כל מה שחשוב ויפה
אלעד רוזן בבית בנימיני. צילומים: שי בן אפרים
אלעד רוזן בבית בנימיני. צילומים: שי בן אפרים

אלעד רוזן, יעקב קאופמן, אריאל בלונדר ושירה שובל בבית בנימיני

פורטפוליו Promotion: שלוש תערוכות חדשות בבית בנימיני: השלישי הנמנע - אלעד רוזן / מבוקעים - יעקב קאופמן / טקסטיליזם - אריאל בלונדר ושירה שובל. פתיחה: 13.1

השלישי הנמנע / אלעד רוזן

אוצר: תמיר ארליך

אם לתותים היו ידיים ורגליים הם ודאי היו יוצאים למלחמה. בתערוכה ״השלישי הנמנע״ עולם הדימויים העשיר והאבסורדי של אלעד רוזן מתעורר לחיים כאירוע היסטורי, אפי ובדיוני שקפא בזמן. חלל התערוכה הופך לזירת קרב מפורקת שבה תחושת הסכנה גולשת אל תוך מערכת היחסים בין פסלי הקרמיקה השבירים למבקרים. החזיונות האלימים בתערוכה חסרי כל קונטקסט, הם מתווים מרחב בו מלחמה מוצגת ונחוות כמופע דטרמיניסטי בלתי נמנע.

התערוכה מוצגת בעקבות השתתפותו של אלעד רוזן בתכנית שהות אמן בקיץ 2021 בבית בנימיני, בתמיכת מפעל הפיס.


מבוקעים / יעקב קאופמן

אוצרת: עדי המר יעקבי

מעשה במושג מופשט, על־זמני ואוניברסלי, מילה נרדפת ליופי, הרמוניה ושלמות הפוגשת בחומר מודרני, מלאכותי ויומיומי. אז מה יכול לחדש לנו הדיקט הפשוט והדל לכאורה, על המושג הנשגב סימטריה? בתערוכה מוצגים כ־30 דיקטים, שבוקעו על ידי יעקב קאופמן בחריצת גרזן מהירה אך מבוקרת, ובאמצעות חשיפת הקרביים של העץ הלבוד, הפכו למצע עשיר להתבוננות, השתאות, חיפוש, היקסמות מהסימטריה החומרית המתקבלת, או הזדמנות להתנגד לה ולשבשה. 

העבודה עם העץ הלבוד, שסיפור התפתחותו שזור בהתהוותו של העיצוב המודרני, זה שאימץ את החומר כסמל לעיצוב גבוה ולתיעוש, מבטאת את זהותו הדואלית של קאופמן. מחשבתו נעה תדיר בין אונת המעצב הדייקן והמשימתי לאונת האמן המשוחרר והאקספרסיבי – האחד מבקש לעקוב אחר הסימטריה כתו תקן למוצר, והשני מבקש להתנגד לה ולנטייה הטבעית, כביטוי ליצירתיות. דרך ביקוע הדיקט בין שכבותיו וחשיפתן, מספר לנו קאופמן גם את סיפורו של כל לוח שהושלך וזכה לחיים חדשים בסדרה זו – איכותו, מוצאו, הסודות שהוא מסתיר בסיביו תחת דבק וכבישה, ואופן השתמרותו לאורך השנים.

יעקב קאופמן, מבוקעים

יעקב קאופמן, מבוקעים


טקסטיליזם / אריאל בלונדר ושירה שובל

אוצרת: עינב ברנס אליאסוב

התערוכה טקסטיליזם בוחנת פרקטיקה חומרית דרך מהלך מחקרי בחומר הקרמי. בלונדר ושובל, אדריכלית ומעצבת טקסטיל, שתיהן מעצבות שלאורך כעשור משתפות פעולה ליצירה ומחקר בין־תחומי של חומרים שונים בתפר שבין מדע לעיצוב. המפתח המחקרי בעבודתן עוסק בחיבור בין שתי שכבות של משטחים העשויים משני חומרים קרמיים בעלי מתח התכווצות שונה, היוצרים פני שטח מורכבים, תלת־ממדיים.  המשטחים הקרמיים נכנסים לשריפה גבוהה כדו־ממד ובשריפה הם מתרוממים והופכים לאוביקטים תלת־ממדיים.

התערוכה מציגה בחינה של מערכת יחסים בין עיצוב ומחקר המחפשת את זהותה ויושבת על התפר בין מופע חזותי עיצובי למהלך מחקרי הקורה במרחבי המעבדה. כיוון שבלונדר ושובל לא מגיעות מהעולם הקרמי הן מבקשות ״להשתעשע״ עם החומר ומוצאות סיפוק רב בעשייה שהיא לכאורה ״לא נכונה״. עשייה זו מונעת מסקרנות ומשחקיות בחומרים הקרמיים השונים תוך פיענוח התוצרים בכלים מחקריים. דרך כך הן ״מורדות״ נגד מסורות עיצוב וטכנולוגיה שיש בהן שליטה וידע רב שנים. 

התערוכה היא פרי תוצרים של מלגת שהות אמניות שהתקיימה בבית בנימיני בקיץ האחרון, בתמיכת AIDA. 


בית בנימיני
פתיחה: 13.1; נעילה: 5.3

אריאל בלונדר ושירה שובל, טקסטיליזם

אריאל בלונדר ושירה שובל, טקסטיליזם

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden