ממד של אינסוף: בית על הים בקיסריה

״מה שהכתיב את תכנון הבית בקיסריה היה המיקום המנצח שלו״, אומרת האדריכלית הילה ישראלביץ, מבעלי משרד ישראלביץ אדריכלים. ואכן, מגרש שגובל בשצ״פ (שטח ציבורי פתוח) וממוקם בקו ראשון לים, הם נתונים שמבקשים פתיחות, כך שזה היה אך טבעי שהקונספט הרעיוני שנתווה עבור הבית נועד לייצר אותה בחללו.

השטח שעליו נבנה הבית הוא מגרש מלבני ששטחו כ־600 מ״ר, כשהפאה הארוכה שלו פונה לכיוון מערב. התכנון זרם עם מתאר המגרש והניב מבנה מלבני שחזיתו הפונה לים שקופה לגובה שתי קומותיו, ובתוך כך פותחת מבט רחב לנוף הסביבה ומדגישה יחסי פנים־חוץ.

הכניסה לבית, ששטחו 350 מ״ר, ממוקמת בחזית הדרומית, ומספר מדרגות מבטון מוחלק מובילות למבואה חיצונית תחומה במעין מסגרת מתכת שחורה, החורגת מעט ממישור הבית. ככזו היא מגדירה את שטחה כמקום חווייתי בפני עצמו, וחושפת עניין ויזואלי שנוצר משילוב שני מוטיבים צורניים שונים זה מזה בתכלית: מוטיב המהדהד אוריגמי ומוטיב המדמה תחרה. מוטיב האוריגמי בא לידי ביטוי בחיפוי שמופעו הגיאומטרי נרקם מפרספקטיבות זוויתיות ושיפועים במישוריות משתנה, כשהוא מתכנס באלכסון לכיוון דלת הכניסה – דלת פיווט מרשימה בממדיה.

״הרעיון היה לעשות שימוש בברזל, אך בשל הקרבה לים החיפוי בוסס על אלומיניום שניחן בעמידות טובה ולא על ברזל שמועד לפורענות קורוזיה. את האפקט ה׳ברזלי׳ שרציתי מייצר גימור בפליז מושחר, כשמשחקי המישורים והזוויות מקנים לו חזות תלת ממדית במנעד גוונים מתכתיים״. חלקה ה״תחרתי״ של החזית מהווה ניגוד גמור המרכך את המופע המתכתי־אטום שלצידו: גונו בהיר, חזותו אוורירית, והוא מצניע מאחוריו חניה ופטיו פתוח לשמיים. חזיתות הבית האחרות חופו בטיח לבן, דק ודחוס למניעת חירור העלול לספוח אבק וחול ולשמירה על ניקיון חזותן הלבנה.

הבריכה היא בריכה הידראולית, ׳עולה ויורדת׳, כך שבעת הצורך – כמו בזמן אירוח רב משתתפים – השיקוע שלה מייצר מרחב אחד גדול. כשהבריכה במצב ׳רגיל׳ השמיים שמשתקפים בחיפוי הבהיר צובעים אותו בגון טורקיז בהיר ונעים לעין

דיירי הבית, שלדברי ישראלביץ היו מעורבים בתהליך, הם בני זוג המרבים לארח, ובן בוגר שלו תוכננה יחידה נפרדת בקומת מרתף. ״אהבת האירוח שלהם הייתה מרכיב משמעותי בפרוגרמה, ותכנית חלל הפנים נרקמה בהתאם לה״. קומת הכניסה מאופיינת בגובה כפול וזורמת בין שתי חזיתות שקופות שמייצרות ויטרינות ענק – אחת שפונה לים ואחת לגינה מטופחת. בתוך כך חללה נחשף כמרחב אורכי, מואר ואוורירי, המרכז בשטחו את הפונקציות המשותפות – סלון, מטבח ופינת אוכל – ברצף פתוח נטול מחיצות.

שפת עיצובו נקייה ומשמרת מינונים מאוזנים בשילוב פריטי הריהוט, האמנות והדקורציה תוך שמירת מקום של כבוד לנוף החוץ. פלטת הצבעים שנבחרה כוללת
שחור, אפור וגוונים בהירים, שמופיעים בגוון האוף־ווייט של ריצוף האבן הטבעית, בחיפויי המטבח, בריפודי הרהיטים ובנגרות. אלמנט דומיננטי בחלל הוא קיר נגרות מעץ כהה במופע של קווי אורך מחורצים, שמתחיל לצד הכניסה, ממשיך ומלווה את אזור המבואה וזורם פנימה לתוך החלל, ואף חוצה את גובהו ומטפס מעלה לקומה העליונה.

מימין לדלת הכניסה מצניע הקיר בתוכו דלתות שמובילות לחניה ולשירותי אורחים שגובלים בפטיו, ובהמשך חללי אחסון, תשתיות מיזוג ותקשורת וארון מלתחה. באזור הסלון הוא מכיל פונקציות כבר יין, חללי אחסון לכלי אירוח, קמין, וגם את מסך הטלוויזיה. האופן שבו הקיר ממשיך ומטפס עד תקרת הקומה העליונה ונצפה בחללה, קושר את שתי הקומות לכדי ויזואליה קוהרנטית. מבטים ארוכים ככלל, הן בין פנים לחוץ והן בתוך החלל פנימה – הם חלק בלתי נפרד מחוויית הבית, כשהם יוצקים למופעו המהוקצע עד אחרון פרטי עניין דינמי של יחסי פנים־חוץ וממד אינטימי מקרב בין השוהים באזוריו השונים.

אזור הסלון הוא הראשון בציר הפונקציות, ועיצוב – המשלב כורסאות וספות מפנקות עם שולחנות צד וקפה וגוף תאורה רצפתי וגדול שכמו סוכך ממעל תוך ריכוך ממד הגובה – משדר נינוחות מזמינה. פינת האוכל והמטבח ממוקמים בהמשך ומקבילים זה לזה: פינת אוכל עם שולחן גדול ונקי קווים המאפשר ל־12 סועדים להסב סביבו בנוחות, ובמקביל אליה המטבח המשלב חזית ארונות גבוהים ויחידת אי.

״בעיצוב המטבח עברנו תהליך מעניין. בהתחלה בעלת הבית רצתה מטבח לבן, אך במהלך התכנון וככל שהתקדמנו איתו, הדברים קיבלו תפנית. לחזיתות ה׳גבוהות׳ נבחר לבסוף עץ אלון מושחר, ויחידת האי, המשמשת גם כדלפק אכילה, משלבת בסיס בגון שמפניה־כסוף ומשטח אבן טאג׳ מאהל, שהרקע הלבן שלו משולב עם גידים מעודנים״. את יחידת האי מלווה גוף תאורה לינארי שסגנון עיצובו וחומריותו מתכתבים הרמונית עם גוף תאורה אובאלי שנתלה מעל פינת האוכל.

ברצף החזית הגבוהה תוכננה נישה גדולה המכילה בתוכה מכונת קפה, אביזרי חשמל קטנים ותצוגת כלים נאים, וחללה הפנימי חופה גם הוא באבן טאג׳ מאהל זהה לזו של משטח האי. החיפוי חורג מעט החוצה ממישור החזיתות, ולדברי ישראלביץ הוא נקרא כך כסוג של פרט הומאז׳ המהדהד את המסגרת שתוחמת את אזור המבואה החיצונית.

תחושת זרימה

גרם המדרגות המוביל לקומה העליונה ולקומת המרתף שבה ממוקמת היחידה של הבן, ממוקם לצד דלת הכניסה, מול קיר הנגרות. את עברו האחד תוחם קיר המבואה החיצונית ואת השני ויטרינה הצופה לכיוון הים, כך שגם בעת העלייה/ירידה נשמרים קשרי עין ישירים עם החוץ. תכנונו בוצע כמהלך ״הולך חוזר״ במנותק מהקירות שלצדו, והוא משלב קונסטרוקציית מתכת צבועה בלבן שבור עם מדרכי עץ. את החציצה בין המהלכים מייצר מעקה זכוכית שנשתל בתוך פרופיל הקונסטרוקציה תוך יצירת מראה הומוגני, ואת צד הפונה לוויטרינה תוחמים כבלי נירוסטה ורטיקאליים החוברים לממד האנכי של החלל.

הקומה השנייה מפגישה את העין עם גשר הזורם לכל אורכה ועם קיר הנגרות שטיפס מלמטה וכאן מצניע מאחוריו דלת נסתרת לחלל שירות וכביסה. לריצוף הקומה נבחר פרקט עץ מושחר מפירוקים במראה גס־גולמי ובדיגום פישבון, ומוטיב השקיפות של שפת הבית מככב בגדול ביחידת המאסטר: בנוסף לחזיתו השקופה שצופה אל נוף הים, גם המיטה נשענת על ויטרינת זכוכית, שמאחוריה ממוקם חדר רחצה עם חלון הצופה לפטיו מטופח שבו שתולים עצי זית.

חללו מחופה באבן עם גידים לבנים, והוא מכיל אזור מקלחון רחב ידיים, יחידת כיור גדולה עם כיור קוריאן שמופעו מדמה אבן בגווני גרז׳ ואפור, ואזור אסלה. הצנעתו המתבקשת מתקבלת באמצעות וילון המופעל חשמלית ומעוצב כשרשראות/חרוזי מתכת, כך שבעת פתיחתו הוא מהווה אלמנט קיר דקורטיבי דמוי תחרה. בכניסה לחדר תוכנן אלמנט נגרות שמזכיר את קיר הנגרות שבקומת הכניסה, כשהוא מגדיר חדר ארונות מרווח ונוח שבו נכללת גם פינת איפור. בקומת המרתף ממוקמת הסוויטה של הבן, שמכילה חלל אירוח ומטבח, ודלת נסתרת בתוך חיפוי קיר שמובילה לחדר השינה.

הסוויטה מעוצבת באותה קפידה המאפיינת את הבית כולו, והיא פונה לחצר אנגלית עתירת צמחייה ירוקה המחדירה פנימה אור ואוויר. שקיפות החזית קושרת את חלל קומת הכניסה עם מרחב חוץ שכמו ננגס מהמלבן השלם. גם כאן שב ומופיע המוטיב האלכסוני/פרספקטיבי באופן שבו הקירוי ״יורד״ בשיפוע כלפי פנים הבית, וכן באופן תכנונו של הקיר/עמוד התוחם את צדו השני, שחלקו התחתון צר והוא הולך ומתרחב כלפי מעלה.

בשם אהבת האירוח של הדיירים, הוא תוכנן כאזור מזמין הכולל בריכת שחייה, פינות ישיבה ואוכל, כורסאות שיזוף מטבח חוץ ואזור ברביקיו עם דלפק בר. ״הבריכה היא בריכה הידראולית, ׳עולה ויורדת׳, כך שבעת הצורך – כמו בזמן אירוח רב משתתפים – השיקוע שלה מייצר מרחב אחד גדול״, מסבירה ישראלביץ. ״החיפוי שלה בוצע באבן בהירה זהה לזו שמשמשת בריצוף סביבה, כדי שהמרחב שייווצר בעת העלאה שלה יהיה רציף ואחיד. כשהבריכה במצב ׳רגיל׳ השמיים שמשתקפים בחיפוי הבהיר צובעים אותו בגון טורקיז בהיר ונעים לעין״.

בצמידות לבריכה ובמקביל אליה תוכננה בריכת נוי הנושקת לגדר ובתוכה משובצת צמחייה. ״בריכת הנוי כחלופה לרצועת גינון, מעצימה את תחושת הזרימה הפתוחה לכיוון הים, תוך יצירת ממד כלשהו של אינסוף״, מסכמת ישראלביץ את סיפורו של הבית, שאכן מיטיב למצות את מיקומו המיוחד ומעניק לדייריו חוויית מגורים נעימה שבה נשזר נוף הסביבה כחלק בלתי נפרד.