חן קריב יפת מבינה את החשיבות של קונטקסט

גיוס עובדים חדשים, כפי שיודע כל מי שניסה להתקבל לארגון גדול, הוא תהליך שמושקע בו זמן רב ושמעורבים בו בדרך כלל פונקציות שונות. בעבור המגייס.ת, פעמים רבות השלב הראשון יהיה סריקה של פרופיל הלינקדאין של המועמד הפוטנציאלי למשרה.

״תחשוב על מגייסת שנכנסת לעמוד הלינקדאין של מועמד למשרה״, אומרת חן קריב יפת, ראש צוות עיצוב מוצר בחברת WalkMe. ״ברגע שהיא נכנסת לפרופיל שלו, ווקמי פותחת לה הודעת פנייה שמתאימה לכישורים ולנתונים הרלוונטיים הנדרשים למשרה.

״היא לא הייתה צריכה לכתוב פרומפט, לתאר את המשרה, כמה ניסיון צריך וכן הלאה. ווקמי פשוט מאפשרת לה לשלוח הודעה מוכנה שמותאמת באופן אישי למועמד. תחשוב על זה כתוכן מוכן שיכול לייעל את התהליך במינימום חיכוכים, לחסוך זמן וכסף, ולייצר תהליך זורם ומהיר יותר״.

והכל בעזרת בינה מלאכותית.

״כן. כל החברות חושבות היום איך להכניס AI למוצרים שלהם. האתגר האמיתי הוא לשלב את את הבינה המלאכותית בתוך המוצר בצורה שתתישב עם הצרכים של המשתמשים, ובמקרה של ווקמי – לייעל תהליכים ארגוניים. אנחנו משלבים את זה בקונטקסט, במקום שהם צריכים את העזרה; זו החשיבות של הקונטקסט, ואין שני לזה בעולם״.

עזרה בזמן אמת

WalkMe היא חברת הייטק ישראלית שפיתחה פלטפורמה מבוססת־ענן, המפשטת את השימוש באתרי אינטרנט ובאפליקציות על ידי הנעה והכוונה לפעולה. החברה הוקמה ב־2011 ונכון להיום יש לה כ־35 מיליון משתמשים במעל ל־42 מדינות ברחבי העולם. על לקוחותיה העסקיים נמנות אלפי חברות, ביניהן תאגידים בינלאומיים גדולים דוגמת נסטלה, סימנס, לינקדאין, וולגרינס, וורנר מיוזיק גרופ ועוד.

הפלטפורמה של ווקמי ניצבת בראש מאגר התוכנות של הארגון/חברה והיא מעניקה לדרג הניהולי את האפשרות לראות איך העובדים בארגון עושים בהן שימוש, היכן הם מתקשים, והאם התוכנה שרכשו מייצרת את הערך שלשמה נרכשה. עם זיהוי השימושים והקשיים, ניתנים לעובדים כלים אופטימליים להתגברות על אותן בעיות תוך יצירת ממשק נוח וידידותי במיוחד, בכל תוכנה או אפליקציה ארגונית.

באופן זה אפשר להטמיע תוכנות, אפליקציות וטכנולוגיות חדשות תוך חיסכון בכסף, צמצום סיכונים ופרודוקטיביות מוגברת. הפלטפורמה פועלת על גבי אתרים קיימים בקלות, ללא צורך בכתיבת קוד נוסף. במרוצת השנים הלכה הפלטפורמה והתפתחה והיא מבוססת כיום על יכולות בינה מלאכותית המעניקות לה יכולות מגוונות.

״מטרת העל של ווקמי היתה מאז ומתמיד לגרום לבני אדם לאמץ טכנולוגיה בצורה יותר חלקה, ולשפר את היום־יום שלהם בעבודה״, מוסיפה קריב יפת. ״ארגון משתמש בווקמי כדי שהעובדים שלו יהיו יותר יעילים, שתהליכי העבודה יקרו בצורה זורמת יותר ושהארגון יבזבז פחות כסף על טכנולוגיה, טעויות אנוש וכן הלאה״.

את יכולה לתת עוד דוגמה?

״לכל מחלקת HR בכל ארגון גדול יש וורקפלואו של סקירת ביצועים (performance review) שמנהלים צריכים לעשות לעובדים. הם צריכים להעריך את העובד בטקסט חופשי שהם צריכים למלא, וכביכול הם אמורים לדעת מה הטקסט הזה אמור לכלול כדי שזה יעבור את המערכת. אנחנו יכולים לתת למשתמש גיידליינס ספציפיים, מה חסר בטקסט לארגון הספציפי שבו הוא עובד״.

מהז זה אומר?

״לדוגמה, נגיד שצריך למלא שלושה דברים שהמנהל הישיר שלו צריך לעשות בשביל לעזור לעובד להשתפר בנקודה מסוימת. אם הוא כותב הכל טוב, כמו שצריך, אז הכל בסדר. אבל אם משהו חסר אנחנו יודעים להסב את תשומת ליבו. זו לא ולידציה פשוטה כמו סיסמה לא נכונה, זה דברים מורכבים יותר.

״דוגמה אחרת: לקוח פנה לאיש מכירות בבקשה להתנתק מהשירות. איש המכירות פותח בקשה להשיג הנחה ללקוח כדי להשאיר אותו, אבל בשביל להשיג את ההנחה הוא צריך למלא סיבה בשדה ספציפי. יש קריטריונים ברורים למתן הנחה, אבל צריך לדעת אותם.

״מה שקורה בפועל זה שאנשים ממלאים את השדה, רק כדי שיהיה שם טקסט, ואז החברה לא יודעת אם הוא עומד בפרמטרים. אנחנו מאפשרים למשתמש להגדיר איזה פרמטרים צריכים להיות שם ועוזרים למלא את השדות הנדרשים בזמן אמת״.

בין חדשני ומשוגע למוכר ופשוט

קריב יפת, בת 36, היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית במכון טכנולוגי חולון (2015), בהתמחות בעיצוב לברודקאסט. עם סיום הלימודים היא הבינה שזה לא התחום שהיא רוצה לעסוק בו, והחלה לעבוד כמעצבת UI בסטודיו קטן, שם נחשפה לתחום בצורה מקצועית (״למדתי אותו תוך כדי ניסיון והתאהבתי בו״).

לאחר ארבע שנים עזבה לטובת עבודה בסטארט־אפ, ״כדי לגלות את עולם הפרודקט, ללוות מוצר לאורך חייו ולא רק בשלב הראשוני שלו״, וב־2021 הצטרפה לווקמי כמעצבת מוצר. לאחר כשנה קודמה לתפקיד ראש צוות עיצוב מוצר, וכיום היא מנהלת ארבעה מעצבים ועובדת עם שני מעצבים פרילנס בפרויקטים נקודתיים.

״כשהצטרפתי לווקמי האתגר הכי גדול היה איך לקצר את הזמן מהרגע שלקוח חותם עם החברה עסקה, ועד הרגע שהוא מפיק ורואה ממנה ערך. ההטמעה של ווקמי הייתה תהליך ארוך: לקח משהו כמו חודש לגלות את הבעיות בארגון, להבין איזה תוכן צריך לבנות, על איזה מערכות הארגון עובד.

״פה נכנס עיצוב: להבין איך לגרום למוצר להיות קל, ידידותי ופשוט יותר להבנה. אנחנו עדיין משתמשים במטרה הזו כאיזה כוכב צפון כשאנחנו עובדים על מוצרים חדשים, רק שהיום אנחנו מבינים שזה לא רק בניית התוכן או עקומת הלמידה, אלא גם נקודת המבט היחודית שלנו״.

באיזה אופן?

״עם הזמן הבנו שבארגונים גדולים יש מחלקות דומות עם תהליכים שדי חוזרים על עצמם בין חברה לחברה, ולנו יש כבר את הידע הזה. התחלנו ללמוד מאיסוף הנתונים ומהחוויה הזו, לבנות גלריות של תוכן מוכן שלוקח את זה בחשבון, כמו הדוגמה של גיוס העובדים.

״בנוסף, אחד האתגרים הוא להבין מול מי אנחנו עובדים. היום אנחנו מבינים שהאדם שאליו אנחנו פונים הוא מנהל המחלקה. הוא אולי לא בונה תוכן של ווקמי, אבל הוא מכיר את הבעיות הארגוניות בצורה הכי טובה ונמצא בנקודה שבה אנחנו יכולים לעזור לו יותר טוב. זו אחת הסיבות שאנחנו עושים הרבה יוזביליטי־טסט״.

שמה אתם מגלים בהם?

״מהניסיון שלי הפתרונות שאנחנו מוצאים אחרי יוזביליטי־טסט יהיו הרבה פעמים מאוד פשוטים ובעלי ערך ענק. לדוגמה, היה פיצ׳ר שעבדנו עליו שידענו שיהיו לו שני סוגים של משתמשים. האחד, אנשים שמאוד מכירים את ווקמי, את הטרמינולוגיה, את כל האדיטור, עד האזורים הכי נידחים שלו. השני, אנשי IT שלא מכירים את המוצר, והיינו צריכים ליצור טופס ששני סוגי המשתמשים יבינו.

״יש מונח שנקרא display condition – מתי אלמנט יופיע על המסך. משתמש מנוסה מבין מה זה, לא צריך לתת לו הסברים. לעומת זאת, הבנו שאנשי IT פחות מבינים ומתקשים. אפשר לשנות, אבל הסכנה בלשנות היא שלאחר השינוי, מי שמכיר את המושג, לא יידע שזה אותו דבר״.

מה עשיתם? 

״הוספנו משפט שמתאר את המצב, ואז יותר ברור מה הוא אומר ומה המטרה שלו. מבחינת פיתוח זה לוקח חמש דקות, אבל הערך של תיאור קצר, שחצי מהאנשים שמשתמשים בטופס יבינו ישר במה מדובר, הוא מאוד גדול״.

אז מה בסוף הכי חשוב מבחינת עיצוב?

״הציר בין כמה אתה רוצה להיות חדשני, לכמה אתה רוצה שהמשתמש ירגיש שהוא מכיר את הממשק שהוא משתמש בו. צריך למצוא את ה־sweet sopt בין חדשני ומוביל ומשוגע, למשהו מוכר ופשוט – תוך התחשבות במה צריכה הבעיה הספציפית שאתה מתמודד איתה.

״כל בעיה דורשת פיתרון קצת אחר, וברוב המקרים דווקא הפיתרון הפשוט הוא הפיתרון הנכון. זו בדרך כלל טעות של מעצבים צעירים, שיותר חשוב להם להיות יצירתיים וחדשניים מליצור חווית משתמש פשוטה ומובנת״. 

מה הפרספקטיבה שלך לאחר עשר שנים במקצוע?

״הכי חשוב זה להיות צנוע; לא לחשוב שאחרי עשר שנים ראית הכל, עיצבת הכל, ושאת יודעת הכי טוב. עם כל הניסיון שלנו אנחנו עלולים לעשות טעויות אם לא נבין שבסוף השופט האמיתי של המוצר שאנחנו מעצבים הוא המשתמש. זה משהו שלא הבנתי כל כך כשהייתי צעירה יותר. היום אני יודעת להגיע לזה עם קצת יותר צניעות, להבין שאם אני לא אעשה את השלבים שמוודאים שאני מגיעה לפיתרון הנכון, אני עלולה לטעות בגדול.

״בנוסף, כשהתחלתי לעצב זה היה בפוטושופ. היום הכלים הרבה יותר ידידותיים למעצב ממה שהיו פעם. לא היו מוצרים שהיו מיועדים לעיצוב מוצר, זה לאט לאט התחיל להיכנס לשוק. היום אנחנו במקום מאוד טוב מהבחינה הזו, אפילו הכלים שאוהבים להפחיד אותנו, AI, איש מקצוע טוב שמבין את העקרונות של עיצוב יכול להשתמש בהם כדי להעשיר את העיצוב והתהליך, להשתמש בבינה המלאכותית ככלי שלא יחליף אותנו יום אחד״.