כל מה שחשוב ויפה
אסף הינדן, Figure Of Work בגלריה ברוורמן. צילומי הצבה: דניאל חנוך
אסף הינדן, Figure Of Work בגלריה ברוורמן. צילומי הצבה: דניאל חנוך

להתבונן במתבוננים: אסף הינדן בגלריה ברוורמן

בתערוכת יחיד מציג אסף הינדן סדרה של עבודות שצילם במוזיאונים ברחבי העולם. את הצופים ביצירות, שהוא צילם מהגב, הוא הופך למוקד העבודה, באמצעות תהליך שבמסגרתו הוא מסיר כל סממן זיהוי שקיים בצילום

הצופים שמגיעים לתערוכת היחיד של אסף הינדן בגלריה ברוורמן מתבוננים לאורך כל הביקור שלהם בצופים אחרים. גוף העבודות Figure of Work שמוצג בה מורכב מעבודות שצילם הינדן לאורך שנים במוזיאונים שונים בעולם, שבהם מופיעים אנשים מתבוננים ביצירות מסוגים שונים.

פעולה אחת, לכאורה קטנה, שעושה הינדן בצילומים – הופכת אותם לכאלה בעלי משמעויות שונות לחלוטין: הוא מנקה מהם את היצירות שעל הקירות, ומשאיר רק את בני האדם המתבוננים והמתבוננות. הוא מותיר את המוזיאונים עירומים מיצירות האמנות שמגדירות אותם, ממה שהופך אותם למוסד, ומשאיר את מופע ההתבוננות ככוכב העבודה.

מוזיאון ישראל, ירושלים, 2024

מוזיאון ישראל, ירושלים, 2024

אלברטינום, דרזדן, 2023

אלברטינום, דרזדן, 2023

המוזיאון לאמנות עכשווית, בנגקוק, 2023

מוקה, המוזיאון לאמנות עכשווית, בנגקוק, 2023

מוזיאון אולד מאסטרס, בריסל, 2023

מוזיאון אולד מאסטרס, בריסל, 2023

קונסטהאוס, ציריך, 2023

קונסטהאוס, ציריך, 2023

הינדן (35) הוא בוגר המחלקה לצילום בבצלאל ובוגר תכנית התואר השני של האקדמיה המלכותיות לאמנויות יפות של אנטוורפן. במהלך השנים הציג תערוכות יחיד והשתתף בתערוכות קבוצתיות, וזכה במספר לא מבוטל של פרסים – ביניהם פרס האמן הצעיר של משרד התרבות לשנת 2022. רק לפני חודשיים נסגרה תערוכת היחיד הקודמת שלו שהוצגה בלובי מקום לאמנות בתל אביב (אוצרת: אורית מור), וזו תערוכת היחיד הראשונה שלו בגלריה ברוורמן כאמן הגלריה.

במקביל לעבודתו הפרטית כאמן הוא גם אוצר. בימים אלה מוצגת תערוכה קבוצתית שאצר, ״סימן לבאות״, במרכז אדמונד דה רוטשילד; ובעבר אצר תערוכות בין השאר בגלריה אינדי ובמקום לאמנות בקריית המלאכה.

על גוף העבודה בתערוכה שהוא מציג בברוורמן (אוצרת: עדי גורה) הוא עובד באופן סיסטמתי כבר לא מעט שנים. ״״העבודות נוצרו בין היתר מתוך העיסוק במקצוע שלנו, באמנות ובקודים שלה״, הוא מסביר. ״במהלך השנים, גם בגופי עבודות אחרים, אני עוסק באבולוציה של אמנות, בשאלות סביב הבעלות עליה. העיסוק הזה מונחה מדואליות בין משהו חופשי, שמונע מתשוקה, לבין משהו ממסדי ודיסציפלינרי. מוזיאון הוא מוסד שאמור למפות מידע חזותי, תרבותי והיסטורי, אבל כחושבים על זה – יש בו משהו שכמעט מתנגד למהות של האמנות עצמה.

״מוסדות מוזיאליים הם קרים ומנוכרים, אבל יש בהם תמיד משהו מכשף ומסקרן. אף אחד לא מרגיש מאה אחוז בנוח במוזיאון. אפילו לא אנחנו, שמתעסקים באמנות ביומיום. הרצון שלי בגוף העבודות הזה הוא לבדוק את הדבר הקצת מכשף הזה, הקר והלא־מזמין״.

כחלק מהקריירה האמנותית שלו הסתובב הינדן בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם. הוא עשה תואר שני בבלגיה והשתתף בתכניות רזידנסי באתונה ובפראג. ״בכל פעם שהגעתי למקום זר וניסיתי להטמע בו, מצאתי את עצמי הולך למוזיאון. למרות שמדובר כאמור במקום קר, עדיין יש משהו מוכר וקצת מנחם בדבר הזה, שיש בו אותה מערכת של חוקים קבועה בכל מקום בעולם.

אסף הינדן. צילום: דניאל חנוך

אסף הינדן. צילום: דניאל חנוך

הפורמט הצילומי העקבי מנטרל את העיסוק במקום והזמן. המטרה היתה ליצור האחדה, מקום שהוא נון־פלייס. בנוסף ליצירות, גם הצבעים של הקירות הוסרו. נותרו רק ניואנסים שיכולים לרמז על הזמן

״בהתחלה הייתי לוקח איתי את המצלמה למוזיאונים ללא מטרה ספציפית. עם השנים המבט שלי התחיל ללכת אחרי האנשים, שבשבילם כל המוסד הזה קיים, ולזהות כל מיני פעולות כמעט פרפורמטיביות שקורות גם לנו כשאנחנו מבקרים במוזיאונים. אנחנו מתנהגים וזזים אחרת״.

את אותן פעולות פרפורמטיביות תיעד הינדן במצלמה שלו, כשהוא מצלם את המבקרים מהגב, בדרך כלל ללא ידיעתם. הוא צילם במוזיאונים שונים בעולם, מדרזדן דרך בנגקוק ועד מוזיאון ישראל – רובם מוזיאונים שידועים ככאלה שמציגים עבודות של מאסטרים, שהאוספים שלהם הם כאלה בעלי ערך אמנותי אבל גם היסטורי. אבל בצילומים של הינדן אין מאפיינים של מקום, של זמן ובטח לא של יצירות. ללא הכיתובים לצד כל צילום – אי אפשר היה באמת לזהות איפה או מתי צולמו.

הפרפורמר נהיה היצירה עצמה

״הפורמט הצילומי העקבי מנטרל את העיסוק במקום והזמן. המטרה היתה ליצור האחדה, מקום שהוא קצת נון־פלייס. בנוסף ליצירות, גם הצבעים של הקירות נמחקו. נותרו רק ניואנסים שיכולים לספר את הסיפור של המקום או של הזמן, כמו לדוגמה טלפון של אחד מבין קבוצה של מבקרים צעירים שיושבים על הרצפה באחד המוזיאונים״.

המהלך של הסרה והחסרה הוא כזה שחוזר לא פעם בעבודות של הינדן, מה שעבורו מעורר את העיסוק בשאלה מה בעצם היה תפקידו של האלמנט שהוסר. ״ברגע שהיצירה יורדת, הזהות של המקום יורדת איתה. הערך שלו, האוסף שלו, המאסטרים שעל הקירות – את כל אלה אני מנטרל. במקביל, עצם ההסרה מושכת את תשומת הלב אל הפרפורמר. הוא נהיה היצירה עצמה. המיקוד הוא בו ובמחוות הגוף שלו. המקום מנוטרל ממטרתו המקורית והופך במה ליצירה אחרת״.

צילומי הצבה: דניאל חנוך

צילומי הצבה: דניאל חנוך

birds

מבחינה טכנית, פעולת ההסרה היא תהליך ארוך – לפעמים ארוך יותר מהצילום עצמו. ״נכון שיש היום טכנולוגיה מתקדמת, אבל למרות שאני משתמש בה, חשובה לי השליטה בה. אני מסיר טקסטורות שונות, ממציא נפילות חדשות של אור – כדי שפעולת המחיקה תהיה פחות מיידית, שהיא תישאר הכלי ולא המהות. תהליך העבודה מורכב משני חלקים: הראשון הוא הצילום, שכולל מעקב אחרי אנשים בלי שישימו לב עד שאני בוחר את מי ומתי לצלם; והשני הוא החלק שבו אני נמצא לבד, מול המחשב, ומנקה את הדימוי. זה חלק שלוקח המון זמן והוא כמעט מדיטטיבי עבורי״.

על תהליך הצילום במוזיאונים מספר הינדן שמדובר בכזה שמרגיש קצת כמו פעולת ריגול בסרט אקשן. ״אני מזהה פוטנציאל אצל אנשים ועוקב אחריהם בשקט. היום כולם מודעים מאוד למצלמה, וגם הקליק של הצילום מייצר רעש. בצילומים של אלה ששמו לב שצילמתי אותם אני לרוב לא משתמש. האותנטיות בהם נעלמת״.

יש במהלך הזה מבחינתך גם ביקורת על מוסד המוזיאון?

״ביקורתיות נמצאת בכל עבודה שלי, בין אם באופן ישיר או עקיף, ואני רואה באמנות דבר פוליטי במהותה. אני מפעיל מחדש מקום שהוא הרמטי, שיש לו מערך חוקים מוגדר וברור בעיקר תרבותית וחברתית. אני משבש בו משהו אבל משמר את האופי שלו, ובכך מציע אפשרות לבקר בו ולבקר אותו מחדש״.

״רצינו להתייחס לתערוכה כמשהו חי. לייצר מרחב שהוא בעצמו בעל אופי פרפורמטיבי ולהנכיח את חווית הביקור במוזיאון לא רק דרך הדימוי והטקסט, אלא להטעין את החלל בתנועה שמונחית על ידי קול. בכל מקום בחלל הגלריה שומעים את הסאונד בתדרים ובגבהים שונים, ואין מקום אחד שבו אפשר לשמוע את הסאונד במלואו. זוהי עבודה שהיא לא פיזית, אבל היא לגמרי חלק מסדרת העבודות. כך שגם אם מבקר נכנס לחלל הגלריה לבד – הוא ירגיש שיש איתו אנשים נוספים״.


אסף הינדן | Figure Of Work
אוצרת: עדי גורה
גלריה ברוורמן, אילת 33, תל אביב
נעילה: 6.7

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

תגובה אחת

  1. יניר

    מתלבט אם ללכת לתערוכה, רק מהחשש שהוא יצלם אותי מהגב ויהפוך אותי לעוד אובייקט בתערוכה הבאה שלו…

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden