כל מה שחשוב ויפה
זויה צ'רקסקי. צילומים: מ״ל
זויה צ'רקסקי. צילומים: מ״ל

עכשיו! תערוכה בגלריית קופסאות האור בסמטאות יפו

סדרות עבודות של אמניות ואמנים, שנוצרו בתגובה והזדהות עמוקה בעקבות אירועי 7.10 – בתערוכה שתיפתח ב־21.12 ביפו העתיקה

בשבת ה־7 באוקטובר 2023 העולם סטה ממסלולו וחיינו נחתכו באבחה אחת ל״לפני״ ו״אחרי״. אמניות ויוצרים הגיבו למתקפת החמאס ולמלחמה שפרצה בעקבותיה, מתוך דחף לפעול ולתעד, מתוך הזדהות עמוקה עם הכאב והאימה, ורצון לשלוח מידה של נחמה לנפגעים ולמשפחות הפצועים, החטופים והחללים.

בתערוכה שאצרו אנשי מערכת פורטפוליו בהזמנת החברה לפיתוח יפו העתיקה, בחרנו להציג סדרות עבודות של אמניות ואמנים מובילים, במגוון סגנונות ומדיומים. הסדרות, שברובן נחשפו לראשונה בעמודי הרשתות החברתיות של היוצרים, לוכדות את הרגע הקריטי שבו אנו נמצאים, אך יחד עם זאת נותנות מקום לתקווה.

קרן שפילשר

קרן שפילשר

אור יוגב

אור יוגב

זאב אנגלמאיר

נקודת המוצא של זויה צ׳רקסקי לסדרה המרגשת ״7 באוקטובר 2023״ הייתה ״גרניקה״ של פיקאסו. ״התחלתי לצייר כמה ימים אחרי ה־7.10, אבל כל הציורים מתוארכים ל־7.10, כי הסדרה מתמקדת באירועים הטרגיים של אותו היום – שבו הזמן כאילו עצר מלכת. ״גרניקה״ של פיקאסו כל הזמן הייתה לי בראש, מאז שהתחילו להגיע התמונות הראשונות מהדרום.

״הציורים בסדרה קצת שונים מהשפה הציורית הרגילה שלי. בחרתי להיצמד לשפה מודרניסטית של אמצע המאה ה־20, כי הסגנון המודרניסטי מתקשר אצלי כשפה חזותית שמתארת את הטרגדיה של מלחמת העולם השנייה. בהקשר זה הציורים מעבירים את עומק הטרגדיה והאימה של אירועי 7.10.23.

גם זאב אנגלמאיר החל לצייר את ״הגלויה היומית״ רק כשלושה שבועות לאחר ה־7.10. כמו רבים מאיתנו, ההלם והאימה עיכבו את התגובה, אך מרגע שהתחיל, הדימויים שפעו והתחברו לאירועים: ״ניסיתי למצוא ביומיום המלחמתי, בחוסר הוודאות ובתסכול, נקודות אור, אופטימיות ותקווה. התמקדתי בחטופים, בהזדהות איתם ועם המשפחות, בתקוה לשחרר אותם, ברצון לראות אותם ואותנו שמחים.

קרן שפילשר: אני מציירת כדי שלא יגידו שזה לא היה, שזה בדמיון שלי, שחלמתי. חס וחלילה שלא אשכח, שלא נשכח כולנו. שנים שאני מציירת זוועות עולם. תמיד חשבתי שאלו סיוטים פרי הדמיון. היום אני נדהמת. לא המצאתי כלום

״אני מצייר את הגלויות בקו נאיבי, צבעוני וילדותי, בטושים צבעוניים מסיסים במים, ולפעמים באקריליק. הגלויות לא מתוחכמות ואין בהן ציניות. הן תמימות ופשוטות, כמו חיבוק, כמו אהבה״, אומר אנגלמאיר, שחלק מסדרת הגלויות שלו מוצגת על בניין מוזיאון הרצליה, כתוספת אקטואלית למקבץ המהלכים באיור ״ספרו לי עוד״.

קרן שפילשר מתארת את סדרת העבודות שלה כ״בולימיה של חרדות״. ״הטבח שהתרחש ב־7.10 והמלחמה שפרצה בעקבותיו מהווים עבורי טריגר אמנותי. אני מציירת כדי שלא יגידו שזה לא היה, שזה בדמיון שלי, שחלמתי. חס וחלילה שלא אשכח, שלא נשכח כולנו״.

יומן המלחמה המצוייר של שפילשר מאחד בין פחד מוות שמאז ומתמיד היה לו מקום בעבודותיה, לבין מחוות לציירים גדולים – שהיא מלבישה עליהן את המציאות המדממת של ימינו – מפת הדיוקן של מיכאל דרוקס הופכת תחת ידה למפת אזורי ההתרעה והפגיעה של עוטף עזה; ״שבת בקיבוץ״ של יוחנן סימון מקבלת פרשנות מצמררת תחת ידה. ״אני מציירת את מה שאני מפחדת להגיד בקול רם. שנים שאני מציירת זוועות עולם. תמיד חשבתי שאלו סיוטים פרי הדמיון. היום אני נדהמת. לא המצאתי כלום״, אומרת שפילשר.

בחיי היומיום חיים יוסף מצלם אוכל ומסעדות. יוסף הפנה את המצלמה לאותם מקומות, שהתגייסו באופן ספונטני בשבועות הראשונים של המלחמה, והפכו לספקי מזון (למפונים ולחיילים) ופעולה (לעובדים המובטלים ולמתנדבים שחיפשו דרך לתרום). ״ניכר שהמתח הגבוה וחוסר האונים מצאו מענה בעבודה, במפגש האנושי, ברצון להאכיל, לעזור ולתת״, הוא אומר.

חיים יוסף

חיים יוסף

לנה גוברמן

לנה גוברמן

דור פזואלו, עדות מקומית 2023

דור פזואלו, עדות מקומית 2023

סדרת מסכות קרמיות של לנה גוברמן, נוצקה בתבנית על פי דיוקן עצמי שלה מגיל שש. ״הסדרה מדברת על ההתמודדות הנפשית שלי עם חרדה, שמלווה אותי מאז הילדות. המסכות מספקות לפנים מעטפת מגוננת, ומנסות להציג חזות מושלמת כלפי חוץ, אך מתקשות לעצור את הפחדים והרגשות שפורצים החוצה״, אחרי המתקפה העלתה גוברמן סדרת צילומי דיוקן עצמי שלה עם המסיכות, שמקבלות שכבת משמעות נוספת ואקטואלית.

אורן פישר הוא אמן מגיב ואקטיביסט מוצהר. התגובה שלו היא חלק מתהליך אישי וציבורי: ״הציורים עוזרים לי לעבד ולרפא את עצמי אל מול עוצמת האירוע שבו אנו נמצאים עדיין, ובמקביל מסייעים להעלאת המודעות לנושאים שונים בהקשר למלחמה״, אומר פישר. ״הציורים נעים בין ביקורת על הממשלה, העיסוק בגורל החטופים, גל האנטישמיות העולמי, לבין התמודדות אישית עם חיי הפרטיים בזמן המלחמה״.

אנדרס גורביץ הוא איש מסיבות ״אחרי ה־07.10 המילה ׳מסיבה׳ קיבלה הקשר שונה ומחריד. לא יכולתי להפסיק לחשוב על הרגע שבו כיבו את המוזיקה, הקונטרסט העצום שהתמצה בפעולה הזאת: המעבר החד בין ׳היי׳ ל׳דאון׳. הסדרה מבוססת על אלבום התמונות של המסיבה ׳נובה׳, שצולמו לפני שהתחולל האסון, מתוך רצון להנציח את האושר של הרגע לפני, בניסיון לאזן את הכאב של ההווה״.

אורן פישר

אורן פישר

אנדרס גורביץ

אנדרס גורביץ

אור יוגב, שסדרת האיורים המאוד קליטים שלו הפכה לאייקונית – מספר שהיא נולדה דווקא מתוך השיתוק והקושי ליצור כשכל המראות היו עדיין טריים. ״החלטתי לחזור לדברים הפשוטים שאני מכיר וקל לי ליצור בהם, אז בחרתי בפלטה מצומצמת של כחול, לבן, אדום, צבע גוף וירוק. כל צבע מסמל משהו: הכחול לבן מן הסתם ישראל, האדום מסמל את ההרג וההרס, והירוק את חמאס. ניסיתי ליצר ייצוג ויזואלי של הסיפורים והמראות בדרך שתהיה יותר קלה לעיכול, אך באותו זמן זכירה ועוצמתית״.

כבכול שנה התערוכה ״עדות מקומית ״2023, שנפתחה בתחילת דצמבר במוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב, מוקדשת לתיעוד מצולם של אירועי השנה החולפת. ״ב־6 באוקטובר סיימנו את עבודת האוצרות לקראת התערוכה. בשבת ה־7 באוקטובר המציאות השתנתה ללא הכר, וכך גם ההקשר שבו מוצגת התערוכה, שמציינת את שנתה ה־20״, מספרת דנה וולפיילר־ללקין, היזמת והמנהלת של עדות מקומית. ״במבט לאחור עולה מהתצלומים של השנה משמעות מבשרת אסון. בעקבות המלחמה החלטנו לפתוח את תוכנית האוצרות ולהכניס את צילומי החודשיים האחרונים״. מקבץ מעבודות אלה, של שישה צלמים, נכלל בתערוכה ״עכשיו!״ במקביל להצגתם בעדות מקומית 2023. משתתפים: אוהד צויגנברג, דב גזית, דור פזואלו, יובל חן, יוסי זליגר, תומר אפלבאום.


עכשיו!
אוצרות: מערכת פורטפוליו – חגית פלג רותם, לימור מרגוליס, יובל סער
גלריית קופסאות האור, יפו העתיקה, סמטאות מזל דגים ומזל אריה. הפתיחה: יום ה׳, 21.12, בשעה 19:00. מפגש פתוח לקהל עם האמנים והאוצרים: יום ו׳, 22.12, בשעה 12:00. התערוכה פתוחה בחינם 24/7.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden