טוטם לבוש: עשו אמנות, לא מלחמה

עמית: היי דאשה. מה שלומך?

דאשה: בסדר גמור. איך את?

עמית: חמים ולא ממש נעים, אבל אומרים שהסתיו ממש תיכף מגיע. איפה אני תופסת אותך? במה את עסוקה כעת?

דאשה: אני בחיפה, בדיוק פגשתי אחת מהאמניות שמשתתפת בתערוכה החדשה שאני אוצרת, בחרתי את העבודות שלה

עמית: אז בואי ספרי לנו על התערוכה הזו

דאשה: בכיף 🙂 זה פרויקט מיוחד בשבילי ובשביל כל האמנים שמשתתפים בה. זו תערוכה של קהילת אמנים דברי רוסית שנקראת KakdelArt, קהילה שנולדה לפני חצי שנה, אחרי תחילת המלחמה באוקראינה. עד עכשיו קיימנו תערוכות שיועדו לתרומות. היו בינתיים חמש כאלה: בתל אביב, יפו, ירושלים וחיפה, ועד כה אספנו כ־30 אלף שקלים. מאז אנחנו ממשיכים לעשות פרויקטים אמנותיים לקהל הרחב, שבהם אנחנו מציגים עבודות של אמנים דוברי הרוסית

עמית: התרומות שאספתם ממכירת העבודות הועברו לאוקראינה? לטובת מה?

דאשה: לארגוני מתנדבים שעוזרים לאוקראינים שנגרם להם נזק כתוצאה מהמלחמה. לרכישת תרופות, אוכל וכדומה

עמית: לאו דווקא לאמנים אוקראיניים שנשארו על אדמת אוקראינה?

דאשה: לא. בחרנו בארגונים מהימנים ונתנו להם להחליט לאן הכסף יילך. הם חיים שם והם מבינים מה חשוב יותר

עמית: בתערוכה הנוכחית מציגים אותם האמנים שהציגו בתערוכות הקודמות?

דאשה: חלק מהם. זו התערוכה הראשונה שאינה למטרות תרומה. המטרה היא להציג את האמנות המצוינת של קהילת האמנים דוברי הרוסית בארץ. התערוכה נקראת ״טוטם לבוש״: היא תציג אוספי קפסולות של המותג REYERA של מעצבת האופנה והאמנית יוליה רוזמרי ירוכין, שלצידם יוצגו יצירות אמנות של אמנים נוספים – כולן בהשראת טוטמים המייצגים מצבים רגשיים שונים. הקו המנחה הוא חקירת מושג הטוטם כאוביקט פיזי המסייע לבעליו להגיע למצב מסוים, לאמץ את רגשותיו.

כל החדרים של גלריה החווה יוקדשו לאוספי הקפסולות של המותג. שמות האוספים הם ״עצב״, ״מדיטציה״ ו״הכרת תודה״ והם נעשו בהשראת טוטמים זהים שצוירו על ידי האמנית. כל אחד משלושת החדרים יעביר למבקר תחושה של מצב ריגשי באמצעות צליל, ריח ומגע. הם יועברו באמצעות מתקנים שבהם ישולבו פריטי האופנה, וזאת כדי להדגיש את הרעיון המרכזי של התערוכה – להציג אופנה כאמנות

למרבה הצער המלחמה והחמלה לאוקראינים היא כבר לא נושא חם עבור הישראלים. אם אנחנו רוצים באמת לתמוך באמנים האוקראינים אנחנו צריכים לשים דגש על האמנות שלהם, לא על הלאום שלהם

עמית: לצד יוליה רוזמרי ירוכין יציגו אמנים נוספים שכולם יוצאי ברית המועצות?

דאשה: כן. התערוכה היא קולבורציה של כמה אמנים. יציגו בה בין השאר אמנית הסאונד סשה גפן שהקליטה עבורנו צלילים הקשורים לכל תחושה, וגם עבודות של סשה חחן, אלונה ברקוב, דריה קוזמינה, מרק מזין, אליזבתה דוברובסקי, אלקסנדרה ציבולסקי ועוד. אחד הערכים שהנחו אותנו בתערוכה היה להציע מקום לאמנים יוצאי אוקראינה, שמדינתם נמצאת במצב המלחמה. אחד מחללי התצוגה בגלריה מוקדש לתערוכה הקבוצתית שלהם, ובוחן את מושג הטוטם כאובייקט המעניק כוח, עוזר, מגן, מזהיר, נותן תחושת ביטחון וחופש

עמית: כמה אמנים אוקראינים מציגים בתערוכה?

דאשה: שישה אמנים ואמניות – פיליפ בלאו, מרינה סוקולובה, נחמה קגן, איוון גולמוב, מרגו ברודסקי, אוקסנה קפלן. נציג את העבודות שלהם על טוטמים במדיומים שונים, שגם הם תומכים ברעיון של התערוכה המרכזית של רוזמרי ירוכין. בתערוכה כולה יציגו כ־15 אמנים

עמית: ספרי בכמה מילים על המותג

דאשה: REYERA הוא מותג שמתמקד ביצירת אמנות לבישה מחומרים ממוחזרים או טבעיים. האמונה העיקרית של המעצבת היא שהבגדים הם חלק מהאישיות שלנו ויש להתייחס אליהם כאל כאלה. האמנות והלבוש שלה נעשים בהשראת התרבות היפנית, סמלים רוחניים ואמא אדמה

לחבר בין קהילות

עמית: ספרי קצת גם על עצמך

דאשה: בכיף ☺️, עליתי ממוסקבה לפני שלוש שנים. בארץ התחלתי לעסוק באמנות במגוון נושאים. פתחתי בתי אמנות ביפו ובירושלים, הפקתי אירועים עם קהילות אמנים – פסטיבלי תרבות, ירידי אמנות, ערבי שירה, תערוכות. למדתי את האמנות וניהול האמנות תוך כדי העשייה

עמית: במוסקבה לא עסקת באמנות?

דאשה: לא ממש, אני עיתונאית, כנראה שתמיד הייתי בעלת יכולת הסבר באמצעות מילים. עכשיו אני עושה את זה עם יצירות אמנות חזותיות ומתעניינת בעיקר באוצרות, אבל ממשיכה ליזום אירועי אמנות אחרים עם הקהילה KakdelArt

עמית: סליחה… בת כמה את?

דאשה: בת 30. עליתי לארץ בגיל 27

עמית: צעירה שאת וכל כך פעילה. את ממש השגרירה של האמנות הרוסית בישראל?

דאשה: כן. אני מתמקדת כרגע רק באמנים יוצאי ברית המועצות ולא באחרים. אני באמת רוצה להקל על דוברי הרוסית מלהסתבך בסצנת האמנות המקומית. פרויקט נוסף שלי בתחום הזה הוא בלוג על אמנות ותרבות ישראלית בשפה הרוסית – ויש לו כבר 3.5 אלף עוקבים. הוא זמין בטלגרם ונקרא פוסט־תרבות (Пост-тарбут)

עמית: מה התוכניות שלך מכאן?

דאשה: בעיקר לפתח את קהילת קקדלארט. המשימה היא לעזור להם להשתלב בעולם האמנות המקומי, לייצר שיתופי פעולה ביניהם ולהציג את עבודתם לקהל המקומי. עכשיו אנחנו מתכננים רזידנסי אמנות באילת ומועדון קולנוע בחיפה, ואפילו קורסים בשפה הרוסית לישראלים. בסופו של דבר אנחנו רוצים שהקהילות שלנו יתחברו, לא ייפרדו

עמית: בין העולים מאוקראינה כעת היו אמנים?

דאשה: כן, יש אנשים מכל המקצועות. שוחחתי עם האמנים שהשתתפו בתערוכות שלנו והם סיפרו את סיפורי הפינוי שלהם: איך הם לקחו כמה בגדים, תרמיל עם יצירות האמנות שלהם או ציוד האמנות. קשה לדמיין מה הם עוברים, אבל זה מדהים שהם כאן ושהם לקחו את האמנות שלהם איתם

עמית: תקדישי להם תערוכה מיוחדת?

דאשה: יש הרבה פרויקטים כאלה כעת. מניסיוני, את תערוכות ההתרמה צריך לקיים ממש ברגע שבו האירוע שלטובתו תורמים מתקיים. למרבה הצער המלחמה והחמלה לאוקראינים היא כבר לא נושא חם עבור הישראלים. אם אנחנו רוצים באמת לתמוך באמנים האוקראינים אנחנו צריכים לשים דגש על האמנות שלהם, לא על הלאום שלהם

עמית: לצערנו, המלחמה באוקראינה הפכה להיות חלק מהשגרה

דאשה: אנחנו חושבים על דברים כואבים, אבל הם מתחלפים מהר. לצערי בעולם שלנו יש הרבה מדי דברים כואבים.

עמית: את רוצה להגיד לנו עוד משהו בעניין הפעילות שלך?

דאשה: אני רוצה להזמין את כולם לעקוב אחר KakdelArt באינסטגרם ובפייסבוק – יש לנו הרבה פרויקטים שעולים כל הזמן. אני מאמינה שאנחנו יוצרים תדמית חדשה לקהילה דוברת הרוסית בארץ. האנשים שמגיעים לישראל עכשיו הם סופר מקצועיים, יצירתיים ומתקדמים, ואני מאמינה שאנחנו יכולים להביא הרבה לזירת האומנות המקומית 💪.

---

טוטם לבוש
במסגרת העונה הישראלית ה־14 לעיצוב בחולון
אוצרת: דאשה איליאשנקו
גלריה החווה, הנחושת 1 חולון
נעילה: 31.12