כל מה שחשוב ויפה
עדי ארדון. צילום: יעל רסנר
עדי ארדון. צילום: יעל רסנר

עדי ארדון מפיחה חיים בטבע דומם

עדי ארדון למדה איור, אבל עושה בידע שלמדה שימוש בעיקר בציורי הטבע הדומם הצבעוניים שלה. לאחרונה זכתה בתחרות 50X70 של טולמנ׳ס, צבע טרי וחברת Paper Collective הדנית, ופותחת תערוכה חדשה שבה היא לראשונה מציירת על קירות

יובל: הי עדי, בוקר טוב, מה שלומך בימים אלו? ומזל טוב על הזכייה בתחרות 50X70 של טולמנ׳ס וצבע טרי וחברת Paper Collective הדנית

עדי: הי יובל! תודה רבה 🙂 מאוד מרגש

יובל: אכן. ספרי קצת על התחרות?

עדי: יצא קול קורא לבוגרי חממת האמנים של צבע טרי. אני עצמי השתתפתי ב־2021 ומאוד שמחתי על ההזדמנות להיות שוב חלק מהיריד. התבקשנו להביא עבודות חדשות בגודל 50X70, והאמת שזה פורמט שאני עובדת בו די הרבה למזלי.

מתוך העבודות שנשלחו חלק נבחרו להציג בתערוכה ״בוגרים 50X70״ ביריד עצמו, והזוכה נבחר על ידי נציגים של פייפר קולקטיב להצטרף לקולקציית הפרינטים הבאה שלהם. שתי העבודות שהגשתי לתערוכה זכו ועדיין קשה לי להאמין שזה קרה!

יובל: ספרי על שתי העבודות שזכו, טבע דומם עם דג וטבע דומם עם רקע כחול

עדי: בשני הציורים התמקדתי בטבע דומם, נושא שאני מרבה לצייר. המדיום שאיתו אני עובדת – צבעי פסטל שמן (בצורת סטיק גדול מאוד) – מכניס ממד חלומי לציור. בין אם אלה הצבעים שאני בוחרת, שהם חזקים ורוויים, או אי הדיוקים שנגרמים כתוצאה מהגודל של הסטיק והעבודה עם הידיים, פתאום נהיה משהו חי בטבע הדומם. יש איזו תנועה וקצביות לקומפוזיציה שנוצרת גם ממשיכות הפסטל, וזה משהו שחוזר אצלי בציורים: איך לגרום לרגע היומיומי להיות מעניין ואולי אפילו מרגש

יובל: את מציירת מהתבוננות? רפרנסים? מהראש? כמה חשוב לך שזה יהיה ריאליסטי?

טבע דומם עם דג

טבע דומם עם דג

טבע דומם עם רקע כחול. צילומים: מ״ל

טבע דומם עם רקע כחול. צילומים: מ״ל

עדי: זה משתנה, לפעמים אני רואה משהו שאני חייבת לצלם כי אני יודעת שאשלב אותו בציור מתישהו, ואז יש לי אסופה של רפרנסים שאני מסדרת ביחד מחדש, כמו קולאז׳. כשאני מציירת פריימים מהשכונה (שפירא) אני מצלמת מהרבה זוויות ואז הולכת לעבוד בסטודיו.

באופן כללי לא חשוב לי הריאליזם בכלל, מבחינתי התמונה היא נקודת מוצא. אני יותר שמה דגש על בחירת הצבעים ואם הוספתי משהו מנקודת המבט שלי, בעיניי לסלף קצת את המציאות או להפוך אותה ליותר צבעונית זה הרבה יותר מעניין 🙂

תמיד היה לי חוסר ביטחון בפן האיורי שלי, הרגשתי שזה הרבה יותר קשה לי. איכשהו היום אני מוצאת את עצמי על התפר. לא הייתי מצליחה לצייר ככה בלי ללמוד איור, כי אין ספק שזה פתח לי את הראש לגבי סגנונות ציור ולגבי איך לספר סיפור ולהוסיף קצת הומור לפעמים

יובל: מסכים. תמיד היית ככה? תגידי גם כמה מילים על עצמך לטובת מי שלא מכיר.ה?

עדי: האמת שלא תמיד הייתי ככה, זה משהו שהיה לי קשה להגיע אליו. כל החיים שלי ציירתי ולמדתי אמנות ואז הלכתי ללמוד בשנקר תקשורת חזותית. הייתי במסלול איור והרגשתי איך ה״ידע״ שלי מקשה עליי לאייר. בשנים הראשונות ניסיתי להיות מדויקת ולא להגזים יותר מדי, עד שבסוף שנה ב׳ נפל לי איזה אסימון והפסקתי לפחד מהטעויות.

כבר שנים שצבעי הפסטל הם המדיום העיקרי שלי והם מאוד תורמים לזה גם, יש בהם משהו מאוד משחרר. כיום אני גם מלמדת ומעבירה סדנאות צבעי פסטל סופר כיפיות. אני גרה בשפירא שהיא שכונה מדהימה שמציתה את הדמיון, יחד עם בן זוגי והחתולה שלנו פפה (שגם מככבת בהרבה ציורים שלי)

יובל: אז הגדרות ומגירות פחות חשובות לי, אבל מעניין אותי איפה את רואה את עצמך במנעד בין איור לאמנות

עדי: זאת שאלה טובה כי תמיד היה לי חוסר ביטחון בפן האיורי שלי, הרגשתי שזה הרבה יותר קשה לי. איכשהו היום אני מוצאת את עצמי על התפר. לא הייתי מצליחה לצייר ככה בלי ללמוד איור, כי אין ספק שזה פתח לי את הראש לגבי סגנונות ציור ולגבי איך לספר סיפור ולהוסיף קצת הומור לפעמים. אני אוהבת להגיד שאני גם וגם, שבציורים שלי מסתתרים הרבה סיפורים וכל אחד משלים לו אותם בראש.

בחממה לדוגמה הצגתי הרבה ציורי טבע דומם, אבל גם סדרה של ציורים שהתבססה על צילומים ישנים בשחור־לבן שמצאתי במחסן אצל ההורים. ממש השתוללתי עם הצבעים כי לא היה לי על מה להישען – אז המצאתי. חלק היו צילומים שאבא שלי צילם בנערותו בחיפה וקיבלו חיים חדשים. זה היה כמו סגירת מעגל למרות שהוא לא זכר שהוא צילם אותם בכלל 😬

birds

יובל: קטעים. אז מה עכשיו עם פייפר קולקטיב? איך זה מתקדם מפה? יש לך מושג מה עוד תכלול הקולקציה החדשה שלהם?

עדי: עכשיו קורה הרבה מאחורי הקלעים, אני בקשר איתם ויש התקדמות. מאמינה שבקרוב אני אדע עוד ואוכל כמובן לשתף

יובל: יפה. מה עוד על הפרק? תכניות, פרויקטים ועוד?

עדי: התערוכה ״מדומה, מציאות״ בבית חנה הרבי בפלורנטין שאני מאוד מצפה לה (הפתיחה ביום ראשון 16.7) וכולם מוזמנים! יש עוד דברים מעניינים על הפרק שעדיין מתבשלים אז אני צריכה להתאזר בסבלנות 🙃

יובל: מה תציגי בתערוכה?

עדי: יש שם מבחר ציורים שלי מהתקופה האחרונה, וגם ציורי קיר קטנטנים שציירתי במיוחד. חלקם מתייחסים לסביבה, בין אם אלה אובייקטים מהציורים התלויים או דברים שתפסו לי את העין בבית חנה עצמו. זה היה נחמד להתנסות במשהו אחר שהוא לא ציור על נייר, וגם להרגיש שהציור שלי נמצא פיזית על הקיר ורק לתקופה קצרה ואחר כך ייעלם. זה מטורף


עדי ארדון | מדומה, מציאות
אוצר: יפתח אילוז
בית חנה הרבי, הרבי מבכרך 6 תל אביב
פתיחה: 16.7; נעילה: ספטמבר 2023

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. רות

    עבודותיה של ארדון דומות לחלק מעבודות קבוצת הברביזון.

    1. נילי גולדשטיין

      בהחלט. מעניין להשוות את הציורים של עדי ארדון עם אלה של נטליה זורבובה. צבעוניות עזה, ציור פיגורטיבי אבל לא "מדוייק".

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden