כל מה שחשוב ויפה
ירון מינקובסקי, זמן צעצוע. צילומים: גיל קרמר
ירון מינקובסקי, זמן צעצוע. צילומים: גיל קרמר

ילדות נשכחת: מוזיאון הצעצועים של ירון מינקובסקי

מעצב האופנה הוותיק ירון מינקובסקי אוסף צעצועים מרחבי העולם כבר שנים. עכשיו הוא פותח את האוסף העצום, שמונה למעלה מ־2,000 צעצועים לקהל הרחב - בדמות מוזיאון בשוק הפשפשים שמטרתו להעניק תחושת נוסטלגיה תמימה ושמחה

ירון מינקובסקי הוא אחד ממעצבי האופנה הוותיקים בסצנה המקומית, עם היסטוריה בעיצוב של בגדי ים, שמלות למלכות יופי ובגדים לאירוויזיון. עכשיו, במקביל לסטודיו שהוא ממשיך להפעיל, הוא משיק את הפרויקט הכי צבעוני שלו – ״זמן צעצוע״ – מוזיאון לצעצועי וינטג׳ במתחם שוק הפשפשים ביפו, שכולל את אוסף הצעצועים העצום שאסף במשך שנים בנסיעותיו הרבות כמעצב אופנה ברחבי העולם.

מינקובסקי מממש חלום שהתחיל עוד כשהיה ילד שגדל בבית צנוע בשכונת נחלת יצחק בתל אביב, ״שהיה כמו כל הבתים מסביב״ הוא אומר. ״היה רק ערוץ טלוויזיה אחד, שבו יכולתי לצפות בשידורים חוזרים של הטלוויזיה החינוכית לצד שידורי התכניות לילדים בערבית. כשחזרתי מבית הספר בשעות הצהריים, הייתי מאזין באדיקות לתכנית הרדיו ׳לאם ולילד׳ ברשת א׳, שם הקריאו סיפורי ילדים שאיתם יכולתי לעוף בדמיוני. קראתי ודפדפתי בלי סוף באנציקלופדיה ׳תרבות׳ (שמוצגת גם היא במוזיאון). שם כנראה התחיל החלום שלי על ארצות ותרבויות רחוקות״.

בין צפייה בטלוויזיה למשחק עם חברים ברחוב, טיפחו הוריו של מינקובסקי גם את הכשרון והעניין שלו בציור, מה שהוביל אחרי שחרורו מהצבא ללימודי עיצוב אופנה בשנקר. כבר במהלך לימודיו הציג בתצוגות אופנה ומיד לאחר הלימודים הפך למעצב אופנה בולט בעל קול ייחודי בתחום. ״בתקופה הזו, נסעתי בלי סוף בבירות האופנה השונות והתחלטי ללקט צעצועים, בעיקר צעצועי וינטג׳, שהפכו להיות הבסיס לאוסף שלי״.

האוסף של מינקובסקי אקלקטי, גדוש וססגוני. למרות שאפשר לראות את החוט המקשר בין הפריטים השונים, הוא מעיד על עצמו שכאספן הוא אינו מתחייב לקו מסוים או לתקופה מסוימת. ״הבובות הראשונות באוסף היו כאלה שיכולות להזיז את הראש. את הראשונה שקניתי הצבתי על המקרר בבית ואליה התווספו עוד. כשנגמר המקום הורדנו אותן מהמקרר והעמדנו אותן בארונית ייחודית. עם השנים התווספו עוד עשרות בובות כאלו שמזיזות ראש, חלקן מתנשקות ואחת מהן אפילו נעשתה בדמותי והוענקה לי כמתנה״.

אני לא מתיימר לחנך את המבקרים, אלא מעניק להם חוויה מהנה וצבעונית, קצת אסקפיזם מהטירלול שעובר עלינו בחיים בחוץ. אני מאמין שכל אחד שייכנס למוזיאון ימצא את פיסת הילדות שלו, או את הצעצוע שאהב ונשכח

במוזיאון מוצג גם אוסף גדול של בובות עם, גם הן ממדינות שונות בעולם. מינקובסקי טוען שבובות כאלה היוו בעבר סמלי סטטוס, כי העידו שבעליהן טסו לחו״ל, ״ומי נסע אז לחו״ל? רק אלה שיכלו״, הוא אומר.

באוסף מוצגת עגלת בובה בת למעלה מ־100 שנה, שאותה קיבל משכנה ששיחקה בה כילדה. היא קיבלה אותה מאמה שקיבלה אותה מסבתה. ״ככה היה פעם. את הצעצועים העבירו מאמא לבת וכן הלאה. עוד מוצג הדובי של נאוה דיסנצ׳יק שדרכו העבירה את כל החוויות שאותן היא עברה בילדותה. אם נפצעה ומרחו לה משחה – היא מרחה את אותה המשחה גם לדובי. עם הדובי הזה היא גם חגגה את כל המועדים והחגים״.

איך אוצרים מוזיאון לצעצועים?

״התצוגה במוזיאון לא נבחרה באמצעות אוצרות דידקטית ולא מציגה בהכרח כרונולוגיה של התפתחות עולם הצעצועים או של ז׳אנרים שונים. בחרתי את הפריטים שמוצגים לפי טעמי האישי, מתוך האוסף שלי. בסך הכל מוצגים במוזיאון למעלה מ־2,000 פריטים. מוזיאון לצעצועים צריך להיות שמח כשנכנסים אליו, וגם כשיוצאים ממנו.

״חלק מהצעצועים מוצגים כסיפור. כך לדוגמה אוסף צעצועי הפח שלי מוצג כסיפור של מקבץ פריטים שנוסעים יחד. הוא מתחיל בכלי תחבורה, ממשיך ברובוטים ודמויות ויחד הם מייצרים מסיבה שלמה. כך גם קורה בצעצועים שקשורים בעולמות האוכל ולדמויות שהגיעו מעולם התוכן הזה. במוזיאון מוצג גם אוסף עצום של בובות FEZ ואוסף של בובות ברבי וקן – כולל סדרה שלמה שבה משוייך קן לקהילה הגאה״.

תחושת תמימות ופשטות

התצוגה כוללת גם בובות של דמויות מסדרות וסרטים כמו צעצוע של סיפור, אי.טי, הגרמלינס, דרדסים, פופאי ואוליב, בילבי, המיניונים ועוד. לצידם מציג מציג מינקובסקי אוסף עצום של גולות שאותן קיבל מאשתו של אבי ישינובסקי, מי שהיה מורה שלו בתיכון – מורה לחיים, כדבריו – שנפטר לפני כשנה.

פינה ייחודית הקדיש מינקובסקי לצעצועי ארץ ישראל, ובהם צעצועים של חברת מאייר, צעצועי גמדה שייצרו מכוניות ממתכת וצעצועי שי שאת בעליו איתר מינקובסקי רק לפני שנה. באוסף הזה כלולות גם הבובות של ילד הבמבה שהפך לאייקון ישראלי מובהק ולצידם גם ספרי זיכרונות שבהם נהגו לכתוב בני הכיתה וחברים, משהו שהיום נראה כל כך תמים.

כיאה למוזיאון צעצועים המקום מעוצב בצבעוניות עזה וכובשת שמשתלבת בהרמוניה עם אלפי הצעצועים. בתהליך העיצוב סייעו למינקובסקי המעצב גילי אונגר, סדנת ״להלביש את הבית הדבר האמיתי״ וחברת הצבעים בנג׳מין מור.

אתה מנסה להעביר מסר ייחודי למבקרים כאן?

״אני מנסה להעביר את תחושת התמימות והפשטות שבה אני גדלתי. הצעצועים שלי היו מאוד פשוטים. חוויות הילדות שלי דומות לאלה שהיו לרובנו: כולם אספו קלפים או ניירות מוזהבים, עטיפות של מסטיקים, בולים, ניירות, מכתבים ריחניים ומפיות. כולם קפצו בחבל או בגומי, שיחקנו בכדור או בחמש אבנים, בגוגואים ובגולות. את רוב הזמן בילינו בחוץ. לצעצועים שאני מציג באוסף התוודעתי עם השנים, העמקתי ולמדתי את המקורות ומה עומד מאחורי כל אחד מהם״.

birds

הביקור במוזיאון מתקיים בתיאום מראש והסיור בו נערך רק בהדרכה שאותה מעביר מינקובסקי יחד עם אשתו פזית ירון, שחקנית במקצועה. ״הבנתי שזו הדרך הנכונה להעביר את החוויה שהאוסף הזה מייצר. אני לא מתיימר לחנך את המבקרים, אלא מעניק להם חוויה מהנה וצבעונית, קצת אסקפיזם מהטירלול שעובר עלינו בחיים בחוץ. אני מאמין שכל אחד שייכנס למוזיאון ימצא את פיסת הילדות שלו, או את הצעצוע שאהב ונשכח״.

מתי החלטת שאתה מעביר את האוסף מהבית הפרטי שלך והופך אותו למוזיאון?

״זה לקח די הרבה שנים עד שהחלטתי שאני חולק את שמחת הילדות הנוסטלגית הזו עם אנשים נוספים, שיוכלו לבקר ואולי להידבק באותה התחושה התמימה שאני מרגיש כשאני בסביבת הצעצועים. הבנתי שיש לי אוצר ביד שנכון לשתף בו את הקהל הרחב״.


זמן צעצוע | מוזיאון הצעצועים הנוסטלגיים של ירון מינקובסקי
יהודה מרגוזה 15, שוק הפשפשים יפו
מועדים לסיור מתפרסמים בעמוד הפייסבוק או האינסטגרם
פרטים נוספים והרשמה לסיורים בווטסאפ 052-4358887

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden