כל מה שחשוב ויפה
נגה שנהב, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. צילומים: אחיקם בן יוסף
נגה שנהב, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. צילומים: אחיקם בן יוסף

לאתחל מחדש: סטודנטים משנקר מציגים אופנה אחראית בדיזנגוף סנטר

בקורס ״אתחול אופנה״ מלמדת אורית פרייליך את הסטודנטים במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר להשתמש בשאריות בדים וליצור מהם משהו חדש לחלוטין, שאחרת היה כנראה נקבר באדמה (של אפריקה). עכשיו הם מציגים תערוכה של העיצובים שלהם שמיישמים את מה שלמדו בקורס

אורית פרייליך מרצה במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר כבר משנת 1987, ואמונה על החינוך של דור העתיד של מעצבי האופנה בכל מה שקשור בנושאים של קיימות, ומימושה בתעשיית האופנה. פרויקט ״אתחול אופנה״ שהיא מנחה לצד דבי אליחאני הוא אחד מהקורסים שמספק בחינה הקפית ונוקבת על מיצובה של תעשיית האופנה בעולם.

השנה סיימו אותו 16 סטודנטים (בשנה ג׳) שבמהלכו עסקו בעקרונות, בתפיסות עולם וברעיונות חדשים ובועטים בנושאי הקיימות. הסטודנטים יצרו 32 מערכות לבוש ו־16 פורטרטים ממשטחי טקסטיל. כל אלה מוצגים בימים אלה בתערוכה שמתפרשת בכמה מוקדים ברחבי דיזנגוף סנטר בתל אביב.

מטרת התערוכה היא לחשוף את עבודות הסטודנטים בפורום ציבורי ולאפשר שיח שיורחב אל מחוץ לאקדמיה – אל החברה ואל קהל צרכניה. הסטודנטים ינסו להציג בפני הקהל את הידע שנצבר על ידם, ליצור מפגשים עם לקוחות הסנטר ולעורר מודעות למסרים שמוטמעים בדגמים. בדרך הזו היא מקווה להראות מהי אופנה אחראית בסביבת קניות אורבנית־קמעונאית.

פרייליך עצמה למדה במשך שנתיים בשנקר, ואת לימודיה השלימה בבית הספר הבינלאומי לאופנה בקופנהגן. עם שובה לארץ החלה להרצות בשנקר, ובשנת 2014 אחד מחבריה ללימודים בקופנהגן הציע לה להגיע לכנס בנושא קיימות. ״הוא טרח וציין באזני שזה נושא חשוב. אני מודה שבשלב הזה אפילו לא ידעתי מה פירוש המילה קיימות. לאה פרץ, שהיתה אז ראשת המחלקה, אמרה לי שאם מדובר בנושא כל כך חשוב – שאסע. אז נסעתי, ובמשך יומיים ספגתי וספגתי מידע. חזרתי משם בן אדם אחר״.

נגה שנהב

נגה שנהב

קארין עכאווי

קארין עכאווי

רותם ויינשטוק

רותם ויינשטוק

עדי גז

עדי גז

לינוי כהן

לינוי כהן

עדן פריד

עדן פריד

דויד אוקס

דויד אוקס

דניאל קודריאבצב

דניאל קודריאבצב

עם אותו הידע שבה פרייליך לשנקר ושכנעה את פרץ שצריך ללמד את הנושא גם בבית ספרן. ״התחלתי בקורס שנקרא ׳קולקציית פנאי׳, שאותו הסבנו בהמשך לקורס ׳אתחול אופנה׳. הרמנו את דגל הקיימות במחלקה ובשנה שעברה החלטנו לאמץ את המונח ׳אופנה אחראית׳ שהציעה עורכת האופנה של הניו יורק טיימס ונסה פרידמן, שהלם לחלוטין את תכני הקורס שהעברתי״.

במסגרת הקורס לומדים הסטודנטים את 12 ערכי הקיימות הרלוונטיים לעולם האופנה: שימוש חוזר בבגדים ובשאריות טקסטילים שסיימו את חייהם על המדף; פירוק והרכבה מחדש של עודפי יצור; הקפדה על הפרדה מלאה של בדים טבעיים מבדים סינתטיים; חשיבה קונספטואלית על אופנה מאריכת ימים ועוד. זאת לצד הבנה מהי שקיפות בתהליך העיצוב והייצור של אופנה, וכיצד כל אלה יכולים לתרום ולמנף אותם בשלב העיצוב לחשיבה ערכית, יצירתית ומקורית, שמתורגמת לדגמים שהם גם אחראיים וגם מיוחדים במינם.

כדי להכנס לחוויה של ״מאתחל אופנה״ אמיתי, הקורס מתחיל בתפירת ״חלוק רופא מתקן עולם״ – משם לומדים הסטודנטים איך לעבוד בטכניקת פצ׳וורק, שבה מתאפשר שימוש בחתיכות קטנות של חומרים

פרייליך מציינת שכדי להכנס לחוויה של ״מאתחל אופנה״ אמיתי, הקורס מתחיל בתפירת ״חלוק רופא מתקן עולם״ – משם לומדים הסטודנטים איך לעבוד בטכניקת ״פצ׳וורק״, שבה מתאפשר שימוש בחתיכות קטנות של חומרים. אחרי שהם שולטים בזה הם מטמיעים את הפורטרטים שלהם בעיצובים שלהם.

התרגיל השני בקורס מבוסס על דרך העבודה של המעצב מרטין מרג׳יאלה שזכה בתואר ״אבי הדה־קונסטרוקטיביזם של עולם האופנה״. ״סגנונו יוצא הדופן של מרג׳יאלה נובע בעיקר מהעניין הרגשי שלו בישן. הפריטים שהוא מעצב נראים הרוסים, שחוקים ומשופשפים או בלתי גמורים, עם אמרות פרומות ובטנות חשופות. אין ספק שהוא זה שהכניס את תמת המיחזור לעולם האופנה כבר ב־1987.

״על מנת לעודד ראיה מעגלית באופנה אחראית בעולם קמעונאי, ניתנת בקורס חשיבות מיוחדת לצירופו של צרכן הקצה למהלך העיצוב״, מסבירה פרייליך. משפחת פילץ, מבעלי דיזנגוף סנטר, היא נותנת החסות ושותפה פעילה בתוכן הקורס זו השנה השישית. בנוסף, שלושה סטודנטים שעבודתם הצטיינה במיוחד זוכים במלגת סמסטר להמשך לימודיהם מטעם הסנטר.

שיתוף פעולה נוסף התקיים השנה עם ״המציאון״ – רשת חנויות יד שנייה שלהם חנות גדולה בסנטר. הם תרמו לסטודנטים בגדי יד שניה שמהם עוצבו שתי מערכות לבוש. בנוסף, דלתא גליל תרמה גלילי גרביים שלא נכנסו לייצור. בעבודתם חויבו הסטודנטים ליצור פריט בו שולבו הגרביים, אם כחומר גלם או כמוצר מוגמר.

שלושת הסטודנטים שזכו במלגות הם נוי מצא, עדי גז ודוד אוקס. בנימוקי השופטים צוין ששלושתם הצליחו לבחון את העולם שבו אנחנו חיים ולהבין איך אפשר להגיע לעמדה טובה יותר, שממנה הם יוכלו לבחון ולספק פתרונות יצירתיים.

לדוגמה, נוי סלמי השתמשה בשאריות מצנחנים, סאמפלים ובדים שנותרו ברשותה ממהלך לימודיה יחד עם בדים שנותרו על ריצפת הגזרניה בשלבי היצור השונים. מהם היא יצרה שתי מערכות לבוש שונות. עדי גז השתמשה בשבכות ורשתות שייעודם הוא הגנה מפני מזיקים במושב החקלאי של משפחתה, לצד שקי יוטה, שרוכים ושקיות ניילון שמהם ייצרה ״בדים״ חדשים. דוד אוקס מיחזר מיכלי פלסטיק של נוזלי כביסה ופקקים, ובעזרת האמן והמעצב ירון אליאסי השטיח את החומר הממוחזר ליריעות. באמצעות תבניות ייעודיות שנבנו בדמות גוף אישה הם יצקו אותם מחדש במראה פוטוריסטי עתידני.

אנחנו לא מזיזים כיס ממקום אחד בבגד למקום אחר בו. בזה אין שום דבר ששייך לקיימות. אנחנו יוצרים אופנה חדשה מאופנה קיימת, מפרקים את הקיים ויוצרים ממנו משהו חדש לחלוטין. אנחנו עובדים לפי מתודה עיצובית שלפיה אסור, לדוגמה, לערבב סוגי בדים בפריט אחד

עדן פריד התייחסה לערך המונו־מטריאל והתמקדה במה שנעשה עם כל הבדים שעשויים מפוליאסטר, ובעיקר בבדי תחרה שהם עודפי תעשיית בגדי הכלות. לצידם היא השתמשה באלות שנותרו באתרי בניה. החיבור הלכאורה בלתי מתקבל על הדעת – הניב יצירות מופת כולל תיקים נהדרים.

ליאן פארס, במקור מהכפר פורדיס שידוע בעבודות הרקמה המסורתית של הנשים המתגוררות בו, שאף מתפרנסות מכך, בחרה להשמיש מחדש חוטים שנותרים ללא שימוש שאותם חיברה לטופים. בנוסף השתמשה במטריות שנותרות מיותמות בגלל שרוח חזקה פרעה אותן. מאחר והמטריות עשויות מפוליאסטר, אין אפשרות להטמין אותן באדמה. פארס הציעה לכך פיתרון יצירתי שבו הפכה את בדי המטריות למעילי גשם ייחודיים, ומכנסיים שעליהם היא רקמה קליגרפיה בשפה הערבית, עם טקסטים שמלמדים עד כמה חשוב נושא הקיימות.

אורית פרייליך.צילום: מ״ל

אורית פרייליך.צילום: מ״ל

נוי סאלמי

נוי סאלמי

לידור עטאס

לידור עטאס

נדב בן דוד

נדב בן דוד

יונתן סרוסטאנוב

יונתן סרוסטאנוב

נועם נדלר

נועם נדלר

דנה גברון

דנה גברון

רון שחר

רון שחר

״אנחנו לא ממחדשים״, מסבירה פרייליך. ״אנחנו לא מזיזים כיס ממקום אחד בבגד למקום אחר בו. בזה אין שום דבר ששייך לקיימות. אנחנו יוצרים אופנה חדשה מאופנה קיימת, מפרקים את הקיים ויוצרים ממנו משהו חדש לחלוטין. אנחנו עובדים לפי מתודה עיצובית שלפיה אסור, לדוגמה, לערבב סוגי בדים בפריט אחד. אי אפשר לערבב פוליאסטר עם כותנה. צריך להשתמש באותו החומר בכל פריט. הסטודנטים נדרשים לערוך בדיקות מדויקות לחומרים שמהם יעצבו, ורק אז הם יוצאים לעיצוב החדש״.

איך את מממשת את החזון שלך שנה אחרי שנה?

״מי שלימד אותי מה זו קיימות ותרם לי יותר מכל בתחום של אתחול אופנה הוא יהודה קולן, המהנדס האקולוגי הראשי של משרד הבטחון. במפגש איתו, לפני שיצאתי לכנס בקופנהגן, הוא סיפר לי שצה״ל ממחזר בגדים כבר משנת 2006. לצערי אף אחד לא יודע מזה.

״עם קבלת ההחלטה על פתיחת הקורס, פניתי אליו והצעתי לו לעשות פרויקט משותף. בקורס הראשון עשינו פרויקט עם צה״ל ומשרד הבטחון. הגענו למקום שבו צה״ל מעביר את תהליך המחזור של מדי החיילים. חשוב לציין שלפני הכל מכבסים את המדים ומעבירים אותם חיטוי נגד בקטריות, ממיינים ומפרידים לבדים, כפתורים ואביזרים, ורק אז הכל עובר לגריסה. משם עושים בחומר מה שנדרש או מתבקש.

״הסטודנטים שלנו הגיעו בשלב שלפני הגריסה ובחרו את החלקים והאביזרים שאיתם הם רצו לעבוד. התוצאה היתה מרגשת. עם השנים נאלצנו להפסיק לעבוד עם צה״ל, ואז פנינו לתעשייה ולמעצבים המקומיים, שמהם קיבלנו כמויות עצומות של שאריות של בדים, אביזרים וקולקציות שכולן שימשו את הסטודנטים בקורס הזה״.

birds

מה היו עושים אילולא האיסוף שלכם ובכלל?

״היו קוברים באדמה, אבל לא בארץ. תעשיית האופנה משנעת את השאריות באוניות, לרוב לאפריקה, ושם הכל נקבר״.

לסיום, פרייליך מצטטת מדו״ח של חברת מקינזי משנת 2022 שממנו עולים נתונים קשים, ולפיהם בשנת 2030 תידרש השקעה של בין 6 ל־7 מיליארד יורו במתקני מיחזור, כדי שאלו יטפלו בלפחות 18% מתעשיית האופנה המבוזבזת, של אירופה בלבד. המשמעות הקריטית והמסקנה הנדרשת מהנתונים הללו היא שאם נשאף לחיות בהקפדה לפי עקרונות הקיימות, ביניהם גם בתחום האופנה – הרי שנצטרך לחדש את הבגדים שלנו ממש כפי שעשו במאה ה־19.

״מחזור אופנה הוא בבחינת חובה. אם נדרש לקבור באדמה כמות כזו של בדים, ביניהם בדי פוליאסטר שלא ממש מיטיבים עם הקרקע, הרי שהנזק לקרקע כדור הארץ גדול יותר. מכאן שששווה להשקיע במחזור ולייצר מהבדים העודפים אופנה מחודשת״.


אופנה אחראית
קומת הכניסה – דיזנגוף סנטר, תל אביב
נעילה: 17.5

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden