כל מה שחשוב ויפה
הספרייה הלאומית בירושלים. צילומים: אביעד בר נס‎
הספרייה הלאומית בירושלים. צילומים: אביעד בר נס‎

סיכום 2023 / הספרייה הלאומית: הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול

משכנה החדש של הספרייה הלאומית בירושלים מגלם מצוינות אדריכלית לצד שימור זיקה לקונטקסט סביבתו, ויותר מכל למיקומו כמבנה ירושלמי

בעיתוי זמנים קשה ומורכב נפתח לציבור בסוף אוקטובר האחרון משכנה החדש של הספרייה הלאומית בקריית הלאום בירושלים. טקס הפתיחה החגיגי שתוכנן להתקיים במחצית אוקטובר, הומר בעקבות המלחמה באירוע מינורי, אך לא הפחית דבר מחשיבות הרגע; נהפוך הוא. בימים שבהם העם בישראל נלחם במבקשי נפשו החותרים להכחיד את קיומו ואת קיום המדינה, השקת הספרייה, הגוף המופקד על אוצרות התרבות והמורשת של ארץ ישראל ושל העם היהודי בפרט, מקבלת משנה משמעות ועוצמה.

תהליך תכנונו ובנייתו של המבנה החדש ארך מעל לעשור, וסיומו הניב מבנה איקוני מרשים בכל הבט – מבנה שמופעו מגלם ערכים על־זמניים ומצוינות אדריכלית העומדת בסטנדרטים בינלאומיים גבוהים, לצד שימור זיקה לקונטקסט סביבתו, ויותר מכל למיקומו כמבנה ירושלמי. 

הקמת הספרייה נתמכה משמעותית על ידי יד הנדיב קרן רוטשילד הבריטית וקרן גוטסמן האמריקנית, בשיתוף ממשלת ישראל. לאחר מכרז ראשון שתוצאתו בוטלה, נערך מכרז נוסף מצומצם, שבו זכה בשרביט התכנון האדריכלי של המבנה משרד האדריכלים השוויצרי הרצוג ודה מורון. המשרד נמנה על הנבחרת המובילה את סצנת האדריכלות הבינלאומית־עכשווית וזוקף לזכותו פרויקטים נחשבים ברחבי העולם, דוגמת האצטדיון האולימפי קן הציפור בבייג׳ינג, או מוזיאון טייט מודרן בלונדון. כמשרד המקומי המלווה והמבצע נבחר מתוך 30 משרדים משרד האדריכלים מן שנער, שגוף העבודות העשיר שלו כולל פרויקטים רחבי הקף כמו שדה התעופה רמון ונוספים.

״שיתוף הפעולה עם הרצוג ודה מורון נוצר מהרגע הראשון כשותפות ללא סייגים שצמחה החל מהסקיצה הראשונה שיצאה תחת ידם, וזרמה כתהליך מלא עניין לכל אורך הדרך״, מספר האדריכל אמיר מן, שותף־מייסד של מן שנער אדריכלים ובוני ערים, שיחד עם בנו האדריכל־שותף אסף מן, הובילו את הפרויקט מטעם משרדם.

״זכינו לגיבוי ולתמיכה משמעותית ובלתי מסויגת גם מצד התורמים, מה שרק העצים את המחויבות המוחלטת שלנו לפרויקט. לעמידה המאתגרת בציפיות הגבוהות שהציב ולאחריות הגדולה שנלוותה לכך – לוודא שהן תוגשמנה במלואן ללא כל פשרות״. אסף מצטרף לדבריו ומוסיף ש״הפרויקט החד פעמי ללא ספק אתגר את התעשייה המקומית, וככזה הוא מהווה עבורה ציון דרך שכמוהו לא היה במקומותינו״.

פביליון גדול שיושב בתוך גן ירושלמי

מטבע הדברים, מימוש פרויקט מרובה פרוגרמות בקנה מידה רחב הקף כמו זה של הספרייה, דרש מעורבות פעילה של גופים משמעותיים נוספים, שעליהם נמנו חברת ההנדסה הבריטית ARUP, חברת ניהול הפרויקטים המקומית פורן שרים, חברת אלקטרה בנייה שהקימה את הפרויקט, משרד מילר בלום תכנון סביבתי שהיה אמון על פיתוח הנוף באתר, נציגות של התורמים וכמובן נציגי הלקוחה – הספרייה הלאומית וחברת הניהול מטעמה שבראשה עומד אודי קפלן, ומנכ״ל הספרייה אורן ויינברג.

השיח הפורה והאינטנסיבי שהתנהל בין כל הגורמים היה במידה רבה המפתח לעובדה שהפרויקט התנהל תוך עמידה בלוח הזמנים ובתקציב הנתון, ויותר מכל לאיכות התוצאה המרהיבה והמוקפדת למשעי שהתקבלה. בעבור יד הנדיב קרן רוטשילד השלים מבנה הספרייה סוג של ״טרילוגיה״ נדבנית שהייתה חזונו של לורד ג׳ייקוב רוטשילד; הבניין הצטרף כמשכן תרבות למשכן הכנסת ולמשכן בית המשפט העליון – שני מבנים משמעותיים מתוך ארסנל פרויקטים שלהקמתם הייתה שותפה.

השטח שהוקצה לפרויקט משתרע במפגש בין שני רחובות עם הפרש גובה של 9 מטרים ביניהם; רחוב קפלן, הגבוה בין השניים שממוקם בקרבת משכן הכנסת, ושדרות רופין בסמיכות רבה למוזיאון ישראל, מקום שמיועד להכיל מבני ממשל (מן שנער מתכנן בו את משרד המשפטים) ולהוות ציר חשוב במרחב העירוני של ירושלים. 

האתר היה במקור גבעה ירושלמית שנחפרה ונבנתה מחדש, כפי שמגדיר זאת אסף: ״המבנה יושב כמו פביליון גדול בתוך גן ירושלמי, שבשטחו נשתלו מחדש עצים וצמחיה ירושלמית באוצרות של מילר בלום. הגבעה החדשה נבנתה תוך יישום קרום בטון שמתחתיו תשתיות הבנין, וכיסויו באדמה ליצירת גינון שעוטף את המבנה ללא כל גדרות התוחמות אותו. המרחב המגונן והיעדר הגדרות נועדו לפתוח ולהנגיש את הבניין לציבור, ולהגדיר אותו בבירור כמקום מזמין״. 

התב״ע במקום אמנם אפשרה בנייה מעט יותר גבוהה, אך התכנון ביכר להשתלב בסביבה, ולייצר מבנה שבו חמש קומות ממוקמות בתת קרקע, וחמש מעליה, מעל קומת הכניסה. הכניסה הראשית/רשמית אליו היא מרחוב קפלן, שבשני עברי חזיתה ישנם שני גרעינים מבטון המהדהדים מוטיב מסורתי מוכר של צמד אריות ״מגן״ על הפתח. בין שני ״האריות״ מותקן קירוי פלדה להגנה מפני גשם או שמש קופחת, ומקנה קנה מידה אנושי לאזור הכניסה. כניסה נוספת למבנה מובילה משד׳ רופין, כשגרם מדרגות ספירלי פיסולי מחבר אותה למרחב הכניסה העליון. 

החלק העל־קרקעי של המבנה נחשף כמונולית – נפח אחיד ושלם באופיו – מחופה אבן, היושב על שתי קומות ויטרינה שקופות המתנשאות לגובה 8 מטרים. אסף: ״רעיון המונולית ׳היה שם׳ מהרגע הראשון בתכנון של הרצוג ודה מורון. יש משהו במונוליט שמחבר להיסטוריה רחוקה בפרשנות עכשווית; למרות הקף הנפחים וחיפוי האבן יש בו משהו קליל וזורם, שונה מהכובד שבדרך כלל נקשר לאלמנטים מסוגו״. 

בדומה להיעדר הגדרות, שקיפות הוויטרינות מדגישה אף היא את הממד המזמין של המבנה, באופן שבו היא מאפשרת קיום קשר עם סביבתו, עם הרחוב ועם ציבור הולכי הרגל החולפים בו, שיכולים לצפות פנימה לתוך חללו ואף נצפים מתוכו.  הפתיחות המזמינה מאפיינת גם את מרחבי הפנים, שמכילים מנעד פונקציות וביניהן אודיטוריום, אולם תצוגת ספרים נדירים, חלל תערוכת קבע וחלל לתערוכות מתחלפות, מרכז נוער, כיתות וחדרי לימוד, אזורי מחקר, מסעדה, בית קפה, חללי ביניים נעימים ואולמות קריאה.

כל חלל עוצב לגופו, דוגמת חלל הספרים הנדירים הממוקם בתת קרקע מתחת לשכבת בטון מוגן, שעיצובו משלב חיפוי קירות בלבד אדום־בורדו וגוף תאורה זהוב שמרחף מעל. ממדיו הגדולים המכסים חלק נכבד משטחה משווים מראה של חיפוי, וחזות החלל כולו עוטה תחושת הוד ומכובדות הראויים לתכנים המוצגים בו. 

ספינת דגל לקיימות

המעבר בין קומות המבנה יכול להיעשות במעליות או דרך גרמי מדרגות מפוסלים ומרשימים במיוחד, ומרבית הספרים, מעל לארבעה מיליון, מאוחסנים ״בבטן״ המבנה, בחלל תת־קרקעי גבוה במיוחד המכונה המטמון.

תכנון קומות הוויטרינה נשען על חמש מסות אורטוגונליות, שפינותיהן הן גרעינים שעשויים מבטון אדריכלי ומכילים פונקציות שירות שונות. גג המבנה זורם בקו קעור כלשהו, שתוכנן ככזה על מנת למסגר את המבט לכיוון משכן הכנסת וממנו לכיוון הספרייה. בצד שפונה לשדרות רופין, משמר המבנה קשר עין עם מוזיאון ישראל הודות לצורת המגרש כמשולש קטום ב־90 מעלות, שמייצרת חוויית שיח הדוקה בין שני מוקדי התרבות. 

פתח סקיילייט עגול שנפער בשטח הגג מהווה ״נקודת מוצא״ לאלמנט ייחודי המכונה באר הידע ומרפרר לעומק הידע האצור בספרייה; מעין חלל ספירלי היורד־חודר מטה לתוך מרחב הפנים עד הקומה העליונה שבתת קרקע. בתוך כך הוא מגדיר את זרימת אולמות הקריאה שתחתיו כמערך ספירלי מדופן בספרים, ״ושופך״ פנימה אור יום טבעי. זיגוג הסקיילייט טופל ליצירת מיסוך המסנן את בוהק האור באמצעות הדפסה קרמית של פני שטחו ושילוב יריעת בריסול, כך שהאור המגיע לחללי הקומות הינו נעים לשהייה ומיטיב עם העין. 

birds

חלק ממשרדי הספרייה ממוקמים תחת חלקו הקעור של הגג, ופתחי סקיילייט קטנים נקבעו גם מעליהם להחדרת אור יום טבעי. אמיר מן: ״אחת הדרישות שהגדירו התורמים הייתה שהמבנה יהווה ׳ספינת דגל׳ לקיימות, והתכנון שנצמד אליה אף זיכה את המבנה בדירוג הגבוה ביותר בתקן האמריקני למבנים מקיימים ובריאים. בכל הקשור לשילוב המערכות והאלמנטים חתרנו לשלב כאלה שעונים על עקרונות מקיימים, כמו התקנת תאים פוטו־וולטאיים בגג או זיגוג שטופל להבטחת נוחות אקלימית ועוד״.

גולת הכותרת בנושא זה זה היא מערכת ROCKSTORE הממוקמת בחלל מרתף אפל; אוויר המוחדר לתוכו באמצעות גרילים שהותקנו בפיתוח, נאגר בתוך טורי אבנים הכלואות מאחורי רשתות, שם הוא מתקרר ובמהלך היום ״נמשך״ לתוך מערכת מיזוג האוויר, תוך הפחתה דרמטית של שימוש באנרגיה יקרה לקירור. אסף מן: ״עד היום לא ננקטה שיטה מסוג זה במבנה ציבור בעולם. זה רעיון שמקורו בווילה הרומית העתיקה, שבה היה חלל מתחת לחצר הפנימית״. 

פלטת החומרים הרוקמת את מופע המבנה מצומצמת, וכוללת אבן, בטון אדריכלי מבוסס על סוגי תערובת טבעית ללא פיגמנטים שמקנים לו גון של אבן, עץ, וזכוכית – כולם חומרים המאופיינים באיכויות על־זמניות ומשולבים במעטפת המבנה ובחללי הפנים כאחד. בתוך כך הם מייצרים יחסי פנים־חוץ המלווים־שזורים ברחבי החלל ומקנים לו תחושת רוגע ושלווה, עד כדי חוויית מקום מדיטטיבית.

השימושים המגוונים בהם מייצרים עניין משתנה, ולמערכת החומרית נוסף בחלל הפנים גם טקסטיל כמענה ליצירת נוחות אקוסטית. האלמנטים הטקסטיליים מותקנים בין הקומות ועל תקרות הבטון האדריכלי, כעין כריות שעיצובן מהדהד את תצורתן של אבני חיפוי המעטפת. 

עושה את העבודה

אין ספק שהאמירה המוכרת על הפרטים הקטנים שעושים את ההבדל הגדול, היא סיפורו של התכנון המורכב, למרות שהם אינם קטנים כלל ועיקר, וכוללים גם הישגים טכנולוגיים מרשימים. אמיר: ״מדובר בפרויקט עם סטים ענקיים של פרטים ואלמנטים, שאת מרביתם פיתחנו אד הוק כתוצר של מחקרי חומר וצורה מעמיקים, והם בוצעו כקאסטם מייד. לכל אלמנט או פרט כזה יצרנו מוקאפ בקנה מידה של 1:1 על מנת לוודא שהוא ׳עושה את העבודה׳ – עמיד ומדויק כמתבקש, עונה במלואו על הצורך שלשמו פותח, ומשתלב נכונה במכלול, פרקטית ואסתטית״. 

אלמנט מסוג זה הוא, לדוגמה, חיפוי האבן של המונולית, שנגזר מהשימוש באבן שמאפיין מבנים ירושלמיים ומתכתב כך עם מיקומו, אך חזותו שונה מהחיפוי הרגיל והרווח. אבני החיפוי עוצבו בהשראת גיאומטריה שנצפתה באבני הכותל – אבנים גדולות שנשחקו עם השנים ופינותיהן קהו.

בתהליך שכלל חיתוך של האבנים במים ויציקת בטון נוצרו פריקסטים בצורות חופשיות־אקראיות הנשזרות זו בזו, כך שכחלק משיטת הביצוע נולדה טקסטורת החיפוי. המרווחים־החלקים ״החסרים״ שבין הצורות החופשיות, יצרו פתחים שבעבורם הומצאה ״קומבינציית״ חלון מיוחדת, כיציקת אלומיניום וזכוכית העוקבת אחר הצורניות המשתנה של החסרים. 

מרבית הספרים מאוחסנים, כאמור, במטמון המותאם למציאות המאה ה־21, בחלל מתנשא לגובה 20 מ׳, ונשלט על ידי מערכת אוטומטית ללא כל מגע יד אדם. רובוטים שולפים את הספרים המבוקשים מתוך המתקנים שבהם הם מאוחסנים ותוך דקות הם משוגרים מעלה. חלל המטמון הכתיב כמובן צורך בבקרת אקלים קפדנית ונקיטת אמצעי בטיחות והגנה, דוגמת מערכת רידוד חמצן שבמקרה של שריפה חלילה, מונעת ליבוי של אש. 

בשטח הגן שבחזית הספרייה, ניצב פסל סביבתי שיצר ייעודית למקום האמן זוכה פרס ישראל מיכה אולמן. הפסל, מעין שעון שמש ״מאותיות של אור״ חצובות בסלעי אבן מצפה ניצבות ברחבה עגולה, 18 אותיות מתוך האלפבית העברי, שכל אחת מהן סותתה כך שהיטל הצל של אור השמש מייצר אות על פני הרחבה במהלך שעות היום השונות. לתוך חלל תת קרקעי הממוקם מתחת לרחבה העגולה חודרת השמש דרך סקילייטים בצורת האות ״א״ בעברית, ״אליף״ בערבית, ו־A״ באנגלית. הגישה לחלל התת קרקעי דרך כניסה בקצה הגן כלפי מוזיאון ישראל, שממנה מעבר שבו מסותתים בקירות ובתקרה האותיות הגרוניות ״ע״, ״ה״ ו־״ח״.

התהליך היה ארוך מאד, אינטנסיבי מאד ובה בעת גם מרתק מאד״, מסכם אמיר את העשור שבו הוא ואסף היו על קו ירושלים תל אביב. ״עם כל החקר הרב שהיה כרוך בו, לא פעם הרגשתי כמו סטודנט״. אסף מצדו, רואה בפרויקט השג: ״מעבר למופעו יוצא הדופן של המבנה, הבניין הוא ירושלמי. זה מרגיש כמו רגע היסטורי, נטיעת שורש תרבותית עבור כלל הציבור במדינה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. יוסי

    הבניין מרשים, חצונית, אבל לא חדידותי לעובדים.
    העובדים, לרוב עובדים במרתפים מתחת לאדמה, בלי אור יום.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden