חדר משלי // מושיק חדידה
תעודת זהות
מושיק חדידה, הנדסאי אדריכלות, יחגוג השנה 50. נשוי ואב לשלושה. למד במכללה למנהל ומיד כשסיים את התואר החל לעבוד במשרד גדול, שם תכנן מגדלים, שכונות שלמות, בנייה רוויה. ב־2007 פתח את הסטודיו האישי שלו והתפתח לכיוון המגזר הפרטי עם דירות ובתי יוקרה. ״הרגשתי שבבתים הפרטיים אני יכול להביא את עצמי הרבה יותר, גם בפנים וגם בחוץ״, הוא אומר. כיום מתמחה המשרד בבתים פרטיים, דירות יוקרה ובין לבין גם במשרדים ובתעשייה.
אהבה ראשונה
תחום האדריכלות תמיד סקרן אותי. עוד בהיותי ילד חקרתי בניינים ובתים מיוחדים. הייתי נכנס לאתרי בנייה ומתבונן על מנת להבין איך קורה הפלא הזה, איך מאפס נוצר בניין. בבית הייתי מצייר ומשרטט להנאתי, מה שמתחבר לפן האמנותי של עבודת האדריכלות. בתיכון בחרתי במגמת אדריכלות וישר אחרי הצבא, שם שירתי בגולני, הבנתי שאני מתחיל את לימודיי בתחום. אחרי עשר שנים של עבודה כשכיר במשרד אדריכלים גדול ומוביל, ידעתי שאני מוכן ויש לי את הכלים לצאת לדרך חדשה ועצמאית.
אהבה שנייה
התחביב שלי הוא הספורט המוטורי. בצעירותי רכבתי על אופנוע שטח. לאחר פציעה, עברתי לנהיגת שטח בג׳יפ. מאז אני מקפיד לפחות פעם בחודש לצאת לטיול שטח עם חברים ומשפחה. לפעמים זה טיול של יום, לפעמים טיול של מספר ימים. עצם היציאה לשטח משכיחה את היומיום, משאירה את העבודה מאחור, יוצרת שינוי פאזה. החיבור לנופים, לשקט ולשלווה, למדבר, לים, לצד האתגרים של המסע – מספקים לי ניקוי ראש. כשהראש נקי הוא נפתח להשראות. באמצעות ההשראות מנופים ומהחווייה בשטח אני מגיע לסף ריגוש וסיפוק.
חילוף חומרים
כשמגיעים הטיולים – המתח והלחצים יורדים. כשאני חוזר מיום שטח המצברים מתמלאים ואני עושה ריסטרט עם אוויר חדש בריאות. ההשראות לתכנון והעיצוב שלי יכולות להגיע גם מעץ עתיק, סלע מיוחד או נוף מטורף.
מושיק חדידה. צילום: אבישי פינקלשטיין
בית במרכז הארץ
פרוייקט שסיימתי ממש לאחרונה: בית שממוקם בשכונה מתפתחת במרכז הארץ ויושב על שטח של כחצי דונם – 420 מ״ר בנוי. הבית בנוי בסגנון ניאו־קלאסי על מגרש פינתי. על מנת למקסם את השטח המאתגר, תכננתי את הבית בצורת האות ר׳ תוך כך שהרחקתי אותו מהרחוב. בכך נוצר אזור אירוח מקסימלי בחוץ, עם גינה מרווחת.
הלקוחות, זוג בשנות ה־50 לחייהם, החליטו לעבור לבית חדש. התהליך היה נפלא, הלקוחות סמכו עליי ונתנו לי יד חופשית, כך שיכולתי ללכת עם הסגנון עד הסוף. הסגנון הניאו־קלאסי חוזר על עצמו בפנים ובחוץ באמצעות קרניזים, טקסטיל, פרזול, תאורה, העמודים התומכים. כל פרט ופרט תוכנן בקפידה ודיוק, על מנת לדבר בשפה העיצובית ואדריכלית. זהו פרויקט עוצמתי עם תחושה של חלל מאוד גדול, תחושה שבאה לידי ביטוי עוד בכניסה לבית. הניאו־קלאסי והכפרי הם סגנונות מיוחדים שמזוהים איתי, ויחד עם זאת אני מרבה לתכנן פרוייקטים מודרניים. גם את ביתי הפרטי תכננתי בסגנון מודרני נקי.
תגובות