אחרינו המבול? ״הכלאות מכל החי״ בשבוע העיצוב ירושלים

פורטפוליו בשיתוף שבוע העיצוב ירושלים

---

התערוכה ״הכלאות מכל החי״ שתיפתח בשבוע הבא בבית הנסן כחלק משבוע העיצוב ירושלים, מציעה להתבונן בהשפעתו חסרת התקדים של האדם על עולם החי, דרך פעולות עיצוב עם אופי משחקי. ״אנחנו חיים בעידן האנתרופוקן, התקופה הגיאולוגית והאקלימית העכשווית, שבה כדור הארץ כולו נתון להשפעתנו ולשליטתנו״, כותבות האוצרות דנה בן שלום וסוניה אוליטסקי.

״למסע הזה לקחנו, בלי לבקש את הסכמתם, את כל היצורים החיים, ואם נרצה ואם לא, עלינו מוטלת האחריות לשמור גם עליהם״. מצד אחד, במלאכת ההכלאה, אנו מעצבים את החיים עצמם ומשחקים בשליטה על הבריאה, אולי בלי לתת על כך את הדין. מצד אחר, הן אומרות, ייתכן שמלאכה זו חשובה כדי להבטיח את קיומו של החי בכלל, ואת קיומנו אנו בפרט, בעת שינויי אקלים ותנאי מחיה קיצוניים העתידים לבוא.

העבודות בתערוכה, שמתכתבות גם עם הנושא הכללי של שבוע העיצוב, ״התיבה״, מבקשות לעורר תהייה על פעולות השבחה, ניהול וניתוב של שושלות זנים, שכן אלו משקפים, בין השאר, את ניסיוננו לשלוט בטבע ואת אחריותנו לעידן ההכחדה הנוכחי. אולי אנו מביאים את המבול על עצמנו בפעם השנייה.

---

אלמה בן דוד וליאור הראל // כל הדברים נבונים כמופלאים

התחלנו את הפרויקט בלי מחשבה עליו כמשמעותי. ערב אחד, במהלך גלילת פייסבוק שגרתית, מצאנו את עצמנו מרותקות לקבוצת הפייסבוק ״אוהבי כלבי רוח״ שבה אלמה הייתה חברה, ולתמונות מהתחרויות בה. הפרויקט הונע מסקרנות ראשונית, של ליאור כזרה לעולם הזה, ושל אלמה כמי שהייתה בו בתור ילדה.

אחרי הפעם הראשונה שביקרנו בתחרות, היה לנו ברור שיש הרבה דברים שמרגשים אותנו. הגלאם, הלבוש והזרות הבינלאומית אל מול המקומי – הם רק חלק מהם. כבר אחרי התערוכה הראשונה הבנו שאנחנו מחפשות דברים מסוימים בתוך הכאוס של השואו, שאולי נעלמים מהעין או שגרתיים למי שמשתתף בתערוכות בקביעות, אבל אותנו סיקרנו.

מפעם לפעם, הגענו במחשבות על אותם דברים; לעיתים חיפשנו סיכות, מסרקים, חולצות עם הדפסים של כלבים, תסרוקות ועוד. העבודה לתערוכה ״כל הדברים נבונים כמופלאים״ הובילה אותנו למסע צילומי שבמהלכו מצאנו את עצמנו יוצאות להרפתקה מדי שבת, במגוון ערים ולוקיישנים שונים וצבעוניים. את שם התערוכה לקחנו מספרו של הווטרינר והסופר ג׳יימס הריוט, שמספר על מסעותיו בטיפול בכלבים וחיות אחרות.

---

תיבת תהודה (פודקאסט בוט) // נגה קריל

הרעיון לפרויקט התחיל כשהתנסיתי בהקלטה באולפן. גיליתי שיש משהו קסום אבל גם מחריד בהאזנה לקול שלך באוזניות בזמן אמת. המחשבות, שיוצאות החוצה בקול רם, עוברות עריכה עצמית בלתי מודעת שמאפשרת לנו לפגוש גרסה חדשה של עצמנו. לתמלול של הדיבור הפנימי שלנו, קצת בדומה לכתיבת יומן, יכול להיות אפקט תרפויטי.

פרויקט ה״פודקאסט בוט״ מזמין את המשתתפים לתמלל את זרם המחשבות שלהם ולהקליט פודקאסט קצר, שיונחה על ידי בוט מבוסס בינה מלאכותית גנרטיבית. המשתתף הוא שבוחר באופן חופשי את נושא השיחה, כשהשאלות של הבוט מוכוונות על ידי התשובות הקודמות שניתנו. כדי להעצים את החוויה הייחודית הגלומה בתמלול הדיבור הפנימי שלנו, בן השיח, הבוט, לא מתבקש לתרום את התובנות שלו לדיאלוג, אלא מסייע להתמקד ב״כאן ועכשיו״, לארגן את המחשבות ולתת להן חיים משל עצמן.

---

כולם כולל כולם // נסטיה פייביש

רקמת צלבים היא טכניקה קלאסית מתוך מלאכת יד העתיקה, המזוהה עם תרבויות רבות ונתפשת כמוטיב לאומי. במסגרת פרויקט ״המהגרת״ – העוסק במחקר חזותי של היבריד ישראלי פוסט־סובייטי בישראל, דרך בתים ותכולתם של נשים העולות מברית המועצות לשעבר – מצאתי שהרקמה נוכחת בכל בית כחלק מהגדרתו התרבותית. שיטה אוניברסלית, רב תרבותית מצד אחד, וכל כך מזוהה עם התרבות הסלאבית הספציפית והאותנטית, בעלת משמעות מקומית ייחודית.

רקמת האיקס התגלתה מחדש עבורי, ככלי לתקשורת חזותית, שמתורגם בקרב מגוון התרבויות השונות בארץ, (ולאו דווקא הפוסט־סובייטיות), כאלמנט שמזוהה עם בית, נוסטלגיה וזיכרון עוטף. ״כולם כולל כולם״, היא מגבת כותנה באורך שלושה מטרים, רקומה בחוט אדום ברקמת איקס מסורתית־ידנית, המרפררת למגבת הרוּשניק הסלאבית (שמזוהה בעיקר עם התרבות הרוסית והאוקראינית).

אותה ״מגבת״ שמשמשת לקבלות פנים חגיגיות, ברכת שפע בטקסי חתונה או למזל טוב בבית, הפכה בעבודה לסמל להיבריד תרבותי דרך הפיכת הדימויים הקלאסיים של פרחים ופירות, לדימויי ״כולם כולל כולם״ מתוך פרשת תיבת נוח. העבודה היא רפרנס לאוטופיה, לשילוב תרבותי ולאיחוד לאומי.

---

---

מאטץ׳ // עומר צימרמן ואבי בן שושן

המיצב שלנו נוצר מתוך רצון לבחון הזדמנויות בלתי שגרתיות ליצירת קשרים בין אנשים. בעבודה המורכבת מחומרים טבעיים, מתקיימת מערכת המזמינה את המבקרים לחקור ולהתבונן, ולגלות מה טומן המסע אליו הזדמנו, ולייצר איזון לשיתוף פעולה מלא.

מאטץ׳ הוא מייצב המזמין לשחק וליצור חיבור עם מי שנמצא.ת בצידו השני של החדר. לטשטש גבולות בין־אישיים ולרקום סיטואציות ראשוניות שמתבססות על ערכים כמו סקרנות, קרבה, קשר בין־אישי ויצירת הרמוניה.

---

שיחה עם ציפור // הילי כהן־מגורי

הפרוייקט נולד כמסה אישית שחיברתי במהלך האבל על מות אמי, ומתוכו. חיפשתי נחמה, פרספקטיבה אחרת מזו שלי האנושית. מתוך החיפוש, התחלתי ללמוד להקשיב. הציפורים היו שם. בחלון. בספר אני עוקבת אחר, ומנסה להמשיך את ניסיונות האדם להבין, לתעד, לאחוז בשירת הציפור. זהו ניסיון לדבר אל מה שמתעופף. לתפוס את הטקסט החומק דרך הרווח בין מה שרציתי להגיד ובין מה שלא יכולתי לומר.

הציפור ואני משוחחות, גם אם היא לא ממש עונה לי. בזהירות, בגמלוניות, אני רודפת אחריה. עבודת הווידאו ממחישה ומנגישה את המהלך המרכזי המתואר בספר: פיתחתי פרקטיקה ליצירת ״כתב ציפורי״ חדש המבוסס על ספקטרוגרמות של קולות ציפורים שהקלטתי, ערכתי, ואז שידכתי עם טקסטים שלי. מתוך החיבור יצרתי ״שיחות ציפוריות״ או ״מונולוג אישה־ציפור״, ובפורמט הווידאו – סוג של קריוקי פואטי בקול ותנועה. העבודה נוצרה במסגרת התואר השני לתקשורת חזותית בבצלאל. בימים אלו יוצא לאור הספר שיחה עם ציפור בעריכה מחודשת בהוצאת אסיה.

---

גרפיקה חיה // ניר שייר ונדב מאיר

אנחנו חברי ילדות, ותמיד חלקנו חיבה לעיצוב ויישומו באמצעים טכנולוגיים. הפרויקט ״גרפיקה חיה״ נולד במסגרת פרויקט הגמר של ניר במחלקה לתקשורת חזותית בשנקר, שבמסגרתו יצר סמלים של חיות ואוביקטים שונים.

כשהפרויקט חודש לקראת התערוכה הקרובה בנושא ״התיבה״, החלטנו להתמקד בבעלי חיים. נדב, בוגר המחלקה לעיצוב תעשייתי במכון טכנולוגי חולון, פיתח את הממשק שניר יצר, וכך נולדה מערכת חדשה שכל משתמש ומשתמשת יכולים ליצור באמצעותה הכלאות חדשות, להעלות אותן למאגר דינמי שחי ברשת ובכך להמשיך ולהרחיב את גבולות הדמיון והיצירה בעידן הדיגיטלי.

---

תיבה // שלומי איגר

הפרויקט ״תיבה״ הוא פרשנות עכשווית ומאתגרת לצעצועי תיבת נח מסורתיים. בעבודה זו, שילבתי בין טכניקה מסורתית מהמאה ה־19 לייצור צעצועי עץ בשם Reifendrehen, לבין טכנולוגיות מודרניות של עיצוב והדפסת תלת־ממד. הפרויקט מתרחש במרחב שבין המחקר התיאורטי לבין העיצוב המעשי שבו אני פועל כמעצב צעצועים וחוקר תרבות ילדים. הפרויקט מתכתב עם סיפור המבול המקראי ועם ייצוגיו הרבים בתרבות הילדים המערבית.

בניגוד לטכניקה המסורתית שבה היו חורטים טבעת עץ בפרופיל של חיה וממנה פורסים חיות זהות, יצרתי טבעת בעלת פרופיל משתנה. כשפורסים את הטבעת החדשה, במקום שכפולים של אותה חיה, מתגלים יצורים מגוונים ויצורי כלאיים ייחודיים. כך, הפרויקט מערער על החלוקות הדיכוטומיות המאפיינות את הסיפור המקורי – בין זכר לנקבה, בין מינים שונים של בעלי חיים, ובין טוב לרע.

העבודה מדגימה כיצד תהליכי הייצור של צעצועים באים לידי ביטוי גם בדימויים ובמסרים שהם נושאים. התיבה החדשה מציעה אלטרנטיבה לא רק ברמה הטכנולוגית אלא גם ברמה הרעיונית והערכית, ומזמינה לחשיבה מחודשת על המסרים והערכים שצעצועים נושאים.

---

שבוע העיצוב ירושלים 2024
19-26.9
למידע נוסף וכרטיסים לסיורי ה־VIP של פורטפוליו בשבוע העיצוב >>>