רוטשילד 104 // תום מאור

פורטפוליו בשיתוף מרכז אדמונד דה רוטשילד

---

מי?

תום מאור, בן 32. חי ועובד בתל אביב.
אינסטגרם

עיר מקלט

התערוכה ״עיר מקלט״ במרכז אדמונד דה רוטשילד (אוצרת: רעות ברנע; אוצרת משנה: יעל יעקבס) היא תערוכה קבוצתית שעוסקת ביחסים שלנו עם העיר. נקודת המוצא של התערוכה היתה התחושה שהתעוררה אצל חלקינו בתחילת תקופת המחאה, לפני קצת יותר משנה, לפיה העיר יכולה לעטוף ולהגן עלינו מפני הדעות החשוכות שבחוץ. מציגים בה תשעה אמנים ואמניות, כולם בוגרי אקדמיות לאמנות ועיצוב, שלכל אחד ואחת מהן מערכת יחסים מסוימת עם עיר. כל אמן או אמנית בחר להתייחס לזווית מסוימת באותם היחסים ולהתמקד במקום המקלט שהעיר מאפשרת לו. למרות שהחשיבה על התערוכה החלה בתל אביב ומתוך תל אביב, העיר הפכה עם הזמן לעיר קונספטואלית, כזו שרוב אוכלוסיית העולם מתגוררת בה היום.

לחלל התצוגה של התערוכה יש חשיבות בעניין הזה – מרכז אדמונד דה רוטשילד הוא אחד מהחללים היחידים שמציגים אמנות שממוקמים על ציר עירוני מרכזי (שדרות רוטשילד) והוא משתלב באופן בולט במרחב האורבני. העובדה הזו מחזקת את הרעיון שגם האמנות היא זו שלעיתים מהווה עבורנו את המקלט הרצוי – בתוך העיר ומחוץ לה – ומאפשרת להציע לעוברים ולשבים למצוא את מקום המקלט שלהם בחלל התערוכה.

העבודה

העבודה ״שבר//כלי״ שאני מציג בתערוכה ״עיר מקלט״ היא תוצר של לפני ואחרי. הייתי בתהליך העבודה עליה עוד לפני שהתחילה המלחמה. כשהמציאות שלנו ״נשברה״ הייתי במשבר גם אני, ולא רציתי להמשיך לעבוד על התערוכה. את חלק מהפסלים החלטתי לשבור וחשבתי שגם אם התערוכה תצא לפועל – פשוט אציג אותם שבורים.

הזמן עבר והחיים המשיכו (בצורה כזאת או אחרת). הבנתי שאני רוצה לחבר ולבנות מחדש את הפסלים. לצקת בהם משמעויות חדשות. כך נוצר האובייקט הגדול שבתערוכה, שמורכב מחלקי פסלים – חלקם שבורים וחלקם שלמים. מונומנט שמורכב מעץ וקרמיקה.

לימודים

בוגר בית הספר מוסררה בירושלים במחלקה לאמנות מדיה חדשה, בשנת 2020. במוסררה הגישה ללימודים היא של התנסויות בהמון מדיומים, לכן למדתי שם צילום, ציור, פיסול, קוד, עיצוב גרפי, מוזיקה. הנגיעה בתחומים רבים העניקה לי המון כלים וגם תעוזה – לא לפחד לגעת ולהתנסות עם חומר או עם רעיון חדש.

קילומטראז׳

בשנה שעברה השתתפתי בתערוכה ״נגטיב 2״ בת״א תרבות המחוגה, תל אביב (אוצרות: רחלי בן דוד, טל הוניג). ב־2022 הצגתי ב״משפך, נדבך״, תערוכת יחיד, בית האמנים ירושלים, שאצרה איילה לנדאו. ובמהלך הלימודים השתתפתי ב־2019 בתערוכה ״אשנב כל״ שהוצגה בבניין עיריית ירושלים (אוצרת: איילה לנדאו) וב־2018 בתערוכה ״סינדרום ירושלים״ שהתקיימה בכולי עלמא, תל אביב (אוצרת: בת דזבל).

בנוסף, בשנת 2020 פרויקט גמר שלי זכה כפרויק מצטיין במחלקה לאמנות מדיה חדשה במוסררה, ובשנת 2021 לקחתי חלק בתכנית לפיתוח מקצועי של מרכז אדמונד דה רוטשילד.

עתידות

בהמשך השנה אציג תערוכת יחיד ב״יחיד.ה ברוטשילד״ – חלל לתערוכות יחיד במרכז אדמונד דה רוטשילד (אוצרת: רעות קרמר). התערוכה עוסקת במונולוג ודיאלוג. אני עוד לומד את הצורה של היצירה הזאת, ואני רק יכול לספר שהיא תעסוק בחימר ובחומר ובכל מיני דברים שאני מוצא ביניהם. היא תפתח בספטמבר 2024.

אני מתעמק כרגע בפיסול בחימר, ולומד מה עוד אני יכול לעשות איתו, לדוגמה וידאו ופרפורמנס. אני מוצא בחימר הרבה עומק ואושר ואני רוצה להמשיך בכיוון הזה. יש לי רצון להתחיל לעבוד עם יציקות ובהמשך לקחת את אחד הפסלים שלי, להגדיל את הממדים שלו וליצור ממנו יציקת ברונזה. כל חומר ומקום חדש שיוצא לי להציג בו מאפשר לי ליצור מתוך מקום חדש בתוכי, וזה עושה אותי רעב ליצור ולהציג ממש בכל מקום.

מהסיבה הזאת אני מוצא את עצמי יוצר ומשאיר עבודות במקומות ציבוריים, פסלים קטנים במקומות גלויים ונסתרים במרחב הציבורי. בארץ ובזמן מסובכים כמו שלנו אני כל הזמן משתכנע שהכי טוב זה להמשיך ליצור, לפתוח ולהתבונן בנו דרך האמנות.

---

עיר מקלט
אוצרת: רעות ברנע
מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104 תל אביב
נעילה: 9.4