לירן בשארי מטמיע את בשורת הבלוקצ׳יין בעולם העיצוב
אחד האתגרים המשמעותיים שניצבים בפני לירן בשארי, ראש מחלקת עיצוב המוצר (Head of Design) בחברת פיירבלוקס, הוא העובדה שמכיוון שמדובר בעולם חדש (יחסית), לא תמיד יש רפרנסים שאפשר לפנות אליהם ולהסתמך עליהם. כדוגמה הוא מביא עניין פשוט ושולי לכאורה: הנקודה העשרונית. וליתר דיוק: איך ולאן ליישר את הנקודה. אם לכולנו ברור היכן למקם אותה כשאנחנו מדברים על מספרים כמו 1,000 או 10, 1 ו־0.1, בעולמות הבלוקצ׳יין ״מה עושים כשיש לך אפס נקודה 00000000 משהו ביטקוין, ומצד שני יכול להיות לך גם 1,000. איך אתה מיישר את הנקודה?״.
איך באמת?
״תלוי במסך. אם הוא לרוחב אז כרגיל, ואם לא – מצמצמים לדוגמה שלוש נקודות משני הצדדים. זו אחריות מאוד גדולה, כי אנחנו מתעסקים עם המון כסף. זה מוצר שהשתנה כולו והוא מתרחב מהר. הוא מורכב וחדש ויש בו המון דברים שלא היו לפני כן. כשהתחלתי לגייס גייסתי במקביל למעצבי מוצר מנוסים גם אנשים שיוכלו לבנות תשתיות עיצוב כגון אנשי מחקר, דיזיין סיסטם ואפילו תשתיות שפה״.

״כל עולם הבלוקצ׳יין נמצא בחיתוליו. לדבר איתנו זה כמו לדבר עם אנשים בגוגל, לפני שכולם ידעו מה זה אומר לחפש בגוגל. כל נושא הטרמינולוגיה הוא נושא שעד היום מתמודדים איתו בתעשייה, ורצינו להתייחס אליו מתוך עולם העיצוב״.
תעשה לנו רגע סדר, לטובת מי שלא יודע.ת מה זה בלוקצ׳יין.
״בבסיסו בלוקצ׳יין הוא כמו קופה רושמת: בלוק, שכל פעולה שעושים נכתבת עליו. יש פרוטוקול על מנת שתיווצר הפעולה, וגם המטבעות, כמו ביטקוין, הוא בלוקצ׳יין שעליו יושב המטבע. יש כל כך הרבה דברים ושירותים פיננסיים שאפשר לעשות איתו מעבר לכסף – הלוואות, משכנתאות וכן הלאה״.
ומה ההבדל בין זה לבין פעולה פיננסית קונבנציונלית שאנחנו מכירים?
״אם אני מעביר לך 10 שקלים ואתה מאשר לי את ההעברה הלכאורה דיגיטלית, היא תמיד תבוצע ביום העסקים הבא ויש לצידה התניות וכוכביות. המערכת נבנתה לפני הרבה שנים ולא השתנתה, זו חוויה דיגיטלית שמדמה את העולם הישן. בבלוקצ׳יין זה עניין של דקות. היום אנחנו מבינים שהעולם עומד להשתנות שוב, הודות לווב 3.0, תשתית אינטרנטית שיושבת על גבי הבלוקצ׳יין, NFT, מטאוורס – כל אלה מצריכים תשתית אחרת.
פיירבלוקס לא סתם מובילה היום את השוק – היא שם לדבר מאובטח; לא סתם הלקוחות שלנו הם הבנקים הכי גדולים בעולם. אנחנו מקדמים רגולוציה עם הממסד. 20% מתעבורת הקריפטו על גבי הבלוקצ׳יין – עוברת בפיירבלוקס
״פיירבלוקס לא סתם מובילה היום את השוק – היא שם לדבר מאובטח; לא סתם הלקוחות שלנו הם הבנקים הכי גדולים בעולם. אנחנו מקדמים רגולוציה עם הממסד. זה מייצר מצבים שבהם לקוחות שלנו אומרים ללקוח אחר ׳בוא תהיה לקוח של פיירבלוקס בשביל שאני אוכל לעשות איתך עסקה׳. 20% מתעבורת הקריפטו על גבי הבלוקצ׳יין – עוברת בפיירבלוקס״.
בכלל לא למדנו עיצוב
בשארי, בן 37, הוא בוגר התמחות אינטראקטיב מהמחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון (2013). ״זה היה המחזור הראשון שממש נגע ב־UX. אנשים לא תפסו לאן הולך התחום, בסוף השנה התלוננו ש׳בכלל לא למדנו עיצוב׳. לא ידעו איך לאכול את זה״.
לאחר סיום הלימודים הוא החל לעבוד ב־xdc אמדוקס (Experience Design Center). ״הייתי המעצב ה־18, וכשעזבתי כארט דירקטור אחרי שבע שנים כבר היינו קרוב ל־100 מעצבים. באמדוקס, קצת כמו בחברת אסטרטגיה – אתה עובד עם חברות גדולות בכל העולם על פרויקטים אסטרטגיים, אבל זו גם חברת מוצר הארדקור: רכבים חכמים, בתים חכמים, אפליקציות ועוד״.
בזמן הקורונה, לאחר תקופה כשותף בסטארט־אפ, החל לתת שירותי ייעוץ, אז גם שמע לראשונה על בלוקצ׳יין. ״במקביל פיתחתי משהו שהתחלתי עוד באמדוקס בעולם שוק ההון. זו הייתה הנגיעה הראשונה שלי בפייננס. זה היה נחמד אבל היו חסרים לי צוות, קהילה, אנשים״.
בשנת 2021 הצטרף לפיירבלוקס על מנת להקים את צוות העיצוב. החברה, שהוקמה ב־2018, התחילה את דרכה במטרה לתת מענה לאבטחה בעולמות הבלוקצ׳יין. ״באותן שנים היו המון פריצות. צפון קוריאה פרצה ללא מעט חשבונות קריפטו ונגנב לא מעט כסף. הפאונדרים של פיירבלוקס, שהגיעו מרקע של סייבר, הבינו שיש צורך בפתרון שיוכל לאבטח את הנכסים האלו. ככל שהתקדמנו גם השוק התקדם, הלקוחות התקדמו – והייתה הבנה שאבטחה היא הבסיס להכל. אז עברה החברה טרנספורמציה לפינטק, ומאז היא עוזרת לבנות אפליקציות או שירותים על גבי התשתית של הבלוקצ׳יין.
״באותה שנה (2021) הכל קרה במקביל: ההייטק היה בשיא, השוק של הקריפטו היה בשיא, היו לנו שלושה סבבי גיוס וצמחנו מ־60 ל־600 עובדים. כל המהות של החברה השתנתה – מקו מוצר אחד לשישה קוים, שכל אחד מהם יכול להיות חברה מצליחה בפני עצמה: ארנק, מוצרים פיננסיים (נטוורקינג), פלטפורם (אונבורדינג), סקיוריטי, ווב 3, פיימנטס״.
זה חתיכת שינוי.
״כן. זה שינוי דרסטי ואני הגעתי בדיוק בפיק הזה, בנקודה של צמיחה מטורפת, בעיקר של לקוחות מאוד שונים – מבנקים, קרנות גידור ובורסאות ועד חברות אי־קומרס, גיימינג, אופנה וקבוצת כדורגל״.
מה התפקיד שלך בכל זה?
״מעבר למוצר, לדאוג שהחברה תבין כמה שיותר את עולמות חווית המשתמש. ככל שיותר אנשים יבינו את האתגרים והחשיבות, ככה נוכל לקדם דברים בצורה טובה יותר עבור הלקוחות שלנו.
״אחד האתגרים הוא המשתמשים – הלקוחות הם מגוונים, גם בהבט של מיהו המשתמש הספציפי ומהי היכולת שלו – זו יכולה להיות חברה גדולה שבה ארבעה אנשים עושים ארבעה דברים שונים או חברה קטנה שבה מישהו אחד עושה הכל. יש חברות שהן ׳קריפטו נייטיב׳, שמבינות את העולם הזה, ויש כאלו שממש לא. יש לקוחות שאומרים לנו ׳אתם תגידו מה אני צריך׳ ויש כאלו שיודעים מה הם מחפשים. זה מנעד רחב וכל פתרון שאנחנו נותנים צריך לתת מענה לכולם.
״לכן אנחנו מנסים שהרבה מהשירותים יהיו ברמת הזירו טאצ׳ – שהמוצר ידבר בעד עצמו. חלק גדול מהמשתמשים לא מכירים את העולם הזה. אנשים לא מבינים הרבה מונחים, אפילו בסיסיים. צריך לבנות כמה שכבות של מידע״.
איך פותרים את זה?
״זה יכול להיות טיפ קטן במעבר עם העכבר ב׳האבר׳, או גדול יותר בלחיצה על לינק או סרטון, ורק בסוף לך ל׳הלפ סנטר׳. השכבות האלו של מידע פוגשות אותנו כל הזמן״.
לא יכול להיראות כמו קרקס
כיום מונה צוות העיצוב של פיירבלוקס, שבראשו עומד בשארי, עשרה מעצבים. ״בסופו של היום אני צריך לנהל צוות של אנשים, ולגייס. היום־יום שלי מתמקד בפיצוח פתרונות ארוכי טווח. בגלל שאנחנו מבינים שהשוק משתנה כל הזמן, משהו שעשינו היום יכול ללכת בעוד חצי שנה לפח.
״האתגר הטכני הוא לייצר מערכת שיודעת להרחיב את עצמה. פיתוח של מוצר חדש או גרסה חדשה הוא פחות רלוונטי עבורנו. הגישה שלי היא להשקיע את המשאבים בבניה חכמה והדרגתית, ככה שלאורך זמן נראה שינוי גדול ומשמעותי במוצר. אנחנו חושבים לא רק איך הפתרון פותר את הבעיה הספציפית אלא גם איך הוא עובד בראיה הרבה יותר רחבה. אני תמיד מזכיר למעצבים את המונחים ׳סקיילבל׳ ו׳פלקסיבל׳״.
מה זה אומר?
״שאותו פיצ׳ר יכול להיות מיועד למשתמשים שונים עם הרשאות אחרות, אבל בסוף מדובר באותו פיצ׳ר, שצריך לעצב את הנראות שלו, באותו מסך – וזה צריך לעבוד. אנחנו מנסים לעמוד בזה עד כמה שאפשר כי זו חברה סופר דינמית ומהירה ולא תמיד יש זמן לזה. בנוסף, צריך גם לדעת לחיות עם חוסר פרפקציוניזם – לפעמים יהיה יותר נכון לצאת עם משהו לא מושלם״.

״בגלל הגדילה העצומה, יש אתגר בביסוס תשתיות. הנקודות הכי חשובות מבחינתנו כרגע הן לקדם את היכולות שלנו, לתת את המענה הכי טוב והכי מהיר ללקוחות שלנו, להבין את השוק הכי טוב שאפשר ובמקביל לחזק תשתיות על מנת שנוכל להתרחב ולשפר דברים קיימים.
״בסוף הראייה שלי היא ראייה רחבה של המוצר. אין הרבה אנשים שבאמת אחראים על החוויה ההוליסטית שלו. הלקוח צריך לקבל חוויה כמה שיותר טובה ואחידה, וזה קשה כשיש שישה קווי מוצר שרצים במקביל״.
איך עושים את זה?
״חווית משתמש טובה; אין קסמים. זה סיזיפי ודורש להבין כמה שיותר לעומק את הביזנס. בגלל שהרבה משתמשים לא מתמצאים, חשוב שאנחנו נבין עבורם לאן השוק הולך עד כמה שאפשר. זה משהו שתמיד הבנו לפני שאר החברות.
נהיינו הרבה יותר רב־תחומיים, אנחנו מצפים ממעצב לדעת הכל: מחקר, הנגשה, פיתוח. מצד שני, בדרך קצת איבדנו את ההתמקצעות בתחום מסוים. פעם היה נגר מומחה והיום אנחנו רב־תחומיים
״אני פנאט של החלטות, ומאמין שהבסיס של המקצוע שלנו זה לדעת לקבל את ההחלטות הנכונות ביותר. יש לכל דבר יש עשר אופציות ואני לא מאמין שכל העשר טובות באותה המידה. אני תמיד אחפש את הפתרון הרחב יותר; זה בסופו של דבר הסוד שבאמצעותו אני יכול לתמוך בפתרונות למגוון לקוחות וצרכים שמשתנים מהר.
״בכללי, אני מאמין שמדובר בעולם ׳סקסי׳, אז קל לי לקחת את הפתרון למקום שיעבוד גם לקבוצת כדורגל. אני תמיד זוכר שזו מערכת שעברו בה ארבעה טריליון דולר מאז שהוקמה, אז זה לא יכול להיראות כמו קרקס. לפעמים יש פתרון מדהים שלא נלך עליו״.
מה הפרספקטיבה שלך על עיצוב אחרי עשר שנים בתעשייה?
״אנחנו מבינים שכל המקצוע של חווית משתמש השתנה. זה עיצוב: עיצוב הוא מינונים ודיוקים. כל החלוקה ל־UI ול־UX מטשטשת, ובצדק. אי אפשר להפריד. בסופו של דבר זו חוויה שכל החלטה משפיעה עליה ישירות.
״במקביל נהיינו הרבה יותר רב־תחומיים, אנחנו מצפים ממעצב לדעת הכל: מחקר, הנגשה, פיתוח. מצד שני, בדרך קצת איבדנו את ההתמקצעות בתחום מסוים. פעם היה נגר מומחה והיום אנחנו רב־תחומיים. את זה אני לוקח בחשבון בפאזל כשאני מרכיב את הצוות.
״לאנשים קשה להוציא החוצה את הייחודיות, אבל בסוף אין בן אדם שטוב בהכל באותה המידה. אם כל אחד יידע לדייק את הייחודיות שלו – זה ישנה את כל התמונה. הראייה של מעצבים היום צריכה לבוא לא רק ממקום של הובלת העיצוב, אלא מחשיבה על אסטרטגיה ומוצר – ודרכם להביא את החוויה הכי טובה. זו מגמה חשובה ומעניינת שקורית היום במקצוע. בסוף המוצר הוא זה שמוביל את החברות״.

















