כל מה שחשוב ויפה
התורים במרכז הירידים של מילאנו. צילומים: יובל סער
התורים במרכז הירידים של מילאנו. צילומים: יובל סער

מילאנו 2023: חזרה לשגרה או המצאתה מחדש

התורים האינסופיים חזרו לשבוע העיצוב של מילאנו, ובין מוזיאונים היסטוריים לבתי מטבחיים נטושים, חברות רבות בחרו לציין ימי הולדת ונקודות ציון היסטוריות

שבוע העיצוב של מילאנו שהתקיים בחודש שעבר, חזר לראשונה מאז הקורונה למועד המסורתי של חודש אפריל, ואת אנחת הרווחה הקולקטיבית של מארגניו היה אפשר להרגיש בכל פינה בעיר: בתורים שהשתרכו במרכז הירידים בכניסה לביתנים; ברחובות במרכז העיר, שהתפקעו מאנשים והפכו את תנועת המכוניות לבלתי אפשרית; בקרונות המטרו הצפופים, שלרגעים ארוכים במשך היום אי אפשר היה להכניס בהם סיכה.

אחרי שב־2020 בוטל האירוע, בספטמבר 2021 נערך בגרסה מצומצמת, ובשנה שעברה נדחה מאפריל ליוני, השנה חזר שבוע העיצוב לחודשי האביב והמספרים לא משקרים: קרוב ל־310 אלף מבקרים מ־181 מדינות הגיעו לסלון דה מובילה, יריד הרהיטים המסחרי, מספר שמשקף עלייה של 15% בהשוואה לשנה שעברה. סין – שנפקדה מהירידים הקודמים – החזירה לעצמה את מקומה כמדינה המובילה במספר המבקרים ביריד אחרי איטליה, וגם מקומן של ברזיל והודו לא נפקד – שני שווקים שהנהלת הסלון סימנה כשווקים בעלי פוטנציאל מסחרי.

הכניסה למרכז הירידים

הכניסה למרכז הירידים

המטרו במרכז הירידים

המטרו במרכז הירידים

Gessi

Gessi

Gessi

Gessi

אלו אמנם לא המספרים של 2019, אבל התחושה הרווחת הייתה שאפשר להכריז על חזרה לשגרה, עם נוכחות בולטת של השקות של פריטי ריהוט חדשים – גם אם מותגי עיצוב משמעותיים כמו ויטרה או מורוסו לא חזרו להציג במרכז הירידים. בלט במיוחד ביריד הביתן של Gessi, שדמה יותר לאולם נשפים. מחצית משטח הביתן הוקדשה לקבל את פני המבקרים עם בר גדול שהגיש פרוסקו ואספרסו לכל דורש, סידורי הפרחים ושלטי הניאון בלטו בכל פינה, בעוד שהברזים והכיורים שמייצרת החברה נדמו כשחקן משני לחגיגה.

התחושה שעלתה מכל אלו הייתה מעורבת. מצד אחד, האם לא למדנו דבר מהמגיפה? האם אפשר לחזור לנקודה בזמן שבה פעלנו לפני ארבע שנים, כאילו לא קרה כלום? שהכל ממשיך כרגיל, ולא ניצלנו את העצירה הכפוייה הזו להסקת תובנות על צריכה עודפת ואירועי ראווה. ומצד שני אלה היו גם מראות משמחים: מעודד לדעת שעולם העיצוב יכול לשים את הטראומה מאחור ולהמשיך עם הפנים לעתיד; שלמרות המגיפה הגלובלית, האנושות חזקה יותר וממשיכה הלאה.

מוזיאונים היסטוריים ובתי מטבחיים נטושים

כבכל שנה, לוקיישנים מושכי קהל – ארמונות לצד כנסיות, בריכת שחייה לצד מועדון טניס, סניף בנק שנסגר לצד בית מטבחיים נטוש – שימשו תפאורה לכמה מהמיצבים והתצוגות המרשימים ביותר. בין שלל האירועים שהתחרו על תשומת הלב של מאות אלפי המבקרים, מיזם אחד הצליח זו הפעם החמישית לשדר אווירה אוונגרדית וצעירה יותר, ולעורר סקרנות עוד לפני שנפתח.

אלקובה (ALCOVA), שיסדו ומנהלים אמנותית ולנטינה צ׳ופי וג׳וזף גרימה, היא פלטפורמה נודדת שמתעקשת בכל שנה לצוץ באזור אחר עיר, ובכל פעם מתבייתת בחלל נטוש אלטרנטיבי. בשנה שעברה זה היה בית חולים צבאי לשעבר, והשנה זה היה מתחם תעשייתי שבמרכזו בית מטבחיים שכבר מזמן לא פעיל. רוחות הרפאים של המתחם היו חלק בלתי נפרד מהמסתורין ומכוח המשיכה של האירוע, כמו גם השילוב האקלקטי בין מעצבים צעירים, תערוכות סטודנטיאליות וחברות מסחריות, שרצו לשמור אצבע על הדופק ההיפסטרי של שבוע העיצוב.

התוצאה נדמתה לעיתים כתערוכת בוגרים או כיריד יוצרים שיצאו מכלל שליטה. היה שם הכל מהכל: הדיגיטלי שפוגש את הפיזי, אקספרימנטליות חומרית, שימוש בשאריות תעשייתיות, מקסימליזם לצד מינימליזם, אופנה ומוצר, פרחים וריחות, אוכל ושתייה. הלוקיישן הנטוש עשה חסד עם המוצגים, והכל הצטלם מצויין, אבל בשורה התחתונה ההייפ ותחושת הפומו לא תמיד היו מוצדקים.

אלקובה

אלקובה

אלקובה

אלקובה

אלקובה

אלקובה

גובי

גובי

גובי

גובי

גרואה ואבן קיסר

גרואה ואבן קיסר

גרואה ואבן קיסר

גרואה ואבן קיסר

במרכז העיר, שתי תצוגות בולטות כללו שימוש בבריכות. מותג הריהוט הדני Gubi הציג את הקולקציה החדשה שלו באווירת ריזורט בבריכה ציבורית נסתרת, שהזמן בה נדמה כאילו עמד מלכת. המיצב של גרואה (GROHE), יצרנית האביזרים הגרמנית לחדר האמבט ולמטבח, שחברה לאבן קיסר הישראלית, הוקם כפופ אפ בחצר הפנימית של אחד המוזיאונים ההיסטוריים בעיר, Pinacoteca di Brera.

הוא כלל בריכת מים רחבת ידיים במרכז החצר, שהקיפה פסל ברונזה מרשים של נפוליאון. בכל אחת מפינות הבריכה ניצבו חדרים אטומים בצורת קוביה, ובתוכם היה אפשר להתרשם ממוצרי החברה ומשטחי האבן של אבן קיסר. הדפנות החיצוניות חופו במראות ששיקפו את המים, השמים ואת מבנה במוזיאון, מה שיצר אשליה מרהיבה, שהרחיבה את החלל.

ג׳ינסים ממוחזרים ועודפי צמר כבשים 

מעניין במיוחד – ומצטלם מצויין – היה גם המיצב של המעצב ההולנדי מרטן באס, שחזר למילאנו עם ״יותר או פחות״, שיתוף פעולה עם מותג האופנה G-Star RAW, שהוצג בבניין כנסיה לשעבר מהמאה ה־16. במרכז החלל המרשים ניצב מטוס מנהלים פרטי באורך 15 מטרים, שהוא, וכן ארונות בגדים וספסלי ישיבה שהוצבו במפלס התחתון, שנבנו כולם תוך שימוש בג׳ינסים ממוחזרים של G-Star, שנאספו כחלק מתוכנית Return your Denim של המותג. זאת, במטרה להצביע על המתח והדואליות בין הרצון ליותר – והצורך בפחות.

״כל שנה בשבוע העיצוב של מילאנו אני שם לב לדיאלוג הטרגי־קומי בין עיצוב ששואף להיות ירוק לבין הרצון להרשים ולענות על תרבות של צריכה המונית״, הסביר באס את שם המיצב. ״כשג׳י־סטאר פנו אלי בהצעה לעבוד עם ג׳ינסים ממוחזרים, זו הייתה ההזדמנות המושלמת להתמודד עם הדילמה המוזרה הזו, במקום להתנהג כאילו אנחנו מצילים את העולם. כי אנחנו לא. אולי אנחנו בדרך. פחות או יותר…״.

מרטן באס וג׳י סטאר רו

מרטן באס וג׳י סטאר רו

מרטן באס וג׳י סטאר רו

מרטן באס וג׳י סטאר רו

קארל לגרפלד הום

קארל לגרפלד הום

קארל לגרפלד הום

קארל לגרפלד הום

הרמס

הרמס

הרמס

הרמס

ג׳י סטאר לא היה מותג האופנה היחיד שהציג נוכחות בשבוע העיצוב: דיור שיתפה פעולה פעם נוספת עם פיליפ סאטרק, בוטגה ונטה עם המעצב גייטאנו פשה, מיסוני הציגה מיצב של אוביקטים דמויי דונאטים צבעוניים במיוחד, ורסאצ׳ה ודולצ׳ה וגבאנה הציגו קולקציות חדשות לבית, ובית האופנה של קארל לגרפלד הציגו לראשונה קו עיצובי חדש לבית, שמהדהד את דמותו הצבעונית ואופיו של המעצב שהלך לעולמו לפני ארבע שנים (וממש השבוע נפתחה במוזיאון המט בניו יורק תערוכה המוקדשת לו).

בשפע הזה התצוגה של הרמס בלטה גם השנה. מותג היוקרה הצרפתי הציג את קולקציית הטקסטיל וכלי הבית שלו על בסיסי בטון עבים, בתוך כלוב גיאומטרי שנוצר ממוטות של ברזל בניין. המיצב חגג את הפשטות וביטא את מה שהוגדר כ״מה שחיוני באמת״: שטיחים גדולים מעוטרים בצורות גרפיות רקומות, ספות צמר וכותנה, מנורות זכוכית בסגנון עששיות וכלי פורצלן מאוירים במוטיבים של עולם הרכיבה, המהדהד את ההיסטוריה של הרמס. עם סיום שבוע העיצוב הבטיחה החברה שכל חלק מהמיצב אמור לעבור מיחזור: מוטות הברזל יישלחו חזרה למפעל ויותכו לשימוש חוזר ולוחות הבטון יגרסו לחלקים שאפשר יהיה להשתמש בהם מחדש.

עיסוק מעניין נוסף בחומר הוצג ב־Ars Metallica של מותג כלי הבית האיטלקי Alessi, שהתמקד השנה במתכת, והשיק קולקציה מפתיעה של ריהוט, בהשראת מחבת בעיצובו של פיליפ סטארק. קולקציית Poêle כללה כיסא, שרפרף גבוה, שרפרף נמוך ומעמד למעילים, כולם מיוצרים בטכניקה שמשמשת לייצור כלי מטבח. בלט במיוחד כיסא Poêle, הכולל מושב נירוסטה מעוקל בעדינות עם גימור מלוטש במראה, שיושב על מסגרת עץ בוק צבוע חום. ההשקה עשויה לסמן כיוון חדש למותג, הידוע בעיקר בזכות מוצרי מטבח כמו מכונות אספרסו, סכו״ם ומסחטת הלימונים המפורסמת של סטארק.

בקולקציה FLOCK של Tacchini, סטודיו פורמה פנטזמה עיבד מחדש את ריפוד המושבים על ידי הצגת גישה בת קיימא, מבוססת טבע, לייצור עיצובי טאצ׳יני איקוניים. הטכניקה שואבת השראה מייצור מזרונים עתיקים וכוללת שימוש בעודפי צמר כבשים כדי להחליף ספוג תעשייתי, חומר טבעי שנחשב בדרך כלל למוצר פסולת.

פיליפ סטארק, אלסי

פיליפ סטארק, אלסי

פורמהפנטזמה, טאצ׳יני

פורמהפנטזמה, טאצ׳יני

פורמהפנטזמה, טאצ׳יני

פורמהפנטזמה, טאצ׳יני

סוליד נייצ׳ר

סוליד נייצ׳ר

סאבין מרסליס, סוליד נייצ׳ר

סאבין מרסליס, סוליד נייצ׳ר

לאחר שבשנה שעברה הציגה בפלטפורמת אלקובה הצעירה וזכתה לככב בכל פיד אינסטגרמי, השנה התמקם מותג האבן והשיש ההולנדי SolidNature בלב העיר. המיצב שעיצב משרד האדריכלים הנודע OMA, בראשות רם קולהאס, זכה בפרס Fuorisalone למיצב הטוב ביותר. החברה, שמתמחה בעיבוד אבן טבעית, התפרסמה בעשור האחרון בזכות פרויקטים בקנה מידה גדול של של בתי מלון, יאכטות, אתרי ספא ומתחמי מגורים יוקרתיים, ושיתופי פעולה עם מותגי יוקרה כמו פנדי ופראדה.

תחת הכותרת Beyond the Surface הציגה סוליד נייצ׳ר חוויה חומרית אימרסיבית בשני מפלסים. המפלס התת־קרקעי כלל רצף של חללים שבחן הקבלות בין מחזור החיים של האבן לאופי בני האדם. בגינה למעלה הוצגו פסלי חיות בשיש, לצד שולחן ארוך במיוחד, בעיצוב סבין מרסליס, שהיה עמוס בכל טוב והשתלב למופת  בנוף המקומי.

100 שנה להרמן מילר, 80 שנה לאיקאה

החזרה לשגרה והתפיסה של מילאנו כאירוע העיצוב החשוב בעולם הודגשו על ידי שורה של חברות ומותגים שבחרו לציין במהלכו ימי הולדת ונקודות ציון היסטוריות חשובות. כך לדוגמה, הרמן מילר ציינה 100 שנים להיווסדה באולם התצוגה של החברה בלב העיר, תוך שהיא מציגה את השינוי שעברה החברה מיצרנית של ריהוט מסורתי לבית, לחברה מובילה בתחום הריהוט המודרני והעכשווי. זאת, באמצעות פריטי טקסטיל יחודיים וכרזות פרסום שעוצבו על ידי כמה מטובי המעצבים בעולם.

במוזיאון הטריאנלה, לצד תערוכה שציינה 100 שנות עיצוב האיטלקי – קולקטיב העיצוב ההולנדי החשוב והמשפיע Droog Design חגג 30 שנה להופעת הבכורה הבינלאומית הראשונה שלו. בתערוכה ״עיצוב או לא עיצוב?״ לקחו חלק בין השאר שמות מוכרים כמו מרסל ונדרס, מרטן באס ופורמה פנטזמה. הקולקטיב, שהעלה את העיצוב ההולנדי על המפה, נודע בזכות הבעיטה במוסכמות של עולם העיצוב לגבי פונקציונליות, והשימוש בחוש הומור יבש (״דרוג״ משמעו יבש בהולנדית) – תוך הוספת טוויסט לאובייקטים מן המוכן (רדי־מייד) שמטעין אותם במשמעות חדשה.

100 שנה להרמן מילר

100 שנה להרמן מילר

30 שנה לדרוג דיזיין

30 שנה לדרוג דיזיין

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

50 שנה לקולקציית iMaestri של קאסינה

לרגל יום השנה ה־50 לקולקציית iMaestri קאסינה הציגה את Echoes, אחד המיצבים המרשימים והמוצלחים השנה, בחלל המשרדים ומרתף הכספות של סניף לא פעיל של בנק Credito Italiano במרכז העיר. קולקציית iMaestri הושקה רשמית בשנת 1973 עם כניסת פריטי ריהוט של חריט ריטפלד וצ׳ארלס רני מקינטוש לקטלוג החברה, וכיום הקולקציה מאגדת כמה מהרהיטים האיקוניים ביותר שנוצרו במאה ה־20.

התפאורה התיאטרלית והדרמטית נשטפה כולה בתאורה אדומה (בדומה לצבע המותג), ולוותה בפסקול שכלל נאומים ישנים ורעש סטטי, עד שבשלב מסוים כל האורות ריצדו, נכבו ונדלקו מחדש. הפריטים הוצגו על, בתוך ובין הכספות הישנות, לצד סרטונים, מסמכים, צילומים וציורים שחשפו את המחקר המעמיק שביצעה החברה, לקראת ספר שייצא לאור בסתיו הקרוב.

ענקית הריהוט השוודית איקאה ציינה את יום הולדתה ה־80 עם המיצב Assembling the Future Together, שמהדהד את האופן שבו כולנו מרכיבים בעצמנו את רהיטי איקאה עם אותו מברג איקוני, שרפליקה שלו בקנה מידה ענק נתלתה מהתקרה בכניסה לחלל. ההאנגר הגדול בשכונת טורטונה חולק לשלושה חלקים עיקריים – עבר, הווה ועתיד. אזור אחד הציג פריטי ריהוט היסטוריים מהארכיון של החברה. מולו הוצגה קולקציה חדשה שהעניקה פרשנות עכשווית לריהוט האיקוני של החברה משנות ה־70 עם אלמנטים פשוטים, פונקציונליים ושובבים.

בחלק שהתייחס לעתיד הוצגו ארבעה מיצבים שהתייחסו לארבעת היסודות – אש, מים, אדמה ורוח. מיצבים אלו ביקשו להראות איך איקאה משתמשת בעיצוב ובפיתוח מוצרים חדשים כדי לעודד התנהגויות של אנשים ״לעשות משהו שטוב לאנשים ולכדור הארץ״. מתקרת ההאנגר נתלו תצלומים בקנה מידה גדול שהציגו את הדרכים הלא צפויות שבהן אנשים ברחבי העולם משתמשים בסל הקניות הכחול/צהוב של החברה, וחלל קולנוע קטן הציג דיוקנאות שצולמו על ידי אמנית הרזידנסי הראשונה של איקאה, הצלמת האמריקאית המפורסמת, אנני ליבוביץ, שתיעדה את ״החיים האמיתיים״ של אנשים בבתיהם. שיחות ואירועי מוזיקה שונים התקיימו בחלל במהלך השבוע לצד חנות תקליטים ובית קפה של שהגיש אוכל ושתייה.

״זה משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו כל הזמן״, סיפר ל־dezeen מנהל הקריאייטיב הראשי של איקאה, מרקוס אינגמן: ״למצוא דרכים חדשות לגרום לאנשים להבין עד כמה הבית חשוב. האתגרים בתקופת המגיפה ומשבר יוקר המחיה אילצו אנשים לבלות יותר זמן בבית. וזה האתגר: איך אנחנו יכולים להפוך את הבית למשהו שהוא לא רק רק פונקציונלי, אלא גם רגשי״.

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

איקאה, Assembling the Future Together

אם המיצב של איקאה התאפיין במבט אופטימי לעבר העתיד, פלטפורמת העיצוב והאדריכלות Dropcity הציגה במנהרות הנטושות שמתחת לפסי תחנת הרכבת המרכזית מבט ביקורתי יותר על העולם, ששילב בין תצוגות אקספרימנטליות לסוגיות של שימור, מחקר וקיימות. 

מותג התיקים הגרמני Freitag, שהחל את דרכו ביצור תיקים מברזנטים משומשים של משאיות, הציג את השאיפה שלו לייצר תיקים מחומר אחד בלבד, שאפשר למחזר אותו בו גם בתום השימוש. מותג הטקסטיל הקוריאני RE;CODE הציג את פרויקט Re;collective שכלל תצוגה של תהליכי עבודה מקיימים מאת תשעה מעצבים וקבוצות עיצוב מיפן, קוריאה וסין. בזמן הביקור בתערוכה, שזכתה בפרס הקיימות של FuoriSalone לשנת 2023, קהל המבקרים היה יכול להתרשם מהאופן שבו נעשה שימוש חוזר בפסולת תעשייתית, להצטרף לסדנאות שהועברו במקום וליישם את טכניקות המיחזור השונות.

Prepper's Pantry, התצוגה של המוזיאון לעיצוב עכשווי ואמנויות שימושיות בלוזאן, התמקדה באלו שמכינים את עצמם ליום שאחרי המתקפה או המגיפה – אוגרים קופסאות שימורים ושמיכות הצלה בבונקרים תת קרקעיים. התערוכה סיפקה היכרות ראשונה למחקר רחב היקף בנושא והזמינה את המבקרים להיכנס לחלל שבו אספקה, חפצים, כלים וחומרי תיעוד על ההיסטוריה של תנועה זו. לצידה הוצג ״העיפרון האחרון״, ניסוי שפותח תוכנית בת שנה שבודקת את תהליכי שיתוף הפעולה בין בינה מוסדית לבינה מלאכותית.

פרייטג

פרייטג

RE;CODE

RE;CODE

Prepper's Pantry

Prepper's Pantry

סטודיו דימורה

סטודיו דימורה

סטודיו דימורה

סטודיו דימורה

ממול למתחם המנהרות של Dropcity חגג סטודיו דימורה (DIMORE) המילנזי 20 שנות פעילות בחלל החדש שלו, ששוכן בחצר מוסכים ששירתו את הרכבת בעבר. המיצב באווירה קולנועית, שילב תחת הכותרת ״Silence״ בין תפאורת בית משוגעים או בית יתומים אפוף רוחות רפאים לחגיגה של עיצוב וינטג׳ איטלקי. ההייפ שהסטודיו מצליח לייצר בכל שנה העמיד גם הפעם תורים ארוכים, אבל השנה יותר מתמיד, ההייפ, כמו גם העמידה הממושכת בתור, היו מוצדקים. 

בתוך מתחם הגלריה היה אפשר להציץ לתוך חללים מעוצבים דרך חורי הצצה, כמו במאי קולנוע שבוחנים את הסט דרך עדשת המצלמה; להתהלך באולם שינה נטוש, שבו המיטות מונחות ראש אל ראש, האורות מרצדים וסאונד אפלולי מלווה כל צעד.

אל החדר האחרון, שלפי הסטודיו עוצב במהלך מגיפת הקורונה, היה אפשר להציץ רק מבעד לחלונות. בתוכו מאוורר רב עוצמה חולל רוחות עזות ויצר תחושה של כאוס מטריד. ההיפוך הזה – אנחנו בחוץ בעוד שמזג האוויר הסוער משתולל בפנים – ביקש ״לקחת את העבר כדי לפנות מקום להווה חדש״, ויצר חוויה שהצליחה לזקק במדויק את רוח הזמן והמקום, רגע אחרי המגיפה – ושנייה לפני החזרה לשגרה.

 

View this post on Instagram

 

A post shared by Yuval Saar (@byfar)

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. אביבה

    תודה על השיתוף המקיף והמעניין לאלה שלא היו שם.

  2. אביבה

    תודה על השיתוף המקיף והמעניין עבור אלה שלא היו שם.
    second best of being there

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden