כל מה שחשוב ויפה
אסתי דרורי וענת נגב, הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל 2020. צילום: הדר סייפן
אסתי דרורי וענת נגב, הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל 2020. צילום: הדר סייפן

זהב שחור: תרבות אתיופית־ישראלית - בטאיוואן

למרות שהגיעו מרקעים שונים, המעצבת ענת נגב והאוצרת אסתי דרורי משתפות פעולה מזה כמה שנים. בימים אלה שבה ארצה עבודה משותפת שהציגו השתיים בטאיוואן, שבאמצעותה הן מנסות לחבר בין מסורות

בימים אלה, אחרי חודשים שבמהלכם הוצגה בביאנלה בינלאומית לקרמיקה במוזיאון יינגאי בטאיוואן, שבה לארץ סדרת הכלים ״זהב שחור״ – עבודה משותפת של המעצבת הרב־תחומית ענת נגב והאוצרת אסתי דרורי, שנוצרה עבור הביאנלה לאמנות ועיצוב 2020 שהתקיימה במוזיאון ארץ ישראל. ״במוזיאון הטאיוואני קיימו תערוכה שהוקדשה לביאנלה שלנו, ׳המיטב של הביאנלה הישראלית׳, ומוזיאון ארץ ישראל שלח לשם 15 עבודות״, מספרת נגב. ״ביניהן הייתה גם זהב שחור, שנבחרה אחר כך על ידי אוצרי הביאנלה לקרמיקה להיות מוצגת גם במסגרתה. זה היה מפתיע ומשמח״.

זהב שחור – סוג של אוקסימורון – משלבת בין צורניות קלאסית השאובה מתרבות יוון לבין מוטיבים פיסוליים שמקורם במסורת האתיופית, ומציגה כך דיאלוג וחיבור שתורגמו לניגוד משלים בין תרבויות ובין מסורות עבר לבין הווה עכשווי. במבט ראשון נחשפים האוביקטים כממצאים כמו ארכיאולוגיים, אך מבט שני ובוחן מגלה את החיבור התרבותי שאצור בהם, את הפרשנויות הרעיוניות ואת המניפולציות היצירתיות שננקטו ביצירתם, תוך שילוב עבודה ידנית עם טכניקות מודרניות.

הביאנלה לקרמיקה במוזיאון יינגאי בטאיוואן. צילומים: 黃柔晏Huang

הביאנלה לקרמיקה במוזיאון יינגאי בטאיוואן. צילומים: 黃柔晏Huang

דיאלוג וחיבור מתמצתים את הרעיון שעומד בבסיס העבודה – החייאה ושימור של מסורות תרבותיות. ״אלה הם ערכים משמעותיים חשובים, שאותם רצינו להדגיש ולהעלות לשיח״, אומרת דרורי. ״התרבות העתיקה היא מקור להישען עליו. יוון ורומי נחשבות לקונצנזוס בהקשר של היותן ערש תרבותי, אך התרבות האתיופית בארץ הולכת ופוחתת, עד כדי סכנת הכחדה. הדור הצעיר רוצה להיטמע בסצנה העכשווית, והמבקשים לשמר את המקורות לא מקבלים הד ותמיכה״.

מהויות הדיאלוג והחיבור ככלל, שבות וחוזרות בראיון עם השתיים, ומגולמים גם בקשר העמוק ביניהן ובהערכה ההדדית שהן רוחשות זו לזו. נגב היא בוגרת המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון והמחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית בבצלאל, עם נגיעה חלקית בלימודי תואר שני בתקשורת חזותית, גם כן בבצלאל. ״פרשתי אחרי השנה הראשונה כי הנושא היה פחות רלוונטי לדברים שעניינו אותי, אבל עדיין שאבתי ידע נוסף וזה היה נכון לשנה הזו״.

כשגיבשנו את הרעיון לעבודה כדיאלוג בין תרבותי, חיפשנו כלים יווניים קלאסיים כדי לשלב אותם עם דימויי האיילים. על הפסלים הופיע שמה הפרטי של היוצרת, רחל, ויצאנו להתחקות אחריה במטרה לאתר אותה

דרורי, שבעשר השנים האחרונות משמשת כאוצרת של המרכז הרפואי שיבא, הגיעה לאוצרות עם רקורד עשיר של יזמות, ניהול והפקת פרויקטים אמנותיים שבהם היא עוסקת במקביל. היא בעלת תואר ראשון בארכיאולוגיה ותכנון גיאוגרפי־אורבני, ותואר שני בחקר תרבות קלאסית, עם התמקדות מחקרית בהתקבלות העולם הקלאסי בעולם המודרני.

הן נפגשו כשדרורי שימשה כמנהלת אגודת אמני הקרמיקה שבה חברה נגב. למרות שנגיעתן בתחומי היצירה הגיעה מנקודות מוצא שונות, המפגש ביניהן הפך לחיבור מוצלח שהוליד שנות פעילות משותפת שטשטשו את השוני, ובזליגה בין־תחומית התכנסו ליריעת עשייה פורייה ומגוונת.

ענת נגב. צילום: מ״ל

ענת נגב. צילום: מ״ל

אסתי דרורי. צילום: מ״ל

אסתי דרורי. צילום: מ״ל

מה שמרתק את נגב ומאתגר את יצירתה הוא, לדבריה, חומרים חדשים, טכניקות חדשות, והניסיון להכליא את העבודה הידנית עם הליכים מתועשים. עבור דרורי האתגר המרתק הוא חיבור בין תקופות ורעיונות. בתוך כך, זהב שחור מיטיבה להכיל את עולמות התוכן השונים מהם הן מגיעות, ואת האופן שבו הן מזקקות אותם אותם לכדי רעיונות מהודקים. ״אנחנו חושבות ביחד בשני ראשים״, מכנה זאת נגב.

ההשראה לסדרת הכלים נשאבה מפסלי איילים ממוצא אתיופי שרכשה נגב בעבר, לאחר ששבו את לבה. ״קניתי כעשרים פסלים מתוך מחשבה שהייתה לי על פרויקט יזמות״, היא מספרת. ״כשגיבשנו את הרעיון לעבודה כדיאלוג בין תרבותי, חיפשנו כלים יווניים קלאסיים כדי לשלב אותם עם דימויי האיילים. על הפסלים הופיע שמה הפרטי של היוצרת, רחל, ויצאנו להתחקות אחריה במטרה לאתר אותה״.

בתהליך כמעט בלשי הגיעו נגב ודרורי לשלוש נשים יוצרות מהעדה האתיופית ששמן רחל, ושלחו להן צילומים של הפסלים. ״כשמצאנו את אותה הרחל שחיפשנו נסענו אליה ובילינו במחיצתה יום שלם, כדי שהיא תייצר עוד פסלים – מהם אוכל לייצר תבניות ליציקת החלקים של כלי הסדרה״, מספרת נגב. ״כשהזמינו מאיתנו את העבודה לביאנלה בטאיוואן נפגשנו שוב, כי הרחבנו את הסדרה מ־12 אוביקטים ל־16 ורצינו שהיא תייצר פרטים נוספים. ישבתי אצלה בבית ודיברנו שעות בזמן שהיא עבדה. לראות את המיומנות המרשימה שלה בפיסול היתה חוויה מרתקת ומלאת עניין. מיותר לציין שהיא כמובן תוגמלה כפי שנהוג וראוי לתגמל יוצרים על עבודתם״.

שדרוג מטפורי

מטבע הדברים, ההתאמה של המוטיב החייתי־אתני לכלים הקלאסיים היתה כרוכה בלא מעט ניסוי וטעייה. ההבדלים בין התרבויות השונות, כמו גם חיבורי החומרים וטכניקות הביצוע, יצרו תהליך מאתגר שמחד ביקש להדגיש את הניגודים ולתת לכל תרבות את מקומה הראוי, ומאידך חתר להציגם כאוביקט שלם והרמוני.

ככזו, זהב שחור היא עבודה מורכבת המשלבת חומר (חימר), אבנית, פולימרים ופיגמנטים, וביצועה כלל רידוד לתבנית, יציקה קרמית, פיסול ידני וצביעה. מוטיב האיילים מופיע בידיות שנוספו לכלים, תוך שהוא הופך כך מדימוי פיסולי למרכיב פונקציונלי שצביעתו בזהב, בניגוד לכלי השחור ״נועדה להאדיר אותו, להעניק לו שדרוג מטפורי המהדהד את הכינוי הרווח לנפט – בד בבד עם שימור האותנטיות״.

לפרויקטים המשותפים שלהן, שמהודקים עד אחרון הפרטים ובכלל זה כוללים את ההפקה ואת החומר הוויזואלי הנלווה, מביאות נגב ודרורי ידע וניסיון שצברו במהלך השנים בעיסוקים נוספים. נגב הייתה בעבר בעלת חברות שהקימה – חברה לעיצוב והקמת תערוכות בחו״ל עבור חברות הייטק ישראליות, ולאחר מכן חברה להפקת אירועים ייחודיים.

הפעילות העסקית שגשגה, אבל התשוקה ליצור והצורך בעשייה בעלת משמעות גברו, ונגב לא חששה לעשות סיבוב פרסה לטובת לימודי עיצוב קרמי וזכוכית. מאז היא זוקפת לזכותה השתתפות בתערוכות יחיד וקבוצתיות, ובכלל זה בביאנלה לזכוכית ובביאנלה לקרמיקה. תערוכת היחיד הראשונה שלה, ״חותם״ התקיימה בגלריה פריסקופ בשנת 2016 ותערוכה נוספת בשם ״אסור לשרוק בים״ שאצרה דרורי, הוצגה בגלריה B.Y5 שנתיים לאחר מכן.

הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל 2020. צילומים: הדר סייפן

הביאנלה במוזיאון ארץ ישראל 2020. צילומים: הדר סייפן

דרורי עוסקת, כאמור, גם בייזום, ניהול והפקה של תערוכות ואירועי אמנות רחבי היקף במסגרת חברת ארטורא, שהוקמה לפני למעלה מ־20 שנה ומשותפת לה ולאוצר דורון פולק. ברשימת האירועים הארוכה של החברה אפשר למנות את אמנות סודית שהשיק בנק לאומי בשנת 2007, הקמת גני פיסול וגם פרויקטים שחצו את גבולות המדינה, כמו תערוכות לווין שהתקיימו בשיתוף עם המרכז לשלום בעיריית ונציה כחלק מהביאנלה, וכאלה שיזמו ואצרו בחללים פרטיים בעיר.

בדצמבר האחרון ננעלה התערוכה ״אמנות המעשה״, שהופקה ונאצרה על ידם לרגל ציון 120 שנות פעילות של קק״ל והתקיימה בנתב״ג. התערוכה הציגה צילומי ארכיון היסטוריים לצד מנעד מגוון של עבודות אמנות שתוכנן נקשר אליה, מהן קיימות ומהן שנוצרו ייעודית עבורה. נגב הציגה בה את העבודה ״אקלים – עצים בגובה שלושה מטרים ומעלה עשויים מפרספקס בחיתוך לייזר ומצוירים ביד, שמייצגים תחומים למענם פועלת קק״ל – שימור יערות, שימור משק המים והימנעות משריפות באמצעות ניצול אנרגיה טבעית.

birds

זהב שחור היא יצירה משותפת של השתיים, אך את נגב אפשר למצוא בפרויקטים רבים אחרים של דרורי – אם כאמנית, אם כמעצבת חומרים ויזואליים ואם כשותפה להקמה. כך בתערוכה של אגודת אמני הקרמיקה במוזיאון הצילום בתל־חי; בתערוכה יבשות נעלמות שהוצגה בונציה ושאותה יזמו ואצרו דרורי פולק בשיתוף עם המועצה האזורית ים המלח והאקדמיה לאמנות בעיר; בתערוכה שהתקיימה לציון 70 שנים להקמת המרכז רפואי שיבא (שעדיין מוצבת במגדל האשפוז המרכזי) ובפרויקטים נוספים.

נגב, אקטיביסטית בנשמתה, מספרת שנכון לעכשיו היא ״מושקעת במחאה״. דרורי השקיעה את מרבית זמנה בתקופה האחרונה בספר אמנות שראה אור לרגל ציון 75 שנים להקמת בית החולים שיבא. עם זאת, לא המחאה ולא הספר מנעו מהן להמשיך עם שיתוף הפעולה הבא – תערוכה של האמנית עירי קפלן שאותה אוצרת דרורי, כשנגב היא שעיצבה עבורה את הספרון הנלווה ותיטול חלק בהקמתה. ״שילוב זרועות מייצר כוח, אבל כמובן שצריך לדעת לעבוד ביחד, גורסות השתיים, ואת העובדה שאצלן הוא אכן עובד – והיטב – אי אפשר להחמיץ.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden