כל מה שחשוב ויפה
המרחב לאופנה מקיימת. צילום: מ״ל
המרחב לאופנה מקיימת. צילום: מ״ל

חיפאית־ממחדשת: המרחב לאופנה מקיימת של עופרי יוסף אזולאי

לעופרי יוסף אזולאי היתה חסרה קהילת אופנה בחיפה - אז היא יצרה אותה. במרחב לאופנה מקיימת בשכונת הדר היא מארחת קורסים וסדנאות שמבוססים על מיחדוש בגדים, ובמקביל משמשת כעוזרת לאוצרת הראשית במוזיאון העיר חיפה

עמית: הי עופרי, צהרים טובים. מה שלומך?

עופרי: הי הי. בסדר גמור, קצת מרוגשת. מה שלומך?

עמית: אני בטוב. במסגרת הנסיבות. בואי ספרי לנו עליך

עופרי: אני עופרי יוסף אזולאי, ואני מתנועעת בין עולמות האופנה, האמנות והחינוך. אני בעלת המרחב לאופנה מקיימת – מרחב ללימודי מלאכות האופנה המקיימת. בנוסף התחדשתי בטייטל חדש ומושלם כעוזרת אוצרת במוזיאון העיר חיפה, תחת ניצוחה של יפעת אשכנזי, וגם כמשווקת תכנים חינוכיים של מחלקת החינוך של מוזיאוני חיפה

עמית: מגוון מרשים של תארים. עם מה בא לך שנתחיל?

עופרי: במרחב המדהים שלי שדרכו קיבלתי ביטחון לגדול לתחומים חדשים ומרגשים, אבל הוא באמת ההתחלה של המסע לחקר של הביטוי העצמי שלי

המרחב לאופנה מקיימת. צילומים: מ״ל

המרחב לאופנה מקיימת. צילומים: מ״ל

עמית: ספרי לנו איך הגעת לרעיון ולביצוע

עופרי: אני בוגרת המחלקה לעיצוב אופנה בוויצו חיפה. מתחילת הדרך הבנתי שחקר האופנה הרבה יותר מעניין אותי מהעיצוב עצמו. אני דעתנית גדולה, מה שחיבר אותי ישר גם לחקר של בגדים וטקסטיל.

בשנה ב׳ ללימודים למדתי בקורס ״סטודיו מיחזור״ עם המעצב מאוריציו פולצ׳ק, וזאת הייתה חווית העיצוב המפרה הראשונה שלי. גיליתי את ערמות הבגדים בשוק הפשפשים בחיפה, והייתי מלקטת סדינים, מצעים ובגדים ישנים – והופכת אותם לבגדים חדשים. לא מתוך אג׳נדה, אלא מתוך ראייה שלמה יותר של הבגד.

ככה היה לי קל יותר לעצב, לדמיין למי זה היה שייך פעם, באיזה בית זה היה, איזו מוזיקה ותרבות היו צורכים האנשים שלבשו אותו וכן הלאה. מאז, כמעט בכל הפרוייקטים שלי בלימודים עיצבתי בטכניקות האלה. הבנתי מהו הערך האנושי שאני חווה דרך הדבר הזה

עמית: כבר בשלב הזה היה ברור לך שאת עוסקת באופנה מקיימת או ממחדשת?

גיליתי את ערמות הבגדים בשוק הפשפשים בחיפה, והייתי מלקטת סדינים, מצעים ובגדים ישנים – והופכת אותם לבגדים חדשים. לא מתוך אג׳נדה, אלא מתוך ראייה שלמה יותר של הבגד

עופרי: אז עוד לא ידעתי לקרוא לילד בשמו, אבל היום חד משמעית כן. כמעט את כל הדגמים מקולקציית הגמר שלי עיצבתי מטקסטילים קיימים, מה שגם תמך בחקר שלי. את הלימודים סיימתי בשנת 2022, אבל כבר כמה חודשים לפני כן השקתי מותג קטן של בגדים ממוחדשים ששמו ״עפריטה״. זה הכינוי שלי בבית שפירושו במרוקאית מישהי פלפלית ודעתנית.

באמצעות המותג התחלתי להיחשף לעוד תחומי מיחדוש, לאו דווקא של טקסטיל, והקמתי יחד עם עוד שני חברים קולקטיב שמלמד את טכניקות המיחדוש לקהל של ילדים חסרי מעמד אזרחי בדרום תל אביב. במקביל גם עבדתי אצל המעצבת הילה שמש, בעלת המותג ״אלט נוי מייד״, שמתכתב עם עולמות התוכן שלי ומדבר את שפת האופנה האיטית.

ההתגלגלות המקצועית והאישית שלי דייקו עבורי את העניין שלי באופנה ואת התשוקה שלי לגביה. במקביל חשפה אותי העבודה במוזיאון לעולם חינוכי מקצועי ומרגש. כל אלה יחד נתנו לי את האישור הסופי שהייתי זקוקה לו כדי לפתוח את המרחב

עמית: ספרי עוד קצת על המרחב שפתחת

עופרי: הוא עוד ממש עולל מתוק וביתי. פתחתי אותו לפני ארבעה חודשים, עם ויז׳ן גדול והתמסרות להתפתחות האורגנית שלו ושלי יחד. זה מרחב של סדנאות ולימודים למקצועות האופנה, אבל הוא בעיקר בית לקהילה גדולה שיצרתי יחד איתו. המרחב נמצא בלב שכונת הדר בחיפה, במדרחוב המיתולוגי ברח׳ נורדאו 13.

השכונה קהילתית מאוד, חמה ותומכת, ונורדאו הוא בעיניי הרחוב הכי יפה בחיפה. בעברו הוא היה לב לבה של סצנת האופנה החיפאית, ואפילו הצפונית. עד היום, הוא מלא בתופרות ובחנויות סדקית. מיומי הראשון בחיפה הרגשתי הכי שייכת אליה. חלק מההחלטה לפתוח את המרחב דווקא שם קרתה מתוך חלום של רנסנס אופנתי ומקצועי למקום הזה

חוק אחד: אסור לקנות בדים

עמית: מה כולל המרחב? מה את מציעה בו ומי הם קהלי היעד?

עופרי: לפני המלחמה הוא התמקד בקורסי תפירה ולימודים יותר טכניים, עם חוק אחד בלבד – אסור לקנות בדים. כשהפעילות הושבתה חוויתי משברון של ביטחון עצמי, שממנו צמחתי לדיוק התכנים במרחב. היום הקהילה היא שותפה בהחלטות על התכנים, ומתוך הצרכים האנושיים אני מפתחת קורסים.

כל יום, לדוגמה, נכנסים אליי אנשים לשאול אם אני עושה תיקונים. בהתחלה סירבתי בנימוס, אבל אז הבנתי את הצורך האדיר בתיקונים ופתחתי קורס תיקונים ממוקד, שגדל להיות קורס שוטף במרחב. קהל היעד שלי הוא אורגני. המרחב מזמן אדיבות וטוב לב, דעתנות ורצון לפיתוח הביטוי העצמי. זה פשוט קורה מעצמו

עמית: מקסים, אבל סליחה על השאלה – מתפרנסים מזה?

עופרי: זאת שאלה טובה, אני עדיין לא יודעת. אבל מה שאני כן יודעת ועומדת עליו ולא משנה מה, הוא שכסף הוא לא השיקול ולא התמורה היחידה שלה אני מצפה. אם מישהי רוצה ללמוד ולהתחנך בתחומים שהמרחב מציע, לא נמנע את זה. בטח לא מתך שיקול כלכלי (ואני מקווה שמנהל סניף הבנק שלי לא יקרא את התשובה הזאת 🤣)

עופרי יוסף אזולאי. צילום: ולרה רוזט

עופרי יוסף אזולאי. צילום: ולרה רוזט

עיצובים של עופרי יוסף אזולאי. צילומים: דניאל דורמאה

עיצובים של עופרי יוסף אזולאי. צילומים: דניאל דורמאה

birds

עמית: איזה ציוד יש במרחב?

עופרי: מכונות תעשייתיות, אוברלוקיות, כל חומרי הסידקית, חומרי אמנות, חרוזים, סרטים, מגזינים וספרי אמנות, גזרות יסוד וכמובן את אוסף הבדים העצום שלי. הכל הכל הכל לשימוש חופשי, ואת כל הציוד מצאתי, קניתי יד שניה או קיבלתי מאנשים אהובים. את הריהוט בנה לי עומר דותן, הבעלים של The Trash Junky, שהוא חבר ומעצב מהמרחב הציבורי, או במילים אחרות ממחדש רהיטים

עמית: רגע, אז על מה כן משלמים?

עופרי: על הערך המוסף, על הזמן במרחב ועל הידע הטכני שלי

עמית: כלומר? על הקורסים וההדרכה?

עופרי: בדיוק

עמית: בואי נמשיך עם המוזיאון. מה את עושה שם?

עופרי: התחלתי בתור מדריכה וקודמתי לתפקיד משווקת של מחלקת החינוך. באמצעות התפקיד הזה יש לי חופש גדול לבנות תכניות ושיתופי פעולה עם גופים ומגמות שונות. לא מזמן התחלתי שיתוף פעולה בין מגמת האופנה של תיכון רעות עם מוזיאון העיר חיפה. בזכות זה הכרתי את יפעת אשכנזי, האוצרת הראשית של המוזיאון, שבשבוע שעבר מוניתי לעוזרת שלה, וזה פשוט חלום שהתגשם

עמית: אכן. בעבודה באוצרות יש קסם מיוחד. מה התכניות מכאן? לאן את רוצה להגיע?

עופרי: וואו שאלה קשה. אני מרגישה שאני בנקודת זמן שבה אני מגשימה את כל החלומות שלי, ממש ברגע זה. אני מאמינה שמתוך המסע שאני עוברת עכשיו, אני אגלה לאן אני רוצה להגיע בהמשך. אבל דבר אחד אני יודעת בוודאות – אני רוצה להתפתח ולפתח את התחום האקדמי בתולדות האופנה בארץ, ולשמש בו מרצה.

אבל כל דבר בעיתו. הכל נובע מתוך הצורך האישי שלי, בדיוק כמו המרחב. הייתה לי חסרה קהילת אופנה בחיפה – אז יצרתי אותה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

3 תגובות על הכתבה

  1. תמינה

    מרגשת מאד. איזה כיף לחיפאים

  2. ענבל גלעד

    מעוניינת בקורס תיקונים ובכלל בנושאי מחזור של בגדים.
    אשמח לשתופי פעולה עם בוסתן תום במקורה חוף כרמל.

  3. ליאת בנימיני

    כל הכבוד עפרי ! אין על שימוש חוזר ומיחדוש, במיוחד בעולמות הטקסטיל.בהצלחה !

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden