כל מה שחשוב ויפה
בית נופש יפואי. עיצוב: קרן ניב טולדנו; צילומים: איתי בנית

רוח יפואית: בית נופש בקו ראשון לים

גוונים תכולים וירקרקים שמהדהדים את הנוף לים, ניגוד בין חומרים חזקים לבין רכות טקסטילית ומראות שמכפילות חללים: קרן ניב טולדנו עיצבה בית נופש יפואי ששואב ממסורת הסביבה ומשלב אותה עם ממד עכשווי

היסטוריה מודרנית, אפיל בוהמייני, סימפוניה אירופאית – אלו הם רק חלק משמות פרויקטים הלקוחים מגוף העבודות של מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו, שנוהגת להעניק שם לכל פרויקט שהיא מתכננת. הוא יכול להיות מבוסס על הלוקיישן או על הנרטיב שלאורו גובש ונרקם העיצוב, ומתורגם לכדי מופע המייצר את תעודת הזהות שלו. יש פרויקטים, לדבריה, שבהם ״השם מבזיק מיד בהתחלה, ויש כאלה שבהם הוא נולד תוך כדי התהוות העיצוב, לפעמים אפילו רק לקראת סופו, כשהתוצאה מדברת אותו בבירור״.

במקרה של עיצוב דירת הנופש השוכנת בפרויקט אנדרומדה ריבורן ביפו, בקו ראשון לים, השם שבחרה עבורו – ״רוח יפואית״, נולד מיד, ולא בכדי. ״בסביבה עם מאפיינים תרבותיים וסביבתיים כל כך מובהקים כמו יפו, הוא היה אך מתבקש וכאילו נולד מעצמו״, אומרת ניב טולדנו. הדירה היא דירת נופש שרכשה משפחה שומרת מסורת שלה ארבעה ילדים בוגרים, ובפרוגרמה הגדירה את רצונה בחלל שיאפשר אירוח נעים ונוח בעת התכנסויות משפחתיות, בסופי שבוע ובחופשות חגים.

את התכנית של הדירה, ששטחה 160 מ״ר + 22 מ״ר מרפסת ונחלק במקור לארבעה וחצי חדרים, שינתה ניב טולדנו בהתאם. היא ביטלה את אחד החדרים לטובת הרחבת החלל הציבורי, שאותו פתחה לנוף הים על ידי הרחבת פתח חלון סטנדרטי במטבח לכדי ויטרינה גדולה. החלל הציבורי מכיל סלון, מטבח, פינת אוכל, מבואת כניסה קטנה שנוצרה באמצעות העיצוב, שירותי אורחים מעברה השני, ויציאה למרפסת הצופה אל נוף הסביבה.

אל האזור הפרטי בדירה מוביל מסדרון מעבר, והוא מכיל בשטחו יחידת הורים, סוויטת אירוח, חדר עבודה שהשימוש בו גמיש ובעת הצורך יכול להפוך לחדר אירוח, וחדר רחצה. בשם הנוחות המבוקשת בדירות נופש מסוג זה, שולבו בדירה מיטב התשתיות והמערכות המתקדמות: מערכות מיזוג מתוחכמות, חימום תת רצפתי, חשמל חכם, מיגון, מערכות שמע ווידאו ועוד.

לעצב בית של סוף שבוע זה סיפור אחר. הוא נרקם מבראשית ככזה, והרעיון הוא שעליו להיות אסתטי ומפנק ברוח של בית מלון בוטיקי, אבל גם בית במובן של Home חמים ונינוח, שיהיה כיף ונעים להגיע אליו ולשהות בו

את שפת העיצוב שיצרה עבור הדירה מגדירה ניב טולדנו כ״בין יפואית לתל אביבית״. כזו שמוהלת מוטיבים אוריינטליים העולים מהסביבה היפואית עם ממד מודרני־עכשווי, כשילוב המנסח שפה אקלקטית הרמונית ללא תיוג סגנוני גורף. ״לעצב בית של סוף שבוע זה סיפור אחר. זה שונה מבית הקבע שמכיל את כל הפריטים והחפצים האהובים שנאספו ולוקטו במהלך השנים ואת התכנים האישיים של בעליו. בית של סוף שבוע נרקם מבראשית ככזה, והרעיון הוא שעליו להיות אסתטי ומפנק ברוח של בית מלון בוטיקי, אבל גם בית במובן של Home חמים ונינוח, שיהיה כיף ונעים להגיע אליו ולשהות בו״.

מנקודת המוצא הזו נתפר העיצוב של ניב טולדנו כחוויה אסתטית המביאה אותו לידי ביטוי. עבודות הנגרות בדירה תוכננו ייעודית עבור חללה, וכך גם מרבית פריטי העיצוב שנרכשו או עוצבו בקפידה ומגלמים עושר חומרי ואסתטיקה של ניגודים, ההופכים למרחב אקלקטי, ספוג עניין משתנה.

לריצוף נבחר פרקט אלון בגון כהה ועמוק בדיגום פישבון, פלטת הצבעים נגזרה מנוף הים החודר פנימה מבעד לוויטרינות, ונעה על סקאלת הכחולים־ירוקים – מכחול כהה, דרך תכולים לסוגיהם ועד גווני ירוק אקווה ומרווה. החומריות העשירה כוללת שימוש בברזל ובמתכות, בסוגי אבן ושיש, בעור, רטאן וזכוכית, טקסטילים מסוגים שונים כקטיפה או אריגי פשתן, ושימושים יצירתיים במיוחד במתכות נוזליות לסוגיהן המשמשות בחיפויים.

קרן ניב טולדנו. צילום: גבריאל בהרליה

קרן ניב טולדנו. צילום: גבריאל בהרליה

על מנת לרכך את המעבר מהחוץ פנימה לחלל הדירה ולא ״ליפול״ אליו מיד בכניסה, הגדירה ניב טולדנו מבואה קטנה באמצעות אלמנט חציצה שבוצע בעבודת נגרות: שילוב של יחידת ארון נמוכה ומעליה מערך משרביות המאפשר סבסוב. בצד הפונה לכניסה היא מצניעה בתוכה ארון חשמל, ובצד המטבח משמשת כחלל אחסון נוסף.

דיגום המשרביות, אלמנט אסלאמי־ערבי מובהק, בוצע בחריטת CNC תוך היצמדות למקור המסורתי, והן נצבעו במתכת נוזלית בגון פליז המקנה להן חזות עתיקה. המערך כולו נע על ציר פיווט, המאפשר לשנות את זווית מופעו – ממצב סגור המייצר חזות דקורטיבית אחידה, למצב פתוח ״מסובסב״ בהטיה אלכסונית המאפשרת הצצה פנימה לתוך החלל הנחשף דרכה.

רישול מדויק

המטבח ואזור הסלון ממוקמים משני עברי החלל הציבורי, כמו זה מול זה. עיצוב המטבח נשען על שתי יחידות בהצבה מקבילה – יחידה גבוהה כקיר כוח, ויחידת אי רחבה וארוכה, שבתוכה קבועים הכיריים ותכנונה כולל גם דלפק אכילה המאפשר לשישה סועדים להסב אליו. יחידת הקיר מכילה בתוכה חללי אחסון ואת מכשירי החשמל, ובמרכזה תוכננה מעין גומחה שבמשטחה קבועים שני כיורים ובחלקה העליון מותקן מידוף בצורת כוורת.

חזותו של המטבח מגלמת היטב את העושר החומרי שמאפיין את העיצוב: חזיתות היחידה הגבוהה ויחידת האי נצבעו בכחול כהה; חיפוי הפנים של הגומחה, משטחה ומשטח האי עשויים משיש חום במרקם מגויד; חזית מגירות מחופה עץ אלון בגימור גלי; והמידוף, כמו גם חזית דלפק האכילה, חופו במתכת נוזלית בגון פליז. את יחידת האי מלווים מלמעלה שני גופי תאורה אורכיים המדגישים את אורכה, וגון הרוז גולד של שיש שמשולב בעיצובם מתכתב עם חיפויי הפליז במדף ובחזית הדלפק.

בעוד אזור המטבח נשלט ברובו על ידי צבע כחול עמוק, אזור הסלון הממוקם מולו הולך ומתבהר לגווני תכול וירוק. עיצובו משלב ספה בריפוד קטיפה בגון מרווה, שטיח וינטג׳ בגון אקווה, צמד כורסאות בעיצוב מרחף משולב רצועות עור, כורסה והדום בתכלת, נשכן מבוסס ברזל ומשטח אבן, ושולחן קפה שבסיסו העשוי עץ מהדהד פגודה ומשטחו עשוי זכוכית.

את אזור הסלון חותם קיר כוח נוסף, אותו מייצרת יחידה גבוהה בגון תכלכל־ירקרק, שמכילה את תשתיות השמע, מסך טלוויזיה, בר משקאות, חללים סגורים לצרכי אחסון שונים שלחלקם חזיתות מזוגגות, מגירות וחללים פתוחים לספרים ולתצוגת פריטי נוי. ״מדרוג הגוונים ומתח הניגודים שנוצר בין חומרים חזקים לבין רכות טקסטילית מייצרים ויזואליה משתנה, ממד של תנועה ושכבתיות, שיוצקים למארג העשיר והמהוקצע נינוחות מזמינה ומראה לא מתאמץ. סוג של רישול מדויק״, מסבירה ניב טולדנו.

בין אזורי הסלון לבין פינת האוכל מפריד־מחבר ספסל עץ עתיק, שמגדיר כל אחד מהם בבירור בד בבד עם שימור הפתיחות והזרימה הישירה ביניהם. פינת האוכל היא, לדברי ניב טולדנו ״האזור ׳היותר יפואי׳ בחוויית החלל מבחינת האלמנטים שמשולבים בו״. לשולחן עץ אלון מסורק מצוותים כיסאות בריפוד עור; בקיר הסמוך למטבח, כמו בהמשכו, ניצבת יחידת נגרות נמוכה בגון מרווה לאחסון נוח ונגיש של כלים; ובקיר נוסף ניצב פסנתר חבוק בין שתי שידות רטאן עם כדי חרס על משטחם העליון.

את הקומפוזיציה משלימים גופי תאורה דקורטיביים מפליז שעיצובם מתכתב עם עיצוב אוריינטלי, יצירות אמנות מעודנות בגוונים התכולים־ירוקים ומראה גדולה מעל הפסנתר. ״המראה תלויה מול הוויטרינות שחושפות את הים, כך שהוא משתקף בה ונוכחות נופו היפה בחלל מוכפלת״.

birds

באגף הפרטי עוצבו החדרים לגופם, ובדומה לחלל הציבורי גם בהם ניכר שימוש יצירתי בחומריות עשירה שמאפיינת את החלל הציבורי. יחידת השינה היא חלל בוטיקי מוקפד עד אחרון פרטיו בצבעוניות מדברית רגועה, חומרים טבעיים כברזל ואבן, גופי תאורה מפליז מוברש ופריטי טקסטיל הנוסכים רכות נעימה. חדר הרחצה של היחידה חושף מעבר לשפה שונה בתכלית, כהה ודרמטית, המתקבלת מיחידת נגרות מעץ אלון בחיפוי מתכת נוזלית בגון רוז גולד עם משטח אבן שבו מוטמע הכיור ואביזרים משלימים בגון תואם. מראה גדולה המתנשאת ממשטח היחידה עד התקרה מייצרת אשליה של מרחב גדול מזה הקיים בפועל, כשמתוכה בוקעים גופי תאורה מעוצבים מפליז מושחר.

טריק המראות המכפילות את המרחב שב וחוזר גם בחדר הרחצה של יחידת האירוח, שבו שולטים גווני שחור ורוז גולד, וכן בשירותי האורחים. עיצובם המסוגנן נשען על צבע שחור עם שילוב מדוד של לבן, בכיור ובאבן השיש שבמשטח, לצד חיפויים במתכת נוזלית בגון פליז מוברש המייצרים מופע מתוכשט. ליחידת האירוח הנוספת נבחר טפט בגון ג׳ינס המשתלב עם פריטים דוגמת קונסולה ממתכת וזכוכית עם מראה תואמת, וחדר העבודה עוצב כך שיענה על גמישות השימוש בו: בתוך קו ארונות מאלון שחור משתלב שולחן עבודה, והספה שנבחרה עבורו נפתחת למיטה זוגית בעת הצורך.

המרפסת הפונה לנוף הים ולנופה של יפו היא סוג של אקס פקטור שמזמין ליהנות באוויר הפתוח מול הנוף היפואי. שטחה, שרוצף באבן ערבית מצוירת, נחלק לאזור אכילה ולאזור הסבה, ופריטי הריהוט שבו מבוססים על ברזל ומשטחי אבן טרוורטין שנחנו בעמידות.

״השיח הנעים שהיה לי עם הדיירים אפשר לי להוציא את הגרסה הטובה ביותר של עצמי, ולטוות עבורם דירת נופש שעיצובה אכן עונה על הגדרתה ככזו״, מסכמת ניב טולדנו. ״שיח מאפשר כזה מבטיח שהתוצאה תהיה בהתאם, ובהבט האישי הייתי שמחה לשכפל את הנועם שתהליך העבודה עמם הסב לי״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden