כל מה שחשוב ויפה
גיא שמואלי, מיצג השפחות בבית ינאי
אדומות. צילום: גיא שמואלי, מיצג השפחות בבית ינאי

אדומות: הספר הראשון של המחאה

הספר שעוסק במחאת הנשים המתוקשרת, ובמרכזה מיצג השפחות, יוצא לאור באחד השבועות הסוערים שידעה המדינה. העורכות שלו, קרן בר־לב ומיטל מנור, מספרות על התהליך, המסרים שניסו להעביר ומבטיחות: ״רק התחלנו״

מזה למעלה מחצי שנה שדימוי השפחות באדום־לבן מלווה אותנו כאחד הסמלים המרכזיים של המחאה נגד הרפורמה המשפטית. בטיימינג יוצא דופן (לטוב ולרע) יוצא השבוע במכירה מוקדמת הספר ״אדומות: מחאת הנשים שהפכה לסמל״ – ספר הצילומים הראשון של המחאה הנוכחית, שהוא הרבה יותר מעוד ספר צילומים. מאחורי מיצג השפחות (שייתכן ולימד סוף סוף את הציבור להשתמש בצורה נכונה במילה ״מיצג״) עומדת תנועת הנשים ״בונות אלטרנטיבה״, ובראשן מקימת התנועה, מורן זר קצנשטיין.

על הספר, שיצא אחרי עבודה מאומצת של חודשיים וחצי בלבד (מהירות שיא כשמדובר בהוצאת ספר), אמונות שתיים מהמתנדבות המרכזיות בתנועה: העיתונאית ואשת יחסי הציבור קרן בר לב והאוצרת והמנהלת האמנותית (בין השאר של חלל ״סטודיו משלך״ בירושלים) מיטל מנור. יחד עם המעצבים מסטודיו רוני ורוני, שתי עורכות משנה, וקבוצה מובחרת של צלמים.ות, אמנים.ות וכותבים.ות עבדו השתיים ימים כלילות, ולא באמת חשבו בעצמן שהספר ייצא לאור בתזמון עד כדי כך מוצלח ובאותה עת נורא.

יורם אלעזרי, נגבה

צילום: יורם אלעזרי, נגבה

כריכת הספר אדומות, עיצוב: סטודיו רוני ורוני

כריכת הספר אדומות, עיצוב: סטודיו רוני ורוני

״אני חברה בבונות אלטרנטיבה כבר משנת 2020״, מספרת בר לב. ״מורן זר קצנשטיין ואני חברות טובות עוד מהתיכון. בהתחלה הוקמה התנועה כקבוצה א־מפלגתית שכללה בעיקר נשים בעמדות מפתח במקומות שונים במשק. לא הייתי פעילה באופן משמעותי, עד שבפברואר האחרון הצטרפתי לתא היח״צ של התנועה, שמובילה הדס רגולסקי יחד עם איה דבורין. זה היה בסמוך למיצג השפחות הראשון, מה שהפך במהרה לעבודה מטורפת. היה לי חמ״ל של צלמים בכל מיני נקודות בארץ ואני הייתי אחראית לאסוף מהם את הצילומים ולהעביר אותם לתקשורת.

״כשהבנתי שאני לא יכולה להסתדר עם זה לבד, ביקשתי עזרה באיסוף החומרים. אחת מהבנות שנענו לפנייה היתה מיטל, שהתגלתה כנכס מעולה, והפכה להיות הצינור שלנו לכל תמונה של מיצג השפחות שצולמה בחודשים האלה. מראש ידענו שמדובר במחאה מאוד ויזואלית, אבל למיטל מתוקף הניסיון המקצועי שלה היתה גם ראייה אחרת״.

״אלה היו ימים סוערים והכל נע מהר״, מספרת מנור. ״רק אחרי שלושה שבועות של עבודה קרן נזכרה לשאול מה בדיוק אני עושה בחיים האמיתיים שלי….״. חודש אחרי שהצטרפה מנור לצוות ביקשה ממנה רגולסקי לסייע בעריכת ספר שיהיה אלבום תיעוד ויזואלי של המחאה, וגם יעזור בגיוס כספים. ״היה לי ברור משלב די מוקדם שזה לא יהיה עוד קופיטייבל בוק, אלא היבריד, בן כלאיים שמכיל צילומים, טקסטים, אמנות ותרבות – מה שהופך אותו להרבה יותר מעניין״, היא אומרת.

מיטל מנור: מיצג השפחות יצר תהודה גדולה ברשתות החברתיות, ועם הזמן התחלנו לקבל אלינו המון עבודות שעוסקות בדימוי הזה. התחלנו לרכז בינינו את כל הדימויים האלה במחשבה על תערוכה עתידית. כשהתחלנו לדבר על ספר, החלטנו להקדיש פרק לעבודות אמנות חזותית

מיטל מנור. צילום: יובל חי

מיטל מנור. צילום: יובל חי

מנור ובר לב גייסו את הצוות שעבד כולו בהתנדבות – מסטודיו רוני ורוני שעיצבו את הספר, דרך עורכות משנה ועורכות לשוניות וכלה בבית הדפוס שתרם לתנועה, והחלו בעריכת והפקת הספר שכולל 204 עמודים. ״כשהתחלנו לעבוד על הספר בחודש מאי הייתה רגיעה כלשהי במחאה״, מספרת בר לב. ״לא ידענו מה יהיה פה עד שהספר ייצא. חשבנו שאולי לא יהיה אינסטנטיב לדבר הזה. העובדה שהוא יוצא השבוע, בתזמון כל כך סימבולי, עודד אנשים לקנות ולתמוך מרגע שפתחנו את המכירה״.

על התוכן של הספר דנו חברות הצוות שעות על גבי שעות. את הצילומים שמופיעים בו, שנבחרו מתוך אלפי תצלומים של המיצג בשבועות שחלפו מתחילת המחאה, הן בחרו בשאיפה לייצג סקאלה רחבה של אחווה נשית, וגם כדי להראות עד כמה המחאה הזו חוצה מגזרים, ערים וקהילות. ״ברור שהתמונות הכי משמעותיות הן אלה מההפגנות בקפלן״, אומרת בר לב, ״אבל יש גם תמונות לא פחות חזקות מהנגב, מעכו וממקומות נוספים״.

לצד הצילומים בספר מופיעים עשרה טקסטים של כותבות שונות (וכותב אחד) אליהן פנו בר לב ומנור בבקשה להתייחס למחאת השפחות בפרט ולמחאת הנשים בכלל. ״רצינו להעביר מסרים, לייצר נרטיב״, אומרת מנור. ״היה לי חשוב, לדוגמה, שיהיה בספר טקסט שיעסוק בדימוי של השפחות במקומות אחרים בעולם בהשוואה למה שקורה בארץ״.

אנחנו ערות

״יש בו טקסט של מורן זר קצנשטיין שמספרת על ההקמה של בונות אלטרנטיבה״, מוסיפה בר לב, ״טקסט של הדס רגולסקי שעוסק במיצג השפחות הראשון, שהיה כולו פעולת גרילה. יש טקסטים של פעילות בתנועה שמספרות על החוויות שלהן כשהן נכנסות לדמות השפחה, טקסט של פעילה ערביה בתנועה שמספרת על המיצג המעורב בעכו, טקסט של הבמאי של המיצגים שעוסק ביצירה של מיצג ויזואלי מנקודת המבט שלו, ואפילו טקסט של חוקרת צילום שכתבה על הכוח שיש לצילומי הרחפנים במחאה, משהו שאנחנו רואים לראשונה בצורה כזאת משמעותית במחאה הנוכחית״.

בין הטקסטים והתצלומים שזורים בספר ציטוטים בעברית ובאנגלית של נשות בונות אלטרנטיבה, שאמורים לייצר חוויה ויזואלית קצת שונה מזו של ספר צילומים סטנדרטי. ולצד כל אלה נמצא הנדבך המשמעותי הנוסף בספר – יצירות אמנות ותרבות מהשנה האחרונה שעוסקות במחאת השפחות ובמחאת הנשים.

שגית זלוף נמיר, מטס

שגית זלוף נמיר, מטס

אדם שפיגל, ים המלח

עבודה של קרן שפילשר מתוך הספר

עבודה של קרן שפילשר מתוך הספר

זאב אנגלמאיר (שושקה)

זאב אנגלמאיר (שושקה)

״מיצג השפחות יצר תהודה גדולה ברשתות החברתיות״, מספרת מנור, ״ועם הזמן התחלנו לקבל אלינו המון עבודות שעוסקות בדימוי הזה. התחלנו לרכז בינינו את כל הדימויים האלה במחשבה על תערוכה עתידית, אבל בעיניי כדי לייצר תערוכה משמעותית, המהלך הזה צריך להסתיים קודם. וזה עוד לא הזמן. כשהתחלנו לדבר על ספר, החלטנו להקדיש פרק לעבודות אמנות חזותית, אליו הוסיפה קרן אלמנטים של תרבות פופולרית – דימויים של קריקטורות או אפילו כאלה מארץ נהדרת. לא כל העבודות הן בהכרח כאלה שדימוי השפחות נוכח בהן, אלא כאלה שעוסקים במחאה בהשראת מאבק הנשים״.

כמות העבודות שהתייחסו למחאות הללו היתה גדולה בהרבה מזו שהספר היה יכול להכיל, ולכן נעשתה עבודת אוצרות מדוקדקת כדי להחליט אילו מהן כן ייכנסו. חלק מהעבודות הן כאלה שהיו קיימות כבר, וחלקן הן כאלה שנעשו במיוחד. ״פנינו בין השאר לזויה צ׳רקסקי״, מספרת מנור, ״ותוך יום אחד קיבלנו ממנה את העבודה. העצבים של כולנו כל כך חשופים בתקופה הזאת, ועבור אמנים ואמניות זו הדרך להוציא את הכל החוצה, לפרוק ולהביע את דעתם. יש הרבה אמנים ואמניות שפעילים במחאה, גם פיזית בהפגנות וגם כאלה שכבר מהרגעים הראשונים מתייחסים בעבודות שלהם לתקופה״.

בין האמנים.ות שעבודותיהם מופיעות בספר אפשר למצוא, לצד צ׳רקסקי, גם את קרן שפילשר, דניאלה לונדון דקל, תמר לב־און, רעות דפנא, איתן ויתקון, ניצן מינץ ושושקה אנגלמאייר. ״כל עבודה שלא נכנסה זה כאב לב עבורינו״, אומרת מנור. ״אבל היינו חייבות לייצר תמהיל מתאים. וכל העבודות כמובן נעשו גם בהתנדבות וכתרומה״.

קרן בר לב: מהמקום שלנו מאחורי הקלעים אנחנו יכולות לספר שמעבר לזה שמיצג השפחות הוא חוצה מגזרים, מדובר גם בגורם משמעותי ליציאה של א.נשים לרחוב. העובדה שראינו שוב ושוב את הדימויים החזקים האלה, הולכים וגדלים ומתפשטים – ייצרה עבורנו תקווה שהוציאה אותנו החוצה לרחובות

קרן בר לב. צילום: אלעד אקרמן

קרן בר לב. צילום: אלעד אקרמן

birds

את הספר הוציאו נשות התנועה בהוצאה עצמית, ונכון לעכשיו הוא נמכר באמצעות אתר ייעודי שהוקם עבורו. ״בכמה ימים הראשונים מאז שפתחנו את המכירה נמכרו למעלה מאלף ספרים״, מספרת בר לב. ״וכל ההכנסות הולכות באופן מלא להמשך הפעילות של בונות אלטרנטיבה. מעבר לזה שמדובר בתרומה, הספר הוא גם מזכרת מרגע מסוים מאוד, יש בו תיעוד של תקופה משמעותית בהיסטוריה של מדינת ישראל שאנחנו מאמינות שאנשים צריכים להחזיק בבית״.

״הדבר הראשון שרואים כשפותחים את הספר הוא צמד המילים ׳רק התחלנו׳״, מוסיפה מנור. ״היתה פה התעוררות שאני לא חושבת שתחלוף, בטח לא במאבק הנשים. אנחנו ערות ואנחנו מבינות מה קורה״. ״מהמקום שלנו מאחורי הקלעים אנחנו יכולות לספר שמעבר לזה שמיצג השפחות הוא חוצה מגזרים, מדובר גם בגורם משמעותי ליציאה של א.נשים לרחוב״, אומרת בר לב. ״העובדה שראינו שוב ושוב את הדימויים החזקים האלה, הולכים וגדלים ומתפשטים – ייצרה עבורנו תקווה שהוציאה אותנו החוצה לרחובות״.


אדומות | סיפורה של מחאת הנשים שהפכה לסמל
120 שקלים במכירה מוקדמת עד ה־29.7
לרכישה >>>

איתן ויתקון, Hands Off Womens Rights

איתן ויתקון, Hands Off Womens Rights

ניצן מינץ, לא תישן. צילום: דוריאן גוטליב

ניצן מינץ, לא תישן. צילום: דוריאן גוטליב

מרב שין בן־אלון, שפחה

מרב שין בן־אלון, שפחה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden