בחזרה לעתיד // כרמלה יעקובי וולק 

לפני 10 שנים

את ניצני השינוי שעברה המחלקה לעיצוב פנים במכללה למנהל, ששינתה את שמה והפכה לפני עשור ממחלקה לבית ספר לעיצוב, היה אפשר לראות כבר בתערוכת הבוגרים שהתקיימה בקיץ 2014. לצד הפרויקטים הקלאסים היה אפשר למצוא פרויקטים מסוג אחר, כמו חליפת חישה לעיוורים, מוצר ביתי המיועד לחולי פרקינסון, ועוד.

בשנת הלימודים שנפתחה לאחר מכן, תוכנית הלימודים של שנה ד׳ התמקדה בגיל השלישי, מפיתוח אבות טיפוס ועד לפיתוח סביבות פנים ומרחבים ציבוריים. בעקבות ההחלטה ביקשתי מכרמלה יעקובי וולק, שעמדה אז בראש בית הספר, לספר על ההחלטה ועל המעבר ממחלקה לעיצוב פנים לבית ספר לעיצוב.

״תחום העיצוב עבר שינויים רבים, אנחנו מסתכלים על חשיבה קריאיטיבית לפתרון בעיות ולעיתים התוצר אינו נראה עיצוב במובן הקלאסי״, היא אמרה. ״הצלחה מבחינתי היא תוצרים הבאים מעיצוב שירותים, עיצוב מוצרים ועיצוב סביבות, חדשניים, מביאים לדיון ביקורתי את התחום בכדי לשפר את חיי האנשים ולקדם מהלכים, אפילו ברמה הממשלתית. וכמובן הם חייבים להיות יפים וטובים.

״יש היום הרבה יותר מקום לעיצוב שלא חושב דרך דיסציפלינות מופרדות, אלא על ידי חשיבה אסטרטגית המפתחת שירותים, מוצרים, סביבות״.

עיצוב הפנים, שהיה עד אז בשוליים, זכה לתשומת לב בזכות גישה אסטרטגית שהובלנו ושמה דגש על עיצוב מרחבי פנים כמחוללי שינוי ולא כענף משני לאדריכלות

עשר שנים לאחר מכן היא אומרת: ״בשנת 2009 העברתי את עיקר פעילותי המקצועית לאקדמיה והכנסתי את המושג ׳יזמות אקדמית׳ לשיח המקצועי, תחום שבו אני פועלת עד היום. האקדמיה שבה פעלנו, המכללה למנהל, היא יחודית בנוף האקדמי של בתי הספר לעיצוב, משום שפעלה בסביבה אינטרדיסציפלינרית שהכילה תחומים כמו מדעי המחשב, כלכלה ופסיכולוגיה״.

איך חיברת את זה לעיצוב פנים?

״עיצוב הפנים, שהיה עד אז בשוליים, זכה לתשומת לב בזכות גישה אסטרטגית שהובלנו ושמה דגש על עיצוב מרחבי פנים כמחוללי שינוי ולא כענף משני לאדריכלות. בתוך כך, עסקנו בפיתוח תארים רב־תחומיים, חיזוק שיתופי פעולה בינלאומיים והטמעת טכנולוגיות חדשניות כחלק מהתהליך האקדמי. לצד כל זה, אצרתי בשותפות עם עינת מנוף, תערוכה במוזיאון פתח תקוה ׳כתם עיוור׳, ועוד כמה תערוכות בחו״ל״.

״ב־2014, חמש שנים לתוך התהליך, מבחינתי היה ברור שהפעילות האקדמית שלנו חוללה מהפכה בשדה. יזמנו את הקמתו של ׳פאב לאב ישראל׳ בשיתוף המרכז הדיגיטלי חולון ורשת מעבדות ה־MIT Media Lab. הקמנו ׳קליניקת מעצבים׳ שסיפקה שירותים לארגונים ללא מטרות רווח ואצרנו תערוכות בחללים עירוניים בולטים.

״לצד זה, פיתחנו את התואר השני הראשון בישראל בעיצוב, יזמות וחדשנות, שקיבל הכרה בזמן שיא. באותן שנים, התשוקה שלי לטכנולוגיה ככלי לשינוי חברתי ותכנוני הלכה והתחזקה, וסימנה את המעבר שעשיתי לעולם החדשנות והיזמות״. 

פאסט פורוורד

בדומה לרבים אחרים, העשור האחרון התחלק אצל יעקובי וולק לשתי תקופות משמעותיות – לפני הקורונה ואחריה. ״השינויים הדרמטיים כללו את ההפיכה המשפטית, מלחמות מתמשכות ותחושת בגידה של המדינה כלפי אזרחיה. תקופה זו רצופה באתגרים ושינויים מרחיקי לכת בחברה הישראלית״.

בתחילת העשור מילאה יעקובי וולק תפקידים משמעותיים באקדמיה. היא הייתה דיקן בית הספר לעיצוב וחדשנות וראש תכנית לתואר שני בעיצוב חדשנות ויזמות. ״הרצת התכנית דרשה ממני מאמץ רב. עבדתי עם צוות מומחים מגוון, פיתחנו שיטות הוראה חדשניות, גייסנו שותפים מהתעשייה, וזיהינו בעיות מהעולם האמיתי שהסטודנטים יכלו להתמודד איתן. 

״המשובים מהסטודנטים היו מרגשים – הם תיארו את התואר כחוויה משנת חיים שהשפיעה עמוקות על דרך החשיבה והחיים שלהם. מימשתי את תפקידי כמרצה, מנטורית, מאמנת ותומכת רגשית. שמחתי לראות שחלק מהמיזמים שצמחו מהתואר זכו להכרה והשקעות״.

ב־2015 קיבלה מינוי של פרופסורית, ובהמשך קודמה לתפקיד סגן נשיא לחדשנות. מתוך גישה רב־תחומית, היא הקימה מרכז לפתרון בעיות מורכבות בשם WEDEA. המרכז כלל מספר אקסלרטורים: אחד לפינטק, אחד למוזיקה וטכנולוגיה, ובמסגרת התואר השני – אקסלרטור לערים חכמות.

בנוסף היא יצרה שיתופי פעולה עם חברות היי־טק, ארגוני סביבה ואחריות חברתית, וגורמי ממשל. ״הפרויקט היה הצלחה ויצר ערוץ הכנסות חדש למוסד. במקביל פיתחתי מומחיות בשיטות חדשנות וחדשנות פנים־ארגונית, עד שהגיע הרגע לעזוב את האקדמיה ולעבור לתעשייה. 

״המהלך היה אך טבעי, ניתנה לי הזדמנות נפלאה לממש את התשוקה שלי לעיסוק בטכנולוגיות וחדשנות. כיהנתי כמנכ״לית של חברת מסחור ידע המשרתת את המכללות ומכוני המחקר הממשלתיים בישראל. תפקידי כלל מוניטיזציה של פיתוחים הנובעים ממחקרים, רישום פטנטים, ופיתוח טכנולוגיות למיזמים בשיתוף עם התעשייה או באמצעות הקמת סטארט־אפים״.

מה קרה בחלק השני, מאז הקורונה?

״מאז תקופת הקורונה הקריירה שלי עברה שינוי משמעותי. כיום אני פועלת כיועצת חדשנות עצמאית, מלווה סטארט־אפים ומיישמת את מומחיותי בשיטות חדשנות וחדשנות פנים־ארגונית במגוון ארגונים. במקביל, אני מובילה מיזם חדשני בשם ׳תואר הפוך׳ יחד עם שותף״.

״תואר הפוך״ מתמודד עם בעיה משמעותית הנוגעת ל־60% מהסטודנטים הלומדים תארים חשובים אך לא מקצועיים. אנחנו מספקים גשר לתפקיד הראשון המשמעותי בקריירה שלהם, תוך שילוב הכשרה מקצועית רלוונטית וניסיון מעשי

מה זה אומר תואר הפוך? 

״המיזם מתמודד עם בעיה משמעותית הנוגעת ל־60% מהסטודנטים הלומדים תארים חשובים אך לא מקצועיים. אנחנו מספקים לסטודנטים ולסטודנטיות גשר לתפקיד הראשון המשמעותי בקריירה שלהם, תוך שילוב הכשרה מקצועית רלוונטית וניסיון מעשי בעולם העבודה כחלק אינטגרלי מהתואר.

״בעקבות אירועי ה־7 באוקטובר יצרנו שיתוף פעולה עם התאחדות הסטודנטים הארצית ופיתחנו תכנית ייחודית לסטודנטים ולסטודנטיות שנפגעו באופן ישיר. התכנית כוללת מרכיבים של חוסן אישי, פיתוח מיומנויות קריירה ומיומנויות הנדרשות בעולם העבודה החדש, חשיפה לתעשייה, ומנטורינג. גישה זו, המשלבת עשייה ותמיכה, הובילה להשמת המשתתפים בתפקידים מרשימים בחברות וארגונים שונים.

״בנוסף, לאחרונה חזרתי להוראה באוניברסיטת תל אביב, שם אני מלמדת קורסים בנושאי חדשנות ויזמות. אני מוצאת סיפוק רב בשילוב בין הפעילות היזמית, הייעוץ, וההוראה האקדמית״.

10 שנים אחרי

עשור לאחר מכן, יעקובי וולק מספרת שתפיסת העולם שלה לגבי הנושאים שבהם עסקנו אז, לפני עשר שנים, התחזקה והתפתחה לאור הכרותה עם אפשרויות וסכנות בעולם החדשנות, היזמות והטכנולוגיות החדשות, והיא משקפת את השינויים המשמעותיים שחלו בארץ ובעולם.

״מבחינת אחריות חברתית ואקלימית, סוגיות כמו (ESG) סביבה, חברה וממשל תאגידי הפכו לציר מרכזי בשיח העסקי, הציבורי והגלובלי. עם זאת, בישראל נראה כי המודעות לאחריות חברתית־סביבתית נסוגה. דוגמה לכך היא תחום ההתחדשות העירונית, שבו לא נדרשת שום התחשבות חברתית או אקלימית במיזמים הענקיים שמתבצעים בערים.

״בעוד שבאירופה כלכלה מעגלית הפכה לחלק בלתי נפרד מהתקנות ותוכניות הלימוד החל מ־2024, בישראל הפער ממשיך להתרחב. האם נושאי כלכלה מעגלית נלמדים בבתי הספר לעיצוב ואדריכלות? למרבה הצער, לא. האם קיימת שפה אקדמית בנוגע לדיור ציבורי לצעירים עם מודלים כלכליים חדשניים? גם כאן, התשובה שלילית״.

ומה עם יזמות וחדשנות?

״מבחינת אדריכלות, עיצוב והקשר ליזמות וחדשנות, כיום, כ־50% מהמוסדות מכירים בחשיבות הקשר בין עיצוב ליזמות, אך בעבר נתקלתי בהתנגדות ואף בביקורת מהאקדמיה ואנשי המקצוע. אני מרצה בארץ ובעולם על הערך העסקי של עיצוב, וישנם מחקרים חשובים בנושא – כמו דו״ח מקינזי מ־2018 שהוכיח את התרומה הכלכלית המשמעותית של שילוב מעצבים בתהליכי פיתוח מהשלבים הראשונים. זהו דו״ח מהותי לחיזוק האגו המקצועי של כל סטודנט.ית בתחום.

״לצערי, מעצבים ואדריכלים עדיין מתוגמלים רק עבור שירותיהם ולא על הקניין הרוחני שהם יוצרים. לדוגמה, חברת אפל רושמת פטנטים על עיצוב חנויותיה – האם מדובר בגאונות? לא בהכרח. מעצבים ואדריכלים ממציאים מוצרים, שירותים ואף טכנולוגיות על בסיס יומי, אך פטנטים על שמם הם נדירים.

״ולבסוף פעילותי באקו־סיסטם הטכנולוגי: ההיי־טק הישראלי מהווה את המנוע הכלכלי המרכזי של ישראל, אך במקביל הוא גם מחדד את הפערים החברתיים העמוקים. בלעדיו, הכלכלה הישראלית נמצאת בסיכון, והפיתוחים בתחומים כמו מזון וחקלאות נעלמים עם הרס הצפון ואזורים מרכזיים במדינה. לאחרונה פנתה אלי קרן השקעות גדולה לייעוץ בנוגע לאתגרים בתחום הטכנולוגיה והיזמות בתחומי עיצוב, אדריכלות ותכנון ערים – אולי זהו סימן למנוע הכלכלי הבא?״.

בעוד 10 שנים

״ההתפתחות הטכנולוגית, סביבתית וחברתית בעשור הבא היא מסע אל הבלתי נודע. עשר השנים הבאות מבטיחות להיות תקופה של שינויים מהפכניים, כפי שמתארים הוגי דעות מובילים. ריי קורצווייל, בתיאוריית ׳התשואה המואצת׳ שלו, מצייר תמונה של התקדמות טכנולוגית מסחררת. אולריך בק, מצדו, מדגיש את אי־הוודאות המאפיינת את ׳חברת הסיכון׳ המודרנית, שבה העתיד מעצב את ההווה יותר מאשר העבר״.

מה זה אומר?

״בעידן זה של שינויים מהירים, קשה לחזות מה צופן העתיד. ובכל זאת, הריאיון מ־2014 נותר רלוונטי להפליא, מזכיר לנו שישנם רעיונות ועקרונות שעומדים במבחן הזמן. אז, למרות אי־הוודאות הטבועה בעתיד, אני נחושה להמשיך ליצור, לחדש ולאתגר את הסטטוס־קוו.

״ההתפתחויות הטכנולוגיות והחברתיות והפוליטיות מציבות בפנינו אתגרים, אך גם פותחות הזדמנויות חסרות תקדים לעצב מחדש את תפיסותינו לגבי גיל, קהילה וחיים מלאי משמעות״.

את יכולה לתת דוגמה?

״לדוגמה, איך נעצב את הגיל השלישי שלנו: זקנה כהזדמנות לצמיחה. במבט קדימה, אני שואפת לאתגר את התפיסות המקובלות לגבי הזדקנות. חזוני הוא לראות בזקנה לא ׳בעיה׳ אלא הזדמנות לחיים מלאי משמעות וסיפוק. אני מדמיינת עולם שבו הגיל השלישי והרביעי מצטיירים כתקופה של ׳סקס, סמים ורוקנרול׳ – חיים תוססים, מלאי סטייל ותשוקה.

״בנוגע למיזם מגורים לגיל השלישי, יש לי פיץ׳ מעולה, מצגת משקיעים, ותכנית עסקית שאפתנית ליצירת קהילות תומכות ומעשירות, המשלבות חיי תרבות עשירים עם טיפוח הגוף, הנפש והמחשבה והגשמת חלומות. לא מאוחר מידי: ההתלבטות בין ישראל לאיטליה כמיקום מדגישה את הפוטנציאל הגלובלי של הרעיון, ואת האסון שמתרחש כאן.

״וחזרה לכתיבה: אני רוצה לחזור לכתוב ולפרסם. מה׳בלוק׳ ועד 2016 כתבתי הרבה, מאמרים אקדמיים, מאסות, טורי דעה, ופוף זה נעלם עם עולם החדשנות. אני רוצה לחזור לכתוב, על ערים ודיור כזכות בסיסית, על טכנולוגיה ואתיקה, על חדשנות בעולם האקדמי, פנינו לאן?״.

אולי יעניין אותנו גם 

1. The business value of design, דו״ח מקנזי על הערך העיסקי של עיצוב מ־2018.

2. תכנית תואר שני ב־NYU במרכז למדע והתקדמות עירונית (CUSP) טכנולוגיה, הנדסה, מתמטיקה ומדעי החברה לשירות קהילות עירוניות ברחבי העולם. מי שלא מבין שעולם העיצוב והתכנון קשור היום קשר ישיר לעולם הנתונים וה־AI.

3. NYC Circular Economy Strategy.

4. הפודקאסט the Prof. G Pod: להבין בעולם ההשקעות, בקשר בין העולם הפוליטי והכלכלי האישי והחברתי, והכל בדרך מאוד קולית, ובהחלט לא מוטרדת מלהיות פוליטקלי קורקט .