כל מה שחשוב ויפה
בית בהרצליה. אדריכלות ועיצוב: בועז שניר; צילומים: עוזי פורת
בית בהרצליה. אדריכלות ועיצוב: בועז שניר; צילומים: עוזי פורת

מארג אקלקטי הרמוני: המהפך האדריכלי של בית ישן בהרצליה

האדריכל בועז שניר זיהה בבית ישן בשכונת נוף ים איכויות של יהלום לא מלוטש. הוא תכנן ועיצב אותו מחדש כך שהוא חף מטרנדיות, ומגלם את אופיים של הדיירים החדשים שלו

״מצבו של הבית, מבנה בן קומה אחת מראשוני בתיה של שכונת נוף ים בהרצליה, היה בכי רע. הוא היה כל כך רעוע, שכל מי שראה אותו התקשה לזהות בו ערך והמחשבה על הריסתו לטובת בנייה חדשה הייתה צפויה ומתבקשת״, אומר האדריכל בועז שניר, שבניגוד לנטייה הרווחת שמתייגת בתים כמותו כנכסים שדינם הריסה, סבר אחרת.

״למרות מופעו המוזנח והעלוב, שללא ספק ראה ימים יפים יותר, היה בו קסם של פעם, והוא היה נטוע נכונה בסביבתו הפסטורלית. מבחינתי הבית היה כמו יהלום לא מלוטש, אבל עדיין יהלום, שניקוי השכבות שדבקו בו יחשוף את איכויותיו. אני מאמין שבימנו חשיבה על אדריכלות ירוקה, זו הלוקחת בחשבון את המשמעויות של פסולת בניין, יציקות בטון חדשות ושמירה על ערכים היסטוריים ואדריכליים, צריכה להוות חלק משמעותי בתפיסת התכנון ובהחלטות שאנחנו מקבלים״.

לשמחתו של שניר, נמצאו לבסוף רוכשים לבית, שכמוהו זיהו את קסם העבר האצור בו ואת קסמה של הסביבה כנתונים ראויים להקמת בית חלומותיהם. אבל הם עדיין לא היו בטוחים אם אפשר יהיה לשלב בו פונקציות נוספות שנדרשו להם והועלו על ידם בפרוגרמה: חדרים לילדים הבוגרים, ממ״ד, חניה ובריכת שחייה. הסקיצות שביצע שניר על בסיסה, הרגיעו את הספקות: ״הן הראו שזה אפשרי ושכל הרצוי והחיוני להם יוכל להשתלב בבית.

״הרוכשים הם שוחרי תרבות העוסקים בספרות ובפילוסופיה, בעלי מודעות גבוהה לנושאים סביבתיים ולמערכת היחסים שבין הטבע לאדם. התפיסות שלהם תאמו את תפיסת התכנון שלי, שתמיד שואפת להתמודד עם היש, לייצר קשר בין המבנה לסביבתו הטבעית ולשלב את התכנון החדש במכלול הקיים. למרות שהוענק לי חופש פעולה, התכנון זרם כתהליך פורה של ביחד מהנה ומפרגן״.

הבית ניצב על שטח של כחצי דונם, ובמסגרת התכנון־שיפוץ עבר מהלכי מתיחת פנים והרחבה. מהלכים אלה כללו הוספת פונקציות: עליית גג, ממ״ד, בריכת שחייה וחניה מקורה; חלוקת חלל חדשה; הרחבת פתחים ושימת דגש על נגישות – שהייתה סעיף משמעותי בהגדרות הפרוגרמה, באמצעות יצירת מעברים נוחים ומרווחים בין אזורי הבית השונים, כמו גם בין הפנים והחוץ.

בישראל יש נטייה לתייג מיידית בתים ישנים כנכסים להריסה. ברור שקל יותר לתכנן על דף חלק מאשר על דף מלא בחלקי דברים ולהרכיב מהם פאזל אחד שלם, אבל מבחינתי הרכבה כזאת, שמהותה היא שימור הקיים והתאמתו לכאן ועכשיו – היא אתגר מספק פי כמה

דומה שרק תמונות מעברו העגום של הבית בעת רכישתו יכולות להעיד על המהפך שהתחולל בו בתום תהליך התכנון־שיפוץ, ומתגלה כבר בשביל הגישה העטוף בשפעת צמחייה ובמפגש עם גונה התכלכל־טורקיז של מעטפתו החיצונית ועם דלת הכניסה הכחולה. פתיחתה מפגישה את הבאים עם מרחב ציבורי מאוורר, קריא וזורם, המזמן קשרי עין ישירים ומבטים ארוכים בין אזוריו.

חללו מכיל סלון ומטבח נוח, ששולחן האוכל הניצב במרכזו ומשמש את בני הבית בחיי היומיום מהווה גם פינת אוכל לצרכי אירוח. מימין לדלת כניסה ממוקמים שירותי אורחים, ארון מלתחה וגרם מדרגות מרחף המוליך לקומה העליונה, מעוצב כשילוב של קונסטרוקציית פלדה ומדרכי עץ. מול הדלת, כמו לצד/מאחורי אזור המטבח ממוקם חדר העבודה של בעל הבית, שממנו ישנה יציאה ישירה אל החוץ ולבריכת השחייה.

״אחת ההחלטות שנדרשנו לקבל נגעה למיקומה של הבריכה. בפינת המגרש ניצב עץ ברוש עתיק, ולמרות שקיבלנו אישור לכרות אותו הוחלט להותירו מתוך הכרה בערכו כחלק בלתי נפרד מערך העבר של סביבת הבית. במקום הכריתה שינינו את כיוון העמדת הבריכה״.

נינוחות ואווירת חופש

מיקומו של חדר העבודה מסמן ציר שמוליך לחדר השינה, לחדר רחצה רחב ידיים הממוקם מולו ולממ״ד, והמשכו מוביל ישירות לחניה. עליית הגג התקבלה כתוצר של הרמת הגג הקיים, שהומר בגג רעפים משופע עם חלון קוקיה, כשאת קורות העץ המסיביות שנגזרו מבנייתו הותיר התכנון גלויות. שטחה תוכנן כמעין לופט גדול, המכיל אזור שינה וגלריה פתוחה המשקיפה מטה לחלל הציבורי.

בפתחי החלונות ובוויטרינות הותקנו מסגרות אלומיניום בקווי חלוקה נקיים ברוח הבאוהאוס. ריצוף כלל חללי הבית בוצע בפרקט עץ, והתאורה משלבת גופים סמויים עם מינון מדוד של גופים דקורטיביים שהיו ברשותם של בעלי הבית. כל אלה חוברים למסגרת חלל חמימה ומזמינה, כפניית פרסה משמעותית מסצנת עיצוב עכשווית שמעלה על נס מינימליזם, מונוכרומטיות וניקיון ויזואלי.

בועז שניר. צילום: בנימין אדם

בועז שניר. צילום: בנימין אדם

המרחב שנחשף לעין הוא מארג אקלקטי הרמוני, שאינו נצמד לסגנון כזה או אחר, חף מכל טרנדיות ושובה לב בתחושת הנינוחות העולה ממנו. ככזה הוא מגלם את אופי דייריו שבא לידי ביטוי בבחירת חומריו ובתכנים האישיים השזורים בו, בנגיעות משמחות של הומור ובאווירת חופש של בית שחיים בו, נטול כל רשמיות מכופתרת.

מוקד מרכזי ומרשים ביותר בחלל הציבורי, ובפרט בעידן המסכים של היום, הוא ספרייה עשירה להתקנא, הנפרשת כמעט לכל אורכו של הקיר. ״הספרייה, כמו המטבח ואלמנטים נוספים בבית, בוצעה בעבודת נגרות. זוהי ספרייה יפה ופשוטה, במובן הכי טוב של המושג פשוט. ספרייה כמו ספרייה, שנועדה לספרים כנכסי תרבות ולא כדי להוות אלמנט עיצובי להצגת פריטי נוי״. ואכן, הספריה ממלאת את יעודה בהכלת הספרים הרבים של בעלי הבית, מייצגת כך את עולמם ואת עיסוקם ויוצקת לחלל תוכן אישי־תרבותי יקר.

birds

לצד פריטים חדשים שנרכשו, פריטים אחרים נדדו עם בעלי הבית מביתם הקודם, דוגמת כיסא אהוב ששיני הזמן נגסו בו אך הוא מוצב כלאחר כבוד בין כיסאות שולחן האוכל, או פסנתר ותיק שלו הוקצתה פינה נגינה בגלריה העליונה. אוביקט אחר שמגלם את הרוח הלא רשמית של חיי הבית הוא שולחן כדורגל ידני שניצב בחלל, ומלבב במיוחד הוא מעין שולחן שעיצובו מהדהד ״שני חמורים״ ומשטח עליון שעליו ניצבים רכבת חשמלית ישנה ומסלולי הנסיעה שלה – תחביב של בעל הבית, שבהפסקות מעבודת הכתיבה או כבילוי זמן עם ילדיו נהנה לחוות הפוגה משחקית עם ארומה נוסטלגית.

מראה בריכת השחייה ונופה הירוק של צמחיית הגינה חודרים פנימה מבעד לפתחים שהורחבו, כשנוכחותן מעצימה את הקשר בין חלל הבית לבין הטבע שבחוץ, ומשלימה כך מרחב מגורים אישי שמדבר חיים ושמחה, כמו שחלמו אותו דייריו. ״זו הייתה המטרה – להגשים לדיירים את חלומם״, אומר שניר, שבמסגרת עבודתו מתכנן, לדבריו – הכול, גם מבנים מודרניים־עכשוויים, אך מציין שפרויקטים מסוג זה קרובים ללבו במיוחד.

״בישראל יש נטייה לתייג מיידית בתים ישנים כנכסים להריסה, ולצערי יותר מדי מתכננים לא רואים כיצד הם יכולים להשתלב ולתרום לקיים. הם מעדיפים ליצור יצירה מראשיתה ולא לתכנן תוספות על עבודה שביצעו אחרים. הרי ברור שקל יותר לתכנן על דף חלק מאשר על דף מלא בחלקי דברים ולהרכיב מהם פאזל אחד שלם, אבל מבחינתי הרכבה כזאת, שמהותה היא שימור הקיים והתאמתו לכאן ועכשיו – היא אתגר מספק פי כמה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

11 תגובות על הכתבה

  1. גליה

    אבל איפה התמונות של קודם? הכי מספק לראות תמונות לפני-אחרי…

  2. יונתן

    יפיפה!

  3. לי

    חסרה תוכנית לפני/ אחרי ,כדאי להבין את השינוי .

  4. יעל

    מיוחד יפה ומקורי. סוף סוף משהו מקורי ולא שיכפול של משהו אחר

  5. דיאנה

    סוף כל סוף בית יפה!! שמרגיש כמו בית חמים שגרחם בו אנשים, ולא סתם קטלוג! מקסים! אהבתי ממש!!!!

  6. צפונית

    מקסים ומלא חיים וחום. שאפו לאדריכל ולבעלי הבית

    *רק הארה קטנה – בכתבה שכזו, שרבות מדובר בה על גודל השינוי, מתבקש ממש להראות תמונות מלפני..

  7. קרן

    מקסים!

  8. שלומי

    כל כך יפה, ביתי, חמים אנושי. נראה כמו בית חמים ונעים. נהדר

  9. מיכל

    בועז שניר. שומרת בזיכרון 🩷

  10. מילי

    עושה חשק לגור שם . ממש ממש נעים

  11. תוהה

    יפה
    אבל מה הקשר לקיימות וירוק?
    יש בבית בריכת שחיה שהיא ההיפך מכל זה

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden