כל מה שחשוב ויפה
הלב שלנו שבוי בעזה. צילום: זיו קורן
הלב שלנו שבוי בעזה. צילום: זיו קורן

הלב שלנו שבוי בעזה: הדיסקיות למען השבת החטופים

מעצבת התכשיטים גל פיחוביץ רתמה את מטה ההייטק לטובת מיזם לייצור דיסקיות, סמל צבאי ולאומי, שנמכרות בימים אלה במאות אלפים ברחבי הארץ, במטרה לעורר מודעות להחזרת החטופים והנעדרים

אם תזדמנו למשרדי חברת ההייטק מאנדיי, שממוקמים בקומות הגבוהות של מגדל Tao החדש ברחוב יצחק שדה בתל אביב, תפגשו באופן לא שגרתי יותר מ־100 נשים שיושבות במסירות בכל זמן נתון מבוקר ועד ערב ואורזות דיסקיות שעליהן מופיע הכיתוב ״הלב שלנו שבוי בעזה – BRING THEM HOME NOW״. ״זו דיסקית המחויבות של כולנו לחטופים והנעדרים השוהים בעזה, והמטרה בענידתה היא להזכיר את המחויבות של כולנו להשבתם הביתה ומיד״, אומרת גל פיחוביץ, הנמנית על יוזמי הרעיון ומימושו. 

לאות של סולידריות, וכנראה בסוג של גאוות יחידה, במטה המתנדבות על טהרת הנשים לובשות כולן חולצת טי כחולה שעליה מודפס הכיתוב: ״מטה ההייטק חמ״ל אזרחי״. כולן כמובן עונדות את הדיסקית שכמוה נמכרו עד כה, ובתוך פחות מ־10 ימים, למעלה מ־200,000 יחידות בהיקף כספי של יותר מ־7 מיליון שקלים. כל ההכנסות מהמכירות מועברות במלואן למטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים. 

צילום: זיו קורן

צילום: מ״ל

גל פיחוביץ. צילום: זיו קורן

גל פיחוביץ. צילום: זיו קורן

מסתבר שמעט מאוד צבאות בעולם משתמשים בדיסקית זיהוי, וצה״ל הוא אחד מהם. הדיסקית, שהפכה כמעט לסמל לאומי ומזוהה כל כך עם צה״ל, היא לוחית מתכת התלויה בשרשרת על צווארו של החייל.ת ועליה רשומים פרטי הזיהוי שלו בשני עותקים, שאותם אפשר להפריד. פקודות הצבא מחייבות את החיילים ללכת כשדיסקית הזיהוי לצווארם. 

ואיך נולד הרעיון לדיסקית המחויבות לחטופים? גל פיחוביץ, שמתגוררת בקיבוץ דורות שבנגב, היא בוגרת המחלקה לעיצוב תכשיטים בשנקר. במהלך שנות הקריירה שלה עסקה בתחום הצורפות במספר חברות. בשנה האחרונה פרשה מעבודתה כשכירה והחליטה להתמקד ברעיון לסטארט־אפ, שבשלב הזה ונוכח המצב החברתי נגנז. נוכח האירועים סביב הניסיון לחולל מהפכה משפטית בישראל, מצעה עצמה פיחוביץ עסוקה בפעילות חברתית אינטנסיבית.

גל פיחוביץ: לא היה קל לשכנע בעיצוב דווקא של דיסקית. אנחנו הרגשנו שזה העיצוב הכי נכון לרעיון. הרגשנו שזה פריט עיצובי בעל משמעות רגשית עמוקה, שלקוח מהעולמות של צה״ל והיתה לנו תחושה שזה יעבוד

לפיחוביץ שלושה בנים, הבכור שביניהם נלחם בקו הראשון עוד מיומה הראשון של המלחמה. היא מצאה את עצמה בסערת רגשות עצומה והיה ברור לה שצריך לנתב את זה לעשיה. בשיחה שערכה כבר בשמונה בבוקר של ה־7 באוקטובר עם חברה הקרוב טמיר רייכר, היא ידעה להגיד לו שמשהו ״לא נורמלי״ מתחולל בעוטף. ״לרייכר יש חושים מאוד מחודדים וכבר בצהרים של אותה השבת הוא היה בין מקימי החמ״ל האזרחי. מעבר לכך היה ברור לנו ולעוד קבוצת חברים קרובים שחייבים לעשות משהו הסברתי חזק ובעל משמעות״, היא מספרת.

״רייכר, מי שתוך כדי הפעלה של חמ״ל חילוץ והצלה שסייע בדרום הוא שהגה את רעיון הדיסקית, ואף כתב את המילים שהפכו לסמל הקמפיין, ׳הלב שלנו שבוי בעזה׳. בתחילת הדרך היתה התלבטות לגבי המשפט. חשבנו על הרבה אופציות כמו לדוגמה LET MY PEOPLE GO, אל תגידו יום יבוא הביאו את היום, HOME NOW ועוד. לבסוף בחרנו במשפט שמופיע בחלקה העליון של הדיסקית, ותחתיו BRING THEM HOME NOW!

״עם הרעיון לדיסקית הגענו למטה ההייטק. הרגשנו שזה העיצוב הכי נכון לרעיון, שזה פריט עיצובי בעל משמעות רגשית עמוקה, שלקוח מהעולמות של צה״ל והיתה לנו תחושה שזה יעבוד״. 

לאחר מספר פגישות פגשה פיחוביץ את נטע צוובנר, פעילה חברתית במטה ההייטק. צוובנר נרתמת לרעיון והחלה לפעול להגשמתו. היא הצליחה לרתום לרעיון קבוצת חברות הייטק, הראשונות שבהן והמרכזיות הן וויקס ומאנדיי. מעבר לתמיכה הכספית הראשונה ממטה ההייטק, העמידו החברות לרשות המיזם צוותים ואת היכולות המקצועיות שלהן, לצד שטחי העבודה שבהם הכל קורה. 

״חשבנו בתחילה לייצר 200 דיסקיות, לא יותר״. אומרת צוובנר. ״רצינו לתת את הראשונה לנשיא ביידן כשביקר כאן. זה לא ממש הצליח לנו, אבל נתנו את הדיסקיות הראשונות למשפחות החטופים שענדו אותן ובכל פעם שנפגשו עם גורם פוליטי הורידו מעליהם את הדיסקית וענדו אותה על מי שנפגשו עימו. זה יצר הד ומחוייבות מטורפת״.

נטע צוובנר. צילום: מ״ל

נטע צוובנר. צילום: מ״ל

צילום: זיו קורן

צילום: זיו קורן

איפה מיוצרות הדסקיות?

״אנחנו משתדלות לייצר הכל בארץ ולהשתמש בספקים מקומיים. אנחנו ממש רודפות אחרי חומרי הגלם המקומיים כדי לשמור על צביון של יצור מקומי״. 

איך התחילה ההפצה?

״אנחנו חייבות להודות לאופירה אסייג שהיתה הראשונה שענדה את הדיסקית בשידור חי וסיפרה על המיזם שלנו״. אומרת צוובנר, ״אחריה גיא פינס העלה פוסט לאינסטגרם שלו עם לינק לאתר הרכישה. בנוסף עליהם כל כתבי החדשות שמשדרים מהדרום ובראשם דני קושמרו ותמיר סטיינמן ענדו את הדיסקיות ומכאן זה פשוט התפוצץ. הכל קרה באופן ויראלי, לא עשינו שום פרסום יזום לרעיון הזה. כאמור בתוך שבוע נמכרו יותר מ־200,000 דסקיות״.

birds

מה הלאה?

״הקמנו אופרציה מטורפת של אנשים שעושים הכל בהתנדבות. נכון לעכשיו אנחנו מוכרים בארץ, אבל השלב הבא שלטובתו אנחנו נערכים טכנית הוא מכירה לחו״ל״. 

ואתן?

״אין מישהו אחר שיעשה את זה עבור הילדים שלנו, וגם עבור החברה שלנו״, אומרת פיחוביץ. ״אנחנו חייבים לשקם את האמון של כולנו במדינה שלנו ובקהילה שלנו. אני רוצה שאם ישאלו אותי בעוד הרבה שנים מה עשיתי באוקטובר 2023, אוכל להגיד שעשיתי את זה״. 

לרכישת דיסקיות >>>

*כוכבית מייצגת שדות חובה

5 תגובות על הכתבה

  1. שרית

    מיזם מדהים, הזמנו כקבוצה דרך המושב שלי. צר לי שחברות תכשיטים לקחו את הרעיון והתחילו לשווק דיסקיות זולות יותר וללא העברת כסף למטה החטופים.
    ממש חשוב להדגיש זאת בכל פעם
    אני עצמי בכל פעם שאני נתקלת בלינק, אני מעירה את תשומת הלב שולחת את הלינק שלכם 🙏💖

    1. עמית סנדיק

      תודה שרית

    2. ענת

      כל-כך רוצה דיסקית, אבל למרות שאני מוצאת את-עצמי מסבירה, מחדדת ומדגישה את המקום הנכון לרכוש בו דיסקיות מקוריות – אני עצמי מנועה מלאחוז באחת משלי; אין לי אפשרות לרכוש 10 יחידות – אז הפכתי לסוג-של 'סנדלר יחף' (ומתוסכל מאוד…); חבל.

  2. שמאל מתועב

    לפי הגרפיקה על החולצות שלהן נראה שהן לכאורה שלוחה של אחים לנזק הנוכלים שעשו ממחאת משפחות החטופים פלטפורמה להמשך פעילות המחאה שלהם…

    1. עמירה

      אתה טיפש ורע

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden