שבוע האופנה מילאנו: כשהשטח (ודור ה־Z) מכתיבים את הטרנדים

בחודש שעבר השתחררתי מצה״ל. בתחילת השירות הצבאי שלי, הגעתי הישר מתעשיית האופנה אל צבא ההגנה, כשאני משובץ לבסיס בדרום הארץ. המצב הנפשי שלי באותם ימים לא היה פשוט, ובעקבות כך התחלתי לדמיין וליצור לעצמי מציאות אלטרנטיבית.

תחילה, ההליכה בטורים של טירונות 02 הפכה ל״ראנווי״ נוצץ, הפנקס הצה״לי התמלא בביקורות אופנה, וצבעי הכומתות הפכו לסטייטמנט אופנתי יוצא דופן. יש מי שיקראו לזה אשליה, אבל מבחינתי זו הייתה הדרך שלי לשרוד. רק כשבניתי לעצמי עולם אחר וורוד יותר, הצלחתי להעביר את התקופה הזו ולהפיח קצת תקווה למציאות שונה.

בימים אלו, אנו עומדים בפני מלחמה איומה, שגובה קורבנות רבים ומשפיעה קשות על המצב הנפשי בישראל. אך גם בשעת משבר לעולם האופנה והאמנות יש תפקיד מכריע בבריאות הנפש ובדרך שבה אנו מסתכלים על הדברים. מקווה שגם עבורכם הכתבה הזו תוכל למלא מקום של אסקפיזם ותקווה.

המהדורה האחרונה של שבוע האופנה במילאנו, שהתרחשה בחודש ספטמבר במה שנדמה כעת בעידן מקביל, הציגה את הקולקציות החדשות של בתי האופנה לעונת אביב־קיץ 2024. חודש ספטמבר הוא החודש החזק ביותר עבור תעשיית האופנה, שבו נקבעות מגמות האופנה החדשות שעומדות לשנות את ארון הבגדים שלנו. כמדי שנה, עולה השאלה המתבקשת והנפוצה ביותר בתעשיית האופנה: מי מכתיב את הטרנדים?

מרילינג

מרילינג

בתחום חיזוי הטרנדים, נהוג לציין את המושגים ״טריקל אפ״ ו״טריקל דאון״ – מגמות אופנה משמעותיות המגיעות מהשטח, מתרבויות השוליים ומהרחוב אל המיינסטרים; אל מול אלה המגיעות מבתי אופנה גדולים, תאגידי ענק, ארגונים וממשלות. כשחושבים על הכוח הצרכני החדש של בני דור ה־Z, אפשר להסיק שרוב מגמות האופנה כיום מגיעות בעיקר מלמטה, ויש בזה הגיון: מעצבי האופנה ואנשי השיווק עושים כל שביכולתם על מנת לגשת אל דור זה, לברר מה ואיך הם מדברים, לובשים או צורכים, ואפילו להתחנף אליהם במסרים על אינדיבידואליזם וקבלה עצמית.

באופן פרדוקסלי נראה שהשנה, מעבר לגחמות המשתנות ולמגמות ארוכות הטווח בתעשיית האופנה, הטרנד החדש שהוכתב על ידי דור ה־Z הוא עצם השינוי עצמו. הדור הזה, שחי ברשתות החברתיות ורגיל לגלול את הפיד עשרות פעמים בדקה, פיתח עם השנים אובססיה לשינויים והתחדשות בקצב מהיר המאלץ את תעשיית האופנה לפעול בזריזות ולהמציא את עצמה בכל עונה מחדש. זו גם אחת הסיבות ל״מוסר הכפול״ של בני דור ה־Z שמאמינים באופנה מקיימת, אבל עדיין רוכשים אופנה אולטרה־מהירה.

שני בתי האופנה המדוברים ביותר בשבוע האופנה האחרון היו גוצ׳י וטום פורד, שניהם מינו מנהל קריאייטיב חדש, מה שגרם לסערה והתרגשות יתרה בקרב בני דור ה־Z שהיו צמאים לשינוי נוסף, שכן תעשיית האופנה מאז ומתמיד התבססה על שינויים והתחדשות

נכון שתעשיית אופנת היוקרה אינה פועלת במהירות כמו זארה או שיין, אבל גם היא מצליחה לתפוס את תשומת הלב של קהל הצרכנים הצעיר, במיוחד בכל פעם שיש מעצב חדש או שינוי בסגנון העיצובי. לראייה, שני בתי האופנה המדוברים ביותר בשבוע האופנה האחרון היו גוצ׳י וטום פורד, שניהם מינו מנהל קריאייטיב חדש, מה שגרם לסערה והתרגשות יתרה בקרב בני דור ה־Z שהיו צמאים לשינוי נוסף, שכן תעשיית האופנה מאז ומתמיד התבססה על שינויים והתחדשות. שינוי הוא דבר הכרחי ובלתי נמנע בתעשיית האופנה של ימינו, ומותג שרוצה לשרוד חייב להבין את חוקי המשחק: תמיד יש צורך לחדש ולשנות.

צילום: דיזל ישראל

צילום: דיזל ישראל

גלן מרטנז, מנהל הקריאייטיב של דיזל, מוכיח את הטענה הזו בכל פעם מחדש מאז כניסתו לתפקיד. לתצוגת האופנה של המותג הוזמנו כ־7,000 צופים מהקהל הרחב, רובם שייכים גם הם לדור ה־Z. זו החלטה מעניינת הגורמת למותג לוותר מעט על האקסקלוסיביות שלו, אך בו בזמן גם ליצור קרבה וחיבור עם בני הדור ולהמציא מחדש נחשקות מסוג אחר.

זו לא הפעם הראשונה שמרטנז בוחר לשלב את הקהל הרחב בתצוגות האופנה שלו. גם בשנה שעברה קרה דבר דומה, אבל נראה שהפעם השתנו והתחדדו ערכי המותג, שהחל לקבל צורת ביטוי אקספרסיוניסטית. על פי מרטנז, הקולקציה מייצגת את הלך הרוח של דיזל, או לדבריו: ״אופנה דמוקרטית וניסיונית המתבטאת בכל פריט״. מרטנז, אחד המעצבים החשובים בעידן הנוכחי של תעשיית האופנה, שינה הרבה כללי משחק משמעותיים עם כניסתו לדיזל, והראה שאפשר לעשות אופנה גבוהה ומרתקת, גם במותג שעד לאותה תקופה נחשב מסחרי יותר.

סילואטים חדשים

במסגרת הקולקציה החדשה, בחר מרטנז ליצור דימויים ויזואליים חדשניים המשלבים טכניקה ייחודית בשם Devoré, שבעזרתה אפשר ליצור פריטים במראה ״שרוף״, החושפים שכבת בד שקופה. רוב הקולקציה מורכבת מפריטי ערב חגיגיים שכמו התקלפו, נשרפו ונהרסו, ובכך הפכו למעין בגדי סטריט סטייל קרועים המשלבים אלמנטים מעט אפוקליפטיים.

מעבר לפריטי הסטריט־סטייל האדג׳יים שמזוהים עם המותג, בחר מרטנז בעונה הנוכחית ליצור גם שמלות ערב צמודות ושקופות בצבעי גוף, העשויות מבדי ניילון ולטקס. אותם פריטים יוצרים סילואטים חדשים שלא נוצרו בדיזל בעבר ובכך מצליחים לשנות ולרענן את הקו הסגנוני של המותג, ועם זאת גם לשמור על הדי.אן.איי העיצובי שלו.

בוס. צילום: פקטורי 54

מעצב האופנה מרקו פלצ׳יוני, הידוע כמנהל הקריאייטיב של בוס, בחר להשתמש באחת המגמות המדוברות בתעשיית האופנה – יוקרה שקטה. זו מגמה רחבה המתארת אופנה קלאסית ומינימליסטית שנמנעת משימוש בלוגואים צעקניים. פשוטה אבל באיכות גבוהה. בימיו הראשונים נודע בוס כמותג חליפות גברים קלאסיות, ולכן מתכתב עם היוקרה השקטה של ימינו.

בקולקציה החדשה שעיצב תחת השם Corpcore, בחר פלצ׳יוני לקחת את טרנד היוקרה השקטה, לתת לו טאץ׳ משרדי ומודרני ולשנות את הדרך שבה הוא מוצג בדרך כלל על ידי אנשי תעשיית האופנה. חלל התצוגה קיבל גם הוא שם ייחודי – TechTopia (אוטופיה טכנולוגית) שהתבטא בשלל רובוטים משוכללים וחדרי עבודה עתידניים שנפרסו בכולו.

הקולקציה החדשה כוללת רפרנסים משרדיים, אופנת יוניסקס מחויטת וקלילה, ומשלבת חולצות מכופתרות, בלייזרים מחויטים, חצאיות מידי, מעילים ארוכים בגזרת אוברסייז וסריגים בגוונים מונוכרומטיים. על מנת להוסיף רובד נוסף לרפרנס התאגידי נוצרו אביזרים משלימים הכוללים נגיעות אירוניות, כמו עניבות שיש בהן מקום ייעודי לתליית עטים או תיקי מזוודה מהסוג הישן, המזוהים בדרך כלל עם אנשי עסקים.

הקולקציה של בוס עסקה בשאלה מרכזית אחת – ״מהו לבוש משרדי בעידן המודרני?״. זו שאלה שמדוברת רבות לאחרונה עקב שינוי קודי הלבוש המחויטים והקלאסיים בקרב הדור הצעיר, שנוהג לקחת קודי לבוש משרדיים ולהפוך אותם לאופנת סטריט סטייל בלתי־מחייבת

באופן מרתק, הקולקציה עסקה בשאלה מרכזית אחת – ״מהו לבוש משרדי בעידן המודרני?״. זו שאלה שמדוברת רבות לאחרונה עקב שינוי קודי הלבוש המחויטים והקלאסיים בקרב הדור הצעיר, שנוהג לקחת קודי לבוש משרדיים ולהפוך אותם דרך סטיילינג מתוחכם, גזרות משוחררות וסניקרס לאופנת סטריט סטייל בלתי־מחייבת. כך הדגיש ושיקף הרפרנס המשרדי בקולקציה החדשה של פלצ׳יוני כיצד מה שעבור הדור המבוגר נחשב פעם למדים – הפך עבור ילדיהם לסוג של תחפושת.

אי אפשר לדבר על שינויים והתחדשות בתעשיית האופנה מבלי לדבר על מותגים קטנים ומבטיחים שנכנסו לאחרונה ללו״ז הרשמי של שבוע האופנה, והביאו עימם רעיונות חדשים ומרעננים: מותג האופנה אניה רקורדס הציג קולקציה בהשראת אסתטיקת ה־Y2K הטיפוסית המשלבת אלמנטים צבאיים ונשיים כאחד. הקולקציה הנוכחית שלו עוסקת ב״אנרגיה מרדנית יוצאת דופן, המתבטאת דרך צבא של נשים המאחד כוחות כדי להילחם, באלגנטיות ובקלילות, בסטריאוטיפים של הקונפורמיזם״.

נושא הקולקציה בא לידי ביטוי במערכות הלבוש, הכוללות מראה בלתי מתאמץ ומנעד רחב של צבעים, החל מירוק זית צבאי, דרך ורוד בייבי ועד שחור גראנג׳י וגותי מעט. הקולקציה כוללת שמלות, חצאיות קצרות וחולצות בטן העשויות מבדי שיפון ותחרה עדינה, מעוטרות באבני חן וסלסולים היוצאים מגבולות הגזרה המוכרים, ומשולבות יחד עם ז׳קטי עור כבדים שיוצרים קונטרסט מעניין.

אנה קיקי

אנה קיקי

אניה רקורדס

אניה רקורדס

הישארו מעודכנים והירשמו לניולזטר שלנו. כדאי!

הרשמה

מותג האופנה אנה קיקי יצר קולקציה העוסקת בקשר שבין אבולוציה אנושית לטכנולוגיה. במסגרת שלבי המחקר ביצירת הקולקציה בחרה מנהלת הקריאייטיב אנה יאנג להרהר במחשבה ״מה אם בני אדם וטכנולוגיה יתפתחו יחד?״ – כך שתהליכים טכנולוגיים יוכלו להשפיע על מבנה הגוף האנושי, ליצור מוטציות ולייצר צורות חיים יוצאות דופן.

הקולקציה הנוכחית מצליחה ליצור אופנה אוונגרדית וייחודית שמשנה מוסכמות חברתיות, ועם זאת, מאוד מזוהה עם הקו הקריאייטיבי של המותג. יאנג בחרה ליצור קולקציה על טהרת השחור־לבן־כסוף ולפסל פריטים אקסטרווגנטיים בעלי נפחים תלת ממדים בצורות של קוצים וחרוטים. בנוסף כללו מערכות הלבוש חיתוכים חדים ואדג׳יים, חומרים בלתי שגרתיים ואלמנטים מטאליים.

מותג האופנה מרילינג הוכיח כיצד שינויים בתעשיית האופנה משפיעים באופן גלובלי, ולאו דווקא בהקשר של הסגנון העיצובי. מנהל הקריאייטיב הישראלי של המותג, אבשלום גור, ביסס את עצמו מחדש בשנים האחרונות בזירת האופנה העולמית לאחר שהחל את דרכו במרילינג, מותג אופנה בינלאומי מעניין שממוקם בלונדון.

בקולקציה הנוכחית הציג גור מספר רפרנסים הלקוחים מתוך סטייל ה״פרפי שיק״, ז׳אנר אופנה המזכיר סטודנטיות בקולג׳ אמריקאי טיפוסי וכולל חצאיות קפלים קצרצרות, עניבות, חולצות מכופתרות, בלייזרים משובצים ומעילי טרנץ׳. בזכות הצבעים הבולטים והבדים הנושמים, ובאמצעות מערכות הלבוש המתוחכמות שעיצב, יצר גור דמויות מעניינות הנעות בין נערות קולג׳ אמריקאיות לנשות משפחת האצולה במהלך חופשה.

מאז שכתבתי את השורות האלה, המציאות השפיעה גם על תעשיית האופנה, ואף הספקתי להתראיין לערוץ רוסי עצמאי מוביל בנוגע לצביעות של תעשיית האופנה הבינלאומית: החל משער ״ווג ערביה״ שעסק בקורבנות הפלסטינים בלבד, ועד למעצבת האופנה הישראלית דודו בר אור שהוחרמה מאתרי קניות משמעותיים. בגזרה המקומית תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם משבר. לכן, דווקא בתקופה הזו (ועד שהטרנדים מהעונה האחרונה ייכנסו למדפים), כדאי יותר מתמיד לרכוש אופנה ישראלית ולעודד את הצריכה המקומית, בתקווה לימים טובים יותר.