כל מה שחשוב ויפה
עיצוב זיכרון במוזיאון מגדל דוד. צילום: ריקי רחמן
עיצוב זיכרון במוזיאון מגדל דוד. צילום: ריקי רחמן

איך מעצבים זיכרון? תערוכה זוכת פרסים במוזיאון מגדל דוד

הצגת תהליך התכנונן של היכל הזיכרון בהר הרצל במוזיאון מגדל דוד, הופכת את חווית המבקרים בתערוכה ״עיצוב זיכרון״ לרווית משמעות. ״ניהלנו הרבה שיחות בחיפוש אחר הנוסחה הנכונה לפרויקט, שהמהות שלו כה טעונה רגשית״ אומר האדריכל איתן קימל

התערוכה ״עיצוב זיכרון״ במוזיאון מגדל דוד בירושלים מציגה את תהליך תכנונו של היכל הזיכרון בהר הרצל, זוכה פרס דדלוס מינוס כפרויקט הבינלאומי המצטיין לשנת 2018/2019. הפרס הדו־שנתי נוסד בשנת 1997 בחסות אגודת האדריכלים האיטלקית, ועל פי הפרוטוקול שנקבע במסגרתו, בשנתיים שלאחר הענקתו מוצגים הפרויקטים הזוכים והנבחרים בתערוכה נודדת בערים גדולות באיטליה וברחבי העולם.

התערוכה, שמועד קיומה נדחה בגלל מגיפת הקורונה, הוצגה לראשונה בבזיליקה בויצ׳נזה, מבנה הציבור המפורסם שתכנן אדריכל הרנסנס אנדראה פלדיו. לאחר מכן, עד שהקורונה נחתה בעולם, היא הספיקה להיות מוצגת חודשים ספורים בפירנצה ובסן פרנסיסקו. כעת היא מתקיימת במוזיאון מגדל דוד, בחלון הזדמנויות שנוצר עם תום שיפוץ שבוצע במקום ורגע לפני הצבתן של תערוכות הקבע.

מיקום תערוכה המוקדשת למבנה כה משמעותי ומרגש בחיי המדינה במגדל דוד, סמלה ההיסטורי של ירושלים, מפגיש רובדי היסטוריה וזיכרון מקומיים ומעצים את חוויית הביקור בה לאירוע סמלי במיוחד. ואם לא די בכך, בהצטלבות מפתיעה מהסוג שהחיים יודעים לזמן, התערוכה חונכת את מופעו המחודש של המוזיאון, שכמו היכל הזיכרון בהר הרצל – מושא התערוכה – תוכנן אף הוא על ידי קימל אשכולות (עבור משרד הביטחון, בשיתוף קלוש צ׳צ׳יק אדריכלים).

התערוכה עוצבה על ידי אסף קימל, והיא מוצגת בחלל העתיק והמשופץ של המוזיאון. ״הצגת תערוכה אדריכלית במוזיאון היא בעלת משמעות רבה מעצם ההבנה שאדריכלות היא תוצר של תהליך ושל דיאלוג״, אומר האדריכל איתן קימל. ״המבקרים בה יכולים להתרשם מפרויקטים מעניינים ברחבי העולם, שהאיכויות שלהם מחדדות את הערך הרב שטמון בכך״.

היכל הזיכרון בהר הרצל. צילומים: עמית גרון

היכל הזיכרון בהר הרצל. צילומים: עמית גרון

איתן קימל בתערוכה עיצוב זיכרון במוזיאון מגדל דוד. צילום: ריקי רחמן

איתן קימל בתערוכה עיצוב זיכרון במוזיאון מגדל דוד. צילום: ריקי רחמן

היכל הזיכרון מוצג בתערוכה באמצעות צילומים, מודלים וסרטוני וידאו המתעדים את התהליך המורכב שהיה כרוך בו. לצדו מוצגים בהרחבה שלושה פרויקטים נוספים שזכו בפרסים (פרס הפרויקט הבינלאומי המצטיין לאדריכל צעיר, פרס הפרויקט המצטיין באיטליה, ופרס הפרויקט המצטיין באיטליה לאדריכל צעיר) וכן 26 פרויקטים נוספים. אלה נבחרו על ידי ועדת הפרס שהייתה אמונה על אוצרות התערוכה, וסיננה אותם מתוך עשרות רבות שהוגשו לתחרות.

לצד הזכייה בפרס דדלוס מינוס, פרויקט היכל הזיכרון זוקף לזכותו זכייה בפרסים נחשבים נוספים, ובהם פרס מטעם אגודת הארכיטקטים המלכותית של בריטניה – RIBA, ופרס שהכתיר אותו כאחד משני פרויקטי ההנצחה הטובים בעולם בשנז׳ן, סין. פרסים הם לעולם אות להוקרה והכרה בהישגי מצוינות; אבל את דדלוס מינוס מייחד ערך נוסף המתייחס לאופן שבו הפרויקט נרקם: לצד פרמטרים רגילים ומוכרים בקביעת איכות אדריכלית, התפיסה העומדת בבסיס הפרס חותרת להדגיש ולהעצים את ערכו של דיאלוג טוב בין אדריכל ולקוח, כמרכיב רב משמעות בגיבוש תכנון מהודק שמייצר איכות.

״קיום דיאלוג כזה הוא פרמטר חשוב בבחינת הפרויקטים בתחרות, ויש בצידו מסר חשוב״, אומר האדריכל איתן קימל. ״אדריכל טוב צריך שיהיה לו גם לקוח טוב ומאפשר – ומשרד הביטחון היה כזה. ככלל, כדי שאדריכלות טובה תתקיים צריך שתהיה תרבות נכונה שתאפשר לקיים אותה. מעצם הווייתו כמבנה הנצחה, תפקידה של הארכיטקטורה בהיכל הזיכרון היה לייצר חוויה שתעביר את המימד הרגשי המגולם בו, ללא נפילה לקלישאות״.

אדריכל טוב צריך שיהיה לו גם לקוח טוב ומאפשר – ומשרד הביטחון היה כזה. ככלל, כדי שאדריכלות טובה תתקיים צריך שתהיה תרבות נכונה שתאפשר לקיים אותה

״הפרויקט מצליח לייצר רוחניות שמימית ובה בעת מעניק צורה ברורה ומוחשית לחיים ולזיכרון״, ציינו השופטים בנימוקי בחירתם בפרויקט. בכך הם מעידים שהארכיטקטורה אכן עשתה את שלה על הצד הטוב ביותר. קימל: ״המשימה הייתה קשה – לציין את שמות כל החללים שנפלו על הגנת המדינה, מסוף המאה ה־19 ועד היום. היא נוגעת במטען רגשי כבד, אישי וקולקטיבי, וככזאת היא הייתה כרוכה באחריות עצומה שהכתיבה הליכה עדינה, מכבדת ורגישה״.

כפרויקט ממלכתי היו מעורבים בו הרבה גורמים וועדות בדרך, אבל עיקר הדיאלוג התקיים בין קימל לבין אריה מועלם, סמנכ״ל וראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת במשרד הביטחון. ״ניהלנו הרבה שיחות בחיפוש אחר הנוסחה הנכונה לפרויקט, שהמהות שלו כה טעונה רגשית. ככל שהתקדמנו עם התהליך, כך חזרנו לאותם מקומות רגישים וזיקקנו עוד ועוד הבנות ותובנות לגביהם. המטרה הייתה לדייק אותם בלי פשרות״.

צילומים: עמית גרון

צילומים: עמית גרון

birds

השטח שיועד לבניית הפרויקט, שנחנך בשנת 2017, הוא שטח מצומצם – 30X30 מ״ר, או כמו שמגדיר אותו קימל, ״שטח קטן מדי כדי לארוז בו חוויה שלמה מהסוג שההיכל נועד לייצר וחתר לייצר״. בתוך כך הוחלט לחפור באדמה, והמבנה, המדמה לפיד, תוכנן כמבנה ספירלי שמתנשא מעומק החפירה לגובה 18 מטרים. מעטפתו החיצונית תוכננה כמארג של מדרגות רחבות, מעין טרסות אבן המשתלבות עם סביבת מיקומו, ואל הכניסה להיכל מובילות מדרגות חיצוניות.

החוויה שביקש התכנון ליצור מתחילה מיד בכניסה: במפגש עם אש תמיד ועם קיר ארוך, שעליו מוקרנת עבודת וידאו של האמנית מיכל רובנר, המציגה דמויות חיילים ההולכים אל הקרב וכמו נמוגים־נעלמים. רחבת ההתכנסות המעגלית שבמרכז החלל עטופה בקיר לבנים באורך 260 מטרים העולה־מטפס מעלה בזרימה ספירלית עד היציאה מההיכל. הקיר המעגלי מלווה במסלול הליכה למבקרים ההולכים־עולים לאורכו, ולדברי קימל ״התצורה הספירלית משמרת את רצף החוויה וגם מספקת מענה לשטח הקטן ולאורכו של הקיר, שנדרש להכיל את כל השמות הרבים מדי של הנופלים״.

לבנה שעליה חקוק שם החייל ותאריך נפילתו היא כמו סוג של מקום פרטי בתוך ההיכל, והערך האישי בעבור המשפחה שאיבדה את היקר לה מכל גדול כך יותר מחלופות שנבחנו, דוגמת הקראת השמות

את ההחלטה לעשות שימוש בלבנים כאלמנט הנצחת השמות ולבסס עליהן גם את המבנה עצמו מגדיר קימל כ״אחת ההחלטות המכוננות בתהליך. לבנה שעליה חקוק שם החייל ותאריך נפילתו היא כמו סוג של מקום פרטי בתוך ההיכל, והערך האישי בעבור המשפחה שאיבדה את היקר לה מכל גדול כך יותר מחלופות שנבחנו, דוגמת הקראת השמות״. הלבנים הן לבני סיליקט לבנות במידות סטנדרט, שלחזיתן הוצמדה שכבת אבן עצמון גלילית שקשיותה מאפשרת לחקוק עליה – פעולה הנושאת ומדגישה משמעות חזקה של הנצחה ונצחיות. הלבנים מוצבות בהזחה קלה זו כלפי מזו, ולצד כל לבנה נר זיכרון הנדלק אוטומטית ביום נפילת החייל.

צילומים: עמית גרון

צילומים: עמית גרון

תקרת ההיכל כמו מרחפת מעל כמעין פעמון אור פתוח לשמיים, שדרכו חודר פנימה אור יום טבעי המשתנה לאורך היממה. הפעמון היה פרויקט בפני עצמו שהציב אתגר ביצועי. ״המבנה הוא מבנה מרחבי מורכב שצורתו לא סדורה, והיות ואי אפשר היה לעשות שימוש באבן בגלל כובד המשקל, הוא נבנה מלבני אלומיניום חלולות שנעטפו במעטפת צמנטית. הלבנים עצמן זהות, אך כל אחת חוררה באופן שונה באמצעות אלגוריתם שחישב את מיקומה המדויק כך שתדע להתלבש על הלבנים שתחתיה״.

לצורך זה הסתייע התכנון באנשי מקצוע מהשורה הראשונה מאוניברסיטת TH בציריך וממנהלת תכנון טנק המרכבה. ״מדובר בפיתוח טכנולוגי־הנדסי שיצר פתרון ייחודי ומתוחכם ביותר. ביצענו הרבה מוק־אפים עד שהגענו לנחלה״.

למרות שמשרדם עוסק בספקטרום אדריכלי רחב, פריצת גבולות מסוג זה שזימן תכנון פעמון האור בהיכל היא, לדברי קימל, מהדברים שמרתקים את עשייתם במיוחד. וכך גם התערבות חדשה בתוך ארכיאולוגיה – שני מושאי העניין נפגשים בתערוכה שבמגדל דוד, וכמו שריתקו את יוצריהם, מרתקים את המבקרים שחווים את המפגש רווי המשמעויות.


עיצוב זיכרון
מוזיאון מגדל דוד, ירושלים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden