שלושה סטודנטים מבצלאל בתחרות Arts Of Fashion Foundation בארצות הברית
שלושה סטודנטים של המחלקה לצורפות ואופנה בצלאל נבחרו כשלושת הפיינליסטים בתחרות Arts Of Fashion Foundation – התחרות הבינלאומית (AOFF) שמתקיימת בסן פרנסיסקו מאז 2006. הסטודנטים – עבד אלקאדר עבד אלקאדר, אופיר קרטס ונועה אזרזר – כולם בשנה הרביעית ללימודיהם, נבחרו מתוך מאות הצעות שמתוכן נבחרו 51 מועמדים סופיים.
העבודות של השלושה מביאות סיפורים מגוונים שיוצאים מחוויות אישיות והתמודדות עם הלא נודע. הקולקציה של עבד אלקאדר עבד אלקאדר נוצרה מתוך תהליך אישי של פרידה אחרי שאיבד את אביו, וההתמודדות האישית שלו עם תחושת הריקנות והבדידות שהגיעו עם מותו. ״בחרתי לתת ביטוי לחוויה שעברתי ועדיין עובר״, הוא מספר. ״התחלתי בשיטוט חופשי בין חפציו האישיים של אבי. מצאתי את הטלפון הנייד שלו ובו חומרים ששימשו כנקודת המוצא לפרויקט.

עבד אלקאדר עבד אלקאדר, המחלקה לצורפות ואופנה בצלאל. צילומים: מ״ל

״אבי עבד בתור קבלן בניה ונהג לתעד שלבים שונים בתהליכי הבניה. הוא התמקד במערכות הארכה של החשמל, שרצות לאורך כל גוף הבניין. התמונות שצילם חשפו את מה שנמצא מתחת לקירות. ככל שהתעמקתי בתמונות זיהיתי בהן את התהליך שאני עובר בין פירוק לבניה, בין סדר לכאוס, בין הסתרה לחשיפה, בין סוף להתחלה. התמונות ששמר הובילו אותי בעיצוב הדגמים. התהליך הזה איפשר לי לתת לתמונות האלו פרשנות בעולם שלי ולחבר אותם לדימויים רוחניים ועתידניים, מה שגרם לצמצום את המרחק בין שני העולמות שלנו״.
אופיר קרטס היתה מעורבת בחודש מרץ 2021 בתאונת דרכים. האירוע הותיר אותה נכה, ובמהלך ארבעה חודשים ארוכים היא הייתה מאושפזת בבית החולים. במהלך חודשי האשפוז הקשים העסיקו את מחשבותיה תמונות של פרפרים, והדך שבה יצור כל כך עדין צריך לפרוץ מתוך הגולם שלו לפני שהוא פורש את כנפיו ועף.
לפרויקט שלה בחרה ללמוד את הסימבוליזם של חרקים ולהשתמש בהם על מנת לבטא את התקוות, החלומות והחוזקות שגילתה לאחר התאונה. החיפושית הפכה לחוזק שהיא מצאה בתוכה, והצרעה לכוח הרצון שלה להשיב לה את השליטה לחייה. הפרפר הפך לחופש החדש שמצאה בסטטוס החדש לאור מוגבלותה הפיזית.

אופיר קרטס

נועה אזרזר

נועה אזרזר

נועה אזרזר
נועה אזרזר מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה היא פחדה מהים, מכוחותיו האדירים, מגודלו הבלתי נתפס ומהיצורים שהוא מסתיר במרחביו. ״המילה FANTASEA היא מילה שחלמתי עליה לילה אחד, מילה שמאגדת את שני הרגשות שאני מרגישה כלפי האוקיינוס – פחד עמוק וסקרנות גדולה. מילה שעכשיו יש לה משמעות אחרת לגמרי בעיני.
״הים מסתיר בתוכו יצורים רבים שאיננו יודעים את כוחם ותכליתם, מסתיר צבעים וצורות שאפילו לא ראינו ומסתיר עומקים בלתי נתפסים. הפרויקט שלי עוסק ברגשות ובתחושות שלי סביב הים, בין הפחד לבין הסקרנות הבלתי פוסקת והיופי שלו, שמושך אותי להמשיך ולהעמיק את הידע שלי על מה שמסתתר בו. העיצובים שיצרתי מתארים את ההימצאות שלי בסביבה עוינת ולא מוכרת במעמקי הים. הדמיון והפנטזיה שלי מתארים מה אצטרך לעשות אם אגיע למקומות הנסתרים הללו.
בעבודה עם טכנולוגיות שונות בהדפסת תלת ממד, הצלחתי ליצור את הפנטזיות שלי בצורה מוחשית ופיזית. הצורות שאני מדמיינת, הצבעים שאני רואה כשאני עוצמת עיניים והשילוב בין הבד, הגוף והחומרים השונים״.










