כל מה שחשוב ויפה
מרגו רובי ב״ברבי״. צילומים: וורנס ברדרס / טוליפ אנטרטיינמנט
מרגו רובי ב״ברבי״. צילומים: וורנס ברדרס / טוליפ אנטרטיינמנט

ברבי 2023: הנאה ורודה, קלילה ושמחה

גם אם הוא מתנהג כמו משפט שדה שעובר המין הגברי כולו, מתחת למעטה הוורוד והקיטשי ״ברבי״ הוא סרט מקורי, רענן, חכם, מצחיק ושנון

אחרי שהתמוטטנו נפשית וקמנו בחזרה מהפיצוץ האטומי בצורת ״אופנהיימר״, מרגו רובי, ריאן גוסלינג ועוד כמה שמות ופרצופים מוכרים מגיעים לכבוש את המסכים. הסרט השני בקרב הגדול של הקיץ הבטיח על הנייר הרים, גבעות ותועפות של קיטש וצבע ורוד. על התסריט עמלו יחד גרטה גרוויג ונואה באומבך.

שיתוף הפעולה האחרון של הזוג היה בסרט ״רעש לבן״, שאותו באומבך כתב וביים וגרוויג סיפקה בו הופעה מתישה. הסרט הנטפליקסי היה מעייף ומשעמם, ועל אף שמאחורי שתי הפרסונות המוזרות האלו יש סרטים די סבבה, הגעתי בחשש למסיבת בת המצווש בסינמה סיטי. או כך נראתה לפחות קבלת הפנים לצופי טרום הבכורה של ״ברבי״.

תעצרו שנייה את מכונית הספורט הוורודה שלכן. רגע לפני שננתח וננסה להבין על מה לעזאזל כל הרעש והקוביות של ריאן גוסלינג, ברבי לפני הכול היא וואחד מותג. הבובה השדופה נוכחת בחיים שלנו כבר יותר מ־64 שנים. היא קרויה על שמה של ברברה, בתה של רות הנדלר, ממציאתה של ברבי.

במרוצת השנים הבובה, שיוצרה בחסות חברת הצעצועים מאטל, ספגה קיתונות של ביקורות ושחיטות מצד ארגונים פמיניסטיים והוטחו בה האשמות ככזו המציגה מודל נשי מושלם בלתי ניתן להשגה (ואז הגיע האינסטגרם. בום!). כך קיבלנו ברבי שמנה, שחורה, סינית, יפנית, קווקזית, עורכת דין, טייסת, הריונית… והרשימה עוד ארוכה.

אך עם כל המהמורות והתמורות, ברבי הייתה ועודנה אחד הצעצועים המצליחים אי פעם שגלגל לקופה של מאטל מיליארדים של דולרים שנסחטו מדמעותיהן של ילדות קטנות. עם היסטריה כלל עולמית שכזו אפשר להבין את הסקרנות שגברה אחרי ההכרזה על סרט לייב אקשן באורך מלא של ברברה הפלסטיקית.

אם חשבתן ש״ברבי״ היא קומדיה מאושרת על החיים הוורודים בברבילנד וסרט לילדות בנות שמונה, תעשו אחורה פנה. באומבך וגרוויג הביאו פה שיחוק נהדר ומבריק וסגננו תסריט שנון, חכם ומתוחכם עם המון בדיחות מוצלחות

תכניסו לקופסה יוצרים כמו באומבך וגרוויג, שחקנים לוהטים כמו רובי וגוסלינג, קמצוץ של וורנר – והעולם כמרקחה. אז האם ״ברבי״ מצדיק את ההייפ כמו יריבו ״אופנהיימר״? תלוי את מי שואלים.

בלי להסגיר יותר מדי את פרטי העלילה, ברבי ״הרגילה״ (מרגו רובי המהממת, ״בבילון״), הבלונדינית והאבטיפוס שממנו התפתחו כל הברביות האחרות, חיה בשלווה לצידן של שאר הברביות והקנים ברחבי ברבילנד. כשעולות בה מחשבות על מוות והחיים עצמם, יעני סוג של התפכחות מנטלית (אלגוריה, הבנתם?), היא יוצאת לחפש את הסיבה לכך בעולם האמיתי של בני האדם.

אל ברבי מתלווה קן (אחד מיני רבים) בגילומו של ריאן גוסלינג (״דרייב״, ״לה לה לנד״). בזמן שברבי מגלה את הסיבות לשינוי התודעתי שלה, קן לומד דבר או שניים על פטריארכיה, את מהותו של גבר אמיתי ואת אומנות הפיתוי של דימה מאשדוד.

מרגו רובי וריאן גוזלינג

מרגו רובי וריאן גוזלינג

אם חשבתן ש״ברבי״ היא קומדיה מאושרת על החיים הוורודים בברבילנד וסרט לילדות בנות שמונה, תעשו אחורה פנה. באומבך וגרוויג הביאו פה שיחוק נהדר ומבריק וסגננו תסריט שנון, חכם ומתוחכם עם המון בדיחות מוצלחות. הסרט עמוס (אולי מדי?) ברפרנסים תרבותיים וקולנועיים, כשהבולט בהם מתייחס לפתיחה של ״2001: אודיסאה בחלל״. 

אל העלילה הצבעונית מתלווה פסקול ג׳אזי מקפיץ של מארק רונסון, מפיק העל המוכשר. אחד האלמנטים המפתיעים בסרט הוא הקריינות של דיים הלן מירן, שמכניסה בדיחה מוצלחת פה ועקיצה על חברת מאטל שם. באופן כללי, באומבך וגרוויג לא נותנים יחס מועדף לחברת הצעצועים הגדולה, שחוטפת מהם עקיצות על ימין ועל שמאל במהלך הסרט. ייאמר לזכות החברה שזו החלטה אמיצה שלה שמצביעה על ראש פתוח וחופש פעולה שניתן לשני היוצרים מצדם של אולפני וורנר.

birds

אבל מתחת למעטה הוורוד והקיטשי, ״ברבי״ מתייחס במודע לאופן שבו השפיעה הבובה השדופה על תפיסת הגוף הנשי ומעמד האישה בעולם נוטף טסטוסטורון. יש בסרט התייחסויות להסגברה, שוביניזם ופטריארכיה, ובכלל – הסרט מתנהג כמו משפט שדה שעובר המין הגברי כולו.

באומבך מציג את הגבר הממוצע כאחד שחש את עצמו בעל ידע רב יותר מהאישה שלצידו וכשברבי (אחת מהן, אל תשאלו אותי איזו) מעיזה להגיד לקן (אחד מהם, אל תשאלו אותי איזה) שהיא לא ראתה את ״הסנדק״ (גוועלד!), החצוף מתחיל להסגביר לה על מעלליו של פרנסיס פורד קופולה ולמה ״הסנדק״ הוא פאר היצירה הקולנועית. בחייאת נואה.

לא משנה אם תחליטו לצפות בו או לא, ״ברבי״ הוא סרט מקורי, רענן, חכם, מצחיק ושנון שטומן בחובו את אחד התסריטים הטובים והאינטליגנטיים ביותר שנכתבו בשנים האחרונות. הסוף שלו אמנם נמרח ומתיש, אבל אם תבואו בראש פתוח – מצפה לכם הנאה ורודה, קלילה ושמחה. אם אתם אלרגיים לתרבות ה־WOKE ופרוגרסיביות על כל רבדיה – עדיף שתיכנסו לאולם הסמוך ותצפו ב״אופנהיימר״.


ברבי
בימוי: גרטה גרוויג
ארצות הברית, 2023, 114 דקות
3.5 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. הפיל שבחדר

    עם כל הכבוד, הצנזורה (עצמית וחיצונית) על סרטים בהוליווד עברה כבר מזמן את הרמות של ברה"מ בשיאה, וקשה לי עם ההתעלמות המופגנת של הביקורת הזו מהפיל שבחדר. "ברבי" הוא עוד נדבך עלוב (שלא לומר – מתועב) במסע תעמולה מזובלת שהוליווד מספקת לעולם בשנים האחרונות (מסיבותיה שלה). הפמפלט המטומטם של גרוויג ועשרות עורכי הדין והפיננסיירים שהפיקו את ברבי עבר אישור של כל פוליטרוק אפשרי, ומה שנותר הוא לא "סרט" ולא "יצירה" ולא "בידור" ובוודאי שלא אמנות (אלא אם כן מדובר על אומנות הליקוק לאופנות פוליטיות). והערה אחרונה כהורה: הנושא והשיווק של הסרט הנ"ל מכוונים לילדים בני 6-14 אבל הסרט בהחלט לא ראוי לצפייה בגילאים הללו! התסריט מכוון למילניאלז++. ראו הוזהרתם!

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden