כל מה שחשוב ויפה
מוזיאון העיר תל־אביב-יפו. צילומים: אייל תגר
מוזיאון העיר תל־אביב-יפו. צילומים: אייל תגר

מוזיאון העיר ״נותן לתושבים לכתוב את הסיפור שלה״

מוזיאון העיר תל־אביב-יפו בכיכר ביאליק ייחנך בסוף השבוע הקרוב. רואי רוט (בריז קריאייטיב) שהוביל את תהליך העיצוב: ״היה חשוב למסגר את האקלקטיות ולייצר ׳היגיון בתוך השיגעון׳״

בתום תקופת הרצה שנדחתה והתארכה בשל אירועי ה־7 לאוקטובר, בסוף השבוע הקרוב ייחנך באופן רשמי מוזיאון העיר תל־אביב-יפו השוכן במבנה ותיק ומרשים בכיכר ביאליק. בכך הוא מהווה חלק ממרחב תרבות מתחדש סביבה, לצד ארבעה מרכזי תרבות ומורשת שפועלים בה; בית ביאליק – מוזיאון וארכיון של המשורר הלאומי, המרכז למוסיקה ע״ש פליציה בלומנטל, בית ליבלינג – מרכז העיר הלבנה, ומוזיאון בית ראובן. 

מאז הוקם בשנת 1925, עבר המבנה מספר גלגולים, ובכלל זה שימש כמשכנה של עיריית תל אביב מעל ארבעים שנים, כארכיון, וכמוזיאון ומרכז לתולדות העיר (בשמו הקודם: בית העיר). לקראת חגיגות 100 השנים לתל אביב בוצע בו תהליך שיפוץ־שימור מקיף שכלל גם תוספת בנייה ועליו הייתה אמונה האדריכלית מאירה קובלסקי. לקראת גלגולו הנוכחי כמוזיאון העיר תל־אביב-יפו ע״ש שושנה וזבולון תומר, ביצעה בו העירייה ביוזמת קרן תל־אביב-יפו תהליך חידוש, כשעל מהלכי השימור שנדרשו היה אמון האדריכל אורי פדן ועל תכנון עיצובו הנוכחי כמוזיאון העיר הופקדה חברת בריז קריאייטיב.

מוזיאון העיר תל־אביב-יפו

מוזיאון העיר תל־אביב-יפו

חדרו של מאיר דיזנגוף

חדרו של מאיר דיזנגוף

טל גולני מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

טל גולני מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

דוד וקסלר מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

דוד וקסלר מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

ניב תשבי מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

ניב תשבי מתוך התערוכה ״מלאכה ובטלה״

לשכת ראש העיר הראשון מאיר דיזנגוף שומרה ושוחזרה, וחלל הפנים נותר כשהיה למעט אקט מינורי של הגבהת התקרה באטריום העליון כדי להעצים תחושת אווריריות, וכן שולבו בו תשתיות נדרשות של תאורה, אקוסטיקה ומולטימדיה. מרפסת הגג זכתה בריהוט חדש ואמצעי הצללה שהפכו אותה לאזור נעים ומזמין, וכך גם החצר היפה שבקומת הקרקע (קומת הכיכר) עם בית המאפה המשובח שהתמקם בה. 

מוזיאון העיר, בניהולה של מיכל בהרב עוזרד המשמשת גם כאוצרת הראשית שלו, אינו מוזיאון היסטורי וגם לא מוזיאון אמנות במובנם המוכר והידוע, ואין לו אוסף. עם ההחלטה על חידושו ורצון לייצר ״משהו אחר״ שלא נעשה עד כה, הקונספט שגובש עבורו הוא של מוזיאון שיתופי/ השתתפותי – כזה שמכנס אירועי עבר, התרחשויות הווה, אמנות, וסיפורים של אנשים שחיו וחיים אותה לכדי חוויה ייחודית. לצד סיפור תולדות העיר המוזיאון מבקש להציג את רוחה המיוחדת; את הרבגוניות הפיזית והאנושית שמאפיינת אותה, את ערכיה ואופייה האקלקטי ואת הקולות הרבים שפועלים בה.

שלא כמוזיאונים שאליהם הורגלנו, המוזיאון לא מבוסס על אוסף פיזי אלא על אוסף סיפורים – זיכרונות, אירועים וחוויות שעברו ועוברים על העיר ותושביה. הוא נותן לתושבים לכתוב את הסיפור שלה

״שלא כמוזיאונים שאליהם הורגלנו, המוזיאון לא מבוסס על אוסף פיזי אלא על אוסף סיפורים – זיכרונות, אירועים וחוויות שעברו ועוברים על העיר ותושביה. הוא נותן לתושבים לכתוב את הסיפור שלה״, אומר רואי רוט, המעצב הראשי של בריז קריאייטיב ומי שהוביל את הפרויקט (ביחד עם המעצבת גילי פיינגולד).

״אמנם יש בתצוגה אוביקטים פיזיים, אך הם אינם הגרעין המשמעותי שלה. הסיפורים של האנשים והחוויות שלהם שצמחו בעיר וממנה ומאירות אותה בזוויות מבט מגוונות הם הגרעין שבונה את התוכן, והמשימה שלנו כמעצבים הייתה להנכיח אותם״.

גיבוש הקונספט החדשני ויישומו נרקם כתהליך שלו היו שותפות המחלקות השונות בבריז קריאייטיב – תוכן, תוכנה, עיצוב חלל ועיצוב גרפי – כמו גם אוצרות המוזיאון ו״הלקוחה״ – קרן תל אביב. ״זו הייתה עבודת פסיפס מורכבת, כי התוכן התמודד עם אתגר גדול של איך להכניס את הסיפורים.

רוח עיר היא מהות חמקמקה. וככזאת ׳לכידתה׳ ואופן הצגתה היו מאתגרות. ״ביצענו הרבה מאוד הדמיות ומודלים כדי להעביר אותה נכונה״ אומר רוט.

רואי רוט. צילום: לילך רז

רואי רוט. צילום: לילך רז

רואי רוט. צילום: לילך רז

תצוגת הקבע

בראש ובראשונה, לדבריו, נדרש בירור לגבי הגדרת המוזיאון והבהרה שהוא אינו מוזיאון היסטורי, אלא יותר מוזיאון נרטיבי שבא לספר סיפור. ״במקרה כזה התהליך מתחיל עם האוצרים שאמונים על איסוף הסיפורים. הם אלה שמחליטים מה מספרים, ואנשי המדיה והעיצוב אמורים לספק את המענה לאיך מספרים אותם. ניהלנו סוג של פינג־פונג בין התוכן והעיצוב, כשהאתגר המשמעותי היה למצוא דרכים ורעיונות שתכליתם לייצר את האינטראקציה הנכונה בין שתי המהויות״.

אם בתחילה, אומר רוט, המחשבה על עיצוב החלל הייתה כעל מעין ספרייה לבנה ונקייה ברוח נורדית משהו, מהר מאוד היא ירדה מהפרק. ״חלל נקי כזה לא מתאים ׳לספר׳ את תל אביב, שהיא עיר רבגונית, מאפשרת ושוקקת חיים שיש בה סוג של המולה. בתוך כך, התפיסה המרכזית של העיצוב הייתה לייצר בחלל המוזיאון גרסה של עירוב שימושים באמצעות פלטפורמות שונות, אינטראקטיביות ואחרות.

״יש בו אגפים אך הוא אינו נחלק לאזורים מוגדרים, וככזה הוא מאפשר שיטוט חופשי המזמן מפגשים עם רובדי תוכן שונים ועם תמות רלוונטיות שמספקות חומר למחשבה ולהעלאת שאלות״.

חלל נקי כזה לא מתאים ״לספר״ את תל אביב, שהיא עיר רבגונית, מאפשרת ושוקקת חיים שיש בה סוג של המולה

התערוכות במוזיאון הן תערוכת קבע (אוצרת: קרן עוז), תערוכת אמנות שאמורה להתחלף מידי שנה (אוצרת: גלית גאון), ואוסף הסיפורים, ״הגרעין הקשה״ שהקנה לו את הטייטל מוזיאון השתתפותי (אוצרת: תום כהן). תערוכת הקבע נפרשת בקומת הכניסה ובקומה שמעליה, ומציגה ציוני דרך, התרחשויות ואירועים משמעותיים בחיי העיר.

תערוכת האמנות הנוכחית, שחונכת את הווייתו ההשתתפותית של המוזיאון היא ״מלאכה ובטלה״ העוסקת בתרבות וכלכלה. 27 יוצרים לוקחים בה חלק,
וכנגזר משמה היא מבקשת להתחקות אחר תפקידם של עשייה וחופש/יזמות ובטלה לאורך שנות חיי העיר ועד היום.

אוסף הסיפורים מוצג בקומת הכניסה המרוצפת באריחים מצוירים בטעם של פעם. האוסף, שנצבר בעקבות קול קורא ומלאכת איסוף שקדנית, נשען ברובו על אמצעים דיגיטליים ואינטראקטיביים, דוגמת שולחנות עם מפות כמסכי מגע שכל לחיצה על נקודה בהן מפגישה עם סיפור אחר, מפת ציר זמן אינטראקטיבית המוצגת על הקיר ומזמינה גם כן ללחוץ על נקודות בה כדי להגיע לסיפורים מבוקשים, או אוסף כרזות דיגיטלי, שבמגע יד של המבקר על כרזה נבחרת מספק הסבר עליה
ואת הסיפור המלווה אותה.

״הדיגיטציה של הסיפורים מאפשרת גמישות להתחדש ולעדכן את המוצג ברמה יום־יומית ומייצרת כך אוסף חי, דינמי ומשתנה״. על אחד הקירות בקומה מוצגות תיבות מכתבים, המכילות מכתבים מקוריים, משוחזרים ומודפסים, שמביאים סיפורים העולים מתוך הכתיבה. באזור נוסף בה יש אינטרקומים שמובילים לסיפורים נוספים.

אוסף סיפורי העיר

אוסף סיפורי העיר

birds

בשתי הקומות העליונות של האטריום, העיר מספרת את סיפורה בהבטים היסטוריים ובהבטים תמטיים מגוונים; כך לדוגמה קיר ששואל אם תל אביב היא בועה מנותקת או בבואה של החברה בישראל, קיר שמתייחס לקודש וחול, קיר שמתייחס למחאות, קיר עם שלטים מהעבר שלוקטו מרחבי העיר, או אזור שמיועד לילדים. רוט: ״עם כל שילוב הדיגיטציה זה לא רק מוזיאון של מסכים, והיינו צריכים לייצר סביבות מתאימות לכל תמה״.

שפת העיצוב מדבררת את האקלקטיות התל אביבית בדרך של שילובים; משלבת חומרים ״גבוהים״ עם ״נמוכים״, פריטים חדשניים לצד ישנים, ואפילו שילוב של מספר סגנונות באותו אוביקט, כמו השולחנות של תצוגת המפות הדיגיטליות שעוצבו תוך שילוב רגליים שונות זו מזו – רגלי נירוסטה עכשוויות לצד רגלי עץ בסגנון לואי.

ככלל, אין רגע דל בעת שיטוט בחלל, שכל אזור בו משדר דינמיות ומדמה שיטוט עירוני. ספרים שנכתבו על תל אביב מתוך ספרייה ששכנה במקום בעבר פזורים במרחב ומזמינים לעלעל בהם, וגם גרמי המדרגות מלווים בהקרנות משתנות על הקיר התוחם אותם כעוד מפגש עם תוכן.

בה בעת, מציין רוט ״היה חשוב למסגר את האקלקטיות ולייצר ׳היגיון בתוך השיגעון׳. החלל צריך להיות קריא ונגיש ומינונים נכונים והיררכיה ברורה הם ממדים משמעותיים מאד לצורך זה. יצרנו אותה באמצעות מערכת חומרים, גמרים וצבעים שחוזרת על עצמה, דוגמת מערכת השילוט על הפונטים שלה, שעוצבו ייעודית למוזיאון על ידי חברת המיתוג רה־לבנט״.

אחת ממטרות המוזיאון היא לקדם שיח עירוני ערכי, ולא לקפוא על השמרים כמגדל שן מוזיאלי. אופן תרגומה באמצעות העיצוב המיוחד אכן מצליח לממש אותה, ורוט מסכם: ״הכוונה היא להמשיך ולספר את סיפורה של תל אביב, לכן גם עתידות להתקיים במקום סדנאות, פעילויות שונות ותכניות פדגוגיות. מדובר בחוויה אחרת מהמוכר ומקובל במוזיאונים, ומעניין יהיה לראות איך הקהל יגיב אליה. אנחנו מקווים שהיא תגרום לו להמשיך ולספר את הסיפור״.


השקתו הרשמית של מוזיאון העיר תל־אביב-יפו תתקיים בסוף השבוע הקרוב (28-30.3) בסדרת פעולות אמנות ציבורית (ניהול אמנותי: דפנה קרון) בחללים השונים של המוזיאון וברחבי כיכר ביאליק. שלל פעולות אמנותיות, נדירות, משעשעות וחד־פעמיות יהדהדו את האוספים, תצוגות הקבע והתערוכה המתחלפת של המוזיאון.

בין המופעים: תהלוכת אופנה אזרחית של המעצב דוד וקסלר המנסחת מחדש את חווית הקולקטיב והיחיד בתקופה הנוכחית; תחנת הצלה – מיצב אינטראקטיבי בשיתוף מצילי העיר ואגף החופים; מופע של מקהלת מוקד 106 – לקט זעקות וטענות ממוקד הפניות העירוני בהלחנת אלון עדר, רונה קינן, מיה לנדסמן ואור רימר; פרפורמנס השתתפותי של מיפוי התאהבות ושברון לב בעיר; קפה התנגדות – מרחב של שיתוף ידע עם אקטיביסטיות ומובילי מחאה ומפגשים אישיים עם אמני המוזיאון, שילוו את הקהל בשיטוט אל מאחורי הקלעים של יצירותיהם.

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden