כל מה שחשוב ויפה
דניאל לשם ועומר כנעני, Yellow Forever. צילומים: דנה כספי לביא
דניאל לשם ועומר כנעני, Yellow Forever. צילומים: דנה כספי לביא

Yellow Forever: ״אחרי השיתוק של ההלם, ניגשנו חזרה לסטודיו מתוך רצון לבנות מחדש״

דניאל לשם ועומר כנעני הכירו בשנה א׳ של לימודי אדריכלות באוניבסיטת תל אביב, ומאז הם בני זוג שעובדים ביחד. הסטודיו שהקימו נע בין פרויקטים אדריכליים לקולקציית ריהוט יחודית שהשיקו לאחרונה

יובל: בוקר טוב עומר ודני, מה שלומכם בתקופה מורכבת זו?

דני: בסדר, יחסית לתקופה המורכבת שאנחנו נמצאים בה. היום התעוררנו לעוד בוקר קשה ועצוב

יובל: כן, זה לא נגמר ולא נהיה יותר טוב. איך אתם מצליחים לשלב עבודה ויצירה בימים האלו?

עומר: אין ספק שהליך העבודה הפך להיות מורכב יותר, קשה לנו מאוד להתנתק מהמצב אבל אנחנו ממש מנסים להסתכל עליו באופטימיות זהירה, וזה מה שמניע אותנו להמשיך וליצור. אנחנו מרגישים שאין לנו ברירה אלא להאמין שבסוף, אחרי הכל, יהיה פה טוב יותר

דני: נגיד גם שזאת הסיבה לקום בבוקר, אחרת אין סיבה להמשיך. היצירה היא אוויר לנשימה, דרך התמודדות והבעת ביקורת על החיים והסביבה כאן

יובל: אז בואו נדבר על הסטודיו, אבל עוד לפני העבודות – השם שלו, Yellow Forever, שבימים אלו מקבל משמעות אחרת. מאיפה הגיע השם? למה צהוב? ולמה לנצח?

עומר: שאלה נהדרת. צהוב שבדרך כלל מהווה צבע חם ומעורר הפך בימים אלה לסמל המאבק להחזרת החטופים, ואנחנו חושבים שאין דבר חשוב מזה. השם של הסטודיו התחיל בסוף שנה א׳ ללימודי האדריכלות שלנו. עבדנו ימים כלילות על ההגשה והשיר yellow של קולדפליי התנגן ברקע ללא הפסקה. השיר תפס את שנינו במקום ובזמן הנכון ומאז לא נפרדנו

דני: תקופה קצרה אחרי אותו שבוע הגשות עברנו לגור יחד ובשנה האחרונה התחתנו. מסכן עומר (:

יובל: לא יודע אם מסכן זו המילה הנכונה אבל זה את אמרת. אז אם אני מבין נכון נפגשתם בשנה א׳ של לימודי אדריכלות באוניברסיטת תל אביב ומאז העבודה (והחיים) המשותפת

דני: נכון מאוד, הקשר שלנו התחיל בלימודים והתפתח ככל שהשנים עברו. אני חושבת שהלימודים אפשרו לנו והכינו אותנו לעבודה משותפת. את כל הפרויקטים עשינו יחד מלבד פרויקט הגמר. אין ספק שלמדנו מכל שלב בדרך ויותר מזה הכרנו אחד את השניה טוב יותר. אם פעם היו לנו הרבה מחלוקות היום הדברים באים בקלות ויש לנו שפה משותפת ומלאה יחד

עומר: אבל עדיין תמיד יש מחלוקות. שנינו מאוד דעתניים

יובל: והיה לכן ברור מהתחלה שהסטודיו יעסוק לא רק באדריכלות אלא גם במוצר ובעיצוב?

עומר: האמת שלא, כמו כל דבר, עיצוב המוצר נבע מצורך שלנו 🙂 כשדני עברה לגור איתי היו לי בדירה כמה רהיטים שבניתי עם הזמן. מאז כל פעם שהיה לנו צורך ברהיט/מוצר חדש לדירה התחלנו לעצב אותו יחד וכמובן שגם לייצר אותו יחד. עם הזמן אנשים התחילו להתעניין וכך הדברים התגלגלו. העובדה שהסטודיו עוסק לא רק באדריכלות אלא גם במוצר מאפשרת לנו להיות מאוד טוטאליים בשפה העיצובית

עומר כנעני: כמו כל דבר, עיצוב המוצר נבע מצורך שלנו. עם הזמן אנשים התחילו להתעניין וכך הדברים התגלגלו. העובדה שהסטודיו עוסק לא רק באדריכלות אלא גם במוצר מאפשרת לנו להיות מאוד טוטאליים בשפה העיצובית

דני: עומר צנוע ושכח מציין שהוא חלק משושלת אדריכלים ונגרים ומכאן הגישה שלו והידע בתחום, שעם הזמן התפתח לבחינה ועבודה עם חומרי גלם נוספים

יובל: ספרו לי עוד: שושלת אדריכלים ונגרים?

עומר: סבא שלי, אליאס, היה מורה לנגרות באיראן. כשהוא עלה ארצה עם סבתא שלי ואבא שלי, הוא הקים נגריה קטנה בקרית גת. אבא שלי, דוד, אחרי מספר שנות קבע בצבא התחיל לעבוד עם סבא שלי ובמקביל התחיל ללמוד אדריכלות.

עם סיום הלימודים הוא הבין שהתחום שמעניין אותו יותר זה תחום העץ והטכנולוגיה. עם השנים הוא פתח נגריה גדולה בקרית גת שעובדת עד היום. בתור ילד במקום לשחק בחול שיחקתי בנסורת

יובל: מה שנקרא הוסללת…

עומר: כן, אבל גם זה היה בקושי רב. לפני שהתחלתי ללמוד ארכיטקטורה עשיתי תאור ראשון במשפטים. ניסיתי לברוח אבל לא הצלחתי 🙂

יובל: כל אחד ומרד ההתבגרות שלו

אחרי השיתוק של ההלם

יובל: בואו נחזור לקולקציית הרהיטים החדשה שלכן שלשמה התכנסו: מה היא כוללת, איך היא נולדה. מי רוצה להתחיל לספר?

דני: הקולקציה החדשה עוסקת ברהיטים שמשלבים עץ, זכוכית, פלסטיק ומתכת. על פניו אין כאן בשורה חדשה, ההפך הוא הנכון. אנחנו מבקשים לבחון את העבר והיסודות.

הקולקציה שואבת השראה מתקופות שונות של ההיסטוריה האדריכלית, החל מאורדרים של התקופה היוונית הקלאסית ועד הגישה של בית הספר באוהאוס. המעצבים התעשיתיים הראשונים היו אדריכלים שלאחר מלחמת העולם השניה לקחו על עצמם את האחריות ליצור הכל מחדש ומהר. אנחנו רואים קווי דימיון בין התקופות ומנסים להתחקות אחר הערכים שהובילו אותם מתוך אמונה שעיצוב טוב צריך להיות נגיש ופרקטי

עומר: יחד עם זאת, אנחנו נמצאים בימים שבהם הטכנולוגיה מאפשרת לנו לעשות דברים שבזמנו יכלו רק לחלום עליהם, ואנחנו משתדלים להביא את זה לידי ביטוי, אם זה בחומרי הגלם הנבחרים ואם זה בנראות שלהם.

הקולקציה כוללת מספר רהיטים – שולחן אוכל, ספריה (mia), מתלה בגדים (drip), שולחן קפה (tatsuki), כיסא לאונג׳ (sima armchair), כיסא (u chair) ושרפרף (stool 2.0)

דני: היא נולדה בתחילת המלחמה, אחרי השיתוק של ההלם, ניגשנו חזרה לסטודיו מתוך רצון לבנות מחדש

עומר כנעני ודניאל לשם. צילום: מ״ל

עומר כנעני ודניאל לשם. צילום: מ״ל

יובל: אז בואו נדבר על הדבר הזה של השראה מתקופות שונות של ההיסטוריה האדריכלית, איפה פה זה משהו חדש שמתאים לעכשיו, ל־2024, ואיפה זה משהו שנראה (בקטע טוב, כן?) כמו משהו מלפני 100 שנה?

דני: אני חושבת ש־SIMA היא הדוגמה הכי טובה, היא גם היתה הרהיט הראשון שעיצבנו מאז שפרצה המלחמה. היא אינטרפרטציה שלנו לאחד הכיסאות האייקונים שעוצבו אי פעם, Red And Blue Chair של ריטוולד. 

בחנו את הכיסא והפרופורציות שלו, המקצב שממנו הוא מורכב ותרגמנו את אותם ערכים לעידן ההייטק שאנחנו נמצאים בו ומה שהוא מאפשר ומביא איתו. הכיסא בנוי מחומרים עכשוויים שניתן למצוא בכל אתר בניה – פרופילי אלומיניום כשהמושב עשוי מלוח פרספקס מחורץ

עומר: אני חייב להוסיף שעם כמה שהוא לא נראה נוח – זה אחד הכיסאות הנוחים!

יובל: הוא באמת נראה קצת מוזר, הפרפסקס הזה

עומר: הוא מעורר תחשות חשדנות ושבריריות, אבל כשיושבים עליו התחושות נעלמות

דניאל לשם: זה היה אתגר גדול שלקחנו על עצמנו, לעצב כיסא עם שלוש רגליים ושיהיה יציב. זה דרש מאיתנו לעשות לא מעט מוקאפים שהתמקדו בתכנון הקונסטרוקטיבי של הכיסא ולא פחות חשוב מזה הנראות והפרטים שלו

יובל: והכיסא השני, המעוגל יותר?

עומר: הוא התחיל מתוך עיצוב כיסא לחלל של קבוצת שפים מאוד יקרה לליבנו – ILU. כשהתחלנו לעצב את הכיסא האות U בשם קפצה לנו והיוותה עבורתו כבסיס הצורני לעיצוב.

דני: האות U איכשהו לקחה אותנו לעולמות של משולש ומשם נולדו שלושת רגלי הכיסא. זה היה אתגר גדול שלקחנו על עצמנו, לעצב כיסא עם שלוש רגליים ושיהיה יציב. זה דרש מאיתנו לעשות לא מעט מוקאפים שהתמקדו בתכנון הקונסטרוקטיבי של הכיסא ולא פחות חשוב מזה הנראות והפרטים שלו

birds

יובל: ואיך אתם רואים את כל זה משתלב בפרקטיקה האדריכלית? איזה פרויקטים אתם בכלל עושים / אוהבים לתכנן?

דני: במהלך לימודי האדריכלות לימדו אותנו לחשוב קודם כל על האדם, המשתמש בחלל. הדבר הראשון שאנחנו שמים עליו דגש, בין אם מדובר בעיצוב חלל או עיצוב מוצר זה פרופורציות נכונות, כאלה שיתאימו למשתמש ולפונקציה.

הפרויקטים הם בעיקר עבור לקוחות פרטיים וקנה המידה שלהם משתנה (החל מתכנון ועיצוב של בתים פרטיים ועד לעיצוב פנים של מסחר קטן). הסטודיו בן פחות משנתיים ואנחנו כרגע שמים דגש על חללים קטנים עד בינוניים כי אנחנו חושבים שבדרך הזו אנחנו לומדים לזקק את השפה העיצובית שלנו ושל המקום והפרוגרמה

יובל: יפה. מה עוד? משהו חשוב נוסף להגיד לפני שנפרדים?

עומר: כרגע אנחנו עובדים על מספר פרויקטים ושיתופי פעולה עם מעצבים מקומיים בנוסף לאסופת טקסטים שאנחנו כותבים ומקווים לפרסם בעתיד. אבל כל זה מתגמד לצד התפילה שכל החטופים, החיילים והמפונים יחזרו כבר הביתה בשלום ונוכל להתחיל במסע השיקום הארוך שמצפה לנו כחברה

יובל: אמן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

8 תגובות על הכתבה

  1. טליה

    מרתקים ומוכשרים!!!🤍 תספרו לי עוד על טצוקי

  2. יעל לשם

    כישרונות גדולים במיוחד, עיצוב נקי- תוצרת הארץ מה יותר מזה צריך

  3. טל

    וואו, דברים מהממים

  4. מיכלשם

    עומר ודני אמנים ענקיים בעידן המודרני שלנו

  5. יאיב

    וואו איזה כיף לראות יוצרים ישראלים עושים עיצובים כאלה נקיים שנותנים תחושה כאילו אנחנו בסקנדינביה

  6. סתיו

    ואוו!!! מדהים

  7. רועי

    פשוט מרתק לשמוע ולראות את התוצרים של האדריכלים הצעירים האלו, ממש מעורר השראה

  8. רותם

    מדהים לקרוא על כישרונות ישראליים מלאים בקסם וסטייל!

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden