עיצוב ספרים מאוחד: מעצבי כל הספרים התאחדו!

יובל: הי נעם, בוקר טוב, מה שלומך בימים אלו של החגים והשנה החדשה? ואיזה יופי כל המיזם של עיצוב ספרים מאוחד (ותריסר ספרים) – זה אחד הדברים היותר משמחים שנתקלתי בהם בתקופה האחרונה

נעם: תודה! אני בטוב, בהיפר מוחלט, אנחנו פועלים על הישורת האחרונה של זה כבר כמעט חודש, מבוקר עד ערב. הכל בעבודה עצמית, קולגות וחברות, כי מטיבן של יוזמות כאלה שהעבודה היא ללא תמיכה ציבורית בשלב היציאה לאוויר העולם…

אנחנו מקבלים תגובות שמחות ונלהבות ממעצבות ומעצבים כמובן, אבל באופן מאוד מרגש ומשמח גם מקהלים אחרים שאוהבים ספרים, שירה ותכנים ספרותיים, שמאוד נרגשים שאנחנו נוגעים באספקטים האסתטיים של התחום

יובל: הכי. וכמי שהתחיל את הקריירה שלו כמעצב גרפי ושהדבר שהכי אהבתי לעשות היה לעצב עטיפות של ספרים אז אני בכלל שמח, ואם נצליח כולם ביחד לגרום למקום הזה להיראות יותר טוב עם יותר אסתטיקה אז בכלל. 

ובוא נתחיל בעיצוב ספרים מאוחד – מי זה ״אנחנו פועלים״, איך צמחה היוזמה?

נעם: אני מסתובב עם הרעיון בבטן כבר 5-6 שנים, ומגשש ובודק כל מיני אפשרויות לממש את זה: עמותה ובתוך מוסד, מימון עצמי או ציבורי, תל אביב או חיפה… ובסוף התגשמו שני תנאים שעזרו ליוזמה להתממש וגם נתנו לה את צורתה.

הראשון הוא שתי מעצבות צעירות, שהיו סטודנטיות שלי בבצלאל — רוני שוורץ ואלה יהודאי — שלצד אהבתן לעיצוב ספרים דבקו באמונה שלהן לצדי (בהמשך הצטרפו אלינו אסף ארד ובוגרים צעירים נוספים). השני הוא ״טחנת קמה״, הטחנה בשער העמקים, שהצוות המנהל שלה — שירלי מרום, נמרוד ראובני ויונתן לוי — הזמינו אותי להצטרף לפעילות אצלם ונתנו לנו מקום פיזי משגע, ששופץ מהיסוד בעבודת כפיים של נמרוד, וכמובן תומכים גם במציאת הדרך וניהול ההפקה.

שני הגורמים הנפלאים האלה נתנו ליוזמות מופע מעגלי־חברתי, מבנה שמזמין פנימה כל מי שמעוניין לתת עבודה ולקחת חלק. זה דבר אחר לגמרי מההתנהלות שלנו כמעצבים בעולם קפיטליסטי, וזה מעורר את התשוקה אצל כולנו לחווית יצירה אחרת, סוציאליסטית, שכבר נעלמה כמעט לגמרי ממחוזות העיצוב ותרבות ההוצאה לאור

המועמדים לפרסי ״תריסר ספרים״ בקטגוריות השונות. צילומים: יסמין להב

יובל: ומכאן אני מבין שהגיע גם השם, עיצוב ספרים מאוחד

נעם: אכן כן. חיפשתי את זה הרבה זמן, את המרחב הקולגיאלי והאחריות החברתית, אבל איכשהו כל מה שהולך ל״יוזמה״ וגם מה שקורה בעולם העיצוב והאקדמיות, הוא מאוד סוליסטי והייטקי… והנה הדור הצעיר מחד והפריפריה התרבותית מצד שני, עזרו לי לממש את זה.

ולא שזה קל, כי גם אני מורגל ומכוון מאז שסיימתי את הלימודים, לעבוד בסטודיו, לבד יחסית, להיאבק על עבודה, לנסות לטפס למעלה… בעוד שבפועל אנחנו חברים מאוד טובים בקליקה של מעצבי הספרים, עוזרים ומשתפים פעולה, גם אם עד עכשיו נפגשנו פיזית רק בירידה לדפוס

יובל: אז מה זה אומר בתכל׳ס? יש את תריסר ספרים, התחרות והתערוכה והאירוע שמתקיימים בסוף השבוע, ותכף נרחיב עליהם – אבל זה אני מניח מין נקודת שיא. מה השאיפה שתכלול הפעילות לאורך השנה?

זה דבר אחר לגמרי מההתנהלות שלנו כמעצבים בעולם קפיטליסטי, וזה מעורר את התשוקה אצל כולנו לחווית יצירה אחרת, סוציאליסטית, שכבר נעלמה כמעט לגמרי ממחוזות העיצוב ותרבות ההוצאה לאור

נעם: הגוף של ההתאגדות המקצועית, ״עיצוב ספרים מאוחד״, יוביל פעילות עבור מעצבות ומעצבי הספרים לכל אורך השנה. יש לנו חלל עבודה יפייפה, ואנחנו נארגן ימי עבודה משותפים, כולל הנחייה מקצועית שלי ושל מעצבים.ות ותיקים אחרים.

נארגן מקבצי הרצאות, אירועי השקה לספרים, וכל מה שיעניין את המצטרפים לקבוצה. לצד השתלמויות מקצועיות ״שלנו״, נוביל גם סדנאות לימודיות, שיהיו פתוחות גם לקהל: סדנאות כריכה, יצור נייר, לימוד טיפוגרפיה, עיצוב עטיפה, הורדה לדפוס וכו׳. המטרה היא ליצור מקום חם שניתן יהיה להגיע אליו ליום או סופ״ש כדי להתפתח יחד.

הפעילות הכי ציבורית שלנו היא התחרות, שמטרותיה הן חינוכיות בעיקרן. אנחנו רוצים להבהיר שעיצוב ספרים זו התמחות, להגביר את הדיון הציבורי על עיצוב ספרים, עטיפות ועמודי פנים, ולהצליח להוביל שינוי רוחבי, החל מהממעצבים, דרך הוצאות לאור קטנות וממזריות, כלומר כאלה שמאוד רוצות את העיצוב הטוב, דרך מוסדות שמוציאים ספרים ועד ההוצאות המסחריות הגדולות, שיכולות להתמודד טוב יותר עם המשבר והשינויים בענף, באמצעות חבירה לעיצוב מצוין והפקת דפוס ברמה גבוהה יותר, כמו שאנחנו מכירים מאירופה.

אוסיף גם שהאקדמיות לעיצוב נותנות היום קורסים מאוד מעמיקים לעיצוב ספרים, ומוציאות לשוק סטודנטים שמבינים לעומקה את מלאכת הספר (דפוס אופסט, דיגיטלי וריזו). כשאני למדתי בבצלאל לא היה אפילו קורס אחד של עיצוב ספרים. מה שעניין אז את המחלקה היה עיצוב לפרסום. ואילו בעשר השנים האחרונות אני מלמד ״עיצוב ספרים״, ומוציא לאור בוגרים מוכשרים ביותר… רואים את זה כמובן בפרוייקטי הגמר, שמציגים רמה גבוהה מאוד — ואפשר יהיה לראות אותם בתערוכה אצלנו בסופ״ש

תפקיד המעצב.ת בניהול המערכת השלמה של יצירת הספר 

יובל: אז בוא נדבר על התערוכה והתחרות. עברתי על השורטליס, ויש שם ספרים שאני מכיר וכמובן כאלו שלא, ושמות שהם מיטב המעצבים בארץ, שעושות ועושים יופי של עבודה, ורשימה מכובדת של שופטים – מרית בן ישראל, מיכאל גורדון, גיא שגיא, שירז גרינבאום ומיכל מגן. אז מה זה מבחינתך עיצוב טוב ואיך הוא בא לידי ביטוי במרכיביו השונים בספרים שיוצגו בתערוכה

נעם: התפישה שאנחנו מקדמים היא הספר כאוביקט שלם. התאמה בין התכנים למימוש הצורני שלהם, עריכה גרפית מוצלחת בתוך הפורמט הליניארי, טיפוגרפיה פוליפונית בקריאות גבוהה, והכל־הכל מגובש יחד לתוך אוביקט בחומריות מדוייקת ומרגשת — כדי שהקוראים יוכלו להחזיק את זה ביד ולעבור חוויה לאורך כל זמן הדפדוף והקריאה.

יש לנו עוד עבודה כדי להגיע למצב האופטימלי הזה. אנחנו צריכים להביא לשינוי תודעתי, שהאספקטים של עיצוב לא מיועדים רק למכירה — ומכאן גם הדיון על עיצוב עטיפות, שהאספקט הזה קיים עבורם, בוודאי, אבל הוא לא אספקט יחיד, ונדרשת שם גם אמירה תוכנית ופרשנית, ויצירה של דימוי גרפי משמעותי, שיצליח לרגש את הקוראים ביחס לספר הספציפי שהם עומדים לקרוא. 

אני רואה את תפקיד המעצב.ת בניהול המערכת השלמה של יצירת הספר. זו תפישה רחבה, שאינה סוליסטית, שכן נדרש שיח פתוח ועבודת צוות בין כל היוצרים שחוברים להוצאת הספר — ומעצבי הספרים הם אלה שצריכים להוביל את השיח המקצועי ולהביא את הפתרונות המתאימים. במובן מסוים, זה ללכת צעד אחורה, אל לפני עידן המחשב האישי, שרק יוצרים גרפיים ואנשי דפוס יכלו לתת ביטוי פיזי לספר, וזו אכן הייתה ״תרבות ספר״. אלא שהיום אנחנו יכולים לחזור לזה, דווקא בגלל הכלים הדיגיטליים והאפשרות לתקשורת קלה בין הגורמים השונים

נעם שכטר. צילום: יסמין להב

קטלוג התערוכה ״פה פעור״ שעיצב איל זקין למוזיאון ת״א. צילומים: דניאל חנוך

יובל: אתה יכול לתת איזו דוגמה מתוך הספרים שמוצגים בתערוכה? לטובת אלו שלא מגיעים מתחום העיצוב ככלל ועיצוב הספרים בפרט?

נעם: זה מאוד קל לראות את זה בספרים עם דימויים וקטלוגים של אמנות, שכן הספרים האלה מנוהלים על ידי מעצבות ומעצבים בכירים, ״אוטרים״ של תחום העיצוב, שמתמחים בתחום ומלווים פרוייקט מתחילתו ועד סופו, שנה שלמה ואף למעלה מזה.

בקטגוריה הזאת, נבחרו ל״רשימה הקצרה״ שני ספרים של מוזיאון ת״א. האחד הוא ״גיא בן־נר: לחזור בחיים״ שעיצבה מיכל סהר, והשני ״פה פעור״ שעיצב איל זקין. האחד גדול ומעמיק והשני קטן וממזרי — ואפשר גם להבין את סדרי התקציב השונים בינהם, כפי שנאמר: עיצוב מצוין יכול לעבוד בכל תקציב.

בחזית השנייה, ספרי טקסט; ספרי שירה וסיפורת — ומעניין מאוד לציין שקיבלנו עשרות ספרי שירה. הם היו ממש הראשונים שהגיבו לקול הקורא, שלחו ספרים וציינו בשמחה רבה שהשיח האסתטי מאוד מעניין אותם. הוצאות כמו טנג׳יר, נצח, כרמל, לוקוס — כאן אני יכול לתת דוגמה לספר שהוא ממש אמירה פוליטית אותנטית, ״הנפש הסולארית״ שעיצבו ננה אריאל, אורי יואלי ודניאל כאשי מהוצאת ״דפוס בית״, מול ספר מסורתי עם ניחוח וינטאג׳, ״תהו ובהו״ שעיצבה טל גרגיר, כחלק מההוצאה של ספרי בלימה.

המלאכה המוקפדת היא פנימה־החוצה, מהנתינה של הקול המדוייק לטיפוגרפיה, דרך בחירת הפורמט של הספר ועד בניית הסגנון הייחודי הדרוש לו

אני רואה את תפקיד המעצב.ת בניהול המערכת השלמה של יצירת הספר. זו תפישה רחבה, שאינה סוליסטית, שכן נדרש שיח פתוח ועבודת צוות בין כל היוצרים שחוברים להוצאת הספר — ומעצבי הספרים הם אלה שצריכים להוביל את השיח המקצועי ולהביא את הפתרונות המתאימים

יובל: אז אי אפשר שלא לשאול איך כל זה קורה במקביל לעידן הדיגיטלי – גם בזה שהחיים שלנו קורים רוב הזמן מול מסכים, וגם אם הופעת הבינה המלאכותית ומחוללי הדימויים שמשנים סדרי עולם? איך אתה מול זה? ואיך סטודנטיות וסטודנטים צעירים שרק החלו את דרכם המקצועית מתמודדים עם זה?

נעם: הכלים הדיגיטלים מאפשרים לנו המון. עבודת העיצוב היום הרבה יותר קלה ומדוייקת, והאפשרות שלנו להוציא לאור מהדורות קטנות מעשירה מאוד את עולם ההוצאה לאור. המעצבים פעם היו חייבים לעבוד עם הוצאות גדולות (בתחילת דרכי עיצבתי ספרים עבור ״עם עובד״ בבארטר תמורת קבלת ספרים מהמחסן שלהם), בעוד שהיום אפשר לעבוד בצורה עצמאית ולתת עבודה מצוינת.

אתה בעצמך יודע כיצד הפלטפורמות הדיגיטליות איפשרו את הפריחה של תחום האיור וחיזוק ממשי לפרסונות של המאיירות והמאיירים עצמם. פעם הם היו נחבאים בסטודיו שלהם, והנה היום אתם מציגים במוזיאון הרצליה את התערוכה הכי פיזית אי־פעם של איור — כבוד!

לכן, דווקא המעצבים.ות הצעירים, לצד האפשרות של עבודה מאתגרת ומתגמלת בהייטק, יכולים לבחור להתמחות ולתרום לעיצוב הספרים והעולמות התרבותיים שכרוכים בו. אנחנו רואים פריחה אדירה של עיצוב ספרים מוקפד בכל העולם, וגם כאן, זה ברור לי שהדורות הבאים יביאו את השינוי קדימה.

מה שנותר לי לעשות, כמחנך, זה ללמד אותם היטב את המסורת של מלאכת הדפוס, וכיוזם, לאפשר להם את התמיכה הקולגיאלית ואת המפגש המרגש שאנחנו משיקים בסופ״ש, בטחנת הקמח של שער העמקים.

יובל: תודה! וכן, יש היום הרבה יותר אפשרויות. אז בסוף שלאה לסיום: אתה אופטימי? בעולם, בעיצוב, האפשרות לשנות ולהשפיע? וכן, אני יודע שזן מין שאלה גדולה כזו

נעם: אני לגמרי אופטימי. הכלים של העיצוב הם כלי ביטוי וביקורת ממדרגה ראשונה. האקדמיות מוציאות הרבה יותר מדי סטודנטים.ות ממה שהשוק צריך — אבל מה שאנחנו נותנים לסטודנטים.ות אצלנו זה את הכלים לתרום לחברה הישראלית, על שלל גווניה וקהילותיה. עיצוב טוב יכול להביא טוב לארץ הזאת, לחשוף אמיתות, לתת ייצוג, ולהוביל את השינוי. עיצוב טוב, על כל תחומיו, הוא כלי ליברלי ממדרגה ראשונה.

כל פעם שאנחנו נפגשים בתוצר עיצובי גרוע, אנחנו מתכווצים. כל פעם שאנחנו רואים תוצר עיצובי גבוה, אנחנו הולכים אחריו. מה שהיה נכון בשנות הקמת המדינה, כתרבות ויזואלית מקומית משמעותית לציבור הישראלי, יחזור ויתפוש מקום משמעותי בשנים הקרובות

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

יובל: משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים? אולי מה יקרה בסופ״ש הקרוב?

נעם: כן, כן. צוות השיפוט גמר את עבודתו. היה מאוד מעניין ומלמד לכולנו. אנחנו מפרסמים כעת את ה״רשימה הקצרה״, 24 ספרים שעלו לשלב הגמר — ומתפנים להתארגנות לקראת אירוע ההשקה שלנו בסופ״ש שסוגר את סוכות: חמישי־שישי־שבת, 5-7.10 — תערוכה גדולה של כל 120 הספרים שנשלחו השנה לתחרות (זאת הצלחה גדולה לשנה ראשונה!), וכמעט 20 אירועי שיח והופעות שייערכו לצד התערוכה, והכל בחללים המדהימים של טחנת הקמח בשער העמקים, אולמות פוסט־תעשייתית משופצים בתפישת וינטאג׳ נהדרת.

יש מקבצים אירועים. כל שעה שלמה מתחיל משהו. מפגשים בין מעצבות ומעצבים, יוצרות ויוצרים, עריכה, הוצאה לאור + כמה מפגשי שירה צעירה (בשיתוף שבוע השירה של הליקון).

תהייה מוזיקה ויהיה אוכל… ונהייה שם כולנו, אז אני שמח להזמין את כל מי שמוצאים עניין בתרבות ספר. אפשר לשלב את זה עם פסטיבל הסרטים בחיפה, פסטיבל עכו לתיאטרון או טיול טבע יפה באזור גבעות טבעון.

התוכניה של האירועים וכל שאר האינפורמציה של התחרות (שופטים, רשימה קצרה וזוכים) תעלה לאתר שלנו, ויש לנו גם ערוצי סושיאל, אינסטה ופייס — תצטרפו!

אפרופו ״תריסר ספרים״ איתה התחלנו: הזוכים יוכרזו בטקס ביום שישי 6.10, בשעה 14:30. לפניו ולאחריו כמה מפגשים מעמיקים עם מעצבות ומעצבים מובילים בתחום. וגם שהספרים יוצגו גם בבית אריאלה במסגרת אירועי ״כתוב״ בתחילת נובמבר