הרשימה המשותפת // 4.4.24
אסאנה לרגע במוזיאון ארץ ישראל
״אסאנה לרגע – נשימה מדיטטיבית במציאות עכשווית״ מוצגת במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב (אוצרת: רז סמירה). התערוכה היא מבע של רוגע, איזון וחלום בהקיץ ולו לרגע במציאות היומיומית בישראל. התקופה הסוערת שבה אנחנו נמצאים מאז השבעה באוקטובר, משפיעה על הדרך שבה אנו חווים את המרחב הביתי והציבורי ומציפה ביתר שאת שאלות על יחסי הכוחות בין הפרטי־הרגשי ובין החברה והשלטון.
תערוכה זו נולדה מתוך המציאות העכשווית בישראל, כמענה לצורך הנפשי הבסיסי להפוגה, להתרחקות מ״ה־כאן וה־עכשיו״ הכואב והמאיים אל עבר האמורפי, המופשט, המרגיע והמרפא לנפש, המנותק מזמן וממקום. התערוכה מציגה עבודות וידאו לצד תצלומים עכשוויים. בתערוכה משתתפים 24 אמנים בינלאומיים ועכשוויים שיוצרים יחד מקצב עבודות ייחודי של סאונד, צבע וצורה.

סיגלית לנדאו. צילום: יותם פרום

חנה סהר

מירב הימן

סשה טמרין
מול מה את עומדת? במרכז לאמנות דיגיטלית
התערוכה ״מול מה את עומדת?״ תפתח מחר (5.4) במרכז לאמנות דיגיטלית חולון (אוצרת: אביטל ברק). התערוכה נוצרה בעקבות מחקר של שנה בשם ״מסע בעקבות האימפריה העות׳מאנית״ שתר אחרי העקבות של האימפריה העות׳מאנית במרחב המקומי בהשתתפות אמנים, אנשי אקדמיה, ארכיאולוגיה ואדריכלות. היא מזמינה את הצופה למסע בזמן ובמרחב, שואלת שאלות על העבר המקומי ומדמיינת איך העתיד שלו היה יכול להיות.
כמו המחקר הקבוצתי שהוליד את התערוכה, גם עבודות האמנות שבה יוצרות מרחב פרום ואקלקטי שאי אפשר באמת ללמוד ממנו על ההיסטוריה של האימפריה העות׳מאנית – ששלטה במשך 400 שנה והשאירה את חותמה על כל תחומי החיים. אך הוא מפנה זרקור ומחזיר לחיים רגעים ומקומות, יחסים והזדמנויות שהוחמצו. בצילום, פיסול, וידאו וסאונד – הפאזל השבור והחסר של האימפריה העות׳מאנית מתגלם בחומר.

אלהם רוקני

מארק ישאייב

מיכל בראור
לבנות את הים במוזיאון תל אביב
התערוכה ״לבנות את הים: ורנר יוסף ויטקובר ותכנון קו החוף של תל אביב״ שמוצגת בארכיון עזריאלי לאמנות במוזיאון תל אביב (אוצר: ערן נוימן), בוחנת את יחסי העיר והים. היא מגוללת את ההיסטוריה של רצועת החוף העירונית ומעלה שאלות לגבי עתיד אחד הנכסים התל אביביים החשובים ביותר. סביב התוכנית משנות ה־60, של האדריכל ורנר יוסף ויטקובר, שהיה אמון על תכנון חוף הים מגינת לונדון ועד לצפון גן העצמאות, נסקרות בתערוכה 100 שנות תכנון ופיתוח של רצועת החוף התל אביבית.
היא כוללת שרטוטים של יעקב רכטר לכיכר אתרים ושל האדריכל האיטלקי לואיג׳י פיצינאטו לרצועת החוף; מודלים, צילומים ארכיוניים, יצירות של דני קרוון, רות שלוס ושי איגנץ שציירו את רצועת החוף; סרטונים מתקופת חיי הזוהר במלונות שרתון ובבריכת גורדון; מצגות של רעיונות לייבוש ובנייה בתוך הים התיכון; מדפסת שמציירת בחול ועוד.

בריכת גורדון בתכנון ורנר יוסף ויטקובר, 1956. צילום: יצחק קלטר, הארכיון העירוני תל אביב – יפו

חוף הים ובריכת גורדון ההיסטורית בתכנון ורנר יוסף ויטקובר, שנות ה-60. צילום: ורנר בראון, הארכיון העירוני תל-אביב–יפו

טיילת החוף של תל־אביב–יפו, שנות ה־2000. צילום: גיא כהן
עין הוד – דור 4 במוזיאון ינקו דאדא
ארבע תערוכות יחיד של אמני.ות עין הוד בני ארבעה דורות ייפתחו מחר (5.4) במוזיאון ינקו דאדא בעין הוד. המקבץ יכלול שתי תערוכות גדולות: הראשונה של בן ציון מגל (אוצרת: אירית מילר), ממייסדי הכפר, שנוף ואדם בישראל עומדים במוקד עבודותיו. השנייה, של בנימין לוי (אוצר: אריה ברקוביץ), ששאב את השראתו לציורים ולפסלים מתצלומי משפחה ישנים.
שתי תערוכות קטנות יותר ייפתחו לגד צ׳רני (אוצרת: צאלה קוטלר הדרי), מהאמנים הפעילים היום בכפר, שיציג בחלל הספריה; ולנעה אורליצקי (אוצרת: ניצן שובל־אבירי) שמייצגת את הדור הצעיר.

נועה אורליצקי. צילום: שניר אוזנוביץ

גד צרני. צילום: מ״ל

בנימין לוי. צילום: אבי חי
דוד ניפו בגלריה רוטשילד
״ציפורים שרו״, תערוכת יחיד לדוד ניפו תפתח הערב (4.4) בחלל החדש של גלריה רוטשילד אמנות ברחוב משה מאור 2 (אוצר: דורון לוריא). בתערוכה תוצג קבוצת ציורים שיצר ניפו בשנים האחרונות, עבודות העוסקות במחזוריות החיים והטבע שבהן הוא שוזר נוסחאות ייצוג קלאסיות ובקיאות במקורות מקראיים ותיאולוגיים, יחד עם יסודות מופשטים ואקראיים. העבודות תופסות באמצעות ווירטואוזיות דקויות חומריות, מתכתבות עם מסורת ציורית מתולדות האמנות, ובה בעת גם משחקות איתה ואף שוברות אותה.

דוד ניפו, דיוקן עצמי. צילומים: מ״ל

אדמה חרוכה בגלריה עזריאלי
התערוכה ״אדמה חרוכה״ שמוצגת בגלריה עזריאלי של מכללת הדסה בירושלים (אוצרת: שני אביבי) מבקשת לבחון, דרך התבוננות אל יער שעלה באש, הרהורים לגבי החברה בישראל. מה יכחד ומה דווקא יצמח בעוצמה בעקבות ״השריפה״? העבודות בתערוכה מציעות נקודות מבט אחרות על מערך הקיום פה. אפשרויות למרחב המאפשר את הדיאלוג בין הארעי לקבוע, תחושת חוסר האונים אל מול העוצמה שבהמשכיות של הטבע.
חלל התערוכה הופך לסביבת יער מוגנת – למקלט – המאפשרת לצופה להתהלך בה כמחסה מפני הסערה והאיום שבחוץ. רגע עצירה בזמן. מקום למחשבות על הפוטנציאל הגלום באדמה החרוכה ועל הכוח בהתעוררות ושיקום.

קארין בן חיים. צילום: דניאל אברג׳יל

שחר מרקוס. צילום: אירה פרוחורובה
תמר גרעיני בגלריה מחניים
״שביל ארץ אהבתי״, תערוכת יחיד לתמר גרעיני תפתח בשבת (6.4) בגלריה מחניים בקיבוץ מחניים. גרעיני, צלמת מקצועית, טיילת ואוהבת הארץ, יצאה לטיול הרפתקני ומסעיר בשביל ישראל עם בעלה, אלי, וכלבתם הנאמנה, באפי. הם ארזו ציוד ויצאו למסע ממושך בנופי השביל ובתמונות הארץ לאורכו.
החוויות הולידו סיפורים מרתקים, שבהם תמי ואלי הם הדמויות המרכזיות, ובאפי הכלבה – גם. הטבע הגדול, הנופים המשתנים, מזג האוויר, השמש, הרוח, האור והצל הם חלק בלתי נפרד מהעלילה. הסיפורים והחוויות אצורים בתמונות שמופיעות בתערוכה, ויש רבים נוספים.

תמר גרעיני












