״הדרך אל הקוטב״: תערוכה קבוצתית בליטבק קונטמפוררי

התערוכה ״הדרך אל הקוטב״ היא מסע דמיוני אל הקוטב בחום המהביל של יולי־אוגוסט. בתערוכה מוצגים ציורים של האמנים שרה בנינגה, קולט ליינמן, רועי מרדכי, אלעד קופלר ולילית שמבון – שמציגים צבעוניות קרירה, כמעין בקשה ליצור אי של קרירות, מפלט נעים מן החום היוקד בחוץ.

בחום של הקיץ הישראלי, היציאה למסע המכונה ״הדרך אל הקוטב״ נדמית כרעיון טוב. אך עד ההגעה אל הקוטב ישנה דרך ארוכה לצעוד, שבה בוודאי יחולו שינויים קיצוניים. הדרך אל הקוטב מתחלקת לשניים: החלק הפנטסטי, שמכיל את הציפייה וההתאוות אל עבר נופים נשגבים, כחולים וקפואים. וישנו גם החלק הממשי, הפיזי, המייסר. במסע בדרך אל פנטזיית הקוטב האקלים משתנה, הנופים מתחלפים מיערות טרופיים ומדבריות אל עבר רכסים מושלגים ונהרות שוצפים. זאת בעוד הרוחות העזות מצליפות, שיערות הלחיים סומרות מקור, והשיניים נוקשות ללא שליטה. בדרך אל הקוטב דמותם של דובים לבנים וקרחונים קדמוניים מתנפצים ממגנטות אתכם, ההרפתקנים, לקצה של העולם, בתולי וריק מאדם.

בתערוכה זו, כמו במסעות מטאפוריים רבים, לב העניין אינו היעד עצמו – אלא התשוקה המציתה את המסע, ותלאות הדרך המובילה לשם. את הרקע למסע הדמיוני המוצע כאן אפשר לקשור להיבטים גיאוגרפיים, אקלימיים, רגשיים ונפשיים. העבודות בתערוכה מציגות צבעוניות כחולה וקרירה בעיקרה, כמעין בקשה ליצור אי של קרירות, מפלט נעים מן החום היוקד בחוץ. בד בבד, לצד התחושה הקרירה והמלטפת, מתעוררות שאלות אודות הקצנת מזג האוויר, לנוכח משבר האקלים המתרחש לנגד עינינו. הקוטב מסמן בה בעת גם מקום ממשי וגם נקודת קיצון: יעד פראי ונחשק וסמל לטבע שהולך ומתכלה.

העבודות, מופשטות ופיגורטיביות, חומריות וקונספטואליות, פורסות בפנינו נופים והתרחשויות המצויים בין קרירות ורוויה לבין קור מכפיר וכחול עמוק ואינסופי. נוסף על ההיבט הצבעוני נוכח המנעד של השתקפויות, השתברויות, ופרגמנטים.

בעבודותיהם של אלעד קופלר ולילית שמבון, מתוך הציור המופשט מתגלה תמונות נוף מלאות השתברויות ופרגמנטים. עבודתו של קופלר נשענת על גריד ומסגרות המקנים לעבודה שלד עוצמתי, ועל גביו מתחוללת ההתפרצות הצבעונית. בעבודותיה של שמבון נדמה כי אנו מביטים בנוף דרך מראה שבורה ועמומה, תחושה הנוצרת באמצעות הנחת משטחי צבע באופן המוביל את העין בין מישור למישור.

בציוריה של שרה בנינגה מקיימות הדמויות יחסים מורכבים עם הרקע הצבוע בטכניקות שונות, כמו גם עם חלקי הבד שנותרו חשופים, ומייצרת תחושה גופנית וקדמונית. עבודותיו של רועי מרדכי אווריריות, נדמה כי החומריות העזה של צבעי השמן הותמרה בצבעוניות מאווררת, בקווים ובדימויים המרחפים מעל לפני השטח של הציור. בעבודותיה של קולט ליינמן התחושה הפוכה: האמנית מנכיחה צבע וחומר באופן המעורר חוש ורגש, וחורטת בתוכו על מנת להדגיש את היווצרותו של הדימוי דרך גריעת החומר.

---

הדרך אל הקוטב
אוצרת: הדס גלזר
ליטבק קונטמפוררי, שביל המפעל 3, קומה 1, תל אביב
פתיחה: 6.7, 19:00; נעילה: 19.8
ג׳, ד׳, ה׳ 10:00-17:00
שישי ושבת בתיאום מראש במייל [email protected]