הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
דוקאביב: בלט ודיו; יופי, תנועה והשתנות
פסטיבל דוקאביב גליל מעלות־תרשיחא פעיל זו השנה ה־15, ספין־אופ של פסטיבל דוקאביב התלאביבי. השנה הסרטים יוקרנו אונליין, ובחינם, הזדמנות לראות סרטים דוקומנטרים מצוינים. מתוך ההיצע בחרנו עבורכם שתי המלצות.
צבע הדיו
הסרט ״צבע הדיו״ (ביים בריאן ד׳ ג׳ונסון, 2022) הוא מסע פואטי וכימי, שבו אנחנו מלווים את אמן הדיו ג׳ייסון לוגאן כשהוא אוסף חומרים מגוונים, ויוצר מהם דיו. בין החומרים שהוא אוסף אפשר למצוא בלוטים, טיח מתקלף, חלודה, סלעים, חיפושיות, חוטי נחושת, מלח ועוד. מאדמה וסלעים אפשר להכין צבעי אוקר – הצבעים הקדומים ביותר שידועים לאנושות, שהיו בשימוש כבר לפני 300,000 שנים, כפי שמעידים ציורי המערות הקדומים ושרידים נוספים.
הסרט מלווה את לוגאן בביקור אצל אמנית שיוצרת צבעי אוקר מסלעים (למשל מסלעים אדומים מואדי ראם בירדן), ויוצרת מנעד מרשים של צהובים כתומים ואדומים. הוא אוסף חומרים ברחבי העולם ומבקר אומנים ילידיים שמייצרים צבעים בתהליכי ייצור מסורתיים, כמו ייצור צבע אדום מחיפושיות במקסיקו. את הדיו האדום שהוא יוצר מהחיפושיות הוא מביא למרגרט אטווד, יוצרת ״יומנה של שפחה״, שמציירת עבורו נשים בשמלות אדומות.
ג׳ייסון לוגאן בצבע הדיו. צילום: מועצת הסרטים הלאומית של קנדה
הסרט מתענג על החושניות של הדיו – על האופן שבו הוא נספג בנייר, מתערבב בצבעים אחרים, משפיע עליהם, מחלחל לתוכם. הוא מלווה בצילומים מרהיבים של דיו שנמזגת למים ויוצרת צורות וצבעים מהפנטים.
הצבעים נשלחים ללקוחותיו – מקעקעים, מאיירים, אמנים, קליגרפים. עולמות יצירה שונים שנסמכים על דיו. אחד מלקוחותיו הוא האמן היפני קוג׳י קקינומה, שיוצר ציורי ענק בקליגרפיה שיש בהם עירוב מסעיר של מילה, ציור, הדיו והתנועה. אנחנו צופים בו מבצע, או אולי רוקד, את אחד מציוריו, בדיו מגנטית שהזמין אצל לוגאן.
על הדרך אנחנו מקבלים פרקים קטנים בהיסטוריה של הדיו, והצצה לתהליכי ייצור מפתיעים – כמו יצרן דיו שמייצר דיו כחולה מאקדחים ישנים. הסרט מעורר תשוקה לכימיה, או יותר לאלכימיה – הדיו שנוצר הוא חומר מופלא, בעל תכונות שונות מדיו תעשייתי. הסרט הוא שיר הלל לקראפט, לאיטיות, לשליטה מופלאה בחומרים, לפשטות היצירה ומורכבות העולם מסביבנו.
ההזדמנות
בסרט ״ההזדמנות״ (ביים דיוויד פטרסון, 2022), אנחנו פוגשים את סטיבן מלנדז, רקדן שגדל במעון לחסרי בית עם אימו ואחותו. המעון הוא מעין הוסטל שבו משפחות קשות־יום שאינן יכולות להרשות לעצמן לשכור דירה גרות ביחידות דיור קטנות.
בגיל 7 שלחה אותו אימו לשיעורי בלט בתוכנית המלגות LIFT של בלט תיאטרון ניו יורק. אימו, שגידלה אותו לבדה, הייתה צריכה סידור עבורו כדי שתוכל לעבוד, והשיעורים 4-5 ימים בשבוע בשעות אחרי הצהריים היו אפשרות נוחה. בזכות העבודה הקשה וכישרון הענק שלו מלנדז צמח להיות רקדן מוביל בלהקת הבלט של ניו יורק, רקד בעשרות תפקידי מפתח וזכה במלגות. הוא ניהל קריירה עטורת פרסים למרות שבמקומות שהגיע אליהם, כמעט ולא היו אנשים לא לבנים, ולא היו לו מודלים להזדהות שנראו כמוהו.
דיוויד פטרסון, ההזדמנות. צילומים: הת׳ר ווסטון
מלנדז סיים את קריירת הריקוד שלו עקב פציעה טיפוסית לרקדני בלט. הוא ממלא תפקיד חשוב בבלט ניו יורק, וב־2022 נבחר להיות המנהל האמנותי של הלהקה. אבל בין לבין הוא מוצא זמן להיות מנטור לילדים צעירים מרקע דומה לשלו בתוכנית לימודי מחול בלהקת הבלט של ניו יורק, אותה תוכנית שהוא למד בה 20 שנה קודם לכן.
הסרט עוקב אחר שלושה ילדים כאלה במשך כמה שנים. ילדים שחורים, חלקם ילדי מהגרים, מוכשרים ומקסימים, שגדלים במשפחות שמתקשות לתמוך ביכולות שלהם, ועם זאת, הקריירה בבלט היא מה שיכול לשנות את מסלול חייהם. אחת מהן גרה באותו מעון שבו גדל מלנדז, והביקור בו מעמת אותו עם ההיסטוריה האישית שלו.
מלנדז מלווה אותם עם כל הקשיים שקיימים בדרך – הקושי של המשפחות להביא אותם באופן קבוע לשיעורים, ולהתמיד, הסטיגמה של העוני והמגורים במעון. אחד מהם מצליח להתקדם ולפרוח, אחרת נושרת מהתוכנית למרות יכולותיה ומתחככת עם המציאות, על סף נפילה.
את הילדים האלה ואחרים מתוכנית LIFT מקבץ מלנדז ליצירת בלט שהוא יוצר. ביחד איתם הוא יוצר תוכנית שבה כל אחד מהם מביא את התנועה שמייצגת אותו ויוצר את סיפור הצמיחה שלהם והתקווה לשינוי. זהו סרט אנושי שמביא בעדינות סיפורים מורכבים.
תגובות