כל מה שחשוב ויפה
דפנה ענבר, המחלקה לאמנויות המסך, בצלאל
דפנה ענבר, המחלקה לאמנויות המסך, בצלאל

בוגרים 2022 // אנימציה ואמנויות המסך

קבלת המוות, רעש לבן, צייד וניצוד, תמ״א 38, תהליכי קריסה וקשיי הגירה - הם חלק מהנושאים שבאו לידי ביטוי בפרויקטי הגמר באנימציה ואמנויות המסך בבצלאל, ויצו חיפה וסמינר הקיבוצים. 11 פרויקטים בולטים

דפנה ענבר | szzz 

מזה שנים דפנה ענבר מתעוררת בבוקר בתחושת כבדות, עייפה יותר ממה שהייתה כשהלה לישון. על מנת להבין את את חלומותיה היא כתבה והקליטה אותם מדי בוקר במשך תקופה. כשאספה אותם הבחינה במוטיבים חוזרים הקיימים בהם. כך נוצרה עלילת סרט האנימציה שיצרה במסגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, פרגמנטים מתוך חלומות שנאספו לכדי חוויה אחת.

הסרט נפתח בחלק שלפני החלום עצמו; ברגע המסוים שמתקיים לפני שנרדמים, הרגע שבין ערות לשינה, מן ממד נוסף המתקיים ביניהם. הוא יכול להרגיש כמו נפילה מהירה אל בור ללא תחתית או כמו שקיעה עדינה אל תוך מצע רך. הסרט שמורכב כולו מהחלומות האישיים של ענבר, מציג את החלימה כפרידה מהחיים. מול חוויה זו מתקיימת ההתעוררות, סוג נוסף של פרידה מכיוון שחווית החלום לעיתים נעלמת כלא הייתה או נשארת רק כרסיסים.

דפנה ענבר | szzz

דפנה ענבר | szzz


איתמר ליברגל | התמוטטות 

איתמר ליברגל מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יצר מיצב שכלל הקרנות אנימציה וסאונד בשם ״התמוטטות״, ובו הוא מציג את תהליך הקריסה, מהמאפיינים הבולטים של החיים בעידן המודרני, ושל החוויה הקולקטיבית והאישית כבני אדם בתוך כל אלו: קריסה אקלימית, קריסה כלכלית, קריסת הגלובליזציה אל תוך שטף לאומנות בדלנית, קריסת מערכות חברתיות וזרמי מחשבה, ובנוסף לכל אלו קריסת המציאות עצמה אל תוך אלטרנטיבות סינתטיות ומדומות.

העבודות במיצב מזמינות את הצופים לבחון את תהליכי ההתמוטטות השונים בחברה שבה אנו חיים בתקופת זמן זו, דרך הפגשת דימויים סמליים שלהם עם מוטיבים אמנותיים השאולים מתוך תרבויות ומקומות שונים שהיו חלק מהקריסה של תקופת הברונזה המאוחרת – משבר עולמי גדול מהמאות ה־13-12 לפנה״ס.

איתמר ליברגל | התמוטטות

איתמר ליברגל | התמוטטות


עומר דולב | פלורה

לפני 5 שנים הבין עומר דולב לראשונה מוות כשחוויתי בו מול עיני. הסרט ״פלורה״ שיצר במסגרת המחלקה לאמנויות המסך בבצלאל עוסק בקבלה של האדם עם עקרון המוות, דרך הצגה מופשטת של מודל קובלר־רוס שבו מתוארים חמישה שלבים פסיכולוגיים, המהווים את הדרך לקבלת המוות: הכחשה, כעס, מיקוח, דיכאון ולבסוף קבלה.

הסרט עוקב אחרי שלוש דמויות, שכולן נמצאות בשלבים שונים של מחלה מסתורית וקטלנית ש גורמת לנדבקים.ות לפתח פריחה בצורת קוצים ועלי כותרת המתפשטת על כל גופם ולבסוף גורמת למותן. דרך הדמויות הוא חוקר את התחושות, הרגשות והמצבים הפסיכולוגיים העולים בעקבות התמודדות עם אובדן, ומייצר נרטיב – שבו הגבול בין התיעודי לפיקטיבי מתערפל – המתאר את הדרך האישית שלו עם הכרת המוות בחייו.

עומר דולב | פלורה

עומר דולב | פלורה


אורו צרפתי | רעש לבן

הגולם הוא מקום אל־זמני, שבו זחלים נמצאים בתרדמת וגופם מתפרק ומורכב מחדש. המיצב רעש לבן של אורו צרפתי מהמחלקה לאמנויות המסך בבצלאל מתרחש בתוך גולם: הוא מתמוסס ומרכיב את עצמו, נמצא ביקום מקביל, בתדר אחר. הדמות מפוזרת ברחבי החלל, מפורקת לחתיכות וקולות, פועמת בין פירוק לבניה ונתמכת על ידי הגולם.

הכאוס והסנכרון מתרחשים בעבודה כמו מצב של תנועה ותקיעות, כמו רעש לבן – דבר שהוא סטטי אך מכיל תנועה וחיים. don't be cruel to a heart that's true היא מנטרה שנאמרת שוב ושוב, ובכך מעידה על פחד ואובססיביות, מחשבות טורדניות ותנועה מעגלית חסרת מוצא.

במצבה המפורק נושאת הדמות מספר תפקידים מוזיקליים ובמהלך השירה המשותפת מגיע רגע אחד של הרמוניה, שבו הדמות חוזרת להיות אחת, מגשימה את יעודה בשלמות, אך מיד שוב מתפרקת לגורמים, וחוזר חלילה.

אורו צרפתי | רעש לבן

אורו צרפתי | רעש לבן


רותי ירמולינסקי | באר חלב באמצע עיר

רותי ירמולינסקי מהמחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל יצרה בפרויקט הגמר שלה פרשנות מונפשת ל״שירה״ מאת חזי לסקלי, פואמה ארס־פואטית שעוסקת בדואליות הכרוכה במעשה היצירה: על היופי, העדינות וחד־הפעמיות השזורות בכאב, הכיעור והאבסורד שבה.

רותי ירמולינסקי | באר חלב באמצע עיר

רותי ירמולינסקי | באר חלב באמצע עיר


בר וקנין, מתן לוי, תמר שרביט | הבניין ברחוב האצ״ל 9

סרט האנימציה ״הבניין ברחוב האצ״ל 9״ שיצרו בר וקנין, מתן לוי, תמר שרביט מהמחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, מתרחש בבניין מגורים משותף שעובר תמ״א 38 , ושוזר שלושה מפגשים מתוך החיים באתר בניה. 

אברהם, יו״ר ועד הבית המיתולוגי, נאבק על תפקידו ועל הרלוונטיות שלו בחיי הדיירים. טטיאנה, מורה לפסנתר יוצאת ברית המועצות לשעבר, מנהלת דיאלוג אכזרי בין רעש דחפורים למוזיקה קלאסית. נירה, אם חד־הורית שמכורה לספרי עזרה עצמית, מנסה לאזן בין פחד לבין תשוקה. 

סדרת מפגשים אקראיים בין הדיירים, שמאבדים שליטה על המרחב האינטימי שלהם, לבין פועל בניין פלסטיני השוהה באותו המרחב, מאירים מחדש את מערך יחסי הכוחות באתר הבניה.

בר וקנין, מתן לוי, תמר שרביט | הבניין ברחוב האצ״ל 9

בר וקנין, מתן לוי, תמר שרביט | הבניין ברחוב האצ״ל 9


ניקול פשיניאן, דריה פוליאנסקי עזרא | בבולה

ניקול פשיניאן ודריה פוליאנסקי עזרא מהמחלקה לתקשורת חזותית בויצו חיפה, יצרו את סרט האנימציה ״בבולה״ שעוסק בקשיי הגירה, המובילים משפחה רוסית להתפרקות. הכל קורה דרך עיניה של ילדה קטנה, שנקרעת בין הרצון להשתלב במקום החדש לבין הגעגועים למולדת. דווקא הסבתא היא זאת שתלמד אותה איך מתוך השברים אפשר להרכיב תמונה חדשה, סדוקה, אבל יפה לא פחות.

ניקול פשיניאן, דריה פוליאנסקי עזרא | בבולה

ניקול פשיניאן, דריה פוליאנסקי עזרא | בבולה


ליאת שטורמן | סיפור ילדים

העבודה ״סיפור ילדים״ של ליאת שטורמן מהמחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים, מציגה חמישה קטעי אנימציה המצוירת בטכניקת רוטוסקופ, ועוקבת פריים אחר פריים אחרי סרטונים ישנים מהארכיון המשפחתי שלה. לצידן נשמעת הקלטה של אביה ז״ל, מקריא את ״עמק החיות המוזרות״ מאת טובה ינסון, ומשלב את הסיפור עם זיכרונות הילדות שלו וההתמודדות עם מחלת הסרטן.

כל קטע אנימציה מורכב מעשרות ואף מאות ציורים המצוירים באופן כתמי ומטושטש המדמה זיכרון, שמגיח מהריק ונעלם. במהלך היצירה, שהיא רפטטיבית וסיזיפית באופייה, שטורמן נכנסת עמוק אל תוך הזיכרונות, מתבוננת בהם ומפרקת אותם כחלק מאופני ההתמודדות שבתהליך האבל.

ליאת שטורמן | סיפור ילדים

ליאת שטורמן | סיפור ילדים


תום קוריטו בלומן | אש כוחותינו

גיא עומד בעמדת השמירה כשלפתע פוגע כדורגל בראשו. היה זה עלי, ילד פלסטיני מהכפר הסמוך שבטעות בעט את הכדור. השנים מתמסרים, מה שמוביל למשחק כדורגל משותף במטרה להעביר את הזמן בנעימים. קבוצת ילדים פלסטינים וקבוצת חיילים שומעים את המשחק ומחליטים להגיע לצפות. המשחק מתחמם כאשר החיילים מעודדים את גיא החייל ומתחילים להסב כלים צבאיים למטרות כדורגל.

המאבק הבלתי שוויוני בין שני הצדדים במסגרת המשחק יוצא מכלל שליטה בסרט האנימציה של תום קוריטו בלומן מהמחלקה לאמנויות המסך בבצלאל, עד לכדי מצב שבו אי אפשר להבדיל בין המשחק למציאות של מלחמה שבה אנו חיים כיום. כל פריים בסרט צוייר פיזית על גבי חומה בעזרת צבעי קיר, ומאפשר את החיבור בין סיפור מעולם הסכסוך הישראלי־פלסטיני, ללוקיישן רלוונטי שבו הוא מתרחש במציאות.

תום קוריטו בלומן | אש כוחותינו

תום קוריטו בלומן | אש כוחותינו


רומי סגל | צעד צעד

רומי סגל מהמחלקה לעיצוב בסמינר הקיבוצים עוסקת בפוסט טראומה כפי שהיא באה לידי ביטוי בעקבות פגיעה או תקיפה מינית, ובוחנת כיצד לתרגם את הסימפטומים ליצירה חזותית. הפרויקט מורכב מסדרת אנימציות קצרות המתארות סימפטומים של פוסט טראומה ומסדרת גלויות מאוירות המציגות שיטות טיפול שונות. על הגלויה מופיעים גם פרטי הקשר של מרכז סיוע בתחום זה.

נשים ונערות שחוו פגיעה או תקיפה מינית לא תמיד פונות לטיפול, אומרת סגל, מה שגורם למצב הנפשי שלהן להתדרדר. הפרויקט פונה לאותן נשיםף ובאמצעותו היא מקווה לעורר מודעות ולעודד אותן לפנות לטיפול במטרה להעניק להן תקווה ואופטימיות. 

רומי סגל | צעד צעד

רומי סגל | צעד צעד


עידו הגין | דיאופטר

המיצב ״דיאופטר״ של עידו הגין מהמחלקה לאמנויות המסך בבצלאל מעמיד במרכזו את יחסי הציד והניצוד, הצפר והציפור. על ידי בחירה באלמנטים ואוביקטים מוכרים, ושימוש בטכניקות צילום ופרקטיקות הצבה שונות ומפתיעות, נבחן הקשרם הרחב ברחבי החלל: צילומי חוץ וסטודיו משולבים יחד לכדי מציאות ספק־קיימת וספק־מקבילה המעלה שאלות של זהות גברית נוזלית למדי, רדיפה, תשוקות ויצרים, והתוצאה מצליחה להיות בו בזמן מסקרנת ומטרידה.

עידו הגין | דיאופטר. צילומים: מ״ל

עידו הגין | דיאופטר. צילומים: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. מור

    איפה התערוכות. כתובת. ימים. שעות

    1. yuval saar

      התערוכות הוצגו בחודש יולי האחרון, הן לא מוצגות כרגע

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden