחומרים הנקרים תחת ידו. פסל אדם כורע, הנושם באמצעות מכונת הנשמה ופסל דיוקן עצמי מקיימים דיאלוג סמוי ביניהם כמו גם עם מסורות קלאסיות ציור דיגיטלי גדול מעניק מסגרת פרשנית מרחיבה אל עבר, הווה ועתיד בו זמנית. הוויזואליה המבטאת כמיהה להתגבר על המוות באמצעות סימבוליות מינית, היסטורית ומיתית כאחד. התערוכה שולחת אצבע אל מודרניזם, אל מקורות הפיסול כמו גם אל החיים ופנטזיית דחיית הקץ.
אוצרת: אפי גן 

ינאי קלנר, גנב הדלק. צילום: מ״ל

ינאי קלנר, גנב הדלק. צילום: מ״ל


חוה גילון | אוושה בנוף 

רבדים של התרחשויות קטנות כגדולות, משנות מציאות במרחב המחיה שלנו – מרחב מורכב, מסוכסך ואלים שבו חיים הוזזו, נתלשו, או הופסקו. אנשים שהיו, עברו והשאירו אוושה קלה בנוף לפני שנעלמו. למקום זיכרון נסתר, נשכח, אותו מנסה חוה גילון לחשוף. מצעי העבודות גדולים עשויים גלילים תעשייתיים שפורקו ועליהם רשמה בפחם דימויים המגיעים מצילומי עבר, היסטוריים כמו גם מצילומים עכשוויים. לצידם מיצב העשוי גלילים תעשייתיים מצוירים אותם אפשר לצופה להניע כגלילה תפילה טיבטיים.
אוצרת: אפי גן

חוה גילון. צילום: רפי ונציאן

חוה גילון. צילום: רפי ונציאן


טובה לוטן | חדר נתח

חדר נתח הוא מיצב שתוכנן לשני חללי תצוגה וקושר בין ״בית״ ו״בגד״ כשני מרחבי הכלה של הגוף. עשר עבודות שהן תחבירים של תכניות אדריכליות לצד חלקי מעיל שנפרם – מבנים זמניים. ביניהם אוביקטים, רישומים, קולאז׳ וציור, ובמרכזן עבודת רצפה גדולת ממדים, העשויה מברזנט וצבע, ספק אהל ספק מעטפת עור. בתערוכה זו יש מעבר מהעניין הקודם של האמנית בתוכנית האדריכלית ככתיבה של החלום לבית, להצגה של תהליך התפוררותו.
אוצר: אורי דרומר

טובה לוטן, נתח. צילום: טל נסים

טובה לוטן, נתח. צילום: טל נסים


אתי צ׳כובר | נון־פיניטו 

״קיר בגלריה״ מכיל ציורים השייכים לסדרה ״נון־פיניטו״, ציורים לכאורה לא גמורים. אלו צוירו משנת 2008 על גבי מפיות, עטיפות פנימיות של דגני בוקר, קרשים ושאריות אחרות. הדיוקנאות מבטאים שיח ארוך של הציירת עם מאסטרים גדולים, אמני עבר שחיו באירופה ובעיקר בהולנד בה חיה והציגה שנים ארוכות. צ׳כובר מרשה לעצמה להקל ראש לכאורה במצע, לזוז מהקנבס הלבן אל עבר אפשרויות חדשות וזמינות. באופן הזה נוצר קשר נוסף בין עבר להווה. צ׳כובר פועלת כבמסע התבוננות בניסיון ללכוד את הבעתו של היחיד מתוך תמונה. 

אתי צ׳כובר, ללא כותרת. צילום: מ״ל

אתי צ׳כובר, ללא כותרת. צילום: מ״ל


סרט לילה | שחרור באמצעות שמיעה
פרק מס 1 / שחר סריג, דגנית אליקים

אופרה אינטראקטיבית, המבוססת על ארכיטקטורה של משחקי פלטפורמה – משחקי מחשב דו־ממדיים. זוהי יצירה אודיו־ויזואלית המשלבת סיפור בעל אלמנטים משחקיים – משחקים מבוססי גלילה כדי ליצור סאגה שבה הפרוטגוניסט מפלס את דרכו. אין מנצחים או מפסידים. זהו משחק ללא משחק – נדידה במרחב דו־ממדי בעודו מייצר את המוזיקה. הליברית של האופרה מבוסס על ה״בארדו טודל״ (״ספר המתים הטיבטי״) – טקסט קנוני בבודהיזם הטיבטי המנחה את המת בבארדו – מרחב שבו התודעה של המת נודדת בין המוות ללידה הבאה. לחוש השמיעה יש חשיבות מרבית בספר. לפי הבודהיזם הטיבטי, זהו החוש היחידי שנותר אקטיבי בגוף האדם אחרי המוות. על כן, הנחיית המת מתבצעת דרך חוש זה.
אוצר: דורון פישביין

שחר סריג, מתוך שחרור באמצעות שמיעה

שחר סריג, מתוך שחרור באמצעות שמיעה

birds

הגלריה העירונית לאמנות ראשון לציון
בית גורדון-לונדון, אחד העם 9, ראשון לציון
פתיחה: 20.11; נעילה: 1.2.2022

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden