כל מה שחשוב ויפה

אמנות וקדושה: קורס חדש בבית לאמנות ישראלית

פורטפוליו Promotion: קורס חדש בבית לאמנות ישראלית שינחה יונתן אמיר יעסוק בדת ובחילון, בכפירה ובנשגב - בחיי היומיום ובעולם האמנות. ישתתפו: פרופ׳ נירה פרג, אתי אברג׳ל, אסי משולם וד״ר גדעון עפרת

״בשיח הציבורי הפופולרי בימינו יש הגדרות יחסית מסודרות למושגים דת וחילוניות. אלה הגדרות שנוצרו בעידן המודרני, במאתיים השנים האחרונות״,  אומר יונתן אמיר, שבסמסטר הקיץ ינחה את הקורס ״נגד הרוח – עימותים תיאולוגיים באמנות ישראלית״. ״לקראת סוף המאה ה־20 למדנו להבין שאלה הגדרות כוללניות ודיכוטומיות. הן מתקשות לשקף מנעד רחב של תפיסות דתיות וחילוניות גם יחד, ופתיחה ביקורתית שלהן מובילה להבנה שכל אחד מהמושגים הללו – דת או חילוניות – מכיל משהו מתוך המושג הקוטבי לו״.

המתח בין דת לחילון ובין תפיסות שונות של שני המושגים, מסביר אמיר – חוקר ומבקר אמנות, מרצה ועורך שותף של מגזין האמנות ״ערב רב״ – מלווה את האמנות הישראלית מראשית דרכה. ״בוריס שץ מכריז בראשית המאה שהאמנות היא מקדש והאמנים הם כוהניו, ובכך יוצר פעולת קידוש וכפירה במשפט אחד. העניין קשור גם ליחס בין דת לאמנות בעידן המודרני, וגם לעובדה שבישראל שאלת היהדות היא לא רק שאלה דתית, אלא גם לאומית״. באמצעות כמה מקרי בוחן של אמנות ישראלית יגע אמיר במהלך הקורס בקטגוריות שונות שקשורות למחשבה על דת וחילון, ומושגי משנה תיאולוגיים כמו מיתוס, רוחניות, טקסים או אמונות.

מיכאל סגן־כהן, תורה נביאים כתובים. צילומים: מ״ל

מיכאל סגן־כהן, תורה נביאים כתובים. צילומים: מ״ל

יונתן אמיר

יונתן אמיר

אתי אברגל. צילום: שלמה סרי

אתי אברג׳ל. צילום: שלמה סרי

אתי אברגל

אתי אברג׳ל

חלק גדול מהמתחים שאנחנו חווים עכשיו קשורים לשאלות דתיות. לדיונים במעמד החוק, אופי הריבונות ומקור סמכותה, תפיסות של צדק, גבולות קהילתיים ועוד יש יסודות דתיים שנמצאים ברקע גם בין היהודים לערבים וגם בין היהודים לבין עצמם

בקורס, שיתקיים בלמידה היברידית, יתרכז אמיר בכל שיעור במקרה אחד של אמן, אמנית או קבוצת אמנים ישראלים שעבודותיהם מדגימות עיסוק בנושאים הללו. ״מה שמעניין בעיניי הוא שבגלל שאמנות היא לא דרשה תיאולוגית סדורה וגם לא מאמר בפילוסופיה או היסטוריה, יש לה כוח לפרוע סדרים. היא קצת לא ממושמעת, ולכן לצד ייצוג של תפיסות תיאולוגיות כאלה או אחרות היא מסוגלת גם לפתוח כיווני מחשבה לא שגרתיים״.

זה משהו שאופייני בעיקר לאמנות ישראלית?

״בישראל השילוב של יהדות כדת וכלאום יוצר מתח מיוחד, אבל תהליכים דומים מופיעים גם במקומות אחרים. בעידן המודרני אמנות מערבית הפסיקה לייצג תכנים דתיים מפורשים, מה שלכאורה אפשר לתאר כחילון. אבל בה בעת האמנות גם הפכה לתופעה מקודשת בפני עצמה. גם במדינות בהן מתעסקים בדת באופן פחות אובססיבי, אפשר לראות איך חווית הצפייה באמנות נותרת חוויה מקודשת, ואיך תכנים דתיים שהורחבו באמצעות המושג רוחניות, נפוצים מאוד באמנות, ולמעשה מעולם לא נעלמו ממנה״.

בשיעור המבוא של הקורס יעסוק אמיר בדוגמאות בינלאומיות ומקומיות מוקדמות של אמנות שנוצרה בזיקה לתהליכי קידוש וחילון. שאר השיעורים יעסקו במקרים מקומיים של אמנים מהמחצית השנייה של המאה ה־20 וראשית המאה ה־21, חלקם יחידים וחלקם בצמדים או קבוצות. ״אעסוק גם באמנות וגם בכתיבה האוצרותית והמחקרית עליה, ואראה כיצד פעולותיהם של אמנים והמשמעויות שיוחסו לעבודתם, מאתגרות את מושגי הדת והחילון ומציעות דרכי מחשבה שחומקות מההבחנות ביניהם״.

מגמות חברתיות מתחת לפני השטח

במסגרת הקורס יוקדשו שלושה שיעורים למפגשים עם אמן ואמניות בנות זמננו שאפשר לזהות את התהליכים הללו בעבודותיהם. ״אתי אברג׳ל היא אמנית שעוסקת במושג מסורת, שיש לו הקשרים דתיים ואמנותיים. העבודות שלה יוצרות טרנספורמציות רוחניות, ובה בעת הן מאוד חומריות וגשמיות.

עבודות הוידאו של נירה פרג עוסקות בטקסים שמתרחשים ליד הקדושה – גרירת מחסומי שבת בכבישים, ניקוי זירות פולחן, החלפת אולמות תפילה, צעידה בדרך לאתר מקודש. אסי משולם יצר דת שלמה כפרויקט אמנותי – דת אנרכיסטית שאפשר לראות כפרודיה, אבל גם כמצע לדיון ביחס הדתי וחילוני לשאלות של טומאה וטהרה, מיתוסים, סמלים מקודשים ועוד״. בנוסף, תתקיים בקורס גם הרצאת אורח של ד״ר גדעון עפרת, שתעסוק במושג כפירה באמנות.

נירה פרג, מתוך ״ישמעל״

נירה פרג, מתוך ״ישמעל״

נירה פרג

נירה פרג

אסי משולם, התפילה. צילום: הילית כדורי

אסי משולם, התפילה. צילום: הילית כדורי

אסי משולם

אסי משולם

כשאנחנו מתייחסים למצב הנוכחי בארץ, אלה תהליכים שבעינייך ילכו ויתגברו? או דווקא יתמעטו?

״הרבה פעמים אמנות והתגובות שהיא מקבלת מסמנות מגמות חברתיות כשהן עדיין מתחת לפני השטח. לאמנים יש אינטואיציות שאולי לא מנוסחות במפורש כמו מאמר בעיתון או ספר עיון, אבל הן מזהות זרמי עומק ומגיבות להם. אני חושב למשל על התערוכה המפורסמת של סיגלית לנדאו ׳הארץ׳, שהוצגה לפני 21 שנה על רקע האינתיפאדה השנייה, וכיום מצטיירת גם כנבואת חורבן אקלימי של אפוקליפסה בקנה מידה תנכ״י.

״חלק גדול מהמתחים שאנחנו חווים עכשיו בעוצמות מאוד גדולות קשורים לשאלות דתיות. אפשר לנסות לחלן ולהגיד שאלו מתחים לאומיים, מתחים בין מגזרים ומתחים על בסיס סוציו אקונומי, וגם זה נכון. אבל לדיונים במעמד החוק, אופי הריבונות ומקור סמכותה, תפיסות של צדק, גבולות קהילתיים ועוד יש יסודות דתיים שנמצאים ברקע גם בין היהודים לערבים וגם בין היהודים לבין עצמם. אני לא יודע לומר אם המתחים עצמם יתגברו או יירגעו, אבל משוכנע שכדי להבחין בכך כדאי לראות אמנות״.


נגד הרוח: עימותים תיאולוגיים באמנות ישראלית
בית לאמנות ישראלית
21.5-16.7
לפרטים ולהרשמה >>>

birds

מעבר לתוכן מרכזי, for shortcut key, press ALT + zמעבר לסגיר, for shortcut key, press ALT + x
Silence is Golden