כל מה שחשוב ויפה
דור כהן, ארבעים דקות מחיפה. צילום: מ״ל
דור כהן, ארבעים דקות מחיפה. צילום: מ״ל

דור כהן // ארבעים דקות מחיפה

בספר הקומיקס החדש שלו מספר דור כהן את סיפורם של צעירים בכרמיאל, ומשרטט באמצעותו מחשבות ורגשות על החוויה הישראלית היומיומית במקום שלא מתרחש בו הרבה

כשכותבים סיפור, הסביבה שבה אנחנו נמצאים משפיעה על הכתיבה שלו; אם זה משפט ששמענו ברחוב או משהו מצחיק שחבר אמר. כשכתבתי את ״ארבעים דקות מחיפה״ חיפשתי את הרגעים האלו, השיחות יומיומיות שהן הכי ישראליות בעולם; משפטים שיכול להיות שכבר שמעתי, נושאים שדיברתי עליהם. דברים רגילים מהחיים שניסיתי לאסוף בצורה שתעורר רגש, כך שיגרמו לי ללמוד משהו על עצמי.

״ארבעים דקות מחיפה״ הוא ספר קומיקס ופרויקט הגמר שלי במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל (2021). הוא מספר סיפור של התבגרות בעיר קטנה בגליל, כרמיאל, העיר שבה גדלתי. בחרתי להתמקד בעיר הזאת כי יש בה משהו קסום, מעין תחושת שיממון. לא קורה בה הרבה: כמעט ואין אנשים ברחוב במהלך היום חוץ מבמרכזים. אבל מה שכן קורה – מצליח לספר הרבה עלינו בתור אנשים, עם הרבה הומור ציני ויבש, התלבטויות ותחושות החמצה. כרמיאל היא מקום שלא רוצה להיות פריפריה אבל גם לא מרכז.

הסיפור נפתח בשלט של מסילת הרכבת ״עכו כרמיאל״ שעליו מופיע מועד סיום הבניה שכנראה לא יגיע, כי דוחים אותו שוב ושוב. העיר היא דמות מרכזית בסיפור, ותחושת המקום נוכחת בו מאוד. הגיבורים בסיפור כולם חיילים משוחררים. הם לא נמצאים בעיר מתוך בחירה או רצון. הם שם כי ככה זה, כי שם הם גדלו. השיחות ביניהם יום יומיות ורגילות, כאלה שלקוחות מהחיים.

אנגלמאיר הוא מנחה נהדר, הוא נשאב לתוך העבודות של הסטודנטים, והביקורת שלו צמודה, אכפתית ונוקבת. הוא אפילו הגיע לביקור בכרמיאל!

הרבה אנשים חושבים שזו יצירה דוקומנטרית, שואלים אם מדובר בסיפור האישי שלי או של חבר. אבל זה ממש לא המצב. מבחינתי זו הגרסה המקומית שלי לסרטי תיכון אמריקאים, רק במקום הרבה פחות נוצץ.

העיסוק במעבר הוא מרכזי, אבל במקום סיום הלימודים ועזיבה לקולג׳, הסיפור מתחיל כשהדמות הראשית, צוק, משתחרר מהצבא ונוסע להיפגש עם החברים שלו מהתיכון. בארץ, סיום הצבא זו המסיבה האמיתית – השלב שבו עוזבים את הבית של ההורים, חושבים על תואר או טיול גדול. זה רגע בחיים שכולנו עברנו בצורה כזו או אחרת ויש בו הרבה מטען.

עבדתי על הספר קצת יותר מארבעה חודשים. התחלתי לכתוב אותו בקורס קומיקס בבצלאל שהעבירה רותו מודן, והמשכתי אותו בסמסטר האחרון שלי בהנחייה של זאב אנגלמאיר. שניהם מאוד עזרו לי בתהליך. ההכוונה של מודן עזרה לי להבין איך לכתוב סיפור, להגיע לפואנטה ולא לפחד להגזים. במסגרת הקורס שלה הגעתי לתסריט ראשוני של 12 עמודי קומיקס, שאותו הצגתי לאנגלמאיר.

אנגלמאיר הוא מנחה נהדר, הוא נשאב לתוך העבודות של הסטודנטים, והביקורת שלו צמודה, אכפתית ונוקבת. הוא אפילו הגיע לביקור בכרמיאל! הוא הפנה אותי לסרטים וקומיקסים ורפרנסים מדויקים ליצירה, כמו הסרט ״זרים״ של ג׳ים ג׳רמוש. מרגע שצפיתי בו, הבנתי מה חיפשתי.

birds

הסרט הוא מסע היסחפות של שלושה חברים בין מרחבים מושלגים ומלאי ערפל, כשתמיד הם מספיקים לעשות רק את המועט במקום שבו הם נמצאים. זה מה שגרם לי להבין את הכוח של חוסר ההתרחשות, שגדלתי בתוכו כל החיים עד שהגעתי לבצלאל. קולנוע באופן כללי משפיע הרבה על היצירה שלי – הפריימים הרחבים וזוויות המצלמה, השחור והלבן שמזכירים פילם נואר ואת הסרטים של ג׳רמוש.

את העמודים בספר ציירתי על דפי A3, בערך פי שתיים מגודל ההדפסה. התחלתי מסקיצה עם עיפרון צבעוני ואז עליתי עליה עם עט ציפורן ומכחול עם דיו. העבודה בצורה הזו מאפשרת הרבה חופש בציור של הפריימים. זה גם סוג של אתגר. יש איזו אחריות לכל קו וכתם שמניחים, כי אי אפשר למחוק. בסוף, כשמסיימים לצייר עמוד, הדבר הזה פשוט קיים – אפשר להחזיק אותו בידיים ולקרוא. אחר כך שמים אותו בערימה ומתחילים את העמוד הבא.

הספר הודפס במהדורה הראשונה בהוצאה עצמית ביולי 2021, בזמן לתערוכת הגמר בבצלאל. לפני חודש הוא התחיל להימכר בחנויות הספרים העצמאיות (לדוגמה ״סיפור פשוט״ ו״המגדלור״) הרבה בזכות העזרה של קרן כץ – מאיירת מופלאה ובעלת הוצאת הספרים ״ברחש״. היא מלאת התלהבות בתחום ועושה הרבה כדי לקדם את תרבות הקומיקס בארץ.

בסוף השבוע (29.4) יתקיים אירוע השקה לספר בחנות של קולקטיב סירה בחיפה. שם אפשר יהיה לראות הצצה לתהליך העבודה עם סקיצות, סטוריבורד ודפדוף בעמודים המקוריים מהספר. יהיו שם גם סטודנטים ובוגרים של בצלאל שימכרו קומיקסים שלהם שגם הם תוצרים מאותו הקורס בו נולד הרעיון לסיפור שלי. מוזמנים להצטרף אלי ולקחת חלק בחגיגה.

רק אחרי כתיבת הסיפור הפכה הכותרת שלו לאירונית. כשכתבתי אותו לא חשבתי שאמצא את עצמי קרוב לחיפה אחרי הלימודים, אבל כחלק מהבחירה להתפרנס מאיור הצטרפתי לחלל העבודה של סירה ועברתי לגור בחיפה חודש אחר כך. עכשיו אני עובד לצד הקולקטיב ולצד הרבה יוצרים מוכשרים, בעיר המיוחדת הזאת שאני רק מתחיל להכיר.


האתר של דור

מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden