הרשימה המשותפת // 30.5.24
צל עץ תמר במוזיאון הרמן שטרוק
״צל עץ תמר״, תערוכת הדפס קבוצתית, תפתח הערב (30.5) במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה ותציין 100 שנים להקמתו של בית הרמן שטרוק (אוצרות: רות אופנהיים ודנה ניצני). שטרוק נחשב לאחד מאמני ההדפס החשובים של המאה ה־20, והיה לו ידע נרחב בטכניקות הדפס שונות ומגוונות. במשך שנות פעילותו כאמן בחר שטרוק להתמקד בשני נושאים עיקריים: דיוקנאות ונופים. באוסף המוזיאון כלולות עבודות רבות שלו המתעדות את חיפה לפני מאה שנים.
האמניות ניבי אלרואי, עינת אמיר, טליה בן אבו, מור רימר ואיילה נצר והאמן פריד אבו שקרה, הוזמנו להתבונן בעבודות ההדפס של שטרוק העוסקות בנוף החיפאי וליצור עבודות חדשות המציגות דרך התבוננות חדשה בעבודות הוותיקות, וכן יצירות המתארות את הנוף העכשווי של חיפה. נקודות המבט האמנותיות של יוצרות אלו מתבססות על ריקוּת הנוף של שטרוק, נאחזות בתיאורי הדקלים ומייצרות מבט חדש המגשר על פער השנים. העבודות בתערוכה מציעות פרשנויות שונות בנות־זמננו לנוף החיפאי ומתבססות על טכניקות עבודה עכשוויות, המאתגרות את טכניקות הדפוס השונות.

פריד אבו שקרה במוזיאון הרמן שטרוק. צילום: ג׳ני כצנר

ניבי אלרואי. צילום: מ״ל

טליה בן אבו. צילום: מ״ל
מוחמד אבו סאלמה במוזיאון תל אביב
״אֶשֶׁד״ – מיצב חדש של מוחמד אבו סאלמה מוצג במוזיאון תל אביב (אוצרת: שחר מולכו). אלפי מטרים של שרשראות מתכת המזוהות עם הדיסקית הצבאית ובעת הזו עם משפחות החטופים תלויות ומשתלשלות מתקרת מפל האור במוזיאון וניתכות על פני רצפת מראה, כמבול גשם כבד.
המובייל הענק המונומנטלי שיצר אמן התאורה מזמן למבקרים חוויה הנעה בין היקסמות ממרחב פנטסטי, נוצץ ומתעתע לבין תחושת מועקה שעולה אל מול תהום פעורה העלולה בכל רגע לקרוס אל תוך האינסוף. מאז ה־7 באוקטובר הזמן מקבל משמעות שונה, הימים עוברים והוא כמו קופא ונע. המיצב עוסק בהשתקפות העצמית שלנו ובאובדן האנושי הנובע ממעשה המלחמה.

מוחמד אבו סאלמה במוזיאון תל אביב. רישום הכנה. צילומים: Blackout Group
תערוכות חדשות במשכן לאמנות עין חרוד
שלוש תערוכות חדשות ייפתחו מחר (31.5) במשכן לאמנות עין חרוד. הראשונה, ״עבודה, מלאכה, פעולה״ מתוך אוסף המשכן (אוצר: אבי לובין) היא תערוכת קבע חדשה שמבקשת לבחון את האוסף דרך היחסים, הקשרים והמתחים בין שלוש קטגוריות של עשייה: עבודה, מלאכה ופעולה, כשלושה עקרונות בסיסיים, על פי החלוקה שהציעה הפילוסופית היהודייה־גרמניה חנה ארנדט. התערוכה נבנתה מתוך מחשבה על שלוש הקטגוריות האלה באופן שמאפשר מפגשים לא צפויים, לעתים אינטואיטיביים בין עבודות מתקופות, מקומות, זרמים וסגנונות מגוונים. בו בזמן, היא מדגישה את הדחיפות לשימור התרבות והצלת האמנות של הקהילות היהודיות בסכנת הכחדה.
השנייה, ״טיש״ (אוצרת: דבורה ליס), תערוכה באגף היודאיקה שעוסקת בשולחן השבת, באמצעות עבודות של של 18 אמנים ובראשם האמנית הקאנונית ג׳ודי שיקגו. מהו שולחן השבת באתוס הישראלי? אילו משמעויות אנחנו מייחסים לו? אילו סודות הוא טומן בין הכלים, לסעודה, לנוכחים בה – או לאלו שאינם נוכחים בה?
השלישית, ״קיבוץ לפעמים״, תערוכת יחיד לדב הלר (אוצר: אבי לובין). הלר (1937-2018) עלה מרומניה לישראל בגיל עשר וב־1955 הגיע לקיבוץ נירים, שם התגורר ופעל עד יום מותו. בשנות ה־70 היה ממקימי קבוצת האמנים ״המשותף קיבוץ״, שיצרה אלטרנטיבה לרווח באמנות הישראלית דאז. לאחר השבת השחורה, הוחלט להסב חלל ייחודי במוזיאון להצגת עבודותיהם של אמני העוטף וכעת הזרקור עובר להלר, שנחשב מאז ומתמיד לבכיר שבהם.

זויה צ׳רקסקי במשכן לאמנות עין חרוד. צילום: גלריה רוזנפלד

ג׳ודי שיקגו. צילום: מ״ל

דב הלר. צילום: מ״ל
על מגש של כסף במרכז לאמנות עכשווית
״על מגש של כסף: אמנים למען ה־CCA״ תערוכת גיוס כספים בסימן 25 שנות פעילות מוצגת במרכז לאמנות עכשווית (אוצר: ניקולה טרצי בשיתוף גיא ברנרד רייכמן). שם התערוכה מתייחס לחגיגות הכסף של המרכז, ובנוסף, מתייחס לאשליה מסוימת שמובנית בעצם הנחת היסוד של תערוכת אמנות: הקלות שבה אנחנו פוגשים באמנות, כאילו בלא מאמץ בכלל, מסווה את כל העבודה הקשה, את המכשולים ואת הספקות המעורבים בהוויתו של אמן, ביצירה של האמנות ובהצגתה לקהל.
התערוכה מציגה עבודות שנוצרו על ידי אמנים שהציגו ב־CCA, או שעתידים להציג בו, וכן אמנים מבין ה״משפחה המורחבת״ של המרכז כגון קולגות, עובדים בהווה ובעבר וחברים קרובים. ההכנסות מהמכירה יחולקו שווה בשווה בין ה־CCA לאמנים המשתתפים.

אתי אברג׳ל במרכז לאמנות עכשווית. צילומים: מ״ל

מרינלה סנטורה בשיתוף מעיין קיפניס ומאיה נחום לוי

אוגוסטס סראפינאס
Incomplete ברחבת היכל התרבות
Incomplete, תערוכת צילום למען השבת החטופים, מוצגת ברחבת היכל התרבות מול ביתן אייל עופר (לשעבר הלנה רובינשטיין). התערוכה, שהיא שיתוף פעולה בין מטה משפחות החטופים, בנק הפועלים ו״יומן מסע, כוללת 23 תצלומים ומציגה זווית אישית של הצלמים בנושא המאמץ שנעשה להשיב את החטופים.
התצלומים שנבחרו לתערוכה לוכדים רגעים חזקים במאבק להשבת החטופים הביתה, כמו צעדת משפחות החטופים בתל אביב; סיור משפחות החטופים על גבול רצועת עזה; עצרת התמיכה הראשונה בכיכר החטופים; הבלון הצהוב כסמל למאבק להחזרת החטופים; הפגנת משפחות החטופים מול בית ראש הממשלה, חדר האוכל השומם והדומם בקיבוץ ניר עוז ועוד.

רחל אלרואי

איתי רון

אייל ורשבסקי
יערה צח בבית האמנים תל אביב
״השמש שוקעת פעמיים״, תערוכת יחיד ליערה צח, זוכת פרס רוזנבלט לאמנות חזותית 2022, תפתח בשבת (1.6) בבית האמנים תל אביב (אוצרת: אורלי הופמן) ובה עבודות פיסול שאותן יצרה במהלך ארבע השנים האחרונות. עם פרוץ מגפת הקורונה והגבלת הניידות במרחב הציבורי אספה האמנית עגלות סופרמרקט נטושות, שאותן מצאה במהלך שיטוטיה בסביבות העזובות, ואלה הפכו לחומרי גלם ביצירתה.
האובייקטים הפיסוליים הם הכלאות בין חלקי רדי־מייד שחולצו מן העגלות לבין חומרי מתכת, שנמתחו, הוארכו או הצטברו לכדי גופים כדוריים כמו משקולות. החלקים, שפורקו, שורטטו וכופפו סביב גוף האמנית, מהדהדים תנוחות גוף שונות. העבודה מזמינה את הצופה להשתהות במרחב גבולי, מעבר לנקודת סף פיזי ותפישתי, ולוכדת רגע של שינוי במאזן הכוחות המוכר.

יערה צח בבית האמנים תל אביב. צילומים: טל ניסים

מי (עדיין) מפחד מהזאב הרע בבית האמנים תל אביב
״מי (עדיין) מפחד מהזאב הרע״, תערוכה קבוצתית, תפתח גם היא בשבת (1.6) בבית האמנים תל אביב (אוצרת: ענת גורל־רורברגר). התערוכה מציגה מגוון של פרשנויות של אמנים ואמניות לדמות הזאב לאורך ההיסטוריה. בין הפרשנויות אפשר למצוא גם יחס חומל ומחבק לדמות הזאב, הנתפסת גם היום כחידתית ומאיימת.
בעבודת המחקר והאיסוף של התערוכה, מספרת גורל־רורברגר, היא נתקלה באמנים רבים שעסקו בדמות הזאב, במדיות שונות – מה שחיזק את הוודאות בדבר העיסוק העל זמני של האדם בדמות הזאב, שהפכה לסטראוטיפ של רוע, חופש ואפלה, רק משום שמעולם לא נכנעה לאדם, שמרה על החופש, וסירבה לניסיונות הביות שלו.

לנה זידל בבית האמנים תל אביב. צילום: מיכאל עומר

איזבלה וולובניק. צילום: גלריה רוזנפלד

מורן קליגר. צילום: מ״ל











