
נשים ״שכנות״ יוצרות בפסטיבל קולנוע נשים בירושלים
הפסטיבל הבינ״ל לסרטי נשים בירושלים, שזו לו שנתו השלישית, מנוהל על ידי עמותת נשים בתמונה ונוסד על ידי איגוד יוצרי הקולנוע בירושלים, בשיתוף ובתמיכת עיריית ירושלים. במהלך הפסטיבל יוקרנו בסינמטק ירושלים סרטי נשים מהעולם ומישראל, מקבצי סרטים של סטודנטיות, בצד הקרנות של סרטים שיתקיימו בשכונות ברחבי העיר. הפסטיבל מנסה לקשור בין סוגיות קולנועיות לסוגיות חברתיות, ולהתבונן בכל אלו דרך מבטן של נשים יוצרות.
״פוקוס שכנות״ היא קטגוריה חדשה ומסקרנת בפסטיבל השנה, שבמסגרתה יתקיימו בכורות ישראליות לסרטים של במאיות ״שכנות״, מתורכיה, קוסובו, מקדוניה ואלבניה. הסרט הפותח את הקטגוריה, ״ורה חולמת על הים״, סרטה של הבמאית קלטרינה קרסניקי, הוא סיפור עדין ונוגע ללב על שתי נשים, אם ובתה, שמתגוררות בקוסובו. האם מתרגמת משפת הסימנים והבת שחקנית, כל אחת מהן מתנסה באופן אחר בחיים לצד הגבר שאליו הן קשורות. מותו של הבעל והאב פותח עבורן לא רק תיבת פנדורה מסוכנת, אלא גם אפשרות לספר את חייהן מחדש, גם זו לזו. הסרט עשוי באהבה, והחלקים המינוריים שבו עדינים ויפים.


רוחות. צילום: MPM premium
סרט מרשים אחר הוא ״רוחות״, סרטה של הבמאית אזרה דניז אוקאי, שמתרחש בשכונה שעוברת תהליך ג׳נטרפיקציה בתורכיה. בצד העתיד המרומז של השכונה ושל תורכיה כולה, הסרט מסרטט דיוקן של נשים שחיות ״על קצה״, חלקן מבקשות לשרוד, חלקן אינן מוכנות להסתפק בזה, כולן יודעות שהחיים הם לא רק בידיהן, אבל מחזיקות בהם ככל שכוחן עומד להם. הסרט שזכה בפרס שבוע המבקרים בפסטיבל ונציה, נע בין צורת סיפור קצבית, כזו שהמנוסה, התשוקה, והדחיפות של חייהן מייצרות, לבין צילום מלא יופי שמתבונן בסבלנות ובאהבה בדמויות ובמרחב.
הסרט על ״השכנה״ הקרובה ביותר, הוא הסרט הדוקומנטרי Waterproof שיוקרן אונליין לאורך הפסטיבל. הסרט מספר על איישה, אשה שחיה בירדן, וכדי לפרנס את משפחתה עוברת הכשרה לעבודה כאינסטלטורית. מי שמכשירה אותה לתפקיד היא חוואלה אלשיך, ״האשה האינסטלטורית הראשונה בירדן״ שגם ייסדה אגודה של נשים אינסטלטוריות. חוואלה מסבירה כי הנוכחות של נשים במקצוע הזה תאפשר להקפיד יותר על חוקי המסורת. כך, כשהבעל לא נמצא בבית, תוכל אשה אינסטלטורית לטפל בתקלות מבלי לערער על חוקי המסורת.
האם העמדה הזו באיזה אופן פרדוקסלי משמרת את מקומן של נשים בזירה הפרטית, או היא תחילתה של מהפכה רחבה יותר? הסרט הוא סרט תיעודי שעוקב אחרי תהליך ההכשרה, המאבק ההישרדותי של איישה לפרנס את משפחתה, ואחר ההתמודדות עם סוגיות של נאמנות בין נשים. המים, הצמא, המחסור, כל אילו מספרים לא רק סיפור הישרדות יומיומי, אלא קושרים בין הפרטי ביותר, לבין הפוליטי. הסרט הוא הפקה גרמנית־ירדנית, בוים על ידי הבמאית דניאלה קוניג ונערך על ידי אלכס בקרי, מי ששחק את התפקיד הראשי בסרטו של ערן קולירין ״ויהי בקר״.
הפסטיבל הבינ״ל לסרטי נשים בירושלים
סינמטק ירושלים
4-7.4
תגובות