מידע פנים // זנדבנק אדריכלים

שטח פרטי

אדריכלית טליה זנדבנק, בת 43 מרמת גן, בעלת ״זנדבנק אדריכלים״.
אתר / אינסטגרם

מפרט טכני

אולם תצוגה ומשרדים בשטח של 800 מ״ר במתחם שורק, עבור חברת אינטרו – יבואנית ומפיצה של מותגים מובילים של נעלי בטיחות מקצועיות. מטרתנו הייתה לתכנן מרחב עסקי לחברה, הכולל חלל תצוגה ומשרדים בתוך קליפת בטון קיימת, בהתאמה לפרוגרמה, תוך תכנון שינוי ארגוני בשגרת העבודה היומיומית. שאבנו השראה מהעשייה ועולמות התוכן של בעלי החברה, במטרה לייצר חווית קנייה ייחודית ללקוחותיהם וסביבת משרדים אידיאלית לעבודה. כך, בהתמדה ונחישות, צורך הוליד קונספט וצורניות שהובילה לפרויקט שלם.

בקומת הכניסה, בתוך חלל הבטון הגיאומטרי, ממוקם אלמנט תצוגה לבן ומינימליסטי המרחף מעל רצפת הבטון התעשייתית, קליל ומזמין להתבוננות חווייתית במרחב. מפלס הגלריה מייצר רובדיות מגוונת במעבר שבין הציבורי לאינטימי ובכך פוטנציאל לחללים עשירים, בהיררכיית פרטיות משתנה. חדר הישיבות מרוצף פרקט עץ אלון. חללי העבודה מופרדים על ידי מטבח משותף הכולל אי עבודה וישיבה בגיאומטריה מעוגלת עם קריצה לשביל התצוגה במפלס הקרקע וחדר שקט למחשבה ושלווה. הוא מתהדר בנדנדות בעבודת יד של איוטה משני צדי הזכוכית כמראה.

הפרטים הקטנים

הקונספט של הפרויקט הוא חוויה וטיול, שבה רצינו להתרחק מתצוגה צמודת קיר ולתכנן תצוגה שעומדת בפני עצמה. בקומת הכניסה, בתוך חלל הבטון הגיאומטרי, ממוקם שביל נעליים בתוך קליפת בטון, אלמנט תצוגה לבן מפותל ומרחף מעל רצפת הבטון התעשייתית, קליל ומזמין להתבוננות חווייתית במרחב. הנעליים מוצגות על גבי אלמנט התצוגה המוביל את המבקרים אל תוך החלל. אלמנט התצוגה המעוגל מייצר סירקולציה ותנועה מעגלית בחלל ושובר את המבניות הסטטית והישרה של קירות הבטון במבנה.

על ידי שימוש בבטון חשוף ובמערכות גלויות מצד אחד, וחומרים אותנטיים כפלדה, עץ וזכוכית מצד שני – מתחזק הקשר הישיר בין אדריכלות למקום, ובין אדריכלות לחומר

שביל הנעליים מתרחק מתצוגה התלויה על הקיר, ומציע תצוגה של 360 מעלות של האלמנטים המוצגים. הוא מזמין את המבקרים להתקרב ולגעת בזוגות הנעליים הפזורים כמו פרחים בשדה. האלמנט הלבן מוביל אל מיצב הווידאו The soul of the sole, שיצר האמן אוהד בנית עבור חלל התצוגה. עבודת האמנות מציגה סוליה של נעל המשלבת וידאו ארט בטכנולוגיה חדשנית, ומתארת את האינטראקציה של נעלי הבטיחות עם אש, מים, אדמה, מתכת ועץ, המציבה את הנעלים כגבול אחרון.

מושבי ספסלי העץ מפוזרים סביב שביל התצוגה ומזמינים את המבקרים לשבת. מושבי הספסל מחוברים ישירות לרצפה עם להבי מתכת ליציבות. לעיצוב אולם התצוגה, חיפשנו להציג אסתטיקה פונקציונלית ומינימליזם. מבנה ותקרה מבטון חשוף כוללים שירותים נחשפים הכוללים חוטים, כבלים, תעלות ואינסטלציה. החומריות התעשייתית של פלדה, מחיצות זכוכית ועץ מייסדת קשר בין האדריכלות למקומה, ובין האדריכלות למרכיביה.

מטרתנו בהיבט האדריכלי היא שימוש בחומרים ואלמנטים מתועשים ויצירת אסתטיקה מינימליסטית. על ידי שימוש בבטון חשוף ובמערכות גלויות מצד אחד, וחומרים אותנטיים כפלדה, עץ וזכוכית מצד שני – מתחזק הקשר הישיר בין אדריכלות למקום, ובין אדריכלות לחומרי הגמר. מערכת קונסטרוקציית הבטון נשארת חשופה וגלויה. מערכת התאורה הראשית בגימור הלבן המט שלה נבחרה להשתלב עם התקרה הגבוהה של החלל ועם תשתיות נוספות.

פריטים נבחרים

בתקופה האחרונה אני שותלת ערוגות סוקולנטים בכלי זכוכית, מלאים באדמה טרייה, בקומפוזיציות צפופות ובגבהים שונים כדי ליצור טופוגרפיות. כלי מלא ביצירות אמנות מהטבע, ירוק ואורגני מוסיף חיים לכל המרחב. הכי אני אוהבת לראות דרך הזכוכית את האדמה, החצץ והשורשים. זה מספר סיפור שלם מההתחלה ועד הסוף.

פרט שולי

הייתי מוותרת על הטרנד של דלתות בקו אפס. מה יש להסתיר? אני אוהבת להדגיש מעברים בין חללים, לחגוג אותם עם משקופים גבוהים ויפים. באנגלית המילה ״מעבר״ ((Portal מסמלת שער בין טריטוריות, וזה משהו שחשוב להגדיר בעיניי.

לפרטים נוספים

הייתי רוצה לתכנן בית ליוקו אונו. מרחב מגורים ויצירה של אמנית, כזה שמשלב התייחסות למוזיקה כדרך חיים, אסתטיקה תרבותית יפנית והזוהר הישן של הוליווד. מבחינתי זה יהיה אתגר מרתק.